דו"ח טכנולוגי: מלחמת גוגל-סין, גרסת ההורים
קלינטון קוראת לחברות נוספות להצטרף לגוגל ולהפסיק את שיתוף הפעולה עם הצנזורה הסינית; בינתיים, גוגל מצנזרת מילים גסות בנקסוס, וברלוסקוני מצנזר את הרשת האיטלקית; ופייסבוק מעדיפה תאגידים על פני סתם גולשים
אבא שלי יותר חזק
מלחמת גוגל-סין נכנסת לשבוע השלישי שלה, ונראה ששני הצדדים מגבירים את סכום ההימורים. גוגל לא מסתפקת עוד בניהול מאבק מתוקשר בסין; היא הביאה את ההורים.
שרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון קראה לממשלת סין לנהל חקירה מלאה ותקיפה של ההתקפה על גוגל ועל החברות האמריקאיות האחרות. זה היה יכול להישמע כמו הקשקשת הדיפלומטית הרגילה, ואם זה כל מה שהיה שם, זה לא היה שווה דיווח.
קלינטון ואובמה. הרבה יותר מהקשקשת הדיפלומטית הרגילה צילום: בלומברג אבל אז הלכה קלינטון והרסה את השעמומון הדיפלומטי בכך שקראה לשאר החברות האמריקאיות שפועלות בסין להפסיק לשתף פעולה עם צנזור הרשת שם. בכך הגבירה קלינטון משמעותית את הלחץ על מיקרוסופט, יאהו, סיסקו ואחרות. היא אמרה שמאבק בצנזורה הוא חלק מה"מותג האמריקאי", והיא משוכנעת שהלקוחות יתגמלו חברות שיילחמו בה. היא לא אמרה שהיא חושבת שהלקוחות יענישו חברות שתומכות בצנזורה, אבל היא לא היתה צריכה.
ואם קלינטון לא היתה תותח כבד מספיק, הגיע אובמה בעצמו ואמר שהוא "מודאג" מהפעולות הסיניות, ושהוא רוצה תגובות. מה יש לומר, התרומות של גוגל לקמפיין שלו – מנכ"ל גוגל אריק שמידט אפילו עזב לזמן מה את תפקידו כדי לקדם את בחירתו – השתלמו. ההערות של אובמה הגיעו אחרי הודעה היסטרית למדי של משטר הגולגלות, שהאשימה את קלינטון בפגיעה ביחסים בין שתי המדינות, הכחישה בתוקף כל קשר להתקפות, ואחד האפרטצ'יקים של המשטר אמר שמדובר בפגיעה ב"כבודה" של סין, ושהמשטר לא יקבל שום הגבלות על פעולותיו להגנה על "היציבות החברתית".
בקיצור, הסיפור הזה עוד מתגלגל. בינתיים, נעבור לצנזורה של גוגל עצמה.
א***ל ד*ן ז***ן, גוגל
גוגל השיקה לפני כשלושה שבועות את הנקסוס 1, הסלולרי הראשון שהיא גם מוכרת ישירות. בינתיים, איך לומר, ההיענות חלשה, וגוגל עלתה על כל מוקש אפשרי; עכשיו מסתבר שהיא עלתה גם על מוקש לא לגמרי סביר.
לנקסוס יש פיצ'ר קטן ונחמד, שמאפשר לתמלל שיחות קוליות לקובצי טקסט. הכתבים המסורים של רויטרס שיחקו איתו קצת – זה הג'וב של כתבי גאדג'טים, לשחק. והם עוד דורשים משכורת – והם גילו משהו משונה מאוד: על פניו, גוגל הפכה לאפל.
נראה שהחברה שנלחמת על זכות הדיבור בסין הפכה לפוריטנית כמו החברה שמצנזרת מילונים. החברים שלך יכולים לומר מה שהם רוצים לתא הקולי, אבל ברגע שהנקסוס כותב את הטקסט, כל המילים הלא-חסודות מופיעות בצורת כוכביות.
כשהתקשרו האנשים של רויטרס כדי לברר מה לע****ל קורה פה, גוגל הודתה במיוחס לה. לדבריה, הדבר מיועד להגן על מערכות היחסים של הלקוח עם סביבתו: היא לא סגורה שהפיצ'ר אכן יתרגם נכון את מה שהוא שומע, והיא לא רוצה שהוא יכניס מה שהבריטים כינו פעם בנימוס "שפת הסיפון התחתון" למקום הלא נכון ויגרום למשתמש לחשוב שהצד השני לשיחה אמר משהו על מקצועה של אמו. רשימת המילים שגוגל חושבת שהיו גורמות למלכה ויקטוריה להתעלף איננה ידועה.
ובינתיים, באיטליה...
ברלוסקוני רוצה לצנזר גם את הרשת
מישהו שהטכנולוגיה הזו של גוגל היתה עוזרת לו עד למאוד הוא סילביו ברלוסקוני, יצרן השערוריות מספר אחת של איטליה וגם ראש הממשלה שלה. לברלוסקוני יש שליטה נרחבת בטלוויזיה האיטלקית, והתוצאה היא שכמעט אי אפשר למצוא עליו ביקורת שם. העיתונות המודפסת היא סיפור אחר, אבל גם שם יש לו אחוזים. הדיוקן שלו מופיע בערך המילוני של "קשרי הון-שלטון".
ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני. העיקר שההמונים לא יהיו משועממים צילום: בלומברג כך או כך, ברלוסקוני מנסה להעביר כעת חוק חדש, שיקבע שלפני שתוכן כלשהו עולה לרשת, עליו לעבור סינון כדי לקבוע שאין בו תוכן פורנוגרפי או אלים. ברלוסקוני נקב בדוגמאות של יוטיוב ו-Daily Motion, אבל טכנית החוק החדש יחול גם על כל אתר או בלוג. מי יערוך את הסינון? הממ. זו השאלה. החוק מדבר על "רשות", בלי להרחיב. ספקיות רשת וחברות תקשורת שיספקו שירותים לאתרים שלא יעמדו בתנאי הסינון יספגו קנסות קשים.
מן הראוי לציין שהחוק נכתב באמצע דצמבר – אותה תקופה שבה חברת התקשורת של ברלוסקוני תבעה את גוגל ודרשה ממנה מאות מיליונים בטענה שהיא גנבה חומר שלה ושמה אותו ביוטיוב, או על כל פנים איפשרה זאת. גוגל וארגוני זכויות האדם נעמדו על הרגליים האחוריות, כמובן. אבל ברלוסקוני שומר על הכלל הישן של גבלס – "הקפד שההמונים לא יהיו משועממים, רק לא שעמום" – ומסמם אותם בתכניות ריאליטי למיניהן. כנראה שלמעט מאד איטלקים יהיה אכפת אם החוק יעבור.
ונעבור לחדשה המשונה של הסופ"ש.
כתובת הרש
לפני כמה חודשים הואילה פייסבוק בטובה לאפשר למשתמשים להשתמש בכתובת URL שאיננה סתם מספר רנדומלי אלא יכולה להכיל גם את שמו של המשתמש. וזה היה נחמד, אם זה סוג הדברים שמעניינים אותך.
ועכשיו היא למדה בדרך הקשה שהרבה יותר קל להעניק זכויות מאשר לשלול אותן. יש משתמש בשם הארמן באג'ווה (Herman Bajwa), שהצליח לדוג את ה-URL שמסתיים במילה Herman. לפני זמן מה, נדהם באג'ווה לגלות שפייסבוק הלאימה את הכתובת שלו, כשהיא משתמשת בתירוץ שזה לא שם ראוי.
זה בולשיט, משום שהשימוש בשם פרטי בלבד דווקא מקובל בפייסבוק – מארק צוקרברג, למשל, השתלט על הכתובת שהסתיימה ב-Mark. זכותו. אבל הסיפור הפך למכוער מאוד, כשהתברר שהסיבה להחרמה של הכתובת היא שאיזה תאגיד חשק בה, ופייסבוק תכננה למכור לו אותה.
כל הבלגן הגיע לבלוג הטכנולוגיה טקראנץ', אלא מה, בתוך זמן קצר מאוד, ופייסבוק מיהרה לבצע את התמרון הרשמי שלה – נסיגה צרפתית – והחזירה להרמאן את המגיע לו. לא ברור מה לעזאזל עבר עליהם, ואיך הם חשבו שהם יוכלו להצליח בתרגיל כזה בימינו, אבל שיהיה.
קצרצרים
השמועות על המהפכה הסלולרית עשויות להיות מוקדמות מדי: בבריטניה, אלופת העולם בשליחת SMS, אמרו כ-75% שהם אינם גולשים דרך הסלולר, כ-60% מהם משום שאין להם מכשיר מתאים. בקרב בעלי הסמארטפונים, אמרו כ-40% שהם אינם גולשים ברשת או שניסו פעם אחת והתייאשו. 75% מהגלישה מתבצעת על ידי משתמשי אייפון – שרצוי להזכיר, כי הם עושים רעש עצום יחסית למשקלם, שהם פלח קטן של האוכלוסייה: ההערכות הן שמכירות הסמארטפונים יגיעו ל-31% מכלל מכירות הסלולרים ב-2009, ונתח השוק של אפל בתחום הסמארטפונים עומד על 20%. הנתונים הללו נכונים לארה"ב, שם נמצא האייפון בשוק כבר שלוש שנים כמעט; במדינות אחרות הוא צפוי להיות נמוך יותר.
זוכרים את הסורקים האולטרה-פולשניים שבריטניה הבטיחה להציב בנמלי התעופה שלה? אלה שמפשיטים אותך עירום ועריה? ובכן, מסתבר שהטכנולוגיה הזו מצליחה לגלות אולרים שווייצריים ואפילו סמארטפונים, אבל חומר נפץ דווקא לא. הלכו החוזים, יש לקוות.
מיקרוסופט תיקנה את פרצת האבטחה באינטרנט אקספלורר שאיפשרה לסינים לבצע את ההתקפה הגדולה על החברות האמריקאיות. שזה נחמד, אבל זמן קצר לאחר מכן הצליחו מומחים למצוא עוד פרצות אבטחה, שתאפשר להאקר מוכשר מספיק להשתלט על המחשב שלך. נהדר.
בית המשפט העליון האמריקאי חיסל את חוקי מימון הקמפיין בארה"ב, וקבע – לנוקדנים: אני מבצע הפשטה מזעזעת כאן – שמאחר שתאגידים נחשבים לבני אדם, הרי שאי אפשר לפגוע בזכות הדיבור שלהם, קרי בזכותם להוציא כספים על קידום הרעיונות שבהם הם תומכים. משום מה, התפיסה של תאגיד כבן אנוש אף פעם לא מגיעה לידי ביטוי כשמדובר בהוצאות להורג, למשל, אבל ניחא. החשיבות האמיתית של האייטם הזה היא שלראשונה הופיע הביטוי "בלוג" בפסק דין של בית המשפט העליון (של השופט קנדי), והוא קבע שגם לתאגידים מותר לפתוח בלוגים פוליטיים מבלי שיצטרכו לעמוד מיד לדין.
המופתי של מצרים אסר על רינגטונים המשמיעים פסוקים מן הקוראן, שכמסתבר נפוצים במדינה המתאסלמת והולכת. לדבריו, השימוש ברינגטונים הוא חילול הקודש, הן משום שזו הוזלה של דבר האל והן משום שאם המאמין עונה לשיחה בזמן הרינגטון מצווח, הרי שהוא קוטע את הפסוקים ועשוי להביא לבלבול. עכשיו, אם הוא רק היה אוסר על רינגטונים בכלל, אפשר היה להעריך את זה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
