דו"ח טכנולוגי: שלום באזז, להתראות פרטיות
יממה לאחר שהושק, הבאזז של גוגל מסתמן כסיוט לדואגים לפרטיותם, גוגל מנסה לחסל גם את ספקיות הרשת, עכשיו ברור למה אפל יכולה להרשות לעצמה להוזיל את האייפד, והאקינג הופך לאמצעי מחאה פוליטי
גוגל באזזה לפרטיותכם
שלשום (ג') הודיעה גוגל בקול תרועה וחצוצרות על השקת השירות החברתי שלה, באזז. היו כמה דקות של התרגשות מלווה בהצהרות כגון "פייסבוק איבדה מחצית מערכה" - ואחר כך החלה, כמקובל, תלישת השערות.
הסיבה: גוגל באזז מחסל משמעותית את הפרטיות שלכם. בפייסבוק, שגם היא לא ממש מנופפת בדגל הפרטיות, אתם מתבקשים להכין את רשימת החברים שלכם בעצמכם. גוגל חוסכת לכם זמן ומאמץ, ומציגה לכם רשימת חברים שהיא הכינה מראש, בהתבסס על רשימת האנשים שאיתם אתם מתכתבים לעתים קרובות, וכל מה שאתם שולחים מגיע לכולם, אלא אם אתם עושים מאמץ ניכר. לא רק זה - מי שמתבונן בפרופיל שלכם, מגלה את רשימת החברים שלכם, ובהתאם את רשימת האנשים שאיתם אתם מתכתבים.
כמקובל, גוגל לא הסבירה את התהליך הזה. תארו לעצמכם, תוהה אתר ה-Business Insider, מה יקרה אם הבוס שלכם יגלה שאתם מתכתבים בקביעות עם בכירים אחרים בחברה, או מה יקרה אם אשתכם תגלה שאתם מחליפים דעות בקביעות עם חברה ישנה.
ואם זה לא היה מספיק לכם כדי לומר לג'ימייל "כבה את באזז", אולי הסיפור הבא ישכנע אתכם: כשכתבת אתר cnet מולי ווד ניסתה לבחון את באזז על מכשיר האנדרואיד שלה, השירות לקח תמונות שהיו על המכשיר ופרסם אותן לחבריה. תמונות, ראוי לציין, שווד לא תכננה לחלוק עם מישהו ולא העלתה לרשת; הן פשוט היו על הטלפון. לא פלא שהכותרת שלה לסקירה היתה "סיוט לפרטיות".
השקת גוגל באזז. ראשון מימין: סרגיי ברין, מייסד גוגל צילום: רוברט גלבריית'
עכשיו, כשרואים דבר כזה קורה, התמונה האוטומטית שצפה במוח היא סרגיי ולארי במערה הסודית שמתחת לגוגלפלקס, מצחקקים ברשעות בזמן שהפרטיות מתנדפת מהעולם וגוגל גוזרת מכך קופון גדל והולך. במציאות זה בדרך כלל לא המצב. אם כבר, היא מייאשת יותר: באזז הוא סיוט פרטיות משום שהמהנדסים של גוגל הורגלו לחשוב – על ידינו – שפרטיות היא לא דבר חשוב.
אין פירושו של דבר שלגוגל אין תוכניות להשתלט על העולם...
עסק יפה יש לכם פה, חבל שייעלם
הטריק הקבוע של גוגל הוא לנצל את ההון העצום שלה כדי לחסל עסקים אחרים ולהישאר רווחית. קחו למשל, את שירות גוגל ניוז, והנזק שהוא גורם לעיתונות: גוגל מפרסמת קישורים לתוכן עם החלק החשוב שבכתבה, מתיימרת לנתב אליהם תוכן, ובינתיים חיה טוב מאוד מפרסומות צמודות. טקטיקה אחרת שלה היא להוציא שירות חינמי שכרגע הוא בתשלום – הדוגמה הבולטת לאחרונה היא שירות ה-GPS שלה – ומחסלת מתחרים שאפילו לא ידעו שהם מתחרים עד שנחת עליהם הגרזן. רוב השירותים האלה לא רווחיים לגוגל, אבל היא מכניסה מספיק מפרסום כדי לכסות על כך. המטרה היא לשלוט בכל סוג מידע שגולש עשוי לרצות.
אבל גוגל אינה עוצרת שם. היא משקיעה באנרגיה חדשה, למשל, וכאשר התחום הזה יבשיל, לגוגל יהיה נתח נאה ממנו. והתרגיל האחרון הוא כניסתה של גוגל לעסקי ספקיות הרשת.
גוגל הודיעה אמש (ד') שהיא מתחילה לפתח תשתית של קו רחב מהיר מאוד בארה"ב, ושהיא תהיה זו שתספק אותו. כלומר, מעתה היא לא רק בעסקי התוכן והפרסום, אלא גם בעסקי התשתית. אין, בעצם, עסק שגוגל לא חושבת שצריך להיות לה יד ורגל בו. פוטנציאל ניגוד האינטרסים כאן מרהיב. אם יש רגולטור, יופיע נא מיד.
הגבול החמקמק בין רווח לעושק
שלשום ציינו שאפל שוקלת להוריד את המחיר של הכישלון המסתמן שלה, האייפד, אם המכירות לא יהיו מרשימות. היום אנחנו גם יודעים למה.
מסתבר שאפל יכולה להרשות לעצמה. הטבלה הנאה שמופיעה פה מסבירה הכל: היא משווה את עלות הייצור של האייפד למחיר שהוא נמכר לצרכן. כך, למשל, אייפד בסיסי בנפח זיכרון של 16 ג'יגה-בייט עולה לאפל 229 דולר; היא מוכרת אותו ב-499 דולר. מכשיר 16 ג'יגה-בייט בעל חיבור דור שלישי (שאין למכשיר הבסיסי) עולה 257 דולר, אבל יימכר ב-629 דולר. מרשים אפילו עוד יותר.
אייפד. מסתמנת הוזלה? אפל יכולה להרשות לעצמה צילום: בלומברג השיא הוא הדגם היקר ביותר, אייפד עם 64 ג'יגה-בייט של זיכרון וחיבור דור שלישי. עלות הייצור היא 346.15 דולר; המחיר לצרכן – 829 דולר. ההפרש גבוה משמעותית יותר מ-100%. מי אמר "מס אפל" ולא קיבל?
אז כן, לאפל יש בהחלט מה לקצץ במחיר. מוגש כשירות לצרכן מטעם החזית למלחמה בהייפ.
האקינג כאמצעי פוליטי
אנחנו מכירים את התופעה של האקינג פוליטי כבר כמה זמן: ההתקפות הפרועות של לאומנים רוסים על גיאורגיה וקודם לכן על אסטוניה – התקפות שהקומיסרים של נוער פוטין התגאו בהן – תועדו היטב. עכשיו מגלה מחקר חדש של חברת האבטחה פרולקסיק שהתופעה אינה מוגבלת לאוכלוסייה הגוועת של אפריקה שעל הוולגה.
יותר ויותר גופים – הן בעלי נטייה פוליטית הן בעלי נטייה פלילית – פונים להאקינג כאמצעי פעולה. ההתקפות המקובלות, התקפות DDOS, קלות יחסית לביצוע – והן מתבצעות גם על ידי פעילי זכויות הסביבה, פעילים פוליטיים וסתם אנשים שלא קשורים לפשע מוכוון-ממשלות, כמו זה שהתרגלנו לקבל מרוסיה וסין.
דוגמא מצוינת לכך התרחשה אתמול, כאשר האקרים של ארגון בשם Anonymous הצליחו להפיל את אתרי הממשלה והפרלמנט האוסטרליים. התואנה היתה חוק הסינון שממשלת אוסטרליה מנסה להעביר מזה זמן רב. אבל זו רק תואנה: האוסטרלים, מתקבל הרושם, לא בדיוק התלהבו מהמלחמה שמנהל אנונימוס בשמם. יותר ויותר מתקבל הרושם שכל קבוצה של ילדים משועממים יכולה להפוך את עצמה למטרד ענקי. אנונימוס כבר ביצע שורה של התקפות ברחבי אוסטרליה, לרוב כנגד סיינטולוגים. זה לא הפך אותו למוערך יותר.
קצרצרים
לפני כחודש, גרמה גוגל שערורייה עצומה כאשר הודיעה שהיא תפסיק לצנזר את החיפוש שלה בדיקטטורה הסינית. היא גרפה בשל כך המון יח"צ חיובי. זה היה לפני חודש, וגוגל – צריך להזכיר – ממשיכה לצנזר. בינתיים, היא עוד לא עשתה דבר.
זה לא שכנע את סין להשקיע בה ולו גרגר אורז. נתונים על תיק ההשקעות של סין בארה"ב מעלים שסין מעדיפה את החברה שדומה לה יותר מכל – אפל. לדיקטטורה ולאפל יש תחומי עניין משותפים – צנזורה, חשאיות, שקרים ובוז לציבור. פלא שסין רכשה מניות אפל בשווי 6.3 מיליון דולר?
ואם לא די היה לגוגל בהסתבכות בסין, ובכך שג'ימייל נסגר באיראן, הרי שעכשיו היא הצליחה להסתבך עם עוד שתי מדינות אסייתיות, תאילנד וקמבודיה. מסתבר ששירות תצלומי הלוויין גוגל ארץ מציג את קו הגבול בין שתי המדינות באופן שמקומם את ממשלת קמבודיה, שהגדירה את המפה כ"נטולת אמת או מציאות, וחסרת אחריות מבחינה מקצועית, שלא לומר יומרנית". ממשלת תאילנד, כמסתבר, דווקא מרוצה. גוגל הבטיחה לבדוק את הנושא. ישראלים יוכלו להתנחם בכך שהמחלוקת היא סביב שטחו של מקדש מסוים, שהטענה לבעלות עליו כבר גבתה את חייהם של כמה תאים וקמבודים. אנחנו לא לבד!
חברת המוזיקה של תמנון התוכן וורנר הגיעה למסקנה שבעצם, לא כדאי לה להמשיך ולהשתתף במיזמים חינמיים של הזרמת מוזיקה, יען כי – כפי שמצביע הביטוי "חינמי" – הם לא רווחיים. וורנר הגיעה למסקנה ש"המודל של 'קח את כל התוכן הזה בחינם ואולי, אם נוסיף כמה צעצועים, נשכנע אותך לעבור לשירות בתשלום" לא עובד. וואלה. חשבתם על זה לבד?
השר למניעת פשיעה של בריטניה – למרבה הצער, יש כזה - קורא לחברות הסלולר לגלות אחריות ולסייע במציאת סלולרים גנובים. כשני אחוזים ממשתמשי הסלולר בממלכה המנוטרת מתלוננים מדי שנה על גניבת המכשיר שלהם, ובקרב צעירים השיעור עומד על כשישה אחוזים. השר, אלן קמפבל, אמר כי לחברות יש "חובה חברתית ותאגידית" להילחם בפשיעה, וזאת מעבר לרווחים שהם גורפים ממכירת מכשירים חדשים. תגובת חברות הסלולר, אחרי שהצליחו להתאפק שלא לצחוק בפומבי, היתה שהן כמובן תומכות. בבריטניה נערכה לאחרונה תחרות רשמית שמטרתה למצוא שטיקים שיקשו על גנבי סלולר: אחד היותר מוצלחים הוא אימובלייזר לסלולר, שמשתק את המכשיר אם הוא רחוק מדי מהבעלים שלו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית) לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
