דו"ח טכנולוגי: אפל נגד הדלאי לאמה
הקלטות של מנהיג טיבט מצונזרות מהאפסטור, בלוגרים שחשפו את הנחיות האבטחה בנמלי התעופה בארה"ב תחת חקירה, סוכנות החלל הרוסית בעקבות הסרט "ארמגדון", ו-AT&T רוצה להרוג את מערכת הטלפונים הישנה
לא, זה לא באמת מפתיע
אפל, חובבת צנזורה ותיקה – היא מצנזרת גם מילונים – כנראה שלא נזקקה לשכנוע מיוחד כדי להגן על הציבור הסיני ממידע לא מזיק: בשקט, כמו שהיא אוהבת, היא העלימה אפליקציות מהגרסה הסינית של אייטיונז. אילו אפליקציות? כאלה שמשמיעות הרצאות וציטוטים של האויב הגדול של סין, מנהיג טיבט הדלאי לאמה. האפליקציות הללו נשארו באפסטור באנגלית.
הדלאי לאמה. לא לבעלי האייפון בסין צילום: בלומברג
עכשיו, כמי שתמיד הגה סימפטיה לאימרה הידועה של דידרו – שבני האדם יהיו חופשיים רק כשהמלך האחרון ייחנק במעיו של כהן הדת האחרון – יש לי מעט מאוד סימפטיה לדלאי לאמה, שהוא גם מלך וגם כהן. מדובר, בסופו של דבר, בנציגה של אוליגרכיה פיאודלית שלא היססה למכור אנשים לעבדות ולענות אותם, במידת הצורך. מצד שני, הזכות להרוס לעצמם את החיים באמצעות שליטים משלהם צריכה להיות שמורה גם לקורבנות הקולוניאליזם הסיני והרוסי, לא רק לקורבנות הקולוניאליזם המערבי. וצנזורה היא דבר מגונה, תמיד.
למה הלכה אפל בדרכן של גוגל ויאהו? בגלל הכסף, כמובן. אף אחד לא רוצה להסתבך עם ממשל הסיני. אז גם העובדה שהוא משתמש במק לא הגנה על הדלאי לאמה. אפל, כמובן, לא אומרת שום דבר – מה, היא חייבת לכם דין וחשבון? – אבל המשטר הסין רואה בדלאי לאמה ואנשיו את המקבילה של אל-קאעידה. ייאמר לזכותה של אפל, שבניגוד לגוגל היא מעולם לא העמידה פנים של "לא רעה", לא ערכה דיונים מיוסרים בנושא לפני שהגיעה למסקנה הידועה מראש, ולא ניסתה למרוח אותנו בטענה שהצנזורה היא בעצם לטובת המשתמשים הסינים.
כל מעשה טוב, ייענש
סוכנות אבטחת התעופה של ארה"ב, ה-TSA, חוטפת אש כבדה בעקבות ההצלחה של מחבל לעלות על מטוס ולהפעיל מטען. על אל קאעידה האמריקנים צוחקים – הנה אחת מוצלחת – אבל על ה-TSA הם רותחים.
הזעם הגיע לנקודת הרתיחה לאחר שמישהו הדליף, וכמה בלוגרים מיהרו לפרסם, את ההנחיות החדשות של ה-TSA בעקבות הכמעט-פיגוע. הם היו טיפשיות במיוחד. נחסוך ממכם, רק נאמר שאם אתם בטיסה לארה"ב – זה כמעט 11 שעות מנתב"ג, וזה רק לחוף המזרחי – אז תקפידו ללכת לשירותים לפחות שעה ורבע לפני הנחיתה. זו היתה תרגולת תרנגולת ערופה קלאסית.
זה בפני עצמו לא כל כך קשור לטור טכנולוגי. מה שקרה הלאה דווקא כן: ה-TSA היא חלק מהמחלקה להגנת המולדת (DHS). סוכני DHS ביקרו בבתיהם של שני בלוגרים, ותבעו מהם לחשוף את המדליף שלהם, והם גיבו את התביעה הזו בצווי בית משפט ובאיומים משפטיים נוספים.
נניח עכשיו לעובדה שה-TSA שלחה את המסמך המגוחך שלה ליותר מ-10,000 בני אדם, רבים מהם לא אמריקאים, כך שהיא לא באמת יכולה לצפות שהוא יישאר סודי – ואם כן, יש לה הגדרה משונה משלה למילה "סודיות". העניין הוא שאם שני הבלוגרים היו שני עיתונאים, ה-TSA כנראה לא היתה מעיזה לשלוף תרגיל כזה. לא שהיא לא יכולה – אף שכמה מדינות העבירו "חוקי מגן", שמאפשרים לעיתונאים לא לחשוף את המקורות שלהם, אין חוק פדרלי כזה – אבל זה פשוט היה כאב ראש גדול מדי.
אתה לא רוצה לנהל מלחמה מתוקשרת עם עיתון, במיוחד כשכולם יודעים שאתה פשוט מפעיל נוהל כסת"ח בסיסי אחרי פאדיחת-על. אתה לא רוצה שכל העולם ואשתו יכתוב שאתה לא מסוגל לעצור מחבל עם מוח ציפור, למרות שהוא עלה למטוס בלי מטען, למרות שהוא שילם על הטיסה שלו במזומן ולמרות שאבא שלו רץ לרשויות כדי להתלונן שמדובר במחבל, אבל אתה גיבור על עיתונאים. מה גם שעיתונאים נוטים, ביום יום, לנהל קרבות ציפורניים זה עם זה, אבל הם מתאחדים כשמישהו מאיים על כולם (אלא אם אתה עיתונאי ערבי במדינה יהודית, ואז תשכח מזה).
אז לעיתון זה לא היה קורה, אבל לבלוגרים – שמאחוריהם אין ארגון – זה עדיין קורה, וימשיך לקרות בשנים הקרובות. צריך להזכיר את זה מדי פעם, בין כל ההמולה על "התקשורת החדשה".
רוסיה נגד אפופיס
לא רחוק בחלל משייט לו אסטרואיד לא סימפטי בשם אַפּוֹפיס. לשרץ הקט... אה, סליחה, הדי גדול הזה יש מנהג מגונה: הוא משחק רולטה רוסית עם כדור הארץ כל כמה שנים. כרגע הסיכוי שהוא ימחוק את הציוויליזציה האנושית בשנות השלושים מוערך כדי נמוך, אבל יכול להשתנות. כולם מסכימים שצריך לשמור עליו עין.
היחידים שרוצים לעשות משהו בעולם הם הרוסים. סוכנות החלל הרוסית כנראה מיצתה את כל התירוצים האחרים שלה לקבלת תקציב, ולחלופין האנשים שם צפו יותר מדי ב"ארמגדון" עם ברוס ויליס: הם רוצים לבנות ספינת חלל שתגיע אל אפופיס ותשנה את מסלולו – אף אחד עוד לא דיבר על שימוש בנשק גרעיני לשם כך, אבל אלה הרוסים. מה שלא הולך בכוח, הולך אצלם בהרבה יותר כוח. כלומר, גם אז לא הולך, אבל זה אף פעם לא הפריע להם לנסות.
עד כמה זה רציני? קשה לדעת, אבל ראש הסוכנות הרוסית – שהזמין את נאס"א וסוכנות החלל האירופית להצטרף – לא בדיוק נוסך ביטחון. הוא אמר ש"אני לא זוכר בדיוק, אבל נראה לי שהוא יכול לפגוע בכדור הארץ ב-2032". הוא שמע את זה, לדבריו, ממדען.
לא יודע. אם אני הייתי אחראי על התקציב – ג'וב אומלל למדי ברוסיה הקלפטוקרטית – הייתי מבקש שיגיע עם משהו קצת יותר מסודר, לפני שהייתי משליש לו מאות מיליוני דולרים. מצד שני, הסיכוי שאפופיס יערוך היכרות אישית עם כדור הארץ מוערך כאחד ל-250,000. זה נראה קלוש במבט ראשון, אבל הסיכוי להיפגע מברק מוערך כאחד ל-500,000, ואנשים נפגעים מברק מדי שנה.
רוצים פס רחב? ותרו על קווי הטלפון הישנים
AT&T מופיעה בכותרות יותר מדי לאחרונה, וזה אף פעם לא טוב לחברה שלא מוציאה שירות או מוצר חדש. לרוב שומעים עליה בגלל שהיא לא מצליחה לספק שירות בסיסי ללקוחותיה. עכשיו היא גם עושה משהו בנידון.
היא הודיעה ל-FCC, הרשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב, שאם זו האחרונה מתעקשת על המדיניות שלה שלפיה יש לרשת את כל ארה"ב בפס רחב, אז צריך להקריב קורבן. AT&T רוצה אישור ותאריכי יעד להפסקת השירות הוותיק ביותר שלה, זה שמכונה "שירות הטלפון הישן".
ל-AT&T נמאס? צילום: סי די בנק
עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, שואלת AT&T. רוצים פס רחב? נחמד. אבל אין לכם זכות לדרוש מאיתנו לתחזק שתי רשתות תקשורת. עכשיו נראה אתכם משכנעים את כל הגריאטרים לוותר על קווי הטלפון הישנים שלהם. וזה, רצוי לציין, גם הוצאה גדולה למדי. AT&T מצביעה על כך של-90% מאוכלוסיית ארה"ב כבר יש גישה לפס רחב, ושמי שאין לו, בדרך כלל גם לא רוצה. ועכשיו הכדור במגרש של ה-FCC.
קצרצרים
אפשר לומר בביטחון שארה"ב העתיקה דבר אחד לפחות מהדמוקרטיה הראשונה, אתונה: את אהבת האזרחים לתביעות משפטיות. מי שקורא מחדש את "צרעות" של אריסטופנס יזהה מציאות מוכרת מאוד. תובעים שם על כל דבר: אחת התביעות החביבות עליי היא זו של הטמבל שרכש קפה חם במקדונלד'ס, נכנס לרכב, שם את הקפה בין ברכיו, בלם בפראות, נכווה קשות וביצע תאונה. הוא תבע את רשת המזללות על כך שמכרה לו קפה חם מדי, וזכה. צמד ליצנים מקליפורניה ניסה לאפל תרגיל דומה, ותבע את החברה בשל כך שאם אתה ממש מתעקש, אתה יכול להפוך את האייפוד למכשיר שפוגע בשמיעתך. השופט זרק את התביעה מכל המדרגות, תוך שהוא מציין בהיגיון נדיר שאם אתה הורס לעצמך את עור התוף, היית טמבל עוד לפני שקנית מוצר של אפל, והיא לא אחראית לכך. יפה.
גוגל, מצד שני, הפסידה בתביעה: היא דרשה מחברה שהפעילה את הדומיין groovle.com למסור לה את שם הדומיין שלה, בתואנה המשונה למדי שהשם מזכיר את שמה-שלה ולכן עשוי לבלבל משתמשים, או ממבו ג'מבו משפטי מסוג זה. שלושה שופטים בריטים סירבו להתרשם. אולי גוגל צריכה להתחיל לשלם את מסיה בבריטניה? סתם, הצעה.
הילדה המפגרת של אירופה, בלארוס, הודיעה שהיא תתחיל מעתה להדק את הפיקוח על התכנים ברשת – קרי, היא תהדק את הצנזורה שכבר הפעיל השליט אלכסנדר לוקשנקו. החקיקה החדשה תדרוש רישום במשרדי הממשלה של כל המשתמשים, כולל המשתמשים בקפה אינטרנט. בהצלחה עם זה; אני מקבל את הרושם שהחבר הטוב של ליברמן מבין ברשת כמו שפרס מבין בננו-טכנולוגיה.
סייסטאר, החברה הקטנה והנועזת שעמדה מול הרודנות של אפל, אולי כבר לא יכולה למכור האקינטושים – מחשבים שמריצים את מערכת ההפעלה של אפל על חומרה זרה – אבל היא בהחלט יכולה למכור דברים אחרים. היא עברה לחולצות מטופשות ומערכות לינוקס.
כתבנו אתמול על מצלמת המעקב שמשווקת יצרנית אקדח ההלם טייזר שלה, ויותר ויותר מסתבר שיש בה צורך. אזרח אמריקאי, חולה סוכרת, תובע כעת שוטר שנתקל בתובע שעה שהלה היה באמצעו של התקף סוכרת. השוטר היה אמור לסייע לחובשים שפינו אותו, אבל הוא פירש תנועה לא רצונית של התובע כתקיפה, ורוקן עליו את הטייזר שלו לא פחות מ-11 פעמים (!). מסיבות שטרם הובהרו, אבל כנראה נובעות מהתפיסה השבטית של כוחות משטרה ש"אין דבר כזה שוטרים רעים", הטמבל עדיין לובש מדים. וטייזרים ממשיכים לשמש למטרות אחרות מאלה שלשמם יוצרו. זה קורה תמיד.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
