דו"ח טכנולוגי: הדעיכה של פאלם
אנליסטים מעריכים שפאלם תצא מתחום הסלולר בתוך שנתיים, מחקר חדש מוצא מאפייני התמכרות חמורים אצל משתמשי האייפון, האינטרנט לא ראויה לפרס נובל לשלום, וטלפון שמדווח לבוס שלך על כל תנועה
במוצר טוב אין די
האגדה הקפיטליסטית אומרת שאם יש לך מוצר טוב ומייצר מוכשר, אתה עתיד לפרוח. המקרה של פאלם מוכיח שבעידן המודרני, פרסום ועיצוב עדיפים על יעילות.
לפאלם היה את שניהם: היה לה את ה-Palm Pre, סמארטפון לא פחות טוב מהאייפון – לדעת רבים, טוב יותר – ומהנדס מוכשר מאוד - ג'ונתן רובינשטיין, ממציא האייפוד (לא, זה לא היה סטיב ג'ובס, הוא איש שיווק). רובינשטיין עשה כמיטב יכולתו לקדם את ה-Pre.
זה לא עבד. נתח השוק של פאלם בתחום הסמארטפונים הצטמצם מאוקטובר לינואר ב-2.1%, והוא לא היה גבוה מלכתחילה. זה כל כך לא עבד, עד שאנליסטים הביעו ספקות אם פאלם בכלל תהיה בעסקי הסלולר בעוד שנתיים. פאלם, כמובן, לא הגיבה.
לפני שנה, שהמכשיר המבטיח של פאלם הושק, אמרו שהוא ישנה את המצב ויזניק את החברה חזרה למעלה. זה לא קרה. אנליסטים אומרים שהיא נכנסה למשחק מאוחר מדי. זה כנראה לא המצב, כי מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד – שגוגל השיקה את המכשיר הראשון שמריץ אותה כארבעה חודשים לפני פאלם – דווקא משגשגת. מצד שני, כנראה שחברה קטנה יחסית, עם מעט הון בהשוואה לשולטות בתחום, אינה מסוגלת להתמודד עם ענקיות כמו גוגל ואפל.
מצד שני, לך תתחרה בסמים.
אזהרה: האייפון ממכר
שמענו כבר שמשתמשי האייפון לוקים בתסמונת שטוקהולם. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת סטנפורד מוצא אצלם גם מאפיינים מובהקים של התמכרות.
75% מהנשאלים אמרו שהם ישנים כשהם מכורבלים עם הג'יזספון שלהם; 69% אמרו שסביר יותר שישכחו את הארנק שלהם מאשר את האייפון. בשני דברים הם דומים מאוד לשאר בני האדם: 84% מהם משתמשים במכשיר כשעון, ו-89% - כשעון מעורר.
מילא זה. חלק ניכר מהמכורים מנהלים מערכת יחסים לא בריאה עם הגאדג'ט: כרבע מהם אמרו שהם חווים אותו כהמשך ישיר של ישותם, ו10% אמרו כי הם נוטים ללטף אותו מפעם לפעם. 3% העניקו לסלולר שלהם שם, ו-8% חושדים שהאייפוד שלהם מקנא באייפון שלהם (!).
75% מהנשאלים אמרו שהם משתמשים באייפון כדי להימנע מקשר עין עם בני אדם אחרים, אבל החדשות הטובות הן שרוב המכורים מכירים במצבם, וכידוע זה השלב הראשון להשתחררות מהתלות. 10% הגדירו את עצמם כמכורים מאוד, 34% הגדירו את מצבם כקרוב להתמכרות, ורק 6% אמרו שהם חופשיים ממנה. 32% מבין הנשאלים הביעו חשש מהתמכרות.
עם זאת, אשליות נפוצות בקרב הנפגעים: 72% שכנעו את עצמם שהמכשיר הופך אותם למאושרים יותר ו-37% מעמידים פנים שהוא גרם להם להיות לעליזים יותר. עם זאת, רובם היו כנים מספיק כדי להודות שרכשו את הג'יזספון משום שחשבו שהוא יהפוך אותם למגניבים יותר.
פעם אמרו את זה על עישון.
אולי די?
אחת ההצעות המטופשות ביותר שהועלו לאחרונה היא להעניק פרס נובל לשלום לאינטרנט. אמנם, הפרס כבר לא מה שהיה פעם – אם קיסינג'ר וערפאת קיבלו אותו, כל אחד יכול – ולפני שנה הוא הוענק לנשיא אובמה בלי שהלה עשה כלום כדי לקבל אותו, אבל בכל זאת.
הנחת היסוד שעומדת מאחורי הצעת הפרס היא אותה הנחה אוטופיסטית ששלטה בשנות התשעים: הרשת תשחרר את המין האנושי ותאפשר לכולנו לפתוח בדיאלוג זה עם זה. אשר לדיאלוג, כפי שידע כבר אורוול, השיטה הטובה ביותר לטפח שנאה בין קבוצות שגם כך שונאות זו את זו היא לתת להן לדבר זו עם זו. אנשים יוצאים מדיאלוג כזה בתחושה שעם בני הצד השני פשוט אין על מה לדבר.
אשר לאוטופיזם – נו. סין נשארה דיקטטורה, והיא מכבידה את עולה עוד יותר על תושביה. בורמה הדגימה היטב שאם יש צורך, אפשר לנתק את הרשת ולדכא מהומות בלי שום נזק נלווה. העולם הערבי, מעוז הדיכוי העולמי, לא השתנה. הרשת אכן השיגה דברים מרשימים מאוד באיראן, אבל המשחק שם רחוק מלהיות סגור. הרשת לא שינתה את המין האנושי; היא פשוט חיזקה את הנטיות הקיימות, כל מקום ונטייתו.
וכל זמן שאוטופיסטים יקשקשו על הרשת המשחררת, הם יבזבזו זמן ואנרגיה. שינוי יגיע, אם יגיע, מפעולות פרלמנטריות ומהפגנות. לא משרבוט על קיר בפייסבוק. ואם כבר דיברנו על השינוי שמאפשרת הרשת...
עבד, עבד / עבד ברזל / עבד חשמל וכרטסת
ההיסטוריה של העבודה היא זו של רצונם של המעבידים לשלוט בעובדים, מתוך ההנחה ההגיונית למדי שהעובד המנוצל – והם כמעט תמיד מנוצלים – יעשה כמיטב יכולתו כדי להחזיר לעצמו קצת זמן. פעם הכלים היו שעון נוכחות ומשרוקית; היום התקדמנו, וגם הגבול בין זמן העבודה וזמן הפנאי טושטש, לטובת זמן העבודה כמובן. סלולרים הופכים אותנו לנוכחים בעבודה גם כשאנחנו לא שם, גם כשאנחנו ביום חופש.
חברה יפנית, אלא מה, לקחה את הרעיון הזה צעד אחד קדימה. ענקית הסלולר היפנית KDDI – מבחינת הסלולר, יפן היא יבשת אחרת – ייצרה את מכשיר המעקב האוטומטי, עד כה: סלולר שמדווח למטה על כל תנועה ותנועה של העובד.
השיטה עובדת באמצעות ניתוח פעולתם של חיישני התנועה, שממילא נמצאים בחלק ניכר מהסלולרים המודרניים. הטכנולוגיה החדשה מזהה פעולות כגון טיפוס במדרגות, הליכה, ואפילו תנועות סיבוביות של ניקוי. כל זה ישודר בזמן אמת. המטרה, אומרים ב-KDDI, היא לאפשר ייעול של העבודה. כמובן. זו תמיד המטרה.
ב-KDDI מודעים היטב לבעיות החמורות של חדירה לפרטיות שהמפלצת הקטנה שלהם יוצרת, והם מדגישים שמעבידים שרוצים לכבול את עובדיהם למכשיר צריכים להחתים אותם על חוזה מיוחד. זו נחמת שוטים: הנחת היסוד הסמויה של כל מעביד היא שאם אתה לא מוכן לחתום, "צבא המילואים של המובטלים" – הגיס, כפי שציין מרקס, שתמיד עומד לצד המעסיקים – כבר ימצא לך מחליף. בפועל מדובר באזיק אלקטרוני מוסווה כסלולר, וכמו לאזיק אלקטרוני רגיל, גם להסרתו יהיו תוצאות קשות מבחינת האסיר.
הנחמה היחידה היא שזה משהו יפני. חלק גדול מהטרנדים הסלולריים היפניים לא התפשטו לשאר העולם. נקווה שזה יישאר שם.
קצרצרים
למוטרולה נמאס להעמיד פנים שמה שגוגל מזרזפת עליה הוא גשם: היחסים בין החברות התערערו לאחר שהתחוור למוטורולה ששבועות ספורים לאחר השקתו ברעש גדול (והוצאה גדולה) של הסלולרי שהיה אמור להיות מכשיר הדגל שלה, הדרויד, חטפה גוגל את אור הזרקורים והוציאה את הנקסוס 1. בעקבות זאת היא חתמה על עסקה עם מיקרוסופט, ומנוע החיפוש במכשיריה יהיה בקרוב בינג. לפני זמן קצר, היא חתמה על עסקה דומה עם מנוע החיפוש הסיני באידו, בין השאר, כאמצעי הגנה לקראת היום שבו תצא גוגל, או תאולץ לצאת, מסין.
ואם כבר סין וגוגל, מנכ"ל גוגל אריק שמידט טען אתמול שפתרון לבעיות גוגל-סין יימצא "בקרוב". הוא לא היה מוכן להרחיב מעבר לכך, אם כי הוא דקלם את הטקסט הקבוע על כך שסלולרים יורשים את מקומם של המחשבים, וייבב על כך שמתנגדיה של גוגל, ובכן, מתנגדים לה. בלשונו, "למתחרים שלנו יש תמריץ לכך שלא נצליח". בעקבות כך, נמסר שלרשימת התובעים נגד גוגל הצטרפה השפה האנגלית.
ליצן הרודיאו הפוליטי גלן בק, שהאשים את הנשיא אובמה בשנאת לבנים, כבר הצליח לאבד 120 מפרסמים, ככה שעוד אחד כנראה לא ישנה לו יותר מדי. מה שמיוחד בהודעה של יצרנית תוכנת המסים TurboTax על כך שהיא שולחת את בק לחפש את החברים שלו הוא שהיא עשתה זאת בהודעת טוויטר.
ז'אנר סרטי "הטרוריסט כאידיוט" נמצא עדיין בחיתוליו, אבל כשנתאושש ובמקום לפחד נתחיל לצחוק, זה יהיה ז'אנר פורה מאוד. המקרה האחרון שמצדיק את התואר "פצצה טיפשה", אחרי הטמבל הניגרי עם פצצת-התחתונים, הוא של קולין ר. להרוז מפנסילבניה. האחרונה נעצרה והואשמה בתכנון מקוון של טרור – ספציפית, רצח של קריקטוריסט שצייר את מוחמד ככלב. איך תכננה להרוז את פיגועיה? פשוט, היא התכתבה עם משתמשי יוטיוב אחרים תחת הכינוי "ג'יהאדג'יין", כנראה משחק מילים על ג'י איי ג'יין. עכשיו הטמטום שלה צפוי לזרוק אותה למאסר עולם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"