$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: גם צדקן, גם שחצן

מנכ"ל גוגל ממשיך להשוויץ, סין ממשיכה שלא להתרגש מגוגל, משטרים מדכאים הופכים מתוחכמים יותר וממשלת ניו זילנד מצליחה לעבוד על תושביה לזמן קצר

יוסי גורביץ 12:4514.03.10

אריק שמידט: גוגל עמדה להוציא כלי שינבא מגמות בשוק ההון

 

שמידט. "האם היית מעדיף שממשלה תנהל את המידע שלך?" שמידט. "האם היית מעדיף שממשלה תנהל את המידע שלך?" צילום: אי פי אי
ד"ר אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, ביקר לאחרונה באבו דאבי לצורך כנס כלשהו. במהלך הכנס, הרבה שמידט לפרוט על מיתר אחד: צדקתה, או שמא צדקנותה, של גוגל. במקום שבו גוגל עומדת, היתה הנימה של שמידט, אין צדיקים גמורים עומדים. כנראה מתוך ידיעה שאם יישארו שם זמן מיותר, גוגל תחשוף את ערוותם.

 

שתי הערות של שמידט משכו תשומת לב מיוחדת. כשמנחה העז לרמוז שכל המידע הזה שגוגל אוספת – החל מסוף השבוע, היא רוצה גם את רשימת המלאי של הצרכניה השכונתית – צריך להפחיד, שמידט ירה מיד בחזרה: "היית מעדיף מישהו אחר? האם יש ממשלה שהיית מעדיף שתנהל את זה?"

 

האמת, אריק, כן. אני מעדיף ממשלה. אני לא קונה את המיתוס על אי יעילותה של הממשלה לעומת יעילותן המופלגת של חברות. יתר על כן, אני מעדיף שהמידע שלי יהיה בידי גוף שלפחות רשמית מחויב לאינטרסים שלי, ולא לאינטרסים של בעלי המניות שלו.

 

וכמו להוסיף חטא על פשע, שמידט מיהר לחשוף פרט מרתק נוסף: לדבריו, גוגל עמדה להוציא כלי שינבא את פעולותיו של שוק ההון, אבל החליטה שלא לעשות זאת משום ש"הגענו למסקנה שזה יהיה בלתי חוקי". כלומר, ד"ר שמידט סבור באמת ובתמים שאם גוגל היתה רוצה, היא היתה יכולה לנבא את מגמותיה ותנודותיה של אחת המערכות המורכבות ביותר בעולם.

 

אתר וואליוואג מציג שורה של אשליות נוספות שגוגל מוכרת לעצמה ולאחרים: שהיא צריכה לחדור לפרטיותם של משתמשים כדי לצמוח, שהיא לא מעוניינת בכסף, שהגולשים הזועמים עליה מבולבלים, ועוד.

 

יש גוף אחד שגוגל לא מצליחה למכור לו אשליות: ממשלת סין.

 

סין תסתדר גם בלי גוגל

 

כשגוגל שיחקה משחקים עם ממשלות אחרות, ניתן היה לתמצת את השיטה שלה כך: "מה אכפת לכם, אנחנו לא מסוכנים, אנחנו לא רעים, אנחנו אוספים את המידע של כולם, אנחנו לא כמו חברות אחרות, אנחנו קוליים, החוקים הרגילים לא חלים עלינו".

 

על ממשלת סין זה לא עובד. במשחק הצ'יקן שמנהלת גוגל מול העריצות הגדולה בעולם - אתם יודעים, זה שבו שני נהגים נוסעים זה מול זה עד שאחד מהם משתפן ושובר הצידה - סין מובילה. היא בכלל לא התרשמה מכך שגוגל מאיימת לעזוב את סין. היא תסתדר בלעדיה. יותר עבודה ויותר הכנסות לשפוטה שלה, באידו.

 

מטה גוגל בסין. המשטר יסתדר גם בלעדיו מטה גוגל בסין. המשטר יסתדר גם בלעדיו צילום: בלומברג

 

שר התעשיה וטכנולוגיית המידע של סין, לי איז'ונג, חזר ואמר בסוף השבוע שבסין, אנשים מצייתים לחוקים המקומיים. מי שלא מציית, ייסגר. סין איימה על גוגל שאם היא לא תמשיך בצנזורה הנדרשת – צנזורה, נזכיר, שגוגל מעולם לא הפסיקה, למרות המשבר שבו התחילה לפני חודשיים - היא תצטרך לעבוד מחוץ לממלכה האמצעית. בעדינות הרגילה של המשטר הקומוניסטי, אמר לי ש"אני מקווה שגוגל תציית לחוקים ולתקנות של הממשלה הסינית ותכבד אותם, אבל אם אתה בוגד בחוקים ובתקנות הסיניים, פירוש הדבר שאתה לא ידידותי, חסר אחריות, ותשלם את המחיר".

 

מאד יכול להיות שמשחק הצ'יקן של גוגל נשען על ההנחה שסין היא כתמול שלשום. זה לא המצב; המשטר מכביד את זרועו על האזרחים ומכרסם עוד יותר בחירויות שנותרו להם. בהחלט יתכן שנטישת גוגל תיחשב שם לברכה ולא לקללה. יכול להיות שהם לא מתרשמים שם מהשחצנות הצדקנית של שמידט.

 

בסין יודעים גם איך לדכא את הרשת

 

סין נמצאת במוקד של הדו"ח השנתי של עיתונאים ללא גבולות. היא לא לבד: הדו"ח מוצא שמשטרים דכאניים לומדים במהירות כיצד לדכא את הרשת.

 

ברשימת "אויבי הרשת" של הארגון נכללים סין (אלא מה), איראן וטוניסיה, שהשנה עשו מאמצים ניכרים ומרשימים לשפר את הצנזורה שלהן ולעקוב טוב יותר אחרי מתנגדי המשטר. רוסיה הפוטיניסטית וטורקיה מוצאות את עצמן ברשימת המעקב של הארגון, צעד אחד לפני ההכרזה על יחסי איבה בינן ובין הרשת.

 

הסיבה שהממשלות מצליחות להתגבר על הדיסידנטים, מאשימים בעיתונאים ללא גבולות, היא שארגונים מערביים מוכרים לממשלות הללו ציוד שלא צריך להגיע לידיהן. הארגון נקב בשמה של סיסקו, שמצידה טענה שוב שכלי המעקב שהיא מוכרת לסין הם אותם כלי מעקב שנמכרים לכל מקום אחר בעולם.

 

קצת נמאס לחבוט בגוויה המתפרקת של האוטופיזם של שנות ה-90, שהבטיח שהרשת תשחרר את כולנו, אבל צריך להזכיר שהאופטימיזם הזה עדיין קיים ושהוא מבטיח לנו ששום דבר רע לא יכול לקרות מישטפון המידע שאנחנו מצויים בו כרגע. הוא טעה אז, טעה חמורות; ראוי לגלות כלפיו ספקנות גם כיום.

 

ואם מישהו היה צריך עוד הוכחה...

 

והם לא לבד

 

ניו זילנד היא מקום שליו, כמעט נטול בעיות, חבר בחבר העמים הבריטי, דמוקרטיה למופת. אז מה לעזאזל קרה שם לאחרונה?

 

הממשלה הפעילה בתחילת פברואר תכנית לסינון הרשת במדינה, שבמסגרתה נמנעת הגלישה בניו זילנד לכ-7,000 אתרים החשודים כאתרי פדופיליה - פי עשרה ממספר האתרים האלה שמופיעים ברשימה של גוף בריטי מקביל. הממשלה מציינת שכל אתר שנחסם נבדק על ידי שלושה מפקחים, וששלושתם היו צריכים להשתכנע שיש סיבה טובה לחסום אותו.

 

כך או כך, לא זה הסיפור. הבעיה היא שלמרות שהממשלה הפעילה את הסינון לפני חודש וחצי, היא לא טרחה לעדכן את הציבור בכך. היא הודתה שהסינון פועל רק אחרי שארגון זכויות מקומי לחץ אותה בנושא.

 

ארגוני הזכויות חוששים מכך שהממשלה נטלה לעצמה סמכות צנזורה שאיננה נתונה לה בחוק - ושאף שבינתיים נראה שהרשימה מדויקת למדי, היעדר פיקוח יכול להביא לכך שאתרים תמימים יותר ייחסמו גם הם.

 

קצרצרים

 

הדבר החיובי היחיד באויפד הוא הסיכוי הממשי שהיא תחסל את המק. אחרי הכל, אפל כבר כמה שנים לא מתיימרת להיות חברת מחשבים ולאחרונה אמר ממלא מקומו של אלוהים, טים קוק, כי אפל היא חברה "של מכשירים ניידים". אחד מכותבי PC Magazine חושב שהמכשיר החדש מתאים לאפל הרבה יותר מאשר מחשב - כי עליו היא יכולה להריץ את מדיניות הגן הסגור הפוריטנית האהובה עליה, בעוד שהמק פתוח יחסית. אם האויפד תצליח, הפיתוי להפוך אותה למוצר הדגל של החברה יהיה גדול.

 

למתקפות היח"צ של אפל יש שתי תכונות עיקריות: האחת, הן מתבצעות על ידי אנשים שאפילו לא מקבלים על כך שכר, ושנית, הן מגיעות בארבעה גלים לפחות: גל השמועות הראשוניות, ההודעה הרשמית, תחילת המכירות המוקדמות, וההשקה הרשמית. ביום שישי החל גל המכירות המוקדמות של האויפד, ושצף של מיץ תפוחים הדביק את מקלדותיהם של בלוגרי טכנולוגיה ברחבי העולם. הנה תרופה לרסס היח"צ הבלתי פוסק: כל הסיבות לא לקנות את הגאדג'ט, להוציא העובדה שהתמיכה בחברה שמקדמת צנזורה היא בלתי מוסרית.  

 

עוד יום, עוד פרצת אבטחה באינטרנט אקספלורר: חוקר ישראלי, משה בן אבו, פרסם קוד שמאפשר לנצל פרצת אבטחה שלא היתה ידועה עד לאחרונה בשתי גרסאות של הדפדפן הפופולרי מכולם. לא רק אינטרנט אקספלורר 6, שאפילו מיקרוסופט מודה שהוא כבר מביך, אלא גם 7. מיקרוסופט עובדת בקדחתנות על פתרון.

 

סוכנות הידיעות רויטרס, אחת מסוכנויות הידיעות הוותיקות בעולם - היא הוקמה ב-1854 - הורתה לעיתונאים שלה להפסיק להכשיל אותה. קרי, היא הורתה להם לדווח על סקופים קודם כל באמצעותה, ולא בטוויטר. הכלל הוותיק אומר שהעובדה שחוק מסוים אוסר על משהו, אומרת שהדבר קיים ושהוא מציק. כמו כן, הם מתבקשים לוודא שמישהו יעבור על הציוצים שלהם כדי למנוע שגיאות הקלדה, ובאופן כללי להפריד בין החיים והעבודה. אם ההנחיות האלה יחזרו על עצמן, נדע בוודאות שזה לא עבד.

 

כתב טכנולוגיה בשם ג'ון באטל הופתע למדי כשדיילות דרשו ממנו להפסיק צ'אט וידאו עם בנותיו, וזאת משום ש"יכול להיות שאתה נמצא בקשר עם טרוריסט על הקרקע". מצד שני, הותר לו להשתמש בשירותי תקשורת אחרים, כנראה מתוך הנחה שטרוריסטים רוכבי גמלים לא יודעים להשתמש במייל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x