דו"ח טכנולוגי: ההתקפלות של אמזון
עימות של אמזון עם מו"ל גדול באשר למחירי הספרים הדיגיטליים מסתיים בכניעה מוחלטת של יצרנית הקינדל, המגה-בלוג האפינגטון פוסט נופל בפח, סיפור קפקאי על גניבת תוכן שלא היתה, ושקיעתה של ההשכלה המודרנית בעידן האמוטיקון
את הכובע, בבקשה, ואת אספקת המלח
עוד בטרם התייבשו הבייטים על הטור שעלץ על החלטתה של אמזון להתעמת ישירות עם הוצאת הספרים הגדולה מקמילן ולהפסיק למכור את ספריה בעקבות דרישות המחירים שלה - שחרגו מההגבלה שהציבה לה אמזון - וכבר הודיעה אמזון על נסיגה, הנפת דגלים צרפתיים באתר שלה, ופוטו-אופ של ג'ף בזוס עם מארק צוקרברג, או בקצרה – כניעה מוחלטת. למזלי, אני מצויד בכובעים עודפים ובכמות גדולה של מלח בטעם בייקון (מומלץ, ואפילו כשר!).
ביום שישי הוציאה אמזון את ספרי מקמילן - המודפסים והדיגיטליים - מהחנות המקוונת שלה, וכבר ביום ראשון הם היו שם בחזרה. אמזון הרכינה את ראשה בפני דרישות המחירים של מקמילן, ומניותיה רשמו צניחה חופשית של 9% בעקבות הפיאסקו הזה.
מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס. פיאסקו מרשים צילום: בלומברג
אם זה אכן פיאסקו. בניגוד לדעה המקובלת, טוען האנליסט ג'יימס מק'קוויוי שאמזון דווקא יצאה מנצחת מהבלגן, בשל שלוש סיבות: א. בזכות עליית המחירים, היא תרוויח יותר כסף עבור ספרי מקמילן שתמכור, ב. מקמילן תמצא את עצמה בתוך זמן מה נאלצת להוריד את המחיר כדי להתחרות במו"לים אחרים, ו-ג. אמזון תנצח בטווח הארוך.
בטווח הארוך, ידע כבר קיינס, כולנו מתים. נקודות א' וב' של מק'קוויוי נראות לי סותרות זו את זו במידת מה, אבל הוא המומחה ואני רק הקיביצער. מצד שני, קשה להתווכח על כך ששינוי כה דרמטי – מבעיטת מקמילן מהחנות ביום שישי ועד קבלת כל תנאיה ביום ראשון – הוא פיאסקו עסקי ותדמיתי כבד, שניתן להשוותו רק למינויו של אביגדור ליברמן לתפקיד שר החוץ.
לעיתונות הממוסדת זה לא היה קורה
בעשור האחרון, הופצצנו על ידי נביאי מדיה-חדשה מטעם עצמם שאמרו לנו שעיתונות ורצינות זה פאסה, שהתקשורת שייכת לצעירים, הלא מכופתרים והמשוחררים. הבלוגים היו אמורים להחליף את העיתונות, ודעתנות את הדיווח האובייקטיבי.
זה די הצליח. עיתונים התחילו לפרסם בלוגים, ועיתונאים גילו את החופש שבכתיבה שאיננה מוגבלת על ידי הצנזור המערכתי. התוצאה היתה, בהרבה מקרים, עיתונאות טובה יותר. בעיה עיקרית, שהצייטגייסט הזה ניסה לטאטא מתחת לשטיח, היתה האמינות, שנדחקה מפני הצורך במהירות תגובה ובנטייה לדעתנות יתר.
התוצאה היתה שכבר קיבלנו אתר עיתונות אזרחית שדיווח – דיווח שקר – על מותו של סטיב ג'ובס. התוצאה היא פשיטת רגל של כל הערכים העיתונאיים בריקודים על פי חליל הבאזז של אפל, בלי שום עובדה אחת לרפואה – ההתקף שקדם להשקת האייפלופ היה חריג בהיקפו, אבל לא בעצם קיומו. ועכשיו, מסתבר, קל מאוד לעבוד אפילו על עגל הזהב של התקשורת החדשה - המגה-בלוג האפינגטון פוסט.
אחד הכותבים המרכזיים בהאפינגטון פוסט הוא סטפאן רוברטס. הבעיה היא שהבלוג לא הכירו אותו בשמו האמיתי: רוברטס העדיף לתאר את עצמו כסטפאן דה רוטשילד, מהרוטשילידים ההם. הוא לא טרח לעבוד יותר מדי על ההסוואה, ובין השאר אפילו תיאר את עצמו כבן 18. אפילו אביו לכאורה, אנדרו רוטשילד, לא קיים.
כל זה לא גרם להרמת גבה בהאפינגטון פוסט, שצירף אותו לצוות הבלוגרים שלו. פוסט של רוברטס, שבו טען שמשפחת רוטשילד תתרום מיליונים לנפגעי רעש האדמה בהאיטי, זכה לאזכור בוושינגטון פוסט וברויטרס.
הסיבה לחשיפתו של רוברטס היא נטייתו לשחק בוויקיפדיה. הוא יצר שורה של ערכים מזויפים על עצמו ועל משפחתו המזויפת. בתוך כמה זמן, העורכים שם שמו לב שמשהו לא סביר קורה, ומכאן הדרך לקריסת מגדל הקלפים היתה קצרה.
אריאנה הפינגטון, עורכת ומייסדת האפינגטון פוסט. מהירות ודעתנות על חשבון אמינות צילום: בלומברג
ב-2003, זעזעה שערוריית ג'ייסון בלייר – כתב שפיברק חלק ניכר מהכתבות שלו והעתיק את רוב השאר – את הניו יורק טיימס. העיתון הפך ללעג ושנינה בעיני נביאי התקשורת החדשה, שרקדו על הדיו השפוך. לזכותו של הטיימס ייאמר שהוא לקח את הנושא ברצינות מלאה, ערך תחקיר ענק בפרשה ופרסם אותו בהבלטה. ראשיהם של העורכים האחראים נערפו. האתגר שפרשת "סטפאן דה רוטשילד" מציב לתקשורת החדשה הוא בדיוק זה: האם היא תהיה מסוגלת לנקות את עצמה כפי שעשה הטיימס בשעתו.
איכשהו, אני בספק.
טחנות הצדק מאבדות את הצפון
אחח, מנפלאות המלחמה בגניבת תוכן. אתם יודעים, העבירה החמורה הזו, שבה ניתן להרשיע אנשים בלי שום הליך, בדיוק כמו במלחמה בטרור. הנה לכם מעשייה קפקאית שדווקא הסתיימה טוב.
קת'י פרדיסו, בת 53 מקולורדו, נדהמה לפני כשבועיים לקבל מכתב במעטפת איומים מספקית הרשת שלה, קווסט. זו הודיעה לה בעליצות שהיא חשודה בהורדת תכנים בלתי חוקיים, ביניהם הסרט "זומבילנד" ופרקים של הסדרה "סאות'פארק". אם תמשיך פרדיסו בהתנהגותה האנטי סוציאלית, איימה קווסט בצחקוק מרושע, לא תהיה לה ברירה אלא לנתק אותה. אה, ואם היא חשבה שהיא פשוט תעבור לספקית רשת אחרת – שתשכח מזה. קווסט תעדכן את כולם ואף אחת מהן לא תסכים לספק לה חיבור לרשת, במכולת יפסיקו למכור לה חלב, וילדים יזרקו עליה ירקות רקובים ברחובות תוך גיחוך "טמבלית, תפסו אותה".
יש רק בעיה אחת: פרדיסו לא עשתה שום דבר מהמיוחס לה. היא כמעט והפכה לקורבן של שיטה דראקונית – על שם המחוקק האתונאי שחשב שעונש מוות הוא הפחוּת שבעונשים, אך לא מצא חמור ממנו – שבה האשמה זהה להרשעה. למזלה של פרדיסו, המקרה הגיע לאתר cnet, והוא התחיל להציק לקווסט. אם יש משהו שארגונים גדולים שונאים יותר מאובדן רווחים פעוט, הרי שזהו פרסום שלילי. בתוך זמן קצר הגיע טכנאי של קווסט למעונה של פרדיסו, הזיז מחוונים מפה לשם, הנהן בחוכמה רבת שנים – ופסק שמישהו מתעלק על הרשת שלה. הוא עדכן את בית הדין החשאי שישב בעניינה של פרדיסו, והיא זוכתה.
סוף טוב, הכל טוב. אבל מה יהיה על הקורבנות האחרים של השיטה, שלא יצליחו למשוך את תשומת לבו של גוף תקשורתי?
זה נוער זה? זה...
כותב שורות אלו גר מרחק הליכה קצר ממעונו של אברהם שפירא, "זקן השומרים", שעל פי האגדה נתקל פעם באזכרה לידידיו בבני נוער מצחקקים. במר לו, נהם שפירא ש"זה נוער, זה? זה..." וכאן מגיעה מילה שמתחרזת עם "בּרַרַה".
הקינה על שקיעת הנוער עתיקת יומין, ובכל דור הם תמיד נראים – בחסותה של שכחה והרעה החולה ההיא, נוסטלגיה – גרועים יותר. יכול להיות, מצד שני, שיש עכשיו הוכחות אמפיריות לכך. "ידיעות אחרונות" פרסם אתמול (ב') ידיעה, שלפיה תלמידים בבתי הספר היסודיים שלנו מתחילים להציב את סימן השאלה בצידו הימני של המשפט, לא בסופו שבצד השמאלי – משום שכך מוצג הסימן ברשתות חברתיות.
הבעיה איננה מוגבלת לתלמידי היסודי. מחקר שנערך לאחרונה מראה שסטודנטים בקנדה משפריצים קיצורים כמו LOL לכל עבר, מפזרים פסיקים בנדיבות, עושים שימוש האסור על פי אמנות בינלאומיות באמוטיקונים, ומפגינים הבנה בדקדוק שנחותה מזו של הביזון הנפוץ. מרצים תולשים את שערותיהם ומייללים על קריסת הכתיבה בעידן הרשת החברתית.
בארס טכניקה מנסים להרגיע ולטעון שמדובר בסך הכל בחוסר יכולת של הצעירים לכתוב בצורה "פורמלית". מבזק: תפקידם של מוסדות החינוך הוא, בין השאר, להכשיר אנשים המסוגלים לכתוב בצורה פורמלית, שכן זו הצורה שמשתמשת לתקשורת גם עם אנשים שאינם בני גילם של הכותבים, כלומר לאפשר להם תקשורת אוניברסלית עם בני אותה שפה. אם צעירים איבדו את היכולת הזו, אנחנו בבעיה רצינית.
קצרצרים
סימני התעוררות בשוק הספרים הדיגיטליים בעברית: דיווחנו לפני כחודש על פתיחתה של חנות "מנדלי מוכר ספרים", שמאפשרת גם לקוראי שפת עבר לשים ידם על ספרים דיגיטליים. אתמול (ב') הודיעה ההוצאה העצמאית "פרדס" כי תתחיל למכור בהדרגה את ספריה באמצעות "מנדלי" החל מהחודש הנוכחי.
לעבדכם הנאמן יש שותף לדאגה מעתידו, אם יש כזה, של הנוער: ד"ר אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, אמר בכנס דאבוס שהוא חושש מאובדן כישורי הקריאה של הצעירים, שקוראים טקסטים קצרים ממכשירים ולא מספרים, והוא חושש מפגיעה ארוכת שנים ביכולות הקוגניטיביות שלהם, אם יש כאלה. מצד שני, שמידט היה אופטימי באשר להשפעתם של משחקים על צעירים, בטוענו שהם משפרים את יכולות החשיבה האסטרטגית שלהם.
מי שמציב דוגמת נגד למה שמתחיל להיראות באופן מדאיג כמו ניסיון של הטור להצטרף לצוות הזקנים של החבובות הוא אלכסנדר קנדריק, בן 16 מלוס אלאמוס. הוא בנה את המכשיר הראשון שמסוגל לשלוח הודעות טקסט מעומק של 1,000 רגל. זה די הרבה, בהתחשב בכך שהסלולר הממוצע מרים ידיים (אנטנות?) ברגע שאתם נכנסים למעלית. קנדריק בנה את הגיזמו שלו כחלק מפרויקט מדעי, שאמור היה לדבריו לשמש לסיורים במערות. שימושים אפשריים אחרים: חילוצם של אנשים מרעידת האדמה שצריכה לפקוד אותנו או טו טו. על מאמציו זכה קנדריק בפרס בשווי 12,000 דולר, מחשב חדש, ונסיעה לשווייץ. סביר שאלה החדשות הטובות הראשונות שיצאו מאל אלאמוס, שהתפרסמה דווקא כמקום בנייתן של פצצות הגרעין הראשונות.
גרמניה וצרפת קראו למשתמשיהן להדיר אצבעותיהם מדפדפני אינטרנט אקספלורר, וגוגל הודיעה בסוף השבוע שהיא תפסיק לתמוך במתושלח של הדפדפנים, אינטרנט אקספלורר 6, החל ממרץ הקרוב. המשתמשים קלטו את המסר עוד לפני שיצא: IE6 כבר לא הדפדפן המוביל – המקום הזה שמור עדיין ל-IE8. נתח השוק של IE ירד – אבל גם זה של פיירפוקס. מי שהתגבר על חשבונם בחודש דצמבר היה כרום של גוגל, שזוכה להמון השקעה מצד ענקית הפרסום אבל עדיין מגרד את ארבעת האחוזים מלמטה.
איך מצליחה אפל לגרום למוצרים שלה להיראות מאגניבים? על ידי חזרה בלתי פוסקת על שמות תואר חיוביים. מישהו הלך וליקט שלוש דקות של שמות תואר כמו "פנטסטי" ו"קסום" שנפלטו על ידי דוברי אפל במהלך אירוע האייפלופ האחרון.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
