בכל זמן, בכל מקום: העתיד של הרשתות החברתיות

בשבועות האחרונים קשה היה להתעלם מהשם Foursquare, רשת חברתית מבוססת מיקום, שבאמצעות אפליקציות אייפון וסמארטפונים המצוידים ב־GPS מאפשרת למשתמשים לעדכן את חבריהם היכן הם נמצאים ולחבור אליהם. השירות צובר תאוצה גם בזכות אלמנט המשחק המעודד את השימוש בו. המשתמשים מעדכנים את הרשת החברתית על מיקומם או ממליצים על חנות או בית עסק, וצוברים נקודות על כל עדכון כזה. אם למשל משתמש ביקר בבית קפה מסוים יותר מכל אחד אחר, הוא מקבל תואר כגון "ראש העיר של בית הקפה".

קראולי (מימין) וסלוואדוריי. ההצלחה הפתיעה אפילו אותם צילום: נועם גלאי

מייסדי פורסקוור הצליחו במקום שבו לא מעטים כשלו - ליצור רשת חברתית מבוססת מיקום פשוטה ונוחה לשימוש שנכנסה למיינסטרים של עולם טכנולוגיה. ההצלחה הפתיעה אפילו אותם. "כשהתחלנו, חשבנו שזה יהיה משהו נחמד וקטן שנעשה ב־20 ערים", אומר דניס קראולי, אחד משני מייסדי פורסקוור, בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "כיום השירות פעיל ביותר מ־100 ערים. השירות גדל יותר מהר משחשבנו, ופריסת הערים שלנו רחבה יותר מבעבר".

פרויקט קטן מדי לגוגל

לא מדובר בחברה הראשונה שקראולי מקים בתחום שירותי המיקום. קדמה לה חברה בשם Dodgeball, שקראולי הקים ב־2000, זמן קצר אחרי שסיים את לימודים ב־NYU. "דודג'בול אפשר לחברים לעדכן את מיקומם באמצעות הודעות SMS", הוא מספר. "זו היתה גרסה מוקדמת של פורסקוור, אבל בלי מפות או GPS, כי השירותים האלה לא היו קיימים אז. זה היה מאוד בסיסי, ואפשר רק להכריז איפה אתה נמצא".

ב־2005 הגיע הרגע הגדול של קראולי. ענקית החיפוש גוגל קנתה את דודג'בול, והוא הצטרף לצוות העובדים שלה. אחרי כמה שנים החליטה גוגל לגנוז את השירות, וקראולי עזב את החברה. "הייתי מאוכזב כי רציתי להמשיך ולהתנסות בתחום, אבל מבחינת גוגל זה היה פרויקט מאוד קטן ונישתי".

קראולי החל לעבוד בחברה אחרת, בשם AreaCode, ובמהלך עבודתו פגש שם את נאווין סלוואדוריי. יחד החליטו להיכנס מחדש לתחום השירותים מבוססי המיקום, ובינואר שעבר, כשנתיים לאחר הפרידה מגוגל, הקימו את פורסקוור. "החברה שלנו היא המשך של הרבה מהרעיונות מאחורי דודג'בול", מסביר קראולי. "בפורסקוור אנחנו משלבים בין רשתות חברתיות לשירותים מבוססי מיקום באמצעות טלפונים סלולריים. אנחנו רוצים להקל על אנשים את חוויית גילוי הערים, ולהפוך אותה למהנה יותר".

עדיין לא מרוויחים

מאז ההשקה זכתה החברה הצעירה להתעניינות רבה ולסיקור נרחב בכלי תקשורת רבים, מבלוגי טכנולוגיה כמו טקראנץ', ועד עיתונים גדולים כמו "הוול סטריט ג'ורנל", "הוושינגטון פוסט" ומגזין "פורבס". את ההצלחה מסביר קראולי כלא יותר מתזמון נכון: "טוויטר נעשתה רועשת מדי. במקביל, אנשים החלו להסתובב עם סמאטרפונים שמצוידים ב־GPS, ונוצר עניין גדול ברעיון של שיתוף מיקום. יש כמה דברים שפשוט התחברו יחד באותו זמן".

אך למרות ההצלחה והגידול המהיר, מדובר עדיין בחברה קטנה ביותר. "אנחנו צוות קטן מאוד של שישה אנשים בלבד, ויש הרבה דברים להתמודד איתם במקביל, וזה מאוד קשה", מספר קראולי. "כולנו עובדים הרבה שעות. אנחנו מתחזקים את השירות ב־100 ערים על גבי שלוש פלטפורמות נפרדות, דבר שיוצר עומס על מאגרי המידע ועל זמינות שירות הלקוחות שלנו וגם מעכב פיתוח של יישומים חדשים. זה יכול להיות מכריע ומתיש בסופו של דבר. אחד האתגרים הקשים ביותר", מוסיף קראולי, "הוא למצוא ולהכשיר אנשים מתאימים, למצוא שותפים ולהבין מתי הזמן הנכון להתחיל להפיק כסף מהשירות".

ולהפיק כסף היא מילת המפתח, ואחד מהנושאים המרכזיים שמעסיקים את קראולי בימים אלו: "אנחנו עובדים עם עסקים מקומיים ויש לנו מעין תוכנית תמלוגים. אנחנו יכולים לדעת אם אנשים ביקרו במקום מסוים, וכמה פעמים. משתמשים פעילים במיוחד זכאים להצעות מיוחדות בבתי עסק, ואם הם מנצלים אותן אז אנחנו מקבלים עמלה מסוימת. אנחנו גם במגעים עם חברות מדיה כדי לבחון שיתופי פעולה עתידיים".

התחרות רק מתחילה

פורסקוור היא אולי הגורם הדומיננטי בתחום כרגע, אבל ככל הנראה היא לא תישאר לבדה זמן רב. במהלך 2010, בעקבות ההצלחה של החברה, עתידות הרשתות החברתיות הוותיקות יותר - ובראשן פייסבוק - להוסיף תכונות שיתוף מיקום ולהפוך לאתגר משמעותי עבור החברה הצעירה. אך קראולי לא חושש מכניסה אפשרית שלהן. "אנחנו יודעים מה מתוכנן בטוויטר בתחום המיקום, ואנו נערכים לכך. גם בפייסבוק אולי ייכנסו לתחום וישלבו אפליקציות מבוססות מיקום, אבל יש הרבה תחומים נוספים שאנחנו יכולים להיכנס אליהם. אם היינו מתמקדים רק בתחום אחד הייתי מאוד מפחד מהם".

משרדי פורסקוור בניו יורק. שישה עובדים מתחזקים פעילות ב-100 ערים צילום: נועם גלאי

אבל לפייסבוק יש נכס משמעותי שלפורסקוור אין: מאגר משתמשים עצום. כ־350 מיליון גולשים חברים בפייסבוק ועושים בה שימוש תכוף, רבים מהם באמצעות סמארטפונים המצוידים ב־GPS. פורסקוור אמנם טובה מאוד בייצור באז תקשורתי, אך מספר המשתמשים שלה נמוך משמעותית ועומד על כ־150 אלף בלבד. והרי מספר משתמשים גדול הוא תנאי הכרחי להצלחת רשת מבוססת מיקום, שכן אם המשתמש לא ימצא שם את חבריו הרי שלשירות אין ערך עבורו.

גם קראולי מודה שמדובר בבעיה, אך מציין שהחברה פועלת במרץ לשינוי המצב. "אחד המכשולים הגדולים הוא זמינות השירות ל־100 ערים בלבד", הוא אומר. "המטרה היא להביא את השירות לכל העולם. ברגע שנעשה זאת, השימוש בשירות יהיה הרבה יותר מעניין".

"יש אלמנטים ויראליים שעוד לא ניצלנו, וזה עומד להשתנות. אנחנו נוציא בקרוב גרסה חדשה שתעזור למצוא חברים שמשתמשים בשירות ולהזמין אליו חברים חדשים".

פתרון אחר הוא להתחבר למאגר המשתמשים העצום של הרשת החברתית הגדולה בעולם. בשבוע שעבר השיקה פורסקוור תכונה חדשה שמאפשרת למשתמשים באפליקציה לעדכן את מיקומם ואת מעשיהם גם בפייסבוק. בחברה מקווים שצעד זה יגדיל את החשיפה שלה זוכה פורסקוור ויעודד גולשים אחרים בפייסבוק להשתמש בשירות שלהם.

אך פריחת שירותים חברתיים מבוססי מיקום העלתה שוב את סוגיית הפרטיות ברשת והמידע שהגולשים מוסרים על עצמם. לדברי קראולי, לא מדובר בנושא בעייתי: "בפורסקוור המשתמש צריך לבצע פעולה אקטיבית כדי לעדכן איפה הוא נמצא בכל פעם. אם הוא לא רוצה שהשירות יידע איפה הוא, הוא פשוט לא משתמש בו.

"שמענו אנשים אומרים: 'פורסקוור יודע מתי אני לא בבית, ואנשים יכולים לבוא לשם'. אבל אותו דבר נכון גם לגבי אנשים שמצייצים בטוויטר 'אני בסרט'. אנשים שלא משתמשים בשירות נלחצים מסוגיות הפרטיות יותר מאשר אנשים שמשתמשים בו ושואלים למשל: 'למה שאני ארצה להשתמש בטוויטר? למה שאנשים ירצו לדעת מה אני עושה?'. אחרי חודש עם טוויטר הם מבינים למה. קשה לתאר את זה, אבל אחרי שמתחילים להשתמש בפורסקוור קל מאוד להבין את הערך של השירות".

מהו הערך הזה בדיוק?

"אנשים שמשתמשים בשירות כל הזמן כדי לדעת איפה החברים שלהם, או כדי להכין רשימה של מקומות מומלצים שהם ביקרו בהם ולהעביר לחבריהם. אנשים משתמשים בו בעיקר כדי לראות מי נמצא איפה. לפני שהם יוצאים, הם יכולים לבדוק ולראות שבמקום מסוים יש 20 חברים, ואז להחליט ללכת לשם".

בתחום אחד קראולי עדיין מתכוון להתנהל בזהירות. נראה שהוא למד את הלקח ממכירת החברה הקודמת שלו לגוגל, וזו הסיבה שפורסקוור לא תבצע אקזיט בקרוב. "אני חושב שמכרנו את דודג'בול מוקדם מדי. היו הרבה דברים שרצינו לעשות אז ולא הספקנו, ועכשיו אנחנו יכולים לממש אותם. אין לנו תוכניות לגבי מכירה בשלב הזה, אנחנו רק רוצים לספק מוצר שאנשים ירצו להשתמש בו".

אתם רוצים להיות הפייסבוק של השירותים מבוססי המיקום?

"נראה לי קצת מוזר להסתכל כמה שנים קדימה. אנחנו ממוקדים בבניית מוצר שיעזור לאנשים לעשות דברים מעניינים יותר, להיות מעניינים יותר ולחשוף אותם לדברים שהם לא עשו קודם. זה לב השירות. אם ניהפך למשהו גדול כמו טוויטר או פייסבוק באיזשהו שלב, אז זה מה שיהיה. מבחינתנו, אנחנו מתחילים בקטן עם משהו ייחודי ורק בהמשך נחליט מה בדיוק אנחנו עושים איתו".