מפעיל וירטואלי יוכל להשתמש ברשת של יותר מחברת סלולר אחת
המשמעות: ניתוב השיחות בין לקוחות המפעיל הוירטואלי ללקוחות החברות עימן חתם על הסכם יאפשרו לו לחסוך את דמי הקישוריות, ולספק מחיר זול יותר. רכישת מירס בידי דרהי עלולה למנוע מהוט לקבל רישיון מפעיל וירטואלי
התקנות לקבלת רישיון מפעיל וירטואלי פורסמו היום (ב') רשמית, והן מסדירות את תהליך הגשת הבקשה לקבל רישיון שכזה, ואת לוחות הזמנים לקבלתו בפועל. בכך נפתחת למעשה האפשרות של גורמים המעוניינים בכך לבקש רישיון לאספקת שירותי סלולר מבלי להשקיע בהקמת רשת סלולר חדשה, אך הם עדיין נדרשים להגיע להסכמות מול חברות הסלולר הקיימות על מנת להתחיל ולספק את השירותים בפועל.
ממשרד בתקשורת נמסר, כי "המשרד מחוייב להשיב בתוך שלושה חודשים למבקש הרישיון האם בקשתו עומדת בכללים המנהלתיים שנקבעו, כלומר האם היא מכילה את המידע הנדרש וצורפו אליה המסמכים המתאימים, או שיש לבצע השלמות. באם מבקש הרישיון יידרש לבצע השלמות ולא יעשה כן בתוך חודשיים, יכול משרד התקשורת לפסול את הבקשה כולה, אך מבקש הרישיון יכול לערער על ההחלטה".
עוד נמסר, כי "לאחר שאישר המשרד כי הליך הגשת הבקשה היה תקין, מוקנים לו שלושה חודשים נוספים על מנת להשיב למבקש הרשיון האם אכן יוכל להפוך למפעיל וירטואלי. בשני שלבים אלו יכול משרד התקשורת להעניק לעצמו ארכה נוספת של חודשיים לשלב בדיקת תקינות הגשת הבקשה, ושלושה חודשים נוספים לשלב בדיקת הזכאות לרישיון".
חיסכון בדמי הקישוריות
במהלך השימועים שפרסם משרד התקשורת הועלו טענות שונות מצד חברות הסלולר, כמו גם מצד הגופים המעוניינים לפעול כמפעילים וירטואליים. ממסמך שפרסם המשרד, ובו כלולות גם תשובותיו לטענות הצדדים, עולה כי לא תהיה מניעה למפעילים וירטואליים להגיע להסכם "אירוח" עם יותר מחברת סלולר אחת, כך שהמפעיל יוכל לספק את שירותיו על גבי רשתות של מפעילים סלולריים מתחרים.
מודל פעילות זה שונה מהמודל שנצפה בתחילה, לפיו מפעיל וירטואלי מגיע להסכם מול רשת סלולר אחת, ומשתמש אך ורק בשירותיה. משמעותו של השינוי היא שהמפעיל הוירטואלי יכול לנתב את השיחות של לקוחותיו כך שיעברו על גבי רשת של אחד מהמפעילים עימם יש לו הסכם, ובכך לחסוך את תשלום דמי הקישוריות שהיה נדרש לשלם לחברת הסלולר שבה מצוי הנמען, כיוון שהשיחה מתבצעת בסופו של דבר באותה הרשת.
במשרד התקשורת מתכוונים לקבוע, כי גוף שיקבל רישיון לאספקת שירותי סלולר במודל של מפעיל וירטואלי יחוייב להתחיל לספק את שירותיו בתוך שישה חודשים מהרגע שחתם על הסכם עם חברת הסלולר ש"תארח" אותו, או מהיום בו כפה שר התקשורת על חברת הסלולר לעשות זאת (במידה והצדדים לא הצליחו להגיע להסכם ביניהם, ושר התקשורת השתכנע כי עמדתה של חברת הסלולר היתה לא סבירה).
חלק מהגורמים שבכוונתם להפוך למפעילים וירטואליים ביקשו לקבוע, כי המפעיל הווירטואלי לא יחוייב לספק את שירותיו בכל שטחי המדינה, אולם במשרד התקשורת סברו כי העובדה שמפעיל וירטואלי נסמך על רשתות סלולר קיימות, שממילא מצויות בפריסה ארצית, מובילה לכך שאין קושי מהותי למפעיל הווירטואלי להעניק שירותי סלולר בכל המדינה.
חובת "נציגות ישראלית"
בדומה לנדרש מחברות התקשורת האחרות, גם מפעיל וירטואלי חייב לקיים "נציגות ישראלית", כלומר שלפחות 20% ממניותיו יוחזקו בידי אזרח ותושב ישראל, או חברה שבעל השליטה בה מקיים הגדרות אלו. יש לציין, כי כצפוי ייאסר על גוף הקשור בחברת סלולר קיימת, בין אם ישירות או באמצעות בעלי מניות משותפים, לקבל רישיון מפעיל וירטואלי בעת הנוכחית. עובדה זו צפויה למנוע מהוט, שתכננה לבקש רישיון שכזה, לקבל אותו, כיוון שבעל השליטה המרכזי בה, פטריק דרהי, צפוי להשלים בחודשים הקרובים את רכישת הבעלות על חברת הסלולר מירס.
הוט, כמו גם חברות כדוגמת נטויז'ן ובזק בינלאומי, תוכל לבקש רישיון שכזה רק בעוד שנתיים לכל הפחות, באם לא תחל פעילותו של מפעיל וירטואלי אחר, והחברה תוכיח כי יש מקום לאשר לה קבלת רישיון שכזה כיוון שאי קבלתו תפגע מהותית בעסקיה האחרים. עם זאת, הוט צפויה לטעון כי כל עוד לא השלים דרהי את רכישת מירס בפועל, היא אינה קשורה ישירות או בעקיפין לפעילותה של מירס, ונושא זה צפוי להיות נידון מול משרד התקשורת בקרוב.
