הייטקיסט מודל 2010: לא רצים לסטארט־אפ
מעדיפים לעבוד בחברות גדולות, לא רודפים אחרי האופציות ובטח שלא מחפשים הרפתקאות במערכת החינוך: סקר כלכליסט ו־Alljobs מגלה שהמשבר הכלכלי הפך את ההייטקיסטים הישראלים לשמרנים יותר מאי פעם
מה הם חושבים? איור: ערן מנדל
לא מרוצים מהשכר, מסופקים מהתפקיד
רוב ההייטקיסטים הישראלים נמנים עם העשירונים הגבוהים של ההכנסה בישראל. רובם אף זוכים להטבות ולתנאי רווחה שעובדים אחרים מחשיבים כחלומיים. אך נראה שלא די בכל אלה.
מסקר "כלכליסט" ו־AllJobs דרושים, שערך מכון המחקר Zeta Tools, עולה כי כ־43% מעובדי תעשיית ההייטק אינם מרוצים משכרם (ציונים 1 ו־2) לעומת כ־29% שמביעים שביעות רצון מהמשכורת (ציונים 4 ו־5). בעצם, רק 4.4% מהנשאלים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מתנאי השכר שלהם.
נוסף על כך, אף שחברות ההייטק והסטארט־אפ בישראל ידועות כמקומות עבודה נחשקים במיוחד, גם שביעות הרצון של הנשאלים ממקום העבודה שלהם אינה גבוהה במיוחד. כ־31% מהנשאלים דיווחו שהם מרוצים ממקום עבודתם, לעומת כ־38% שדיווחו כי אינם שבעי רצון ממנו.
אבל המשכורת ותנאי העבודה הם כנראה אינם הדבר היחיד שמשאיר את ההייטקיסטים במשרד גם כאשר מסיבת הפורים של הילדה בגן כבר התחילה.
התעשייה בישראל נסמכת על שעות עבודה ארוכות במשרד, אבל גם על יצירתיות ויוזמה — ואלה משתקפים גם בשביעות הרצון של העובדים בתעשיית ההייטק מתפקידם.
כמעט 40% מהנשאלים דיווחו על רמת סיפוק גבוהה (ציונים 4 ו־5) מהתפקיד שאותו הם ממלאים, לעומת כ־31% שדיווחו על רמת סיפוק נמוכה (ציונים 1 ו־2).
מחפשים ביטחון בחברות הגדולות
ישנו דבר אחד שאנשי ההייטק הישראלים בטוחים בו: הם אינם רוצים להיות מורים. שיעור זעום מהנשאלים, שנופל על סטיית התקן, מוכן להירשם לתוכנית הסבת האקדמאים של משרד החינוך.
עם זאת, כ־15% מוכנים לפחות לשקול זאת בחיוב. לדברי מנכ"לית Alljobs דרושים רויטל הנדלר, "המודעות לתוכנית גבוהה - 86% מהמשיבים שמעו עליה, אך רק 16% מקרב המודעים לה מתכוונים להירשם או ישקלו בחיוב".
אך מה מנחה בכל זאת את עובדי ההייטק בבחירת מקום עבודה? כ־27% מהעובדים רואים בשכר את אחד המאפיינים החשובים ביותר, ומתחתיו דורגו העניין והאתגר (23%).
מפתיע יותר לגלות שרק כ־1% מההייטקיסטים בוחנים את האפשרות של אקזיט וחלוקת האופציות בחברה.
כאן גם ניכרת הפגיעה שהותיר אחריו המשבר הכלכלי. רק 18% מעובדי ההייטק רוצים לעבוד בחברת סטארט־אפ צעירה.
יותר מ־50% לעומת זאת מעוניינים לעבוד בחברה גדולה ומבוססת - בינלאומית או שנסחרת בנאסד"ק.
נתון זה מפתיע במיוחד לנוכח העובדה שחברות אלו היו המפטרות הגדולות במשבר, וחלקן אף נמצאות בעיצומו של גל פיטורים, כמו במקרה של קומברס.
40% מדווחים על ירידה במשכורת
לפי הערכות שונות בתעשיית ההייטק, מתחילת המשבר הפיננסי עד סוף 2009 פוטרו בין 6,000 ל־8,000 עובדים; נוסף על כך עשרות רבות של חברות קטנות, כמו גם כמה מרכזי פיתוח בינלאומיים - נסגרו. גם נתוני הסקר מעידים בבירור על המצוקה שחשו עובדי ההייטק בישראל.
רוב ברור, כמעט 64%, מדווחים על השפעה שלילית של המשבר על החברה שבה הם מועסקים, לעומת כ־32% מהנשאלים שלא הרגישו במשבר או שהשפעותיו היו חיוביות.
כחמישית מהנשאלים (21.45%) חשו בפגיעה של המשבר הכלכלי דרך פיטורים וקיצוצי כוח אדם בחברות. כמעט 16% דיווחו על פגיעה ברווחה ובפינוקים במשרד וכ־13% על קיצוץ או ביטול של בונוסים. שיעור קטן יחסית של עובדי הייטק דיווחו על הורדות בשכר (כ־13%) או על פגיעה בהטבות סוציאליות (8.7%).
עם זאת, כ־40% מהנשאלים דיווחו שמשכורתם פחתה בשנה האחרונה, לעומת 13.7% בלבד שדיווחו על עלייה בשכרם.
לא קשה לשער שחלק גדול מהחברות עברו מגוון רחב של קיצוצים - החל בפגיעה בהטבות הפשוטות יחסית, כגון רווחה או אש"ל — אבל הדרך לפגיעה בשכר ולפיטורים היתה מהירה מאוד.
ב־AlJobs מספרים שכבר יש אור בקצה המנהרה. לדברי רויטל הנדלר, מנכ"לית AllJobs דרושים, "אין ספק שענף ההייטק הוא ברומטר חשוב בשוק. הביקוש בהייטק היה הראשון שניזוק בתחילת המשבר, וברור שהוא הראשון שיתאושש, כך שהתחלת עליות בתחום הן סימן לאופטימיות".
