$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מאבק עולמי בחברות הסלולר

הבריטים גילו להפתעתם שהספקיות מנצלות את תמימות הילדים, ובאוסטרליה מסירים את הכפפות; מיקרוסופט מנתרת אל הענן; ובלוג טכנולוגיה מוביל החליט לחסום את חוסמי הפרסומות - ועורר דיון בבעיות המודל העסקי של אתרי התוכן

יוסי גורביץ 12:4308.03.10

להוציא את הקשית מהצוואר

 

אם ולאד טֵפֵּש, המכונה במסורת העממית "דרקולה", היה מסתובב בקרבנו היום, הוא ודאי היה סמנכ"ל שיווק בחברת סלולר כלשהי. כידוע, חברות הסלולר ברחבי העולם מתמחות בהוצאת כספים מהציבור בשיטת מצליח – חיובים קטנים ולא בולטים אבל באותה מידה גם לא מוסברים. אם הלקוח בכל זאת מתעקש, השיטה היא להתיש אותו מול נציגי שירות עד שהוא נשבר או פונה לתקשורת (ראו דוגמה קונקרטית בקצרצרים). הספקיות מכוונות, לא במקרה, חלק ניכר ממאמצי השיווק שלהן לקטינים – לא רק משום שהם אמצעי לחץ מצוין על הורים, אלא משום שבמילותיו של רב שהסכסוך שלו עם הרשויות היה לאגדה, אינם יודעים מה הם עושים.

 

חברות הסלולר מנצלות את התמימות? המחשה חברות הסלולר מנצלות את התמימות? המחשה צילום: shutterstock
מחקר שנערך בבריטניה – כנראה במכון לחקר טאוטולוגיות – מצא שלשליש מהקטינים בגילאי 11 עד 17 אין שמץ של מושג מה עלות שירותי התוכן שהם צורכים באמצעות הסלולר. בבריטניה, מדינה עדינה, מנסים ללמד את התלמידים על הסכנות שבחברות הסלולר המשחרות לטרף ואיך להימנע מהן. באוסטרליה, לעומת זאת, לא מאמינים בעדינות אלא בכלי נשק.

 

אי לכך ובהתאם לזאת, רשויות הרגולציה באוסטרליה – שם רווח הביטוי "הלם חיוב", המציין את הרגע הטראגי שבו מגלה אזרח שהסלולריות התחברו לאבי העורקים שלו בלי שהוא בכלל ידע על כך, ואיך – קיבלו תקנה שאומרת שהחל ביולי, הלקוחות יוכלו להודיע לחברות הסלולר מה סכום הכסף שהם מוכנים להקצות לשירותים נלווים, ואם חברות הסלולר ירצו לפתות את הלקוח להוציא יותר, הן תצטרכנה ליצור איתו קשר ולהסביר למה. התקנה יעילה במיוחד להורים, ששוב לא יהיו קורבן לחוסר ההבנה והמחשבה של ילדיהם; הילדים פשוט לא יוכלו להעביר את הכסף לפושר הסלולרי שלהם, גם אם הם ירצו.

 

ובישראל? בינתיים מדברים.

 

אי שם, מעבר לקשת...

 

סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, עורר מהומה ניכרת כאשר אמר בסוף השבוע – בנאום באוניברסיטת וושינגטון (המדינה, זו שמיקרוסופט משלמת בה מסים, לא העיר) – שמיקרוסופט הופכת לחברת ענן.

 

עד כה, המילה "מיקרוסופט" ייצגה מחשבים שולחניים, מערכות הפעלה, חבילת אופיס – דברים שמרניים כאלה. במהלך העשור האחרון לא ידעה מיקרוסופט מה תוקף אותה. עכשיו, אומר באלמר, כל זה יישאר מאחור: 70% מעובדי מיקרוסופט, לדבריו, כבר עוסקים בפרויקטים מעוננים – הרעיון ששירותי מחשב יכולים להתבצע גם על שרת מרוחק, אם יש לך חיבור מהיר ואין שום תקלה – ובתוך שנה, הוא מעריך ששיעורם יעמוד על 90%. "אנחנו מהמרים על הכל", הוא אמר, וציין שווינדוז מובייל 7 – בניגוד לגרסאות מוקדמות יותר של מערכת ההפעלה הסלולרית – אמורה כבר לעבוד בענן.

 

בתוך כך, כעוד סימן לעידן שחלף, ערכו כל מיני ליצנים בסוף השבוע הלוויה פומבית לדפדפן הזקן אינטרנט אקספלורר 6. סיבת המוות, נמסר, היתה תאונת עבודה במשרדי חברת חיפוש מסוימת ממאונטן וויו. החבר'ה ממיקרוסופט גילו חוש הומור ושלחו זר פרחים ופתק תנחומים.

 

אוהב אותנו? צפה בפרסומות שלנו

 

התוספים הנפוצים ביותר לדפדפנים הם חוסמי פרסומות. כל מה שהגולש רוצה הוא לגלוש בשקט, בלי שאיזו צווחה פתאומית מטעם חברת מיצים כלשהי תחריד את שלוותו, או שחברת הסלולר מ. פסיטופלס ובניו בע"מ תחטוף את המסך שלו עבור איזה משהו מרצד. לגיטימי.

 

אבל התוספים האלה מחסלים בשקט את האתרים שמתקיימים על מודעות. ארס טכניקה, אחד הבלוגים היותר רציניים בתחום הטכנולוגיה, הקדיש לכך פוסט שלם. הם ציינו שם שבניגוד למה שנוהגים לחשוב, זה שאתה מקפיד שלא להקליק על פרסומות איננה סיבה לכך שתתקין חוסם פרסומות. רוב האתרים מקבלים את הכנסותיהם מצפייה פאסיבית – זו לדעתי אחת התרמיות הגדולות ביותר שהצליחו אנשי פרסום למכור: שיש משמעות כלשהי לצפייה פאסיבית בפרסומות רשת, אבל זכותם של ארס טכניקה לחשוב אחרת – ולא מהקלקה ישירה.

 

כאשר המשתמש נכנס לעמודיו של אתר, אבל חוסם את הפרסומות שלו, הוא מנצל את משאבי האתר ועולה לו כסף, אבל לא מכניס לו קופיקה שחוקה. כפי שאומרים בבלוג, הדבר פשוט מביא לפיטוריהם של אנשים. חד וחלק. אם הפרסומות של האתר לא מוצאות חן בעיניך, הפסק לבקר בו. התיאוריה אומרת שכשזה יקרה, הפרסומות ישתנו. זו תיאוריה אופטימית למדי, אבל בינתיים זה מה שיש. יש צורך באיזון עדין בין הפרסום ובין זכותו של משתמש שלא יציקו לו, או, במילים בוטות יותר, להרגיל את מחלקת הפרסום שהם לא יכולים להשתמש בשיטה הרגילה שלהם – הפעלת פטיש כבד יותר ויותר מדי שבוע. זה ייקח זמן.

 

הפוסט הארוך והמרשים של ארס טכניקה הגיע אחרי ניסיון קצר שהם עשו בחסימת משתמשים שמפעילים חוסמי פרסומות. זה יצר, כמסתבר, רעש, ומשתמשים התלוננו על כך שלא היתה התרעה. הניסוי הופסק – אבל מתקבל הרושם שארס טכניקה שומרים על הזכות להחזיר אותו בעתיד.

 

קצרצרים

 

סקר שערך הבי-בי-סי מצא שכ-80% מהנשאלים סבורים שחיבור רשת הוא זכות אנושית בסיסית, כשבממוצע 50% אומרים שהם "תומכים בתקיפות" בעמדה הזו וכ-30% "מסכימים בערך". שיעור גבוה יותר של תמיכה תקיפה נרשם במדינות דמוקרטיות למחצה, כמו טורקיה, שם 90% חשבו כך. בניגריה, באופן בלתי מפתיע, נרשמה התנגדות עזה לרגולציה ממשלתית על הרשת. בקרב משתמשי הרשת, באופן מובן, שיעור התמיכה בחיבור רשת כזכות יסוד היה גבוה יחסית – 87%. שתי מדינות, אסטוניה ופינלנד, כבר הכירו בזכות לחיבור כזכות יסוד.

 

אמש (א') נערך טקס האוסקר, ובעקבות זאת רוב הידיעות שפורסמו הבוקר באתרי הטכנולוגיה עסקו בעובדה שאפל פרסמה במהלכו פרסומת לאייפד. הפנאפלים שבכם יוכלו לראות אותה כאן. האחרים יסתפקו בציון העובדה שבמיטב המסורת של אפל, זו של עיצוב מעל תוכן, הפרסומת נראתה לא רע בכלל אבל לא אמרה בעצם כלום.

  

מתוך הפרסומת לאייפד. עיצוב מעל תוכן מתוך הפרסומת לאייפד. עיצוב מעל תוכן צילום מסך: youtube.com

 

משורת חיוב ישחרר רק המוות? לא בוורייזון. ספקית הסלולר האמריקאית סירבה לנתק לקוח, כלומר המשיכה לחייב את החשבון הלא פעיל שלו, גם לאחר שהמשפחה הציגה בפניה הוכחה שהאב שר מזה זמן במקהלה השמיימית ודוחף את הפרחים מלמטה, קרי תעודת פטירה. נציגת ורייזון טענה שכל זמן שבתו של המנוח לא תספק לה את הקוד הסודי לחשבון של אביה, היא לא יכולה לסגור אותו. זה נמשך מאז יוני האחרון, ובצר לה פנתה הבת לתקשורת. אז התיק נסגר – וגם אז זה לקח שבוע. בוורייזון אומרים שנציגת השירות "ננזפה".

 

ובחדשות מפלצתיות אחרות, הנה הדימוי הגראפי המדויק ביותר של גוגל שנעשה עד כה, ואפילו על ידי מישהו משלנו, אסף חנוכה. הוא היה עדין איתה, אבל חדי העין ישימו לב שלתפלץ יש שני פיות אבל אין ראש – רמז דק לעובדה שגוגל מתנהלת בצורה כאוטית וחסרת מחשבה?

 

צלמי בריטניה, מיעוט נרדף גם בימים כתיקונם, חשים מאוימים במיוחד על ידי חוק זכויות היוצרים הבריטי החדש. מסתבר שהחוק – ששמו הרשמי הוא חוק הכלכלה הדיגיטלית – מאפשר למוסדות להשתמש בחופשיות בתמונות "יתומות", שמוגדרות ככאלה ששם הצלם לא מופיע במטא-דאטה שלהן. דא עקא, שרוב תוכנות עריכת התמונות הפופולריות יוצרות קבצים שעושים מעשים מגונים בנתונים, ובין השאר משמיטות את שם הצלם. המשמעות: אלפי יצירות "יתומות" מדי יום, שחשופות לניצול מצד מוסדות וארגונים, ביניהם הבי-בי-סי, שהוא שילוב בריטי מוזר של מוסד ציבורי שהוא גם מוסד לכוונת רווח.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x