דו"ח טכנולוגי: הבועה שמנפחת אפל
השמועות המחודשות סביב הטאבלט של אפל הזניקו את מניית החברה לשיא של כל הזמנים, נוכל הייטק עובד על הסי-איי-איי, והאם בעקבות ניסיון הפיגוע בסוף השבוע ייאסר בארה"ב לעלות למטוס עם גאדג'טים?
בועת הטאבלט
אפל יכולה לרשום לעצמה פטנט אלכימאי חדש: איך להמיר אוויר חם בזהב. היסטריית הטאבלט – המפלצת המיתולוגית של אפל, שגיקים לוחשים עליה בפינות אפלות מאז 2002 – הגיעה בחג המולד לשיאה, כאשר מניות אפל טיפסו לשיא של כל הזמנים בגלל מוצר שאפל אפילו לא מאשרת את קיומו. אם זה לא "שדה עיוות המציאות" בפעולה, קשה לחשוב על דוגמה מובהקת יותר.
מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס. הופך אוויר חם לזהב צילום: בלומברג
האנליסטים, שכבר נכוו מעוף החול הזה - שתמיד מתלקח להם בידיים, רק כדי להופיע עוד פעם, חמישה חודשים אחר כך – היו זהירים יותר מהצפוי. ג'ין מונסטר, פנאפל בעל שם, העריך שיש סיכוי של 50% להכרזה על הטאבלט בינואר. המחיר של הגאדג'ט הערפילי נע, על פי ההערכות, בין 500 ל-1,000 דולר. אם ה"אנליסטים" מרשים לעצמם טווח שגיאה של 100%, אני מעדיף מגדת עתידות. שם אני יודע מה אני מקבל.
בחדשה מרעישה אחרת בתחום, גילה אתר פנאפלים – הנושא את השם ההולם מאוד MacRumors.com – שאפל רכשה בשקט ובחשאי, דרך חברת קש, את הדומיין iSlate.com. "סלייט", כשמו של המגזין הידוע, היא צפחה, לוח כתיבה מעידנים קודמים (בדרך כלל לוח עץ מצופה שעווה, שכותבים עליו באמצעות חרט). זה בהחלט עשוי להיות שמה של הטאבלט.
אבל רגע – מתברר שאפל קנתה את הדומיין כבר ב-2007. בבלוג הטכנולוגיה טקראנץ', שחפרו בנושא, מצאו שהיא קנתה שם דומיין זהה בשפה אחרת כבר ב-2006. כלומר, אנחנו מתבקשים להאמין שאפל תכננה את האייסלייט הזו כבר שלוש שנים ויותר. הסבר חלופי יהיה שאפל רכשה את הדומיין לקראת פרויקט שלה שכונה אייסלייט ובוטל, אבל זה קצת ישבית את שמחת החג של הפנאפלים ושל רוכשי המניות.
מצטער אם זה נראה כמו סובייטולוגיה מהזן הישן והרע של ניחוש מדיניות הקרמלין על פי סדר העומדים על המרפסת בכיכר האדומה במצעד האחד במאי, אבל ככה זה כשצריך לעבוד עם חברה סובייטית בנשמתה. מעניין, אגב, בהתחשב בכך שכל הבאזז הזה מנפח את מחיר המניה של אפל, מתי תהיה חקירה רצינית של הרשויות בנושא. אחרי הכל, לאפל, ולסטיב ג'ובס במיוחד, יש היסטוריה של הונאות.
ואם כבר במשחקי מרגלים בשקל עסקינן....
נל"ת
"ניחוש לפי התחת". מונח מודיעיני ותיק משנות השישים, שאומר שאם אין לך מושג, תמציא. אף אחד ממילא לא יבדיל בין זה ובין הדבר האמיתי.
הדבר היחיד הגרוע ביותר מסוכן כפול – כלומר, מרגל שעובד בעצם בשביל הצד השני - הוא מרגל שיודע להמציא מידע שקרי שנראה אמין. אחרי הכל, אם מישהו מוסר לך מידע שנראה מדויק לגבי המממ"מ (מחלקה ממשלתית למבצעים מיותרים), או היחידה הסודית לחיסול בני ערובה, בדרך כלל אין לך דרך להפריך את המידע. זה יכול, במקרים קיצוניים – שלום לקורא יהודה גיל – לגרור מדינה אל סף מלחמה. הדיוקן הספרותי המרשים ביותר של מרגל כזה רשום על שמו של גרהאם גרין, "האיש שלנו בהוואנה". קשה מאד למצוא, למרבה הצער, אבל קריאת חובה.
בתחילת העשור, סבל המודיעין האמריקאי מכמה בעיות. חלקן היו בעיות מבניות, לא רלבנטיות לטור הזה (להוציא העובדה שב-2001, אגף הלוחמה בטרור של האף-בי-איי עדיין לא היה ממוחשב ועדיין לא עבד עם מייל). אחת כן: נפוצה האמונה שסיגינט – מידע אותות – יוכל לספק מידע על ארגוני הג'יהאד העולמי. זה היה אמור להיות מכרה זהב; בדרך כלל זה היה מכרה אכזב.
ולפעמים זו היתה הולכת שולל פשוטה. הסי-איי-איי השתכנע, בתחילת שנות האלפיים, שליזם הייטק מנוואדה בשם דניס מונטגומרי יש יכולת לזהות צפנים ששולח אל קאעידה באמצעות שידורי אל ג'זירה. נזכיר שמדובר בתקופה שבה ג'ורג' בוש שקל ברצינות להפציץ את משרדי התחנה, ושכמה מהעיתונאים שלה נהרגו מפגיעת טילים אמריקנים תועים.
מונטגומרי טען שהוא מסוגל לסנן את "הרעש" של שידורי אל ג'זירה כדי להגיע אל הצפנים שמאחוריהם. הסי-איי-איי השקיע בכך – למרות זעקות השבר של כמה ממומחי הצפנים שלו – מאמצים ניכרים. השטות של מונטגומרי הביאה לכמה התרעות טרור חסרות כל בסיס, ומימנה את מסעות ההימורים שלו.
לאחר זמן מה, קלטו בסי-איי-איי שכנראה עובדים עליהם, וביקשו בדיקת רקע על החבר מונטגומרי. הסתבר שהוא יזם הייטק שהתמחותו היא נוכלות. לאיש היו שורה של הרשעות בתחום. עכשיו הכל הולך לבתי המשפט. למונטגומרי יש את החוצפה לטעון שהסי-איי-איי חייב לו כסף.
שאר אימפריית האבטחה של ארה"ב לא ממש נראית יותר טוב.
סמל הסי-איי-איי. בלעו את הלוקש צילום: בלומברג
תיאטרון האבטחה מציג: מחזה אבסורד
טרוריסט ניגרי ניסה בסוף השבוע להפעיל מטען דליק על טיסה אמריקאית, סמוך לדטרויט – לא ממש ברור למה, כי קשה להאמין ששריפה קטנה היתה מורידה מטוס נוסעים, כל זמן שהתא לא נפרץ - אך הניסיון נכשל בשל התערבות הנוסעים. נו, לפחות אפשר להצביע על שיפור אחד מאז ה-11 בספטמבר: עירנות ומעורבות הנוסעים.
בעוד החוקרים מנסים להבין כיצד הצליח עומאר פארוק עבדול מוטאלאב לעבור שורה של מעגלי אבטחה עם שם כמו שלו, החלו להגיע דיווחים מהם עולה כי כחלק מהידוק נוהלי הביטחון בנמלי התעופה האמריקאיים נאסר על שימוש במוצרי אלקטרוניקה בטיסות נכנסות לארה"ב.
על פי הדיווחים, שרווחו מאוד בבלוגוספירה הטכנולוגית האמריקאית, בטיסות הנכנסות לארה"ב נאסר על הנוסעים לעשות כל שימוש במכשירים אלקטרוניים – מנגני MP3 ועד למחשבים ניידים – במהלך הטיסה. נהלים אחרים קובעים כי נאסר על הנוסעים לקום מכסאם במהלך השעה האחרונה לטיסה, וכי נאסר עליהם במהלך השעה "להחזיק משהו בחיקם". זה הולך להיות כיף.
הקשר בין האיסור על הפעלת מכשירים אלקטרוניים ובין ניסיון הפיגוע שביצע מוטאלאב, שהתבסס על תמיסה כימית, איננו ברור, בלשון המעטה. טקראנץ' כינה את הגישה הזו בציניות מתבקשת "ניסיון להציל את תעשיית הדפוס".
קצרצרים
בעוד שבשדות התעופה בארה"ב מנסים לאסור על גאדג'טים, מנסה בית ספר לנשים לחדש מסורת דומה: שעה של הרהורים בשתיקה. המטרה היא לאפשר להחזיר לחיים המודרניים, רוויי צרצורי הסלולר והתקשור הבלתי פוסק, קצת מסורת של התבודדות ושלווה. "תצטרכי להפגין יכולת לשבת, לשתוק, להיות לבדך עם עצמך, לחוות את הרגעים הללו של התבוננות עצמית", אמרה מנהלת התוכנית. בינתיים מדובר בתוכנית רשות. הדיווחים מדברים על הצלחה.
משטרת יוסטון, טקסס, מצאה שיטה להתמודדות עם הבעיה הגואה של נהיגה בשכרות בעונת החגים: היא תפרסם את שמותיהם של השיכורים בערוץ טוויטר ייחודי. ההחלטה עוררה מחאה, בין השאר משום התפיסה המשונה שאנשים עשויים להיות חפים מפשע כל זמן שלא הורשעו. וזה עוד כלום: שריף אחר בטקסס מדווח בטוויטר על כל מעצר שהמחלקה שלו מבצעת, כנראה משום שאף אחד משוטריו מעולם לא טעה בדבר.
הצינה הפוקדת את בריטניה הביאה לשיתוקן של רכבות חשמליות רבות, אבל סוס העבודה הוותיק – רכבת הקיטור – הצילה מאה נוסעים והביאה אותם ליעדם. הקטר המדובר נקרא טורנדו, והוא נבנה לאחרונה מחדש, תוך שימוש בטכנולוגיות העדכניות של שנות הארבעים. כבוד.
מגפת הסקסטינג ממשיכה להכות חללים, ואפליקציה משונה באייפון נחלצת לעזרה. המטרה המפוקפקת היא לסייע לקטינים לא לגמרי מיושבים לשלוח תמונות עירום של עצמם, אבל בו זמנית לוודא שהם לא יהפכו לעברייני מין – מפיצי פורנוגרפיית קטינים, לא פחות – תוך כדי. התוצאה היא אפליקציית SafeSexting. מה שהיא עושה הוא פשוט: היא מאפשרת לקטין/קטינה לצנזר חלק מהצילום של עצמו בטרם ישלח אותו הלאה. איך עברה האפליקציה הזו את האפסטור, ישות פוריטנית יותר מציידי המכשפות של סיילם? לא ממש ברור. גם עתידה לא נראה מבטיח, ברגע שבאפל יתאוששו מערפל האלכוהול של החגים.
גוגל החלה לאחרונה לפרסם את הדפדפן שלה, כרום, בעמוד הראשי שלה. אתם יודעים, הנדל"ן היקר ביותר שלה, המינימליסטי, הלבן? זה ששום דבר לא משתנה בו, להוציא אולי השרבוט שבראשו? אז עכשיו – בארה"ב, על כל פנים – יש שם פרסומת גדולה ובולטת. גוגל אמרה בעבר שהיא לא תציג פרסומות בדף הראשי, כי משעה שתתחיל לא יהיה לזה סוף. ובכן, כנראה שהחברה שלא עושה רע – לפחות בגרסה שהיא מוכרת למשקיעים – החליטה לשנות את עמדתה. מה לא עושים בשביל עוד שניים-שלושה אחוזי נתח שוק.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
