בדם וביזע נרכיב אייפון למערב

סין לא נודעת בחוקיה המחמירים בתחום זכויות העובדים, אולם מתברר שקבלני משנה של אפל מצליחים להפר אפילו את הקיימים. כך, לפחות, עולה מדו"ח "האחריות בהעסקה" השנתי שמפרסמת החברה. לפי הדו"ח, לפחות 11 נערים בני 15 הועסקו ב־2009 בשלושה מפעלי ייצור המספקים לאפל ציוד למחשבים ולמכשירי האייפוד והאייפון מתוצרתה. גיל ההעסקה המינימלי בסין הוא 16.

בדו"ח לא מצוין שמם של המפעלים או היכן הם נמצאים, אולם אפל מדגישה כי הילדים המדוברים אינם מועסקים עוד במפעלי החברה. "בכל אחד משלושת המפעלים המדוברים דרשנו לקבל לידינו את כל הסכמי ההעסקה מהשנה שעברה, לצד סקירה מקיפה על תהליך ההעסקה, במטרה לברר כיצד ייתכן שעלה בידיהם של קטינים לקבל שם עבודה", מציינת אפל בדו"ח.

הפרסום הנוכחי הוא רק חוליה נוספת בשרשרת של מקרים שבהם נקשר שמה של החברה הממורקת מעמק הסיליקון בשערוריות העסקה. ואכן, אפל הודתה כי היא מעסיקה עובדים בתנאי סדנאות יזע (sweat shops), וב־2008 ציינה כי מצאה 25 קטינים במפעלים המייצרים חלקים למכשירי האייפון והאייפוד.

מרוויחים פחות מנאנו

הדו"ח הנוכחי חושף עוולות רבות מלבד העסקת קטינים. לפחות 55 מתוך 102 מפעלי הייצור של החברה מתעלמים, כך מתברר מהדו"ח, מהחוק שקבעה אפל עצמה, ולפיו שבוע עבודה לא יחרוג מ־60 שעות. שבוע העבודה המקסימלי בסין, אגב, הוא בכלל 49 שעות שבועיות. אפל גם הדגישה כי אחד המפעלים שלה הסתיר באופן שיטתי שהוא מעסיק קטינים, ושני מפעלים נוספים זייפו מסמכים שנועדו לטייח את שעות העבודה הרבות של עובדיהם. "כאשר חקרנו פנימה אל תוך תנאי הניצול במפעלינו", מגוללת אפל בדו"ח, "חשפנו רישומים וניהלנו ראיונות עם עובדים, גילינו מסכת של העסקה בתנאי עבדות; שבעה ימי עבודה בשבוע ושעות רבות של עבודה בכל יום".

עוד עולה מהדו"ח כי 65% בלבד ממפעלי אפל תגמלו את עובדיהם לפי תקנות החברה. ב־24 מפעלים אף נרשמו מקרים שבהם השכר שניתן לעובדים היה נמוך משכר המינימום הנהוג בסין: 800 יואן, שהם כ־115 דולר אמריקאי בחודש, קצת פחות ממחירו של אייפוד נאנו.

פרשנות מחיר ההייפ אפל לא נצלנית יותר מחברות אחרות. אז למה מדברים רק עליה? עומר כביר לכתבה המלאה 

גם בנושאי בטיחות לא ידעו עובדי קבלני המשנה של אפל נחת. 39% מהמפעלים לא עובדים בהתאם להנחיות למניעת פציעות במקומות עבודה, ורק 57% מכלל המפעלים מחזיקים בהיתרים הסביבתיים הנדרשים. רק בשבוע שעבר פורסם כי 62 עובדים במפעל הממוקם בעיר סוז'ו בסין לקו בהרעלת hexane־n. מדובר בכימיקל רעיל הגורם לניוון שרירים ולטשטוש ראייה. אפל סירבה להתייחס לטענות, ודובר מטעם החברה שמנהלת את המפעל, ווינטק, אמר ל"טלגרף" הבריטי כי "כמעט כל העובדים הנפגעים שבו לעבודתם, למעט אלה שנותרו מאושפזים בבתי החולים". מהמספרים המדויקים העדיף הדובר להתעלם. כמו כן, בווינטק אמרו כי השימוש ב־hexane־n "הכרחי" בתעשיות הייצור הטכנולוגי וכי ההרעלה נגרמה מ"אוורור לקוי".

בתי סוהר מודרניים

מערך הייצור של אפל מרוכז ברובו בסין, אך היא מחזיקה במפעלים גם בטייוואן, סינגפור, הפיליפינים, מלזיה, תאילנד, צ'כיה וארה"ב. מפעלי חברה כמו פוקסקון (Foxconn), היצרנית הגדולה ביותר של אפל, מספקים הצצה מעניינת למדי, אם אפשר לקרוא לזה כך, לאופן שבו מתנהלים במזרח הרחוק המפעלים המייצרים את מכשירי הטכנולוגיה המתקדמת לחובבי הגאדג'טים במערב.

פוקסקון מפעילה כמה מפעלי־על בדרום סין ובארצות שכנות, אשר מעסיקים ביחד כ־300 אלף עובדים ויוצרים מעין ערים סגורות, שבהן יש גם בנקים, משרדי דואר ומגרשי כדורסל. אפשר אולי היה לחשוב שמדובר במסגרת עבודה תומכת ומודרנית לעובדים, אולם לא כך הדבר. הארגון הניו יורקי צ'יינה לייבור וואץ' האשים בעבר את פוקסקון בשיטות ניהול "מיליטנטיות ולא־אנושיות, שמזניחות זכויות אדם בסיסיות". בחסרת פוקסקון סירבו להתייחס לטענות.

בשנה שעברה אף התאבד עובד בן 25 של אחד ממפעלי פוקסקון בטייוואן. העובד, סאן דאניונג, עבד במחלקת הלוגיסטיקה של המפעל והואשם שגנב אחד מדגמי האבטיפוס. חקירה שניהלה אפל בנושא העלתה שדאניונג נקלע לקטטה עם עובד אחר שהאשים אותו בגניבה, ובמהלכה רץ לאחד החלונות בקומה ה־12 של הבניין וקפץ ממנו אל מותו.

לפי ארגון זכויות הילד oneworld, כיום מועסקים 218 מיליון ילדים ברחבי העולם בניגוד לכללי אמנות בינלאומיות. העסקת ילדים מוגדרת באופן מוחלט כהעסקת אדם הצעיר מ־12 שנים או בהעסקת אדם בן 12־14 "באופנים המסכנים את בריאותו או חינוכו". כשמדובר בנערים ונערות בני 15־18 מותירות האמנות הבינלאומיות רק את איסור סיכון הבריאות על כנו.