שוק הסלולר נערך לקרב על 2 מיליארד שקל בשנה
דו"ח שיוגש השבוע למשרד התקשורת צפוי להמליץ להפחית את דמי הקישוריות ב־40%–70%. ההפחתה אמורה לנגוס ברווחיהן של חברות הסלולר, אך ספק אם המהלך ישפיע באופן מהותי על חשבונות הטלפון של הציבור
09:3631.01.10
השבוע צפויה חברת הייעוץ הבינלאומית NERA להגיש למשרד התקשורת מסמך בעל משמעויות מרחיקות לכת על שוק הסלולר הישראלי. במה שמוגדר כדו"ח ביניים אמורה NERA לפרט את ממצאי בדיקתה בחודשים האחרונים בנוגע לעלות האמיתית של העברת שיחה בין רשת סלולרית אחת לאחרת, ולהמליץ על הפחתת דמי תשלום גומלין, או בשמם המוכר יותר - "דמי הקישוריות".
דמי הקישוריות הם המקטע בשיחה שאותו מעבירה חברת הסלולר שיוזמת את השיחה לחברת הסלולר המקבלת את השיחה. כך, אם לקוח סלקום מנהל שיחה עם לקוח פלאפון, גובה סלקום את המחיר המלא, ומעבירה לפלאפון את דמי הקישוריות הנוכחיים, 23 אגורות לדקה. ההערכה השמרנית בשוק התקשורת מעמידה את דמי הקישוריות לאחר תום מהלך ההפחתה, הצפוי לארוך כשלוש שנים, על 13 אגורות. הערכה אגרסיבית יותר מעמידה את דמי הקישוריות על 7 אגורות בלבד. מדובר בהפחתה פוטנציאלית של 40%–70% בדמי הקישוריות, שלכאורה אמורה להיתרגם להפחתה של תשלומי הסלולר בישראל בשיעור זה. אולם ניסיון העבר כבר הוכיח שהורדת דמי הקישוריות אינה מביאה לחיסכון מלא מצדו של הצרכן הסופי.
הסכום הכולל של דמי הקישוריות המשולם בידי הצרכן הישראלי מוערך ב־3.2 מיליארד שקל בשנה, כאשר חברות הסלולר גובות כ־2 מיליארד שקל משיחות בין רשתותיהן ומטלפונים קוויים לטלפונים סלולריים, וספקיות הטלפוניה הקוויות, ובראשן בזק, גובות סכום כולל של כ־1.2 מיליארד שקל משיחות הנכנסות לרשתותיהן. דמי הקישוריות, אם כן, מהווים כ־10% מהכנסותיהן של חברות הסלולר בשנים האחרונות.
עד לתחילת הפיקוח והפחתת דמי הקישוריות, שבוצע החל משנת 2000, עמדו דמי הקישוריות על כ־60–70 אגורות לדקה, והיוו כ־30% מהכנסותיהן של חברות הסלולר. ב־2001, לאחר שדמי הקישוריות הופחתו ל־45 אגורות (ללא מע"מ), טען משרד התקשורת כי עלות השיחה הנכנסת ללקוח סלולר עומדת על 25 אגורות. בשיחות נכנסות לרשת הסתמן העיוות הגדול ביותר — עבור שיחה מבזק לסלולר שילם הלקוח בשנת 2001 45 אגורות כדמי קישוריות, בעוד שעבור שיחה מהסלולר לבזק נגבו 5 אגורות בלבד כדמי קישוריות.
יצוין כי דמי הקישוריות רלבנטיים גם לשירות ה־SMS: עד למאי 2004 לא היה קיים פיקוח על נושא זה, וחברות הסלולר גבו 38 אגורות כדמי קישוריות לכל SMS (ללא מע"מ). מאותה עת הוכנס השירות לפיקוח, ודמי הקישוריות ל־SMS הופחתו ל־28.5 אגורות באופן מיידי, וכיום הם עומדים על 2.5 אגורות.
לחברות הסלולר ברור כי הורדת דמי הקישוריות תפגע בהכנסותיהן, אך אם הללו יופחתו בשיעור דרסטי, ההפחתה תנגוס גם ברווחיהן, מכיוון שהטענה העיקרית של משרד התקשורת היא שדמי הקישוריות הנגבים כיום מכילים אלמנט משמעותי של רווח לחברות.
אירופה מסתכלת על ישראל, ישראל על אירופה
בצרפת הציגו ספקיות הסלולר ירידה של 1.2% בהכנסותיהן ברבעון השלישי של 2009 לעומת הרבעון המקביל ב־2008, בעיקר "הודות" להפחתת דמי הקישוריות בשיעור ממוצע של 30% (באיחוד האירופי נקבעים דמי הקישוריות בתעריף שונה לכל ספקית סלולר). לשם השוואה, ברבעון השני רשמו ספקיות הסלולר הצרפתיות עלייה של 3.2% וברבעון השלישי של 2008 רשמו עלייה של 3.7%. דמי הקישוריות בצרפת עומדים כעת על בין 4.5–6 יורו סנט (23–31 אגורות). ביוני השנה יופחתו שוב דמי הקישוריות בצרפת, ויעמדו על 3–4 יורו סנט (16–21 אגורות). הפחתת דמי הקישוריות בצרפת נחשבת לאגרסיבית ביותר באיחוד האירופי, אך ההפחתה עצמה צפויה להתרחש ברוב מדינות האיחוד בזמן הקרוב.
השר כחלון צילום: אוראל כהן מלבד הטיעון לפיו העלות בפועל של חברות הסלולר נמוכה מדמי הקישוריות הנגבים מהצרכן, הצהירו גורמים במשרד התקשורת לאורך השנה האחרונה כי הראיה הניצחת לכך שיש להוריד את דמי הקישוריות בישראל מצויה באירופה. אולם מעיון במסמכי הרגולטור האירופי עולה כי אחד הטיעונים המרכזיים לצורך בהפחתת דמי הקישוריות שם היה הפחתת דמי הקישוריות בישראל.
בחברות הסלולר הישראליות לא אהבו בוודאי לקרוא את אותו מסמך, הטוען גם כי "אין הפתעה, אם כן, שבמדינות אלו (כולל ישראל — ג"נ) נרשמו התעריפים הנמוכים ביותר, והיקף השימוש הגדול ביותר. בנסיבות אלה יש להניח כי הורדה משמעותית של דמי הקישוריות באירופה תוביל להשפעה דומה. ברור כי הפעולה תגרום למפעילים להתחרות זה בזה, מצב שאינו קיים כיום, בהתחשב בריכוזיות של השווקים הללו".
גישה זו משחקת לידיו של משרד התקשורת, הסבור שהורדת דמי הקישוריות לא רק צריכה להפחית את העלות לצרכן הסופי באמצעות הורדה מקבילה בקרב כל חברות הסלולר, אלא גם לגרום לחברות הסלולר להתחרות ביניהן בגזרת המחיר שהלקוח משלם עבור מקטע השיחה שבשליטתה של הספקית שלו.
האם המפעילים הווירטואליים ישפיעו?
אך האם הורדת דמי הקישוריות תוביל בהכרח להורדת התעריפים שישלם הלקוח הסופי? ב־2008 שכרו דויטשה טלקום, אורנג', טלקום איטליה, וודאפון וטלפוניקה את חברת המחקר Frontier Economics, לביצוע מחקר עבורן. החברה טענה כי הורדת דמי הקישוריות ב־10% גרמה דווקא להעלאה של 10% במחירי השירות, שכן חברות הסלולר איזנו את הפחתת דמי הקישוריות באמצעות העלאת מחירי השיחות, עלות מכשירי הקצה והתשלומים החודשיים.
מצד אחד, לדו"ח של Frontier כמובן צריך להתייחס בהקשר המתאים, כלומר ככזה שהוזמן בידי חברות המתנגדות להורדת דמי הקישוריות, אולם מצד שני, העובדה שהחברות הללו מודות כי בכוונתן להעלות מחירים כדי לאזן את הורדת דמי הקישוריות צריכה להוות תמרור אזהרה גם בשוק הישראלי. חברות הסלולר נוהגות להעלות את תעריפיהן בסמוך להורדת דמי הקישוריות, והן צפויות לעשות כן גם בעתיד. עם זאת, במשרד התקשורת מקווים שהאיום מצד מפעילים וירטואליים חדשים יגרום לחברות להימנע מהעלאת תעריפים מחשש לאיבוד לקוחות.
