אלעד תשובה: "מעולם לא חשבתי שאני יכול לקבל כל מה שאני רוצה"
אתרי בנייה בגיל 4, דו"חות בגיל 11, מסחר במט"ח בגיל 19 והמון כבוד לאבא יצחק. אלעד תשובה חושף בראיון ראשון איך נראה המסלול שלו
הוא נמצא בזירה העסקית כבר כמה שנים, ואור הזרקורים מופנה תכופות לפעילות הענפה של הקבוצה שהוא נמנה עם מנהליה הבכירים. אבל אלעד (שרון) תשובה, סגן יו"ר קבוצת דלק, נמנע עד היום מחשיפה. "אני מעדיף להתמקד בעשייה, ברצפת הייצור, ופחות בדיבורים", הוא אומר ל"כלכליסט" בראיון הראשון שלו אי פעם.
הוא רק בן 30, אבל את הקריירה העסקית שלו התחיל מוקדם מאוד. רשמית, רק לפני קצת יותר משלוש שנים מונה לסגן היו"ר. בפועל, כבר לפני עשור הוא היה שם, עוד לפני שקבוצת דלק בכלל נולדה. בסוף שנות התשעים ליווה את אביו, יצחק תשובה, בפגישות הראשונות עם משפחת רקנאטי, בעיצומו של המהלך להשתלטות על חברת דלק.
"באחת הפגישות הגענו להרמת כוסית בחברה", נזכר אלעד. "אבא ואני נכנסנו לחדר ישיבות מפואר מאוד, שלא היינו רגילים לראות, היו שם המון מנהלים בעניבות וחליפות. אני זוכר שעמדתי קצת המום ממספר האנשים בחדר ושאלתי את אבא מי כל המנהלים האלה. הוא ענה: 'אל תדאג, אנחנו כבר נעשה סדר'". בשנים שעברו מאז תשובה עשה סדר, דור המנהלים הקודם עזב, אלעד התבגר, וקבוצת דלק גדלה איתו. בשנים האחרונות היא נהפכה לאחד הקונצרנים המובילים בישראל, והוא צמח להיות מי שהוכשר כיורש של העסק המשפחתי.
יש משהו מתעתע במראה שלו. הגוף הצנום, החיוך המבויש, הדיבור השליו והמונוטוני לכאורה אינם מתיישבים עם החליפה המחויטת והנעלים האלגנטיות. אבל הוא כבר לא ילד - מאז הרקנאטים ליווה לא מעט עסקאות - וקשה למצוא אצלו מאפיינים או גינונים של בני הדור השני לעסקים. גם אם יש כאלה, הוא יודע להסתיר אותם היטב.
התגובה הטבעית כלפיו, ברוב המקרים, היא של חשדנות. נקודת הפתיחה של בני מייסדים היא אף פעם לא קלה. לכאורה הם אמורים להוכיח לסביבה שהרוויחו את מעמדם ביושר. לא די בכך שישמרו על ההישגים של אבותיהם, הם צריכים להוכיח שהם מסוגלים אפילו ליותר. מנגד, מי שמוכתרים ליורשים נוטים לעתים להפגין כוחניות מיותרת. בתוך הקונפליקט הזה, אלעד תשובה הצליח עד כה לפלס את דרכו בהצלחה.
יצחק ואלעד תשובה. "קורה שאנחנו לא מסכימים" צילום: אילן ספירא הדרך: צולל לקרקעית
הוא צעיר ילדיהם של חיה ויצחק תשובה, בן יחיד אחרי ארבע בנות. שתיים מהן, האדריכלית גל נאור ואורלי חכמון, מעורבות אמנם בעסקי המשפחה, אבל אלעד הוא מי שמתפקד כיד ימינו של האב, באופן מובהק ולאורך שנים.
הוא גדל בנתניה ולמד בבית ספר יסודי דתי ובישיבת בני עקיבא בעיר. אחרי הבסיס המסורתי הזה, הלימודים הגבוהים שלו כבר היו מכווני מטרה: תואר ראשון במשפטים במכללת נתניה, תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים בבר־אילן, שאותו הוא מסיים בימים אלה. בין לבין עשה קורס מט"ח בגולדמן זאקס ניו יורק וקורס נדל"ן בינלאומי של הרווארד.
מט"ח, נדל"ן בינלאומי וקבלת החלטות היו חלק מהתפריט בבית מילדות, במקביל להשתלבות המעשית בעסק המשפחתי. תשובה היה מהילדים האלה שהולכים עם אבא לעבודה. למעשה, הוא מעולם לא הפסיק ללכת עם אבא לעבודה, זו רק העבודה שהשתנתה.
איך נעשתה הכניסה שלך לעסקים?
"קשה לי לשים את האצבע על נקודה מסוימת, כי זה היה תהליך הדרגתי מאוד. מאז שאני זוכר את עצמי אבא התעקש שבכל חופש גדול, כל חופש פסח, כל חופש כלשהו, אני אבוא איתו לעבודה. אבא הגיע מבית כזה שהוא הלך לעבוד בגיל צעיר, אז אצלו זה היה טבעי שילד לא מבלה עם החברים שלו בחופשת פסח. זה היה לו ברור לחלוטין ואני גדלתי לתוך זה, אז גם לי זה לא נראה מוזר.
"כבר מגיל 4, בדרך לגן, היינו עוברים דרך איזה פרויקט בנייה שלו. בגיל 12-11 הוא הציע שאני אתחיל ללמוד דו"חות כספיים. התפיסה שלי היתה תמיד לאסוף כלים לטווח ארוך. כשהייתי בן 19, למשל, נכנסתי לנושא של מסחר במט"ח - למדתי הכל על גידורים, שערי מטבע. בכל יום שלישי ובכל יום שישי, אחרי שהייתי חוזר מהצבא, הייתי יושב עם הדילרים של הבנק לפיתוח התעשייה, שהיה הבנק המוביל בתחום בזמנו. בגיל 21 עברתי לארצות הברית ועשיתי הכשרה במסחר במט"ח. במקביל התלוויתי שם למיקי נפתלי (מנכ"ל אלעד גרופ, זרוע ההשקעות הפרטית של תשובה), שהוא מנכ"ל בחסד. כשחזרתי לארץ התחלתי סטאז' במשרד עו"ד גורניצקי, אצל פיני רובין ועופר צור בתחום שוק ההון והליטיגציה.
"בשלב זה כבר התחלתי להתעדכן בעסקים ברמה יומיומית. ב־2004, אחרי הסטאז', התחלתי להגיע למשרדים של דלק פעם־פעמיים בשבוע. הייתי מתלווה למנהלים בקבוצה, נצמד אליהם כמו צל, למדתי, השתדלתי לספוג כמה שיותר. כל תהליך שנחשפתי אליו - צללתי עד לקרקעית שלו. הסכמי מימון, אג"ח... התפיסה שלי היתה שבכניסה שלי לעסקים, גם אם היא תארך 30 שנה, חשוב שאדע להיות יסודי. אני לא ממהר לשום מקום, יותר חשוב לי להבין את הדברים לעומקם. אם יש משהו שאני משתדל להעביר למנהלים שסביבי זה שהאלוהים מצוי בפרטים הקטנים, כמו שאומרים, ובסופו של יום הם אלה שעושים את ההבדל".
עם גבי לסט ואהוד ברק. "הון-שלטון זו המצאה ישראלית" צילום: אוראל כהן
במילים אחרות, תשובה הבן לא ממש מרד. הוא ניסה, אבל מהר מאוד השתכנע שהדרך שנסללה לו מגיל צעיר מאוד היא הדרך הנכונה. "בחופש הגדול בערך בגיל 12, שזה תחילת גיל ההתמרדות, אמרתי לאבא שאני לא הולך איתו לעבודה. שאני רוצה להיות עם חברים שלי, בים או בכל מקום אחר. אבא לקח את זה מאוד קשה. מאוד. שבוע שלם רבנו. ואני ואבא באמת החברים הכי טובים בעולם. עד היום אני שומע אנשים שמספרים לי על השבוע ההוא ב־1992 שבו אבא שלי הגיע לעבודה עם הפנים באדמה, ואמר להם - 'אני לא יודע מה לעשות עם הילד, הוא לא רוצה לעבוד'. בסוף אחרי שבוע הגענו להבנה שאני לא חייב ללכת איתו לעבודה בחופש הגדול.
"ואז הלכתי לישון בידיעה שאני יכול מחר לקום מתי שאני רוצה. אבל למחרת בשבע בבוקר אבא העיר אותי. התעוררתי ואמרתי לו - סיכמנו שאני לא צריך לקום איתך לעבודה, מה אתה מעיר אותי? והוא אמר — 'סיכמנו שאתה לא בא איתי לעבודה, אבל אתה לא מעלה על דעתך שאני אלך לעבודה ואתה תישאר לישון'. זה אבא. הוא תמיד האמין בעבודה קשה".
העבודה: חשוב לי להיות מעורב
במגוון הפעילויות והעסקים הרחב של הקבוצה, מה תחומי אחריותך כסגן יו"ר?
"אני מחלק את זמני בין החברות הציבוריות לפרטיות שלנו, עם העדפה קלה לציבוריות, שבאופן טבעי אני משקיע בהן יותר זמן. עיקר הפעילות שלי מתמקדת בהתוויית האסטרטגיה והחזון של הקבוצה, לצד תהליכי ניהול ובקרה. העובדה שאני מכהן במטה של הקבוצה וחבר בדירקטוריונים של החברות־הבנות מאפשרת לי לראות תמונה רחבה של הדברים, להבין את ההשפעה הרוחבית של ההחלטות על כלל הקבוצה ולקבל החלטות על בסיס ראייה כוללת".
אתה מזוהה מאוד עם פעילות הדלקים באירופה.
"הייתי שותף לפעילות הזו מההתחלה. כבר ב־2006 כינסתי עשרה מנהלים ואמרתי להם שזה צריך להיות הכיוון. היתה לנו פעילות במדינות אירופה וחשבתי שכדאי לנצל אותה גם בתחום הזה. הפעילות הזו מנוהלת בידי ציון גינת והוד גיבסו - שהתחילו מאפס והיום מרכזים כ־1,250 תחנות דלק וחנויות נוחות בצרפת ובמדינות בנלוקס. זה ענף מרכזי בקבוצה ומנוע צמיחה חשוב, הפעילות בתחום הזה יציבה ורווחית מאוד. חברות הענק - שברון, של, BP - יוצאות מתחנות הדלק בעולם. בעבר הן קנו אותן מתוך תפיסה שאלו ערוצי שיווק למכירת הנפט שמצאו. לכאורה האינטגרציה האופקית הבטיחה להם מחירי מכירה קמעונאיים לצרכן הסופי. כיום התפיסה השתנתה — רשת תחנות דלק זה עסק מאוד תפעולי, עם שולי רווח צרים במיוחד, והוא פחות מתאים לחברות ענק. המגמה הזו יצרה הזדמנות, מבחינתנו. הקבוצה בוחנת גם עסקאות בשוק הסקנדינבי ובבריטניה, ויש לנו חלום להיות רשת תחנות מובילה באירופה ובארצות הברית".
איך היחסים שלך עם המנכ"לים?
"אני מצליח לשמור על האגו והתחביבים שלי לשעות הפנאי, אז גם אם יש מנכ"ל שלא הייתי מתחבר איתו בשעות אחר הצהריים, אם אני חושב שהוא הכי טוב לעסק - מבחינתי אני החבר הכי טוב שלו. זו לא צביעות. כולנו באנו להצליח. גדלתי עם חינוך של אפס אגו, אני לא כוחני. אני לא אגיד שמהיום הראשון שהגעתי כולם זרקו את עצמם לרגליי. להפך - מערכת היחסים שקיימת היום נבנתה עם השנים".
איפה אתה רואה את קבוצת דלק בשנים הקרובות?
"יש לנו שדרת ניהול מצוינת, והקבוצה מאוד נזילה כיום. בשנים האחרונות היא עברה תהליך של מיקוד בכמה תחומים: האנרגיה, ובכלל זה חיפושי הגז והנפט, הרכב, הפיננסים והתשתיות. ההתפתחות שלנו בשנים הקרובות תהיה בתחומים האלה, בדגש על האנרגיה, התשתיות והמים. קידוחי הגז כבר הפכו להיות אחד ממנועי הצמיחה החשובים של הקבוצה".
קידוח תמר. "פתחנו את השוק לתחרות" צילום: אלבטרוס גילוי הגז
הוביל לדעתך לאופוריה מוגזמת?"אני אופטימי, ואני אישית, כאלעד, מחזיק הרבה מניות של חברות הגז. מגזין מקצועי של חיפושי גז ונפט קרא לאחרונה לשחקנים עולמיים להשקיע בחיפושים בלבנון וקפריסין, שעד היום לא היה בהן הליך של הענקת רישיונות. את הרישיון הראשון שקפריסין הנפיקה אנחנו קנינו, עם נובל אנרג'י. בישראל שחקנים בינלאומיים לא השקיעו עד עכשיו כדי לא להסתכסך עם מדינות ערב, אבל עכשיו שחקנים גדולים מתחילים לבדוק כניסה לחיפושים בארץ, והם דיברו גם איתנו".
הפכתם לאחת הקבוצות המובילות בתחום האנרגיה. יש לכם גז, אתם רוצים לייצר חשמל, מתחילים לדבר עליכם כעל מעין מונופול.
"אלה טיעונים פופוליסטיים בעיקרם. בוא לא נשכח את העובדות: מי שפתח את השוק לתחרות היא קבוצת דלק. דלק היתה בשוק החשמל עוד הרבה לפני התגליות. אתם חושבים שהשותפים שלנו, נובל וישראמקו, יסבסדו את קבוצת דלק? מאחורי המגמה החדשה הזו עומדים הרבה אינטרסים של גופים שונים. ככל שייצור החשמל ייטה לזרוע הפרטית, כך התחרות תגדל והצרכן ירוויח. זו טענה מגוחכת ופופוליסטית, לומר שאנחנו עוצרים את התחרות. ההפך הוא הנכון".
אבא: יש מחלוקות, אבל זו קודם כל משפחה
איך היחסים המקצועיים שלך עם אבא? יש ויכוחים?
"קורה שאנחנו לא מסכימים, אבל זה לא מגיע לוויכוחים קולניים. אני מאוד נזהר בכבוד הורים, אני בן ישיבה. הוא קודם כל אבא, רק אחר כך העבודה. יש בינינו מערכת יחסים מצוינת, הרבה מקנאים בה. זכיתי. אבל קורה שעניינית לא מסכימים, ואז בדרך כלל אחד הצדדים מגלה הבנה. אם אתה זוכר שהמשפחה קודמת לכל, אתה לא נגרר לוויכוחים".
יש הרבה שאומרים שאבא שלך עובד מהבטן, ושחלק ניכר מההצלחה שלו זה מזל.
"אלה שאומרים שהוא עובד מהבטן לא מכירים אותו. יש לו אינטואיציה אנליטית, הוא יכול לנמק כל צעד. אבל מזל? גם בשביל לזכות בפיס צריך לקנות כרטיס. זה שמישהו משקיע 140 מיליון דולר בחיפושי נפט, גם בשנים קשות, זה אומר משהו. וחוץ מזה, אף אחד עוד לא מת מעודף מזל".
קשה להסתובב כל הזמן עם תווית "הבן־של"? בהרבה מקרים הציפיות מדור ההמשך גבוהות במיוחד.
"אני חושב שזו זכות גדולה עבורי שיש לי מורה ומדריך כמו אבא ושהתאפשר לי בגיל צעיר להיכנס לקונצרן בינלאומי וללמוד את עולם העסקים מהטובים ביותר. מה שממקד אותי ביומיום זו העשייה, ובסופו של יום אני מודד את עצמי על פי התוצאות וההישגים שאני מביא. אני לא כמו אבא, שבנה את עצמו לבד, ואני גם לא אנסה להיות כמו אבא, כי אני לא צריך לבנות את עצמי, ברוך השם. אבל אני חושב שאני מקצועי ואנושי מספיק להיות איפה שאני נמצא ולקחת את הפעילות קדימה".
ובכל זאת, אתה יודע מה יגידו: הוא נולד עם כפית זהב, קל לו לדבר.
"מעולם לא חייתי בתחושה שאני יכול לקבל כל מה שאני רוצה. אבא שלי גדל במעברה. בגיל 12 הוא יצא לעבוד קשה כדי לפרנס את המשפחה ולשרוד. כולנו למדנו להעריך את מה שיש לנו ולא לקחת כלום כמובן מאליו. מגיל צעיר אמא ואבא חינכו אותנו על ערכים של נתינה, עבודה קשה והכרת תודה על מה שיש".
ואתה לא חושב לפעמים שנחמדים אליך רק כי אתה הבן של הבוס?
"לא משנה למה נחמדים אליי, באתי לעבוד. ובעסקים אתה חייב להיות חשדן כל הזמן. גם פחד זה דבר שהוא חובה, כי פחד הוא מה שמניע אותך. מנכ"ל שקם בבוקר ואומר, 'או.קיי, זה ג'ונגל, או שטורפים אותי או שאני טורף אחרים' - זו גישה בריאה. אחרת טורפים אותך".
הפחד הוא מה שמניע אותך? מה אתה רוצה להוכיח?
"יש משפט שאבא אמר לי בתור ילד: 'אלעד, אתה צריך לקום בבוקר ולדאוג - לא שיהיה יותר כסף, אלא שלא יהיה פחות. ודבר שני: לשמור על השם הטוב של הקבוצה והמשפחה'".
לפעמים מתבקש לתהות למה הדור השני בכלל צריך לעבוד קשה.
"באופן טבעי הדור הראשון התחיל משום מקום וראה דברים מנקודה מסוימת. אני מתחיל מנקודה אחרת. מהבחינה הזו אני דור שני טיפוסי - יש לי שנאת סיכון גבוהה יותר, אני מאוד שמרן, אני לא מחפש להמציא את הגלגל, ומעדיף התמקדות בענפים ובתחומים מסוימים, לא פיזור. בזה אני שונה מאוד מאבא, ולא פעם יש בינינו ויכוחים שבהם אני בעמדה השמרנית. אני חושב שזה לא דבר רע, זו מתנה. בגודל מסוים אתה רוצה להיות כפול כל שנה, ובגודל אחר מה שחשוב לך זה לחזק את היציבות, לחזק את הפיקוח, לחזק את החוסן. אתה רוצה להיות שם גם בעוד 50 שנה".
היית מסוגל להוביל מהלך כמו ההשתלטות על דלק? לקחת חברה מהידיים של הרקנאטים?
"רכישה של חברות זה דבר שאנחנו מסתכלים עליו עד היום. תראו, אבא לא חטף להם מהידיים שום דבר. הוא קנה את החברה ולאורך כל הרכישה ניסה להגיע עמם להבנות. בסופו של תהליך הם יצאו ואנחנו נשארנו, אבל זה יכול היה להיות הפוך. לא היה פה מחטף".
אלעד תשובה. "אני מאוד שמרן" הקבוצה: הזרוע הפיננסית עוד תפתיע
להבדיל מהגז, תחום הפיננסים של דלק מקרטע יחסית.
"לדעתי לא. לדעתי, הפיננסים היא זרוע מבטיחה מאוד. שני הענפים העיקריים שלנו שם הם ריפבליק והפניקס, שכוללת את אקסלנס. זה שילוב ייחודי במשק שיוצר ערך פיננסי אדיר, ומנכ"ל הפניקס אייל לפידות יודע להוציא מהחברה את ה־100% שלה".
תנסו לפתות אותם במיזם משותף באירופה?
"אם יהיה מה לדווח נדווח".
חשבתם למכור את הפניקס? קיבלתם הצעה בעניין?
"מעולם לא היתה מחשבה כזו ולא קיבלנו הצעה כזו".
אתה לא מזכיר את הנדל"ן. זה היה בסיס העסקים שלכם, וברגע של משבר עולמי שלפתם אותו החוצה והפרדתם את דלק נדל"ן משאר הקבוצה.
"ההפרדה הזאת היתה נכונה במשבר, כדי להגביר את המיקוד. בזמן משבר הרבה יותר קל, לכל אחד - לאדם מן היישוב, לבעל חוב, לבנק מממן או לעובד בחברה - לבודד סיכונים. ועובדה, יום אחרי ההפרדה כל אחת מהחברות יכלה לנשום לרווחה. הסיכון כבר היה יותר ברור, אפשר היה לאמוד אותו, השוק הבין שאפשר לחיות עם זה. והקבוצה, גם ברגעים הכי קשים, לא ירדה מכרית מזומנים של מאות מיליוני דולרים. התקשורת והציבור לא שמו את הדברים בפרופורציות".
מה עם עסקת פלאזה לאס וגאס? נוחי דנקנר, השותף שלכם שם, כבר הודה שזו היתה טעות.
"זו הקרקע הכי טובה בווגאס, ועל זה אין עוררין. היא ייחודית, כמו הפלאזה בניו יורק. וכמו שפלאזה יש רק אחד - ואגב, בשלושת החודשים האחרונים הוא עם התפוסות הגבוהות בעיר - גם קרקע כזו יש רק אחת. יש תחום שנפגע הרבה יותר מאשר תחום הנדל"ן - חברות הפיננסים. כל מוצר שהוא סחיר נפגע הרבה יותר".
המזרח הרחוק - אתם יוצאים או נכנסים?
"אנחנו שם בתחומי הביוכימיה, הנדל"ן וההתפלה. אנחנו עובדים על הנפקת IDE בלונדון או בסינגפור. סיימנו פרויקט נדל"ן ראשון בסין, ואנחנו לקראת הפרויקטים הבאים".
ומה התוכניות לגבי הנכסים באלעד אירופה?
"או שננפיק או שנכניס לשלד בורסאי. זו פעילות צומחת, שהייתי שותף לבנייה שלה".
ובארץ, יש נכסים שמעניינים אתכם? נמל חיפה?
"אני לא חושב שניכנס לתחום חדש".
הניהול: הון־שלטון זו המצאה ישראלית
אין מתח בין העסקים הציבוריים של הקבוצה לעסקים הפרטיים שלה? כשתהיה הזדמנות חדשה, לאן תיקח אותה?
"אלה פעילויות בתחומים שונים. דלק נדל"ן מאופיינת בנכסים מוסדיים, מסחריים בדרך כלל, בלוקיישנים מובחרים, אלעד גרופ בנכסים קטנים יותר. גם האזורים שונים. עסקה שמגיעה אליי, אני יכול לעשות אותה עם עצמי (בדלק) או לתווך אותה בכלל לגזית גלוב. אבל אנחנו תמיד נותנים זכות בחירה ראשונה לחברה הציבורית".
קשה או קל להיות קבוצה גדולה בישראל?
"יש עליך מגבלות של קבוצת לווים. אתה קטן על המערכת הבנקאית כאן, ונאלץ להישען גם על מקורות זרים".
ובענייני הון־שלטון?
"המונח הון־שלטון הוא המצאה ישראלית. בחו"ל השלטון נועד לקדם את הכלכלה. אם יעזרו לי לקדם את הכלכלה, זה יעזור לכולם".
אלעד תשובה, כמו אביו, מרבה לדבר על תרומה, אחריות, גאווה ישראלית בעולם. "אחריות רחבה זה אומר - מצאנו גז, זה יפה לכל עם ישראל", הוא מסביר. "זו זכות גדולה. הרבה מאוד מהפעולות של אבא מונעות מגאווה לאומית, כי הוא כבר הוכיח את עצמו בצד הפיננסי. אין לו מה להוכיח לאף אחד". במסגרת פעילותו בקבוצה, תשובה הבן אחראי גם על הפרויקטים הקהילתיים שהיא מבצעת באמצעות קרן דלק, ובין השאר הוביל מבצע לפינוי תושבים מהצפון במלחמת לבנון ולחלוקת מצרכים לתושבים בימי עופרת יצוקה.
הימים שלו עמוסים, אבל הוא מקפיד על כך שפעם בשבוע הוא מארח בביתו בתל אביב שיעורי גמרא ותלמוד, שבהם משתתפים חבריו הקרובים, ובין לבין מוציא את שתי כלבות הבוקסר שלו לטיולים על חוף הים.
איך נראה הניהול היומיומי שלך?
"המון ירידה לפרטים. חשוב לי להבין את הנושאים על בוריים, לא לקרוא את הדברים בחלל ריק. אני מאמין בשיתוף ובעבודת צוות, ומרבה להתייעץ עם המנכ"לים של הקבוצה. אני חושב שהניסיון המקצועי והניהולי שהם רכשו במהלך השנים הוא כלי חשוב ביותר בקבלת ההחלטות, שגם מוכיח את עצמו הלכה למעשה. אני שם דגש גם על ביקורת, משתדל לבחון את ההחלטות שאני שותף להן גם לאחר שהתקבלו ויושמו, לראות אם הן עומדות במבחן הזמן. ובסוף, הכי חשוב זה אנשים. מנהלים טובים, מהסוג שלא ישן בלילה בשביל שהעסק יצליח, זו הנוסחה.
"במשרד שלי תלוי שלט עם דבר תורה שאומר: 'וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל'. המשפט הזה מלווה אותי בכל דבר שאני עושה. השילוב בין אמונה להתמדה הוא לדעתי סוד ההצלחה בכל דבר. רק באמצעותן ניתן להצליח באמת".
אתה רואה את עצמך בתפקיד ניהולי בעתיד?
"אני לא מנהל, אני בעלים".
