נומוניקס: מהתכווצות לצמיחה בשוק שבבי הזיכרון

לא כל המפעלים בדרום בצרות. בזמן שמוטורולה העולמית גמרה אומר לחסל את פעילות הייצור שלה בערד, ובישראל בכלל, מפעל נומוניקס בקריית גת, המייצר שבבי פלאש, קיבל לאחרונה השקעה של 20 מיליון דולר להשלמת פס ייצור חדש.

בדיוק לפני שנה נראה שנומוניקס, אחת מענקיות ייצור שבבי הפלאש בעולם, מידרדרת במדרון חלקלק. המשבר הכלכלי שזה עתה פרץ השאיר בבית מיליוני אמריקאים וצרכנים בכל העולם, שהתעלמו מהמבצעים הכדאיים והשאירו אחריהם מוצרי אלקטרוניקה רבים על גבי המדפים. ענף האלקטרוניקה ותעשיית השבבים המזינה אותו עמד בפני קריסה.

הרבעון הראשון של השנה שעברה היה הגרוע ביותר ביחס לאלה שלפניו ולאלה שאחריו. תעשיית שבבי הפלאש, שעליה נשענת נומוניקס, ירדה בתוך שנה ממחזור מכירות של 5.1 מיליארד דולר בעולם ברבעון הראשון של 2008, למכירות של 3.1 מיליארד דולר. הכנסותיה של נומוניקס ירדו באותה שנה מ־630 מיליון דולר לחצי בקירוב. לפני שנה הגיעו הכנסותיה של החברה המעסיקה 6,000 עובדים ל־380 מיליון דולר בלבד. עכשיו צופים לחברה שנה ורודה.

מפעל נומוניקס בקריית גת. נחשב למפעל הדגל של החברה העולמית צילום: צפריר אביוב

מפעל נומוניקס בקריית גת, כמו התעשייה שעליה הוא נשען, מייצג אולי יותר מכל את העליות והמורדות בתחום. החברה נולדה במשבר שחוותה אינטל בשנת 2006. זו גילתה כי תחום הפלאש אינו מייצר עבורה יתרון תחרותי, וממילא השחיקה ברווחיותו אינה תורמת לשורת הרווח שלה. כך, המפעל שעד אז השתייך לאינטל וכונה FAB 18 עבר לחברת נומוניקס, וכיום הוא מכונה FAB1. לאחר תקופת שגשוג של שנתיים קוצצו משרותיהם של עשרות עובדי חברה ועוד 200 עובדי קבלן. המפעל, כמו רבים אחרים בישראל, עבר למתכונת של ארבעה ימי עבודה בשבוע ולאחר מכן קוצצו מספר המשמרות לעובד, מארבע משמרות לשלוש משמרות בשבוע, ללא הפחתת שכר.

פיטורים "במשורה"

"פיטרנו עשרות עובדים, חלקם היו עובדים זמניים, אך השתדלנו לעשות זאת במשורה", אומר ל"כלכליסט" יונתן ונד, מנכ"ל נומוניקס ישראל, בראיון ראשון. "אנו מתמודדים עם העליות והירידות בביקושים באמצעות מודל של שילוב כוח אדם קבוע ומרכיב של עובדי קבלן, שאנחנו מתייחסים אליהם יפה, אבל הם מנוהלים על ידי חברת שירותים חיצונית". הפיטורים, לדברי ונד, נערכו בעיקר במעטפת הלוגיסטית של המפעל - עובדי מטבח וניקיון - ופחות בקרב עובדי הייצור עצמם, הנחשבים עובדי חברה לכל דבר. "המגמה כיום היא משולבת", הוא אומר. "אנחנו יוצרים מצב שבו לאורך זמן יהיה גרעין קבוע לפי התחזיות, וגרעין זמני שתלוי יותר בביקושים ובהיקפי הייצור המשתנים". כיום המפעל מעסיק 1,200 עובדי חברה ועוד כ־900 עובדי קבלן.

"כשאני מסתכל אחורה, אני רואה כמה עברנו", מספר ונד. "חצי שנה אחרי שהוקמנו נכנסנו למשבר. אבל ההנהלה העולמית ניהלה זאת בחוכמה ובזהירות. הם רצו לוודא שאנחנו נכנסים עם מזומן ומשקיעים השקעות אסטרטגיות, כדי שביציאה נמשיך להיות בעלי זכות קיום ועם יכולת ייצור גדולה יותר. בדצמבר 2008 החלו סימנים של ירידה בהזמנות, באמצע ינואר אמרו שאסור שנמשיך לייצר בהיקפים כאלה כי זה יוצר מלאים ונכנסנו לתהליך של התאמת הייצור לביקוש. קיצרנו את שבוע העבודה וניצלנו רק חלק מקיבולת הייצור שלנו.

מנכ"ל מפעל נומניקס יונתן ונד. "שיתפנו את העובדים לגבי המתרחש" צילום: צפריר אביוב

"לכמה מהצעדים האלה היו השלכות על המשכורות. אתה עובד פחות ואז יש לך פחות הכנסה. בדיעבד, עשינו נכון - שיתפנו את העובדים מההתחלה לגבי המתרחש, אמרנו להם שאנחנו נוקטים צעדים זמניים שהם די משמעותיים. ב־1 בפברואר עברנו לשבוע חלקי, במאי הגדלנו את שבוע העבודה,וביוני חזרנו לשבוע מלא. מאז יולי הגדלנו את היקפי הייצור. ביחס לדצמבר 2008 אנחנו עובדים בהיקף ייצור יותר גדול, אבל עם אותו מספר עובדים".

שבבים לאייפון

FAB 1 נחשב כיום מפעל הדגל של נומוניקס העולמית, והוא מייצר שבבי פלאש בטכנולוגיה של 65 ננומטר. באמצע השנה יחנוך המפעל קו ייצור של טכנולוגיית 45 ננומטר, בהשקעה כוללת של 60 מיליון דולר, מתוכם 20 מיליון דולר מאז יולי, עם ההתאוששות במצב הרוח הכלכלי.

המפעל מתמחה בשבבי פלאש מסוג NOR, רכיבי זיכרון מהירים המשמשים בעיקר טלפונים סלולריים. שבבים שיוצרו בקריית גת ניתן למצוא בטלפונים הסלולריים של נוקיה, סמסונג, מוטורולה, LG, סוני אריקסון ואפילו באייפון.

"אפל מאוד נוחים וגמישים לעבוד מולם", מדווח ונד, ומנפץ את התדמית של החברה הקרה והאטומה שדבקה בה. את שבבי נומוניקס אפשר למצוא גם במוצרים פשוטים יותר כגון פקס, קופות רושמות, מכונות כביסה ומכונות לתעשייה. ונד נחשב לראשון בעולם שהציג ללקוחותיו, יצרניות הסלולר, דוגמאות ראשונות של שבבי פלאש בטכנולוגיה של 45 ננומטר, המפותחים בשיתוף מרכז הפיתוח של נומוניקס במילאנו. את הדוגמאות משלבים היצרנים באבטיפוסים לטלפונים העתידיים. פריחתם של הסמארטפונים מיטיבה עם נומוניקס. "בכל מקום שבו יש מכשיר כף יד, דרוש זיכרון גדול יותר. היקף המכירות מראה שלמרות ירידת המחירים, מספר תאי הזיכרון בעולם עולה באופן אקספוננציאלי".

החדר הנקי במפעל נומוניקס.פריחת שוק הסמארטפונים מיטיבה עם החברה צילום: צפריר אביוב

תחרות עזה עם סייפן

המצב החריג שאליו נקלע השוק לא פעל אך ורק לרעתה של נומוניקס. אחת המתחרות הגדולות שלה, ספנשן, שרכשה את סייפן הישראלית, הגישה בתחילת השנה שעברה בקשה לפשיטת רגל. שתי הענקיות נתונות בתחרות עזה על המקום השלישי בטבלת יצרניות שבבי הפלאש, אחרי טושיבה וסמסונג.

ברבעון השני של 2009 הוגדל הפער ביניהן כאשר נומוניקס הכניסה 455 מיליון דולר ואילו ספנשן הכניסה 376 מיליון דולר בלבד. "שוק הזיכרונות חוזר לגדול", אומר ונד. "ראינו זאת בחודשי החזרה לבית הספר ובתקופת החגים בארה"ב. אם בשנה שעברה החלו להצטבר מלאים גדולים מדצמבר עד פברואר, ב־2009 לאורך חג ההודיה וחג המולד ראינו ביקושים גדולים".

על הייצור בישראל אומר ונד: "יש תפיסה שישראל יכולה להתחרות רק בפיתוח, כי הרי במזרח אפשר לייצר יותר בזול. אני חושב שלאורך שנים הוכחנו שאפשר לייצר בקנה מידה גדול ביעילות ולהיות תחרותיים בעלויות הייצור בישראל".