דו"ח טכנולוגי: הג'יהאד העולמי עובר לרשת
ניסיון הפיגוע בטיסת דלתא מושך תשומת לב לתופעה של אימאמים מקוונים, תיל בקירות חוסם אינטרנט אלחוטי, טיים וורנר מלמדת את לקוחותיה לצפות בטלוויזיה ברשת כנקמה במרדוק, ויו"ר רשות התקשורת הפדרלית נופל קורבן לספאמרים
"אימאמי רשת" כמגייסי אל קאעידה
הג'יהאד העולמי לא כל כך הצליח בשנים האחרונות: הוא לא הצליח לפגוע בבריטניה מאז 2005 ובארה"ב הוא נאלץ להסתפק בקצין בוגדני בצבא האמריקאי. ניסיון הפיגוע הבולט האחרון בטיסת דלתא, "מחבל התחתונים" עומאר פארוק עבדול מוטאלאב הניגרי, הוציא לאל קאעידה תדמית של משהו שה-Road Runner עובר לידו ועושה "מיפ, מיפ".
זה לא אומר, רחוק מכך, שהמלחמה הזו נגמרה. לג'יהאד העולמי יש הצלחה פנומנלית ברצח מוסלמים, ובסוף השבוע בוצע עוד ניסיון התנקשות בצייר הקריקטורה הידועה ההיא של מוחמד, זה עם התרבוש שצויר כפצצה עם פתיל בוער. כדי לגייס את הפצצות הטיפשות האלה, צריך אימאמים מסוג מיוחד מאוד, וזמן קצר לאחר ה-11 בספטמבר הם עלו על הכוונת של שירותי המודיעין.
ההטפות עוברות מהמסגדים ליוטיוב? המחשה צילום: אי פי איי
מסגדים, במיוחד כאלה שיצא להם שם רדיקלי, מצאו את עצמם תחת מעקב במהירות שיא, וזה סוד קטן מאוד שסוכנים של שירותי הביטחון עוקבים אחרי הדרשות, מה שנאמר בהן, ומי אומר מה למי. הולנד התמחתה בגירוש של אימאמים מסוכנים, איטליה וצרפת פשוט זרקו אותם בצו מנהלי חזרה לדאר אל איסלאם, ואפילו בריטניה שמה לב שיש בעיה באימאמים שאת החינוך הדתי שלהם קיבלו באפגניסטן.
אז למרות שהם דוחים בשאט נפש את האבולוציה, האימאמים התאימו את עצמם למצב החדש: הם היגרו לרשת. הם מוציאים פודקאסטים, מעלים סרטונים ליוטיוב, ומצ'וטטים. יותר ויותר הם ממלאים את התפקיד שביצעו בזמנו המורים הרדיקלים באוניברסיטאות הבריטיות: משמשים קציני בוחן לקראת גיוסם של מוסלמים רדיקלים לזרוע כלשהי של הג'יהאד האיסלמי.
מוטאלאב היה בקשר עם אנוואר אל עוואלקי, אימאם-רשת שמושבו בתימן, שהתפרסם בכך שהיה גם מורה הדרך של מייג'ור נידאל מאליק חסן, קצין צבא אמריקאי שביצע טבח במרפאה בבסיס בפורט הוד בנובמבר האחרון.
הרדיקלים המוסלמים, בקצרה, משתמשים בכליו של המערב כדי לחתור תחתיו. יש לקוות שממשל אובמה, שנחשב למבין במיוחד ברשת, ימצא דרך להתמודד עם הבעיה הזו – למשל, לבצע מאש-אפ בין מיקומו של אל עוואלקי בלאטיטיוד של גוגל ובין טיל הלפייר שיירה ממל"ט פרדיטור.
תיל מתסכל
שורה של אנשים, בסן פרנסיסקו ובמקומות אחרים, גילו בדרך הקשה שהבית שלהם פשוט לא בנוי ל-WiFi. ואני מתכוון ל"לא בנוי": שיטת בנייה שהופסקה ברוב המקומות לפני כ-70 שנה, אבל עדיין קיימת פה ושם, לא מאפשרת שימוש בו.
הכוונה היא לשיטת בנייה שבה רקמה של תיל – chicken wire, באנגלית – מוצבת בין השכבות השונות של קיר הגבס. התוצאה היא קיר שדבוק טוב יותר – אבל גם כזה שלא מעביר תשדורת אינטרנט אלחוטי ב-WiFi. התיל בולם אותו.
שום דבר לא עוזר, וזה מתסכל הרבה אנשים, במיוחד בסן פרנסיסקו, שם כמסתבר שיטת הבנייה הזו היתה נפוצה. אנשים צריכים לבחור בין הבית המשומר והנאה (והיקר) שלהם ובין חיבור אלחוטי והצעצועים שלהם. בקיצור, מדווח הגרדיאן, אם אתה רוצה WiFi, וודא שהמקום שאתה גר בו לא מכיל קירות כאלה. לחלופין, אם אתה חושש מהקרינה, זה בדיוק סוג הבית שאתה צריך. הוא מעלה את התהיה המעניינת אם בעתיד, אנשים יקללו אותנו על סוג המבנים שבנינו, שלא מסתדרים עם הטכנולוגיות שלהם.
מורידים את הכפפות
דיווחנו בשבוע שעבר על המלחמה בין זרוע הכבלים של טיים וורנר ובין ספקיות התוכן שלה, בעיקר קבוצת התקשורת ניוזקורפ של רופרט מרדוק. ניוזקורפ דורשת מטיים וורנר להעלות של התמלוגים שהיא מקבלת ממנה, ולא – היא תנתק את השידורים שלה. הנשק הכבד של ניוזקורפ היה איום במניעת שידור משחקי הסופרבול, קודש הקודשים של הטלוויזיה האמריקאית, למנויי טיים וורנר.
האיום הזה הוסר בסופו של דבר, אחרי שרשות התקשורת האמריקאית, ה-FCC, אילצה את שני הצדדים להמשיך ולספק שירותים זה לזה במשך שבוע נוסף. אבל בינתיים הצליחה טיים וורנר לשלוף נשק משלה במאבק מול מרדוק, ונשק מעצבן במיוחד.
מרדוק. מאוים? צילום: בלומברג היא פרסמה מדריך לצפייה בטלוויזיה ברשת, כולל הסברים איך לחבר את מסך הטלוויזיה שלך לרשת ואיך למצוא שם את התוכניות החביבות עליך. עכשיו, טיים וורנר לא באמת רוצה שאנשים יצפו בטלוויזיה באמצעות הרשת – זה יהיה סופה המהיר. אבל היא משוכנעת שהאיום מפחיד יותר את מרדוק, שמעדיף לקבל ממנה תמלוגים מופחתים מאשר לא לקבל תמלוגים בכלל דרך הרשת.
מרדוק, כמובן, מעוניין בכלל להסיר את התוכן שלו מהרשת – על כל פנים, את התוכן החינמי. האקדח של טיים וורנר עשוי להתרוקן מכדורים בקרוב. אבל זה, מה לעשות, יהיה רק עוד פרק במותחן הבלתי נגמר, "תוכן חסר מנוח". המשך, למרבה הצער, יבוא.
הפאדיחה, הפאדיחה
ג'וליוס גנחובסקי הוא יו"ר ה-FCC, תפקיד רב עוצמה שמאפשר לו ליצור מדיניות תקשורת פדרלית. הוא המינוי של אובמה לתפקיד, והוא השתמש בכוחו כדי לקדם מדיניות רשמית של ניטרליות רשת.
ניתן היה לצפות שגנחובסקי יהיה מודע לסכנות שברשת, במיוחד ברשתות חברתיות. אז זהו, שלא. ספאמרים השתלטו על חשבון הפייסבוק שלו ושלחו באמצעותו ספאם לכל מכריו ומוקירי זכרו. זה היה, איך לומר, מביך משהו. פייסבוק זיהתה בתוך זמן קצר את פעילות הספאם והשעתה את החשבון של היו"ר. זה היה מביך עוד יותר.
לא ברור איך הספאמרים הגיעו אל גנחובסקי – אולי הוא, או מישהו מבני משפחתו, לחץ בתמימות על קישור מפוקפק – אבל מה שברור הוא שההשפלה לא צפויה להסתיים בקרוב. פייסבוק הוציאה הודעה רשמית בנושא, שבה כמובן שיבחה את עצמה על הפעולה המהירה לגילוי הספאם, והוסיפה שבהתאם למדיניותה הקבועה, אם גנחובסקי רוצה את החשבון שלו בחזרה, הוא יצטרך לעבור סדרת חינוך בנושא בטיחות רשת. היא הפנתה אותו בשמחה לאיד לדף האבטחה שלה, בציינה בעליצות שלדף יש יותר ממיליון מעריצים.
קצרצרים
דיווחנו ביום חמישי על כך שמחלקת הגנת המולדת של ארה"ב ניסתה לעשות שרירים לכמה בלוגרים, משום שהם פרסמו את נוהלי תיאטרון האבטחה החדשים של הסוכנות לאבטחת תעבורה. מסתבר שלבלוגרים בארה"ב יש יותר כוח הרתעה משחשבתי: הם הקימו קול צעקה ניכר, והסוכנות האומללה נאלצה לחזור בה ולהתנצל פומבית. לא לפני, כמובן, שאחד הבלוגרים ביקש בנימוס לעכב את צו ההבאה, כדי שיוכל לשסות בסוכנות את עורך הדין שלו. לא הייתי מנסה לחזור על התרגיל הזה בישראל. כאן יש לנו טיפוסים כמו יחיאל חורב.
ידענו שטוויטר משמש ככלי למחאה פוליטית, אבל הוא בדרך כלל בצד של המעוכים – מפגינים באיראן, דיסידנטים סינים, וטיפוסים דומים. המקביל ההודי לסגן שר החוץ, שַאשי תַארוּר, פרץ את הדרך: הוא פרסם ציוץ שמתח ביקורת על מדיניות הוויזה הדראקונית של הממשלה בה הוא חבר. שר החוץ, כמתבקש, אמר לו לסתום את הפה או להתפטר.
נהוג לומר שאפל היא חברה מושלמת, שמוציאה רק מוצרים מושלמים. האמת היא שיש לה לא מעט כישלונות. המגזין מקוורלד, באומץ ראוי לציון מול קהל הקוראים שלו, ערך רשימה של עשרת הנפלים של העשור, מהטלפון הראשון של אפל (לא, נחמה, האייפון לא היה ראשון) ועד העכברים.
נמאס לכם מהכל? לא רוצים יותר לראות "חברים" שמעולם לא פגשתם בפייסבוק? אין לכם כוח לקרוא את הקשקושים של גורואים לשיווק חברתי בטוויטר? יש פתרון! קבלו את ה-Web 2.0 Suicide Machine. אתם נותנים לאפליקציה הקטנה הזו את שם המשתמש והסיסמה שלכם לשלל אתרי ווב 2.0, והיא נכנסת אליהם, מוחקת את המשתמש שלכם, את כל התוכן שהוא יצר, מנתקת קשר עם חברים, ולאחר מכן משנה את הסיסמה כדי שגם אם תרצו – לא יהיה לאן לחזור. ההליך, חובה לציין, הוא בלתי הפיך. קרי, מערכת "כלכליסט" ו"דו"ח טכנולוגי" לא לוקחים כל אחריות על מה שיקרה לכם אם תפעילו את האפליקציה. יצוין שאתם צפויים לחוש ריקנות ופחד ב-72 השעות הראשונות שלאחריו. אחר כך, כנראה יהיה טוב יותר.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
