הלכו נגד הרוח: חלום ההייטק הישראלי־פלסטיני עלול להימכר בזול

חצי שנה לאחר שהושקה בטקס מרשים בנוכחות טוני בלייר, בשבוע הבא תסגור חברת הסטארט־אפ הישראלית־פלסטינית גוסט (g.ho.st) את אתר האינטרנט שפתחה. גוסט פיטרה כשליש מעובדיה בחודש האחרון, והיא מנהלת משא ומתן למכירתה, במטרה להשאיר את 20 העובדים הנותרים במקומם. במכתב ששלח למנויים המליץ המנכ"ל והמייסד, צבי שרייבר, לעבור לשירותים דומים כתחליף: גוגל דוקס, ג'ימייל, יאהו מייל ויישומי סקיידרייב של מיקרוסופט - אותה מיקרוסופט ששרייבר הגדיר לאורך קיום החברה "המתחרה העיקרית שלו".

באוקטובר 2007 התארח שרייבר בפסגת חברות האינטרנט "ווב 2.0" שבסן פרנסיסקו. לאחר שסיים מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר את נאומו נעמד שרייבר, והציג את עצמו ואת הרעיון שמאחורי גוסט - סביבה דמוית מערכת הפעלה שכולה על הרשת. שרייבר הפנה כלפי באלמר שאלה פשוטה - כיצד מיקרוסופט תתמודד עם המתחרה החדש. באלמר הנבוך מיהר להשיב לו "ברוך הבא לעולמנו".

במאי 2008 שוב פגש שרייבר את באלמר, בכנס הטכנולוגיות של הוול סטריט ג'ורנל, הפעם כנציגה של חברה מוכרת ומבטיחה. בכנס זה הציג שרייבר את הפיתוח שלו לפני בכירי עולם הטכנולוגיה, בהם מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, מנכ"ל דל מייקל דל, ביל גייטס, וכאמור, סטיב באלמר. ג'ון פסקובסקי, עיתונאי בכיר בוול סטריט ג'ורנל כתב לאחר מכן כי "גוסט מגדירים את מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט כמתחרה העיקרית שלהם, אני בספק אם מיקרוסופט חשה כך כלפי גוסט".

אבל בזאת לא הסתיימה מערכת היחסים בין חברת הענק האמריקאית לבין הסטארט-אפ השאפתן. באוקטובר 2008 נאלצה מיקרוסופט להסיר את הסלוגן מאתר הבית של חלונות ויסטה - "ללא חומות" (No Walls), לאחר ששרייבר איים בתביעה. שרייבר השתמש באותה הסיסמה כדי למתג את מערכת ההפעלה הווירטואלית שלו, תוך רמיזה למודל ההעסקה שלה שכלל העסקה של מהנדסים מהרשות הפלסטינית. 

השקת גוסט. משמאל: צבי שרייבר, חאלד עייש וטוני בלייר צילום: גיא אסיאג

שרייבר בחר להתנצח עם מיקרוסופט, מה שסייע לו לא פעם לו בקידום יחסי הציבור של גוסט. החברה הציגה רעיון חדשני: מחשוב ענן. בניגוד למערכת ההפעלה חלונות, הממוקמת על המחשב האישי, מערכת g.ho.st (קיצור של Global Hosting Operating System) נמצאת כולה על גבי הרשת, וניתן לגשת אליה מכל מחשב ומכל טלפון סלולרי באמצעות דפדפן בלבד. במערכת אפשר לאחסן קבצים, לשתף אותם עם משתמשים אחרים, ולהשתמש ביישום הדואר האלקטרוני של גוסט, בנפח אחסון התחלתי של 15 ג'יגה־בייט.

כששרייבר הגה את הרעיון הזה ב־2004 הוא היה חדש ומלהיב. שש שנים לאחר מכן, טכנולוגיית הענן היא אחד הענפים המבטיחים בתעשיית ההייטק, וענקיות הטכנולוגיה מתחרות ביניהן על כניסה לתחום. בתחילת דרכה, האיום העיקרי על גוסט היה מכיוון מיקרוסופט, אבל כיום ענקית התוכנה מרדמונד היא הבעיה האחרונה של גוסט.

המתחרה החזקה ביותר היא גוגל, שהשיקה בשנים האחרונות את שירות התוכנות המשרדיות גוגל דוקס, שלאחרונה נוספה אפשרות לאחסן בו עד 250 מגה-בייט בחינם. בנוסף מאפשרת גוגל לאחסן בשרתיה, באמצעות Google Apps, עד 20 ג'יגה-בייט של קבצים תמורת 5 דולרים בשנה (לשם השוואה, בגוסט התכוונו להשיק חשבון בעלות של 20 סנט לג'יגה בחודש - כמעט פי עשרה). בקרוב תשיק גוגל את מערכת ההפעלה הווירטואלית Chrome OS, מוצר שדומה פלאים למערכת של גוסט. מערכת הפעלה דומה, ששמה Azure, תשיק בקרוב גם מיקרוסופט — בדיוק כפי שצפה שרייבר.

"לגוגל יש תחליף חלקי"

גוסט ניסתה לכבוש נתח משמעותי מהשוק הזה, אבל היתה אטית מדי: היא השיקה את המערכת לקהל הרחב רק בשלהי 2009, וכיום אוחזת בבסיס משתמשים מצומצם שכולל 400 אלף חשבונות, לא ידוע כמה מהם פעילים באופן יומיומי. בחברה קיוו להימכר במכפיל משמעותי על 4 מיליון דולר שהושקעו בה עד כה (מקרן בנצ'מרק, קרן SVB, היזם אביעד פרידמן ושרייבר עצמו). לנוכח התחרות והכישלון ליצור קהילת משתמשים משמעותית החליט שרייבר למכור את החברה. "חשבנו שיהיה לנו אקזיט גדול, ושאפנו להיות גדולים יותר ממה שאנחנו היום", הוא מודה, "אבל לסטארט־אפ קטן, גם אם יש לו טכנולוגיה מדהימה, אין כוח אמיתי להתחרות ללא משאבי שיווק עצומים".

יכול להיות שהתחום שבו בחרתם אינו ידידותי לחברות קטנות?

"זה ענף מאתגר מאוד לסטארט־אפ קטן, גם אם פה ושם ראינו הצלחות. אנחנו נחשבים לחלוצים בתחום, ולזכותנו ייאמר שחזינו אותו כבר לפני ארבע שנים, אלא שהשחקנים הגדולים נכנסו לשוק מהר משציפינו".

אם אתם מוכרים, ולא סוגרים, למה הפניתם את המשתמשים שלכם לשירותי גוגל ומיקרוסופט?

"יש לנו אחריות כלפי המשתמשים שלנו - מה גם שהתחליף של גוגל, מיקרוסופט ויאהו הוא חלקי בלבד; הם לא מספקים לך מחשב מקוון, אלא רק שירותים נפרדים של ניהול מסמכים".

היסטוריה פלסטינית

אבל לסיפור של גוסט יש ממד נוסף, שהופך אותו למצער עוד יותר - העובדה שגוסט קמה כחברה ישראלית־פלסטינית. עם הקמת החברה שכר שרייבר עם מנהל הפיתוח הפלסטיני חאלד עייש משרדים ברובע אל־מאסיון היוקרתי ברמאללה. בשיאו העסיק המרכז 33 ממיטב המהנדסים ברשות, שגויסו מאוניברסיטת ביר־זית שברמאללה, מאוניברסיטת א־נג'אח בשכם, מאוניברסיטת בית לחם ומהטכניון בחברון.

"עובדי גוסט נחשבים למהנדסים המובחרים ביותר ברשות הפלסטינית", אמר ל"כלכליסט" גורם ברשות. לצוות השיווק של החברה הצטרפה גם נעה בן־ארצי רוטמן (נכדתו של יצחק רבין), שסייעה במכירות ובגיוס כספים וניהלה את "קרן גוסט לשלום", העוסקת בהפעלת חדרי מחשב בשכונות מצוקה יהודיות וערביות. אפילו טקס ההשקה התקיים ליד גדר ההפרדה, בין גילה לבית ג'אלה.

הכישלון של גוסט שם קץ לתקווה הזאת: בשבועות האחרונים נאלץ שרייבר לפטר כשליש מהעובדים במרכז הפיתוח ברמאללה, ועתידם של השאר תלוי בתוצאות המשא ומתן למכירת החברה.

ובכל זאת, גוסט רשמה היסטוריה: הקמתה סימנה תנופת הייטק ברשות, וב־2009 הוכפל מספר משרות התוכנה בגדה. מרבית מפוטרי גוסט מצאו עבודה חדשה בתוך ימים ספורים במרכזי הפיתוח החדשים של HP, אינטל ואלקטל, שצמחו ברמאללה בזכות התנופה הזאת. החלום של שרייבר אולי לא התממש במלואו, אבל הצליח לשנות את המציאות בגדה.