לא לחכות עם האבחון לכיתה א'

ד"ר קרן בנאי, אוניברסיטת חיפה

גיל: 37

מצב משפחתי: רווקה

מקום מגורים: חיפה

התחום: מדעי ההתנהגות

המחקר: אבחון מוקדם של ילדים לקויי למידה

פרסים ומענקי מחקר: מענק של 150 אלף דולר להקמת המעבדה שלה מהקרן הלאומית למדע בישראל, מענק של 100 אלף יורו מהאיחוד האירופי, מלגת אלון של המועצה להשכלה גבוהה

המחקר של ד"ר קרן בנאי עשוי לחולל מהפכה של ממש בתחום ליקויי הלמידה: הוא יאפשר מדידה אובייקטיבית ואבחון של ילדים כבר בגיל הגן, שכן הוא מונע את הצורך בבדיקת יכולות קריאה. בנאי חוקרת דרכים חדשניות לאבחון, שנעזרות בגירוי שמיעתי ומדידת תדרים חשמליים מגזע המוח. מחקרה הוכיח לראשונה את הקשר שבין גזע המוח ללקות למידה, לאחר שקודם לכן קושרו לקויות למידה לקורטקס של המוח בלבד. אם אכן ניתן יהיה לאבחן את הילדים בשלב מוקדם, הם יוכלו להתכונן טוב יותר לבית הספר.

תדרים מהמוח נמדדים בהיסטוריה המדעית והרפואית זה עשרות שנים. מדובר בשיטת מדידה קלה, שאינה חודרנית, אינה מסוכנת ואינה כרוכה בתופעות לוואי. הייחוד בשיטתה של ד"ר בנאי הוא בשימוש בגירוי שמיעתי לצורך קבלת תגובה מגזע המוח. בשיטה שפיתחה מצמידים לראש שלוש אלקטרודות, אחת על הראש ועוד שתיים על תנוכי האוזניים, ומשמיעים לילד הברה (בדרך כלל DA) במהירות וברצף. המוח מגיב לצלילים האלה על ידי ייצור תדר חשמלי קטן, שניתן לקלוט באמצעות האלקטרודות ולאפיין אותו. ד"ר בנאי מצאה כי גרף התדרים החשמליים שמתקבל אצל הסובלים מליקויי למידה שונה מהגרף אצל כלל האוכלוסייה.

קרן בנאי. "פסיכולוגיה זה לא בשבילי" צילום: עמית שעל

בנאי סיימה את התואר הראשון שלה במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן־גוריון, אבל הבינה עד מהרה כי זה אינו התחום שבו היא מבקשת לעסוק. "אני לא אומרת שפסיכולוגיה זה בולשיט, אבל זה ממש לא בשבילי", היא מסבירה בחיוך. "אני צריכה תחום שבו אפשר להגיע למסקנות מדויקות יותר". היא עברה למדעי המוח והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא קשיים תפיסתיים בדיסלקציה. את עבודת הפוסט־דוקטורט השלימה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, שם הגיעה לראשונה לחוג להפרעות בתקשורת ועסקה בליקויי למידה בהיבט הפיזיולוגי. לאחר סיום המחקר מיהרה לחזור לחיפה, שבה גדלה ושאותה היא "מאוד אוהבת".

לדברי בנאי, מה שמניע אותה במחקר הנוכחי הוא הרצון לשפר את האבחון בקרב ילדים לקויי למידה שנופלים בין הכיסאות: "מדובר בילדים שכולם יודעים שקשה להם, אבל לא עוזרים להם משום שבכל המבחנים המקובלים הם מוגדרים כגבוליים בלבד. שיטת האבחון שאותה אנחנו חוקרים מאפשרת לראשונה מדידה אובייקטיבית". בנאי גם מאמינה כי חלק מהילדים שיאובחנו בשיטה החדשה יזדקקו לשיטות טיפול אחרות מהמקובל, שכן יש סיבה טובה להניח שהם אינם מאובחנים בגישות המוכרות משום שהם סובלים מלקות שנובעת מליקוי בהאזנה ולא ביכולת הקריאה. שיטות הטיפול יצטרכו להיות מותאמות, אם כך, לליקוי זה.