דו"ח טכנולוגי: גוגל מהדקת את אחיזתה
גוגל עוקפת את חברות הסלולר ועושה תרגילים על גבי המפרסמים, דו"ח חדש מוצא שיותר מ-90% מהאמריקאים בגילאי 29-18 גולשים דרך קבע ברשת, והבירוקרטים הצרפתים מעכבים את חוק שלוש העבירות
היום ארה"ב שלנו, מחר העולם כולו
גוגל השיקה אמש (ג'), כצפוי, את המכשיר החדש בסדרת האנדרואיד – הנקסוס 1. המכשיר עצמו לא כל כך חשוב. הוא ממילא יתיישן בתוך שלושה חודשים בערך, ואז הגובלינסטור – מכונת הקניות והפרסום הבלתי פוסקת - תשכנע אותנו שאנחנו צריכים חדש, כי בלעדיו חיינו לא יהיו חיים. האניון, אתר הטכנולוגיה הסאטירי, תפס את זה היטב.
לא, מה שחשוב הוא שגוגל התחילה לשבש – to disrupt, כפי שהיא אוהבת לומר – עוד שוק. הפעם מדובר בשוק גדול במיוחד: שוק הסלולר. החדשה הגדולה של הנקסוס היא שגוגל מוכרת ישירות סלולריים ללקוחות דרך האתר שלה. היא עוקפת את ספקיות הסלולר. היא משתמשת ברטוריקה של פתיחות – אפילו השם של מיזם השותפות שלה, Open Handset Alliance, מדבר עליו - כדי ליצור כלוב חדש.
בשיטה החדשה של גוגל, כפי שציין יפה אתר ארס טכניקה, מודל השיווק הסלולרי מתהפך: הלקוח קודם כל בוחר טלפון ואחר כך בוחר את הרשת הסלולרית שמתאימה לו יותר מכולן. הדגש עובר מספקיות הסלולר ליצרנית המכשיר. בתוך זמן לא רב, אם הנקסוס 1 יצליח – ואין סיבה טובה שהוא לא יצליח; חברת הפרסום הגדולה ביותר בעולם עומדת מאחוריו – תעשה גוגל לספקיות הסלולר את מה שעשתה לעיתוני הדפוס: תהפוך אותן לתלויות בה. אפל יכלה לעשות את זה – היא עשתה את זה לתעשיית המוזיקה, היא עושה את זה לחברות הסלולר הישראליות – אבל משום מה מצמצה, ומכרה את המכשיר שלה רק באמצעות AT&T (והנחיתה טורפדו על תדמיתה של האחרונה, אבל זה באמת סיפור אחר).
נקסוס 1. גוגל בדרך להשתלט על עוד שוק
גוגל שולטת בתחום החיפוש, היא חברת הפרסום הגדולה ביותר בעולם, היא מנסה להחזיק בנתח עצום מתחום הפרסום הסלולרי (באמצעות AdMob), היא מחסלת את המתרגמים – לפחות את הלא מוצלחים שבהם – וגם העיתונים ספגו ממנה מכה; היא מנסה להשתלט על שוק הספרים; ועכשיו היא מתחילה – בשקט, בנימוס, בחיוך; זו לא הבריונות של אפל – למדוד עניבות פשתן גם לצווארן של חברות הסלולר.
כוח משחית, אמר הלורד אקטון. כוח אבסולוטי, הרהר מפקד נושאת מטוסים אמריקאית, הוא די מגניב. גוגל די מגניבה. והיא מתקרבת לכוח אבסולוטי. לא כזה שיוכל להוריד את מוסקבה, אולי, אבל כזה שיהיה ענק שאין לו מתחרים בתחום הכלכלי. אם יש רגולטור, יופע נא מיד.
המחלבה של גוגל
עיקר הכנסתה של גוגל באה לה ממכירת פרסומות: תן לה את הפרסומת שאתה רוצה, והיא כבר תדע לשלב אותה במקום שבו סביר שמישהו ירצה ללחוץ עליה. היא מאוד יעילה בתחום; ככה היא הגיעה לאיפה שהגיעה. רוב התחומים האחרים שהיא עוסקת בהם עדיין לא רווחיים, אולי אף פעם לא יהיו רווחיים.
אבל מסתבר – לא בפעם הראשונה – שצריך להשגיח עליה בשבע עיניים. אחרי הכל, גוגל מודיעה לך כמה אנשים ראו את הפרסומת שלך ומחייבת אותך בהתאם; לך אין כל כך הרבה מה לעשות בנידון. מעקב בנושא הוא מסובך למדי.
ובמהלך השנה האחרונה נוקטת גוגל שיטה שבזהירות נאמר שהיא קרובה מאוד למרמת קליקים – כלפי המפרסמים. היא עובדת בעקיפין עם חברת פרסום בשם WhenU שיש לה מוניטין מפוקפק. התוצאה היא שבמקרים רבים אתה מבקר באתר מסוים – נניח של חברת תעופה – וגוגל מציגה לך, באמצעות WhenU, פרסומות לאותה חברת תעופה. אם תקליק על הפרסומת, חברת התעופה לא תרוויח מכך דבר; אתה כבר באתר שלה.
גוגל לא יכולה לטעון שהיא לא מודעת לכך; הפרופסור שחשף את השיטה הציג אותה, בין השאר, בפני בכיר בחברה. בכמה מקרים, גוגל פיצתה את החברות שחייבה חיוב יותר; במקרים אחרים, היא סירבה לשפות אותן. מה המפרסמים יעשו לה? יעברו לבינג?
אומה מקוונת
עד כמה מחוברים האמריקאים לרשת? מאוד. דו"ח חדש בסדרה המצוינת של דו"חות Pew מצא שכ-75% מהאמריקאים גולשים דרך קבע ברשת, כאשר האחוז הגבוה ביותר הוא – כצפוי – בקרב בני 18 עד 29; 93% מהם גולשים בעקביות. כך גם 70% מבני 55 עד 64; האחוז נופל משמעותית (ל-38%) בקרב בני 65 ומעלה.
יש מתאם בין רמת ההכנסה ובין הגלישה ברשת: רק 60% מקרב אלו שמרוויחים פחות מ-30 אלף דולר בשנה גולשים, בעוד שבקרב בעלי ההכנסה של 75 אלף דולר השיעור עומד על 94%. גם השכלה משחקת תפקיד: רק 39% מקרב בעלי ההשכלה העממית גולשים, בעוד ששיעור בוגרי התיכון הגולשים מזנק ל-63%, ושיעור בעלי ההשכלה הגבוהה – ל-94%. בקצרה, כרגיל, עדיף להיות עשיר, מלומד וצעיר מאשר עני, בור וזקן.
55% מכלל האמריקאים גולשים ברשת באמצעות חיבור אלחוטי – או באמצעות WiFi או באמצעות מכשיר הסלולר שלהם. הנתונים של Pew, למרבה הצער, לא כוללים פילוח על פי שימוש בסלולר מול מחשב. ניתן למצוא את הנתונים המלאים (זהירות, PDF) כאן, ותקצור של הדו"ח כאן.
וויו לה רזיזסטאנס
וינסטון צ'רצ'יל היה אנטי קומוניסט לוהב, שבשעתו הוביל את ארצו למלחמה בלתי מוכרזת כנגד ברית המועצות (מה שכונה "ההתערבות"). למרבה הצער, הוא נכשל. שנים לאחר מכן, כאשר פלש היטלר לברית המועצות, נשא צ'רצ'יל נאום תמיכה בברית המועצות ובסטאלין בפרלמנט – זה היה קודם לשיתוף הפעולה בין בריטניה ובין ברה"מ. לאחד ממכריו שהקשה על כך, הוא ענה ש"אם היטלר היה פולש לגיהנום, הייתי הולך לפרלמנט ואומר כמה מילים טובות על השטן".
שמם של הבירוקרטים הצרפתים יצא לשמצה; הם הפכו למשל ושנינה; אבל לפעמים, אין מנוס אלא לומר את שבחיהם. הוועדה הלאומית למידע ולחופש (CNIL) נעמדה על רגליה האחוריות, והיא בולמת את יישום חוק "שלוש העבירות" בצרפת.
מדובר, נזכיר, בחוק שקובע שאם חושדות יצרניות תוכן במשתמש מסוים שהוא גונב תוכן, הן תשלחנה – דרך ספקית הרשת שלו – שתי אזהרות, ואחר כך יביאו לניתוקו מהרשת. בית המשפט העליון אילץ את הממשלה לתקן את החוק כך שהניתוק יתבצע רק באמצעות שופט, ולא בגחמה של חברות התוכן.
נשיא צרפת סרקוזי. יתגבר על הבירוקרטיה בדרך לניתוק הגולשים הסוררים? צילום: בלומברג
עכשיו טוענת ה-CNIL – שהיא גוף רגולטורי - שיש בעיה מהותית בחוק: הוא מאפשר הקמה של גוף (HADOPI) שיאסוף את המידע על גולשים סוררים, את פרטיהם, החשדות כלפיהם, והצעדים שננקטו כלפיהם. CNIL רוצה לדעת בדיוק איזה מידע מתכוון HADOPI לאגור ולשמור על המשתמשים – ואיך הוא מתכוון להגן עליו מפני דליפה. כל זמן שזה לא קורה, CNIL מסרבת לאשר את יישום החוק.
סביר להניח שהממשלה – סרקוזי להוט מאד לכל העסק – תעביר לידי CNIL את המידע שהיא דורשת, וסביר להניח שהחוק יופעל בתוך כמה חודשים. אבל בינתיים, וויו לה רזיסטאנס.
קצרצרים
אמזון השיקה אמש (ג') את המהדורה הבינלאומית של הקינדל DX, הספר האלקטרוני המגודל שלה, שיועד במקור לקרוא ספרי טקסט של סטודנטים אבל שככל הנראה יאפשר גם קריאה של מגזינים. הגאדג'ט החדש – שמועד פרסומו הוא גרסת אמזון ל"נה נה נה נה נה" לעבר כנס CES – יהיה זמין בכ-100 מדינות, שישראל כמובן איננה נכללת בהן.
פעם, במאה ה-19, אנרכיסטים/ניהיליסטים היו כותבים מניפסטים לוהטים ואחר כך היו הולכים לפוצץ משהו. לא הרבה השתנה: גם הניהיליסטים החדשים הם בנים ממורמרים למעמד הבינוני, גם הם שוגים באשליית גן עדן מדומיין – אז בגרסה הארצית, היום בגרסת 72 הצימוקים – שמגיעים אליו דרך אוקיינוסים של דם. והיום, כמובן, הניהיליסטים בירוק לא מחלקים סמיזדאטים בבתי קפה אפלים, אלא פותחים בלוג. קבלו את המחבל המתאבד הבלוגר הראשון.
אפל רכשה אמש, כצפוי, את חברת הפרסום Quattro. קווארטו מתמחה בפרסום סלולרי, מה שאומר שאלה ממכם ששגו ורכשו אייפונים הולכים להיות מופצצים בקרוב בפרסומות – אפל צריכה להחזיר לעצמה, אחרי הכל, את 275 מיליוני הדולרים שהיא לא אישרה ששילמה עבור החברה.
האם אתם גולשים באמצעות נתב (ראוטר) אלחוטי? מצוין. יש סיכוי סביר שהאקר יכול כעת לגלות את מיקומכם המדויק באמצעות שירות Google Location Service, ואתם לא תדעו מזה בכלל. דובר של ורייזון מיהר להשליך את האשמה חזרה לכיוון המשתמשים, וטען שהבעיה איננה אבטחת הנתבים אלא רשלנות המשתמשים. תודה, באמת.
קבוצת צרכנים בפירנצה הגישה תביעה ייצוגית כנגד מיקרוסופט, והיא דורשת החזר כספי – אך לא פיצויים – בשל העובדה שחבריה קנו מחשבים וגילו שכבר מותקנת עליהם מערכת ההפעלה חלונות, מה שפגע בנפשם הרכה. אני יכול להבין אנשים שלא רוצים חלונות על המחשב שלהם, אבל לא יותר פשוט לומר את זה מראש לאיש שממנו אתה קונה את המחשב? ואם בכל זאת התקינו לך חלונות עליו, אתה לא אמור לתבוע את החברה שמכרה לך את המחשב? שוין.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
