דו"ח טכנולוגי: המלחמה השקטה בפיראטיות
תיקים באפלה: חברות התוכן מבשלות חוקי זכויות יוצרים חדשים הרחק מעיני הציבור, 95% מתוכן הגולשים מתגלה כספאם במקרה הטוב, חברת טלפונים גדולה רוצה שגוגל תשלם לה על תעבורת המידע, ומושבעים מתבקשים להתנתק מהרשת
שקט, אוסרים
העשור האחרון היה רע לכל מי שזכויות יוצרים יקרות לליבו – לא רק משום שכל הגבולות נפרצו ושמעולם לא היה קל יותר לגנוב את פרי עמלם של אנשים אחרים, אלא גם משום שהתגובה הפרועה בנוסח ג'ינג'יס חאן למגיפת שיתוף הקבצים הצליחה להאיר את הפושעים באור חיובי.
עכשיו, מגיעות החברות הגדולות לשפל חדש: הרחק מאור הזרקורים, עמלים מחוקקים משלל מדינות על חוק בינלאומי חדש, שמטרתו לצמצם עוד יותר את חירות האזרחים כדי לאפשר לחברות להגן על הסימנים הרשומים שלהן ועל התוכן שלהן.
משרד המשפטים של אובמה, מסתבר, לא יותר טוב מזה של בוש, לפחות לא בתחום הזה: בשיחות חשאיות שנערכו במקסיקו, דרשו המשתתפים האמריקאים חוקים דרקוניים, שבין השאר ייאלצו את ספקיות הרשת להפוך לצנזוריות ולמנוע מעבר של קבצים בלתי חוקיים ברשת. חלק גדול ממדינות אירופה לא מוכנות, ובצדק, לקבל את התפיסה הזו – וזו הסיבה לכך שהשיחות הודלפו.
מלחמה פרועה בפיראטיות. הפגנה מול משפט פיראט-ביי בשבדיה צילום: אי פי אי נקודה חשובה היא היעדר השקיפות: מבקרי השיחות טוענים שרמה כזו של סודיות ראויה לשיחות על פירוק נשק גרעיני, לא למשא ומתן שהוא בעיקרו מסחרי. אבל אלו זכויות יוצרים, וכבר התרגלנו לכך שכדי להגן עליהן, חברות התוכן מתנהגות כאילו הן מתמודדות לא עם נוכלים קטנים אלא עם טרוריסטים. הפתרון הרצוי היה ונשאר דוקטרינת ג'יימי תומאס-ראסט, שהורשעה בהורדת שירים: להגיש תביעות כנגד הגנבים, ואם הם לא מוכנים לעשות את הדבר הנכון ולשלם פיצוי סביר, להביא אותם לבית משפט ולאלץ אותם למכור כליה. שניים-שלושה מיליון משפטים כאלה, והמצב ייראה טוב יותר.
אשר למצב התוכן הלא מקצועי, הוא אפילו גרוע יותר.
חלומות באספמיה
פעם, לא כל כך מזמן – יש עדיין מפרסמים שלא קלטו איך עבדו עליהם – צצו כל מיני נביאים בשקל ואמרו שכל אחד יכול להיות כותב, אין צורך בכישרון כלשהו: תן לכל קוף מקלדת, ותראה איזה גן עדן של תוכן מקורי יהיה פה. קראו לזה תוכן גולשים. אפשר היה להתנחם ולומר שאם הנזק המקסימלי הוא טוקבקים לאומנים חסרי רסן שפוגעים ברגשותיה של דורית ביניש, אפשר לחיות עם זה. הבעיה היא שזה לא המצב.
95% מתוכן הגולשים, קובע מחקר שנערך לאחרונה, הוא ספאם או דופקה (Scareware) – ובהרבה מקרים, שילוב דוחה במיוחד של השניים. יותר ויותר קשה להבחין בין תגובת ספאם ותגובה אמיתית (מבזק לספאמרים הישראלים: אתם מפגרים משמעותית אחרי שאר העולם בתחום הזה). גרוע מכך, במחצית השנייה של 2009 נרשמה עלייה של 225% באתרי דופקה, כשהנתון המרגיז באמת הוא ש-71% מהאתרים שהותקנה עליהם דופקה הם אתרים לגיטימיים לגמרי, שהותקפו על ידי האקרים.
אשר למייל, שמזמן הפך לכלי עבודה, 85% ממנו הוא ספאם. כל הזבל הזה מעמיס משמעותית על הרשת, והתושבים החביבים של מה שמכונה חבר העמים למדו כיצד לכוון טוב יותר – הם בודקים מה הנושאים החמים בגוגל ומתאימים את עצמם, ואת הספאם שלהם, למציאות המשתנה מדי יום. וזה לא הולך להשתפר בקרוב.
שלמי, בבקשה
גוגל מספקת בשמחה ובמרץ תוכן לכל דורש, כשהיא מחסלת באותה הזדמנות את העיתונות. זה לא חדש. מה שחדש הוא שהתחילו לדרוש ממנה לשלם על כל החגיגה.
חברת הסלולר הספרדית טלפוניקה הודיעה שהיא שוקלת להתחיל לחייב את גוגל (וגם את יאהו) על כל התעבורה הזו שבמדבר. לטענתה של טלפוניקה, היא משקיעה בתשתית ומטפלת בתלונות לקוחות בספרד ובחלקים נכבדים של דרום אמריקה, ואז באה גוגל ורוכבת לה על הפס הרחב בלי לשלם, וגם גורפת מכך רווחים גדולים. זה, לדברי טלפוניקה, צריך להשתנות, ויפה שנה אחת קודם.
מה שמרשים הוא שהדברים נאמרים לא רק בפומבי, אלא גם במסיבת עיתונאים. ויתר על כן, כאשר הכתבים ההמומים ביקשו מטלפוניקה לאשר את הדברים, נאמר להם בנחת שלא רק שזו האמת ואין בלתה, אלא שזה גם נושא שיחה מקובל בין ספקיות רשת.
הבעיה העיקרית בתפיסה הזו, כפי שמציין היטב טום פורמסקי, היא שגוגל יכולה לבלוע את הנזק ולהמשיך הלאה: אז היא תרוויח כמה מאות מיליונים פחות ברבעון, לא זה מה שישבור אותה. עסקים קטנים יותר, אם טלפוניקה תרחיב את התפיסה הזו בכיוונם – ואין סיבה הגיונית שלא – לא יוכלו לעמוד בכך, והתוצאה תהיה קץ יזמות הרשת כפי שהכרנו אותה.
תריסר אנשים ישרים ומנותקים
כבר דיווחנו כאן בעבר על הסכנה שמהווה הרשת למוסד העתיק של המושבעים: האחרונים, בהיותם דוגמה מייצגת של בני המאה ה-21, עושים שימוש בשלל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותם כדי להשיג מידע שעשוי להשפיע על ההצבעה שלהם, בניגוד מוחלט לכל ההיגיון של השיטה.
באיחור ניכר, מערכת המשפט הפדרלית בארה"ב נכנסה לעובי הקורה. היא עדכנה – דבר נדיר – את ההנחיות שצריך השופט לתת למושבעים. מעתה נדרשים המושבעים, ברחל בתם הקטנה, "שלא לדון בפרטי המקרה באמצעות הסלולר שלך, באמצעות מייל, בלקברי, אייפון, הודעות טקסט, או דרך טוויטר, באמצעות כל בלוג או אתר רשת, באמצעות כל חדר צ'אט, או דרך כל רשת חברתית אחרת, בכלל זה פייסבוק, מייספייס, לינקדין ויוטיוב". כל השירותים שלא הוזכרו פה יכולים רשמית להיעלב.
יש לציין בצייקנות שהדבר מונע מהמושבעים להשאיר טוקבקים בשולי הידיעות הדנות במקרה שבו הם דנים, וצריך לברר אם אין מדובר בגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. כמקובל בארה"ב, ההנחיות הללו חלות רק על בתי המשפט הפדרליים, וכל מדינה צריכה לתקן לעצמה תקנות משלה בנושא. יש לקוות שזה לא ייקח יותר מדי זמן, אחרת אפשר להחליף את כל השיטה בהצבעה באמצעות SMS.
קצרצרים
קורס בלהבות עוד בטרם הושק? התגובה הציבורית האדישה עד עוינת לאייפד גרמה לאפל לעשות טעות יח"צ נדירה: החברה הודיעה לאחרונה שהיא תשמור על "גמישות" בתחום המחירים של האייפד, כלומר תשמור לעצמה את הזכות להוריד את המחיר אם יסתבר שהוא זוכה לגורלו של הניוטון, הטאבלט הראשון של אפל. מה זה
iPad. אפל שומרת את הזכות לשנות את המחירים צילום: בלומברג
מעט ורעים היו ימיו של הנקסוס 1: מההבטחה – עוד הבטחה – שהוא יהיה "קוטל אייפון" ועד להיותו מטאור דועך חלף בקושי ירח אחד. גוגל קלטה, באיחור מסוים, שהצעצוע החדש שלה מתרסק, בתגובה היא נקטה שני צעדים: ראשית, ולראשונה בתולדותיה, הקימה קו תמיכה אנושי לנפגעי הנקסוס (עד כה הם היו צריכים להסתפק בכתובת מייל ובהבטחה מעורפלת לתשובה בתוך 48 שעות), ושנית – היא הורידה 200 דולר מקנס ההתנתקות מהנקסוס. בדומה לצעד של אפל, אני בספק אם הדבר דווקא יגדיל את מכירות הנקסוס, אבל שיהיה.
לא כך צריך: זוג תאומים אוסטרלים גילו לזוועתם שאחיהם הצעיר מת בתאונת דרכים, והם לא שמעו את זה מהמשטרה או מהפסיכולוג המחוזי. הם קראו על זה בפייסבוק. הם ניסו להתקשר לסלולרי שלו, ללא הצלחה. והם אלו שהיו צריכים להרים טלפון לאימם. כאמור, לא כך צריך.
איך להפוך את המאמר שלך ללהיט? קבוצה של סוציולוגים חקרה את הנושא, ומסתבר למרבה ההפתעה שהקוראים מעדיפים לשלוח זה לזה מאמרים חיוביים דווקא, בדגש על כאלו המרוממים את הנפש, רצוי ארוכים ועם נטייה מדעית, עם תמות אינטלקטואליות. הלך על הטור.
שונאים להגיע למקום העבודה, במיוחד כשאין בכך צורך אמיתי, אבל חשים מצד שני ששיחות טלפון, שליחת מיילים בקצב של מקלען גרמני על סטרואידים, ושיחות וידיאו זה לא זה? יש פתרון. חברה אמריקאית בונה רובוט שלא עושה הרבה, אבל הוא מסתובב במשרד ומציג את פרצופכם במקומכם, עם אופציה לשיחת וידיאו עם העובדים האחרים. הרובוט כמעט מעניק יחס אישי, והוא גם יודע לקחת את עצמו להטענה מחדש בסוף יום העבודה. יש לקוות שזה לא העתיד, כי גם ככה די רע.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
