רחוק מהעין, רחוק מהכיס

קרן בנצ'מרק, אחת מקרנות ההון סיכון המוערכות ביותר בארצות הברית, עמדה מאחורי לא מעט אקזיטים גדולים ומוצלחים כמו eBay ורד האט. ב־2001 החליטו מנהלי הקרן להתחיל לפעול בישראל באמצעות קרן מקומית בראשות ארד נווה, ובאמצעות קרן שנייה ב־2005 שאליה הצטרפו יוצא קרן ההון סיכון שנסגרה Israel Seed Partners מייקל אייזנברג ויוצא JVP אלי וורטמן. שתי הקרנות ניהלו יחד 500 מיליון דולר - סכום נאה לכל הדעות.

הבעיה היתה ששתי הקרנות לא נשאו פירות מוצלחים במיוחד. האקזיטים הטובים ביותר של הקרן הראשונה היו המכירה של אופלס ב־100 מיליון דולר ופיילסאקס ב־85 מיליון דולר - לא בדיוק הסכומים שעושים חשק לעוד. ולמרות זאת גויסה הקרן השנייה, כנראה מכוח האנרציה, וגם היא לא הראתה אקזיטים מרשימים במיוחד. התוצאות של שתי הקרנות לא נעלמו ממשקיעי הקרן הישראלית ומשותפי בנצ'מרק העולמית. הם אמנם לא הודו בכך באופן רשמי, אבל ברור מאליו שאילו הראתה הקרן השנייה תוצאות מרשימות, הקרן השלישית היתה יוצאת לדרך ללא כל תהיות.

בנצ'מרק תמשיך להשקיע בישראל, בכך אין ספק. אבל לשותפים המקומיים שלה כבר אין קרן ייחודית משלהם, והם ייאלצו להתמודד מול שפע של הצעות אחרות מחברות סטארט־אפ בארצות הברית, ואולי בעתיד גם בהודו וסין.

אך האם אנחנו יכולים לצפות מבנצ'מרק לקצב השקעות דומה לזה שהציגה עד כה בישראל? כדי לענות על השאלה הזו כדאי לבחון את הסטטיסטיקה. השוואה בין קרנות זרות שמחזיקות בקרן ייעודית לישראל (כמו סקויה ישראל, גריילוק ישראל ובנצ'מרק ישראל) לבין קרנות זרות שלא מחזיקות בקרן כזו (כמו קיינן פרטנרס, לייטספיד ובטרי ונצ'רס) אינה מבשרת טובות לחברות הסטארט־אפ הישראליות. מנתוני חברת המחקר IVC עולה שככל שהקרן מרוחקת מישראל, השקעותיה בישראל יורדות.

בנצ'מרק ישראל השקיעה במסגרת הקרנות הישראליות שלה ב־45 חברות סטארט־אפ ישראליות, סקויה ישראל השקיעה ב־47 חברות, גריילוק - שהתחילה להשקיע בישראל מאז 2005 - כבר השקיעה ב־20 חברות. לעומתן, הקרנות שאינן מחזיקות בקרן ישראלית משקיעות פחות במידה משמעותית: לייטספיד השקיעה מאז שנת 2000 ב־23 חברות ישראליות, קינן פרטנרס השקיעה מאז 2001 ב־9 חברות בישראל, בטרי ונצ'רס השקיעה ב־16 חברות ישראליות. הנתונים מדברים בעד עצמם. מרגע שקרן הון סיכון זרה אינה פועלת באמצעות קרן ישראלית היא משקיעה הרבה פחות מאשר קרנות ישראליות.

בכירי תעשיית ההון סיכון בישראל מתריעים פעמים רבות על הבעייתיות שבהשקעות של הקרנות הזרות, ובמקרה של בנצ'מרק היא מתגלה במלוא עוצמתה. יום אחד הקרנות הן כאן, למחרת הן יכולות להיות בהודו, סין או וייטנאם, בהתאם לאופנה האחרונה. הסטארט־אפים בישראל יכולים בינתיים להיאחז בתקווה שנטישתה של בנצ'מרק לא תסמן את הדרך לקרנות הון סיכון נוספות, אלא רק מאותתת על חוסר היכולת של שותפיה להציג אקזיטים מוצלחים.