דו"ח טכנולוגי: לכם יש אייפון, להם הלכו העצבים
עובדי מפעלי הייצור של אפל בסין נאלצים להשתמש בחומרים רעילים, פרשת הפרטיות בבאזז לא נגמרת, יש מי שרוצה מלחמת סחר בין ארה"ב לסין בגלל גוגל, ומיליון עובדים עלולים לשלם את המחיר של הפיראטיות
בדם וביזע נבנה לכם אייפון
אפל, אמר פעם מנכ"ל החברה סטיב ג'ובס, צריכה להיות נייקי של הגאדג'טים. הוא מתקדם להגשמת החזון הזה בצעדי ענק. לפני כחודש נחשפה העובדה שמפעליה של אפל בסין העסיקו קטינים ועברו על שלל חוקי זכויות עובדים, וכל מה שקיבלו מאפל היה "נו נו נו". אפל יכולה היתה, למשל, לא לחדש חוזים עם חברות שפגעו בעובדיהן, אבל נמנעה מלעשות זאת.
עכשיו מגיע סיפור חדש. אפל צריכה עובדים בעלי ידיים זריזות ועיניים חדות כדי לבנות את הגאדג'טים הזעירים שלה. יותר ויותר מהם מגלים שהאצבעות שלהם כבר לא מה שהיו פעם, שהראייה מטשטשת, ושלמעשה הם מאבדים שליטה מוטורית כתוצאה ממחלת עצבים.
הסיבה לכך היא שבתהליך ייצור צגי המגע של אפל – אלה שבמכשירי האייפון והאייפוד-טאץ' – נעשה שימוש נרחב בגז מסוג n-hexane, שחיוני להליך אבל הוא גם רעלן הפוגע בעצבים. עובדי חברת Wintek נדרשו לנקות אלף צגי מגע כל יום, כל אחד, באמצעות החומר הרעיל. העובדים אולצו להשתמש בציוד ביטחון פרימיטיבי ולא ראוי.
באותו מפעל מייצרים גם צגי מגע של נוקיה, אבל לחברה הפינית יש מצפון: היא הבהירה לבעלי המפעל שהיא לא מוכנה שישתמשו ב-n-hexane במוצרים שלה, ועובדי המפעל מאשרים שכך היה. כלומר, כשיצרן מפעיל לחץ על המפעל הסיני, ללחץ יש השפעה. לאפל לא היו בעיות כאלו. סטיב ג'ובס מעולם לא הוטרד על ידי זוטות כמו מצפון. אפל סירבה להגיב על הידיעה. כמובן.
סטירת לחי לגוגל
גוגל רוצה מאוד שתשכחו את פרשת גוגל באזז. לרגע נחשפה יכולתה של החברה להרוס את פרטיות המשתמשים בשירותיה, כמו פייסבוק על ספידים. אבל בניגוד לפייסבוק, שלא טרחה להכחיש שהמנכ"ל שלה פורץ למיילים באמצעות נתוני המשתמשים, שמה של גוגל חשוב לה. אם לא יהיה לה שם טוב, אולי נמקד את המבט בה, ולא בעננים הוורודים עם נצנצים שהיא מפזרת, וניווכח שמדובר בתאגיד ענק שעושה את הכסף שלו באמצעות מכירת המידע שלנו, מידע שעד לא מזמן בכלל לא חשבנו למכור.
גוגל חטפה אתמול סטירת לחי מהדהדת, כשאחת מבכירי ה-FTC, נציבות הסחר הפדראלית, פאמלה ג'ונס הארבור, אמרה ששחרור באזז לציבור היה "התנהלות חסרת אחריות" מצד גוגל, שהיא לדבריה "אחת המנהיגות הגדולות בתחום הטכנולוגיה כיום". הארבור הבהירה שהיא אומרת את הדברים על דעת עצמה, ושהם אינם מייצגים את ה-FTC, אבל המסר עבר היטב. כנראה שהוא יגיע גם לאוזניהם של האנשים שכבר הגישו תביעות ייצוגיות בגלל באזז.
הארבור, שדיברה בכנס על פרטיות (כשמשהו הופך לנושא של כנס, זו לעתים קרובות ראיה לכך שהוא יהיה בקרוב מוצג מוזיאוני; "סבא, ספר לי על הזמנים המשונים ההם, כשהיתה לכם פרטיות..") התעכבה על הנקודה המרשיעה: כשגוגל הוציאה את ג'ימייל, לא היו כמעט רשתות חברתיות. אנשים שנרשמו לג'ימייל לא ציפו וכנראה גם לא רצו להצטרף לרשת חברתית. ההחלטה להצטרף לשירות כזה צריכה להיות של המשתמשים, לא של גוגל. היא הזהירה משיטת מצליח: להוציא שירות ששואב את המידע שלך, ואם הוא עושה רעש – להתנצל ולתקן. גוגל מסרה בתגובה שהיא דואגת לפרטיות וששקיפות היא בראש מעייניה. היא גם טוענת שהיא לא רעה.
האם גוגל שווה מלחמת סחר?
בעקבות גירושה המסתמן של גוגל מסין, עולה קריאה לממשלת ארה"ב לצאת למלחמת סחר כנגד סין. פרובוקציות לא חסרות: היתה הפריצה למחשביהן של עשרות חברות, הגורם העיקרי לסכסוך גוגל-סין; ואתמול דיווחנו על המכתב ששלחו שותפות הפרסום של גוגל בסין, ובו הן דורשות ממנה הסברים ופיצויים. בינתיים התברר שיש סיבות טובות להניח שהוא מזויף, והוא נראה באופן חשוד כמו מלחמה פסיכולוגית מצד הסינים.
עו"ד המתמחה ביחסים בינלאומיים, גיל קפלן, קורא לממשלת ארה"ב להתייחס כלפי חברות חומרה סיניות כפי שהמשטר הסיני מתייחס לחברות תוכנה אמריקאיות: היינו, להתייחס אליהן כאל ארגון עוין. קפלן טוען שסין לא מילאה את חלקה בהסכם הלא כתוב בינה ובין ארה"ב, שלפי עם הפיכתה לחברה מתועשת היא גם תהפוך לחברת סחר פתוח. כידוע, בשנים האחרונות עבר רוב ייצור החומרה (יחד עם שאר ענפי הייצור) מארה"ב לסין.
יכול להיות שיש בזה משהו. אבל ארה"ב צריכה לשאול את עצמה אם גוגל שווה את המלחמה. הבעיה היא שעם כל האמפתיה לטיעונים של קפלן – ועם כל האמפתיה למיליארד הסינים שנמקים תחת המפלגה הקומוניסטית – הרעיון של יציאה למלחמה שבה תפסיד הוא לא כל כך חכם. לארה"ב יש חוב ענק. רובו המכריע הוא לסין. מלחמת סחר בין שתי המדינות, במצבה הנוכחי של ארה"ב, יכולה לגרום להתקפה על פרל הארבור להיראות כמו תרגיל של הג"א. אולי רצוי להגיד לגוגל בנימוס שבעסקים אתה גם מפסיד לפעמים, ושתחפש לעצמה שוק אחר. הסינים, אחרי הכל, מתייחסים לארה"ב כמו שממשל אובמה מתייחס לממשלת נתניהו: בעל חוב חצוף, שיש להעמיד במקומו.
מחירה של הפיראטיות
כמה עולה לנו הפיראטיות? זו השאלה שגנבי התוכן מסרבים להתמודד איתה. מאחורי מסך עשן של "המידע רוצה להיות בחינם" ו"חברות התוכן הן נבלות" – מה שנכון – הם טוענים לזכותו של המשתמש הקטן לגנוב קצת. זה פוגע רק בחברות הגדולות, הם אומרים, ונשענים על המודל הכלכלי של רובין הוד.
אבל רוב עובדי החברות הגדולות, בסופו של דבר, הם אנשים קטנים, וכשחברה גדולה נדפקת, מי שמשלם את המחיר הוא לא המנכ"ל או ראש המחלקה לשימור לקוחות בפורמלין. לאלה יש מצנחי זהב בכל מקרה. מי שמשלם את מחיר תאוותם של הגנבים הם העובדים הזוטרים.
בכמה מהם מדובר? תעשיית התוכן טוענת – ספק בהחלט יהיה במקום – שעד 2015 הנזק שייגרם מפיראטיות יהיה 1.2 מיליון מפוטרים ונזק כלכלי של 240 מיליארד יורו. באופן חשוד, יש לציין, הטענה הזו עולה בדיוק כאשר בריטניה עומדת להעביר חוק תוקפני להגנה על זכויות יוצרים.
גם אם תעשיית התוכן האירופית הגזימה מאוד, ורק 20% מהנטען נכון, המשמעות היא עדיין שפיראטיות מובילה לפיטוריהם של 200,000 עובדים. לגניבת תוכן, כמו למוצרי אפל, יש מחיר. רובנו מעדיפים להתעלם ממנו.
קצרצרים
מצבה של נוקיה כנראה אנוש משחשבו: החברה פתחה ביוזמה שבה היא מבקשת מהלקוחות להגיד לה איזה פיצ'רים הם רוצים בסלולר שלהם. אני, למשל, רוצה מכונת אספרסו. אפשר להצביע על הפיצ'רים, החומרים ומערכת ההפעלה. יצוין שנוקיה לא לגמרי יצאה מדעתה, כי היא שומרת לעצמה זכות וטו על העיצוב הסופי, אם יתברר שהמשתמשים בנו איזה רובוט ענק בנוסח יפן, שיורה לייזרים מהקרניים ותוך כדי גם מקבל שיחות.
דיווחנו כאן בעבר על ההתנהגות הגובלת בפלילים של אתר המלצות הגולשים yelp. השיטה של yelp היא להציע לבעל העסק לשלם פרוקטש... אה, סליחה, לקנות פרסומות, ובתמורה יעלמו הביקורות השליליות עליו והחיוביות יקודמו. עוד בעל עסק הגיש תביעה נגד האתר, ולדבריו משדחה את גישת ה"עסק יפה יש לך פה, לא חראם?" שלו, נעלמו לפתע ביקורות חיוביות עליו והופיעו ביקורות שליליות. זו התביעה השלישית בנושא בשבועות האחרונים.
למאפיונרים יש חולשות כמו לכולנו, ומסתבר שגם הם מכורים לרשתות חברתיות. ממשלת איטליה הצליחה לשים יד על בוס בדרג בינוני של הקוזה נוסטרה, פסקל מַנפְרֵדי, לאחר שעקבה – בין השאר – אחרי חשבון הפייסבוק שלו. הוא חשוד שנתן שם הוראות מקודדות לביצוע כל מיני מעשים לא יפים. מנפרדי זכה לתהילה קצרה לאחר שביצע חיסול באופן מרשים במיוחד – הוא הכניס בזוקה לפרצוף של יריב עסקי. עכשיו יקבלו 200 החברים של מנפרדי בקשת חברות מהמשטרה, כדי לברר אם גם הם שייכים למאפיה.
אם יש לכם מספיק כסף כדי לרכוש פורשה, ודאי לא תתנגדו לקלף עוד איזה 1,700 דולר ולרכוש לעצמם סלולר פורשה. כמו המכונית, היתרון שלו על מכוניות אחרות הוא במיתוג שלו: עצם הדיבור הנונשלנטי במכשיר היקר אך לא חדיש במיוחד יתן לכם ארומה מיוחדת, כזו של אנשים עם עודף כסף וחוסר טעם. הצטרפו היום! ההצעה מוגבלת לשוכני סינגפור בלבד.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"