פאנל "כלכליסט": מנהלי החברות הבינלאומיות בישראל מסכמים שנה

המנכ"לים של החברות הבינלאומיות בישראל חיים בפיצול אישיות קבוע. מצד אחד הם נדרשים להיות ישראלים לכל דבר, ולמכור את מוצריהם ללקוחות המקומיים, ומצד שני להיות בינלאומיים ולעבוד על פי הכללים הנוקשים של תאגידי הענק הבינלאומיים. עם האתגר הזה מתמודדים ארבעה מנהלים שהשתתפו בפאנל "כלכליסט", ומייצגים חברות ששווי השוק המצרפי שלהן עומד על כ־400 מיליארד דולר - גוגל, יבמ, ca ו־EMC.

מנכ"ל יבמ ישראל, מאיר ניסנסון: המשבר גרם לנו לחשוב אחרת צילום: בועז אופנהיים

יוסי פיקל, מנכ"ל EMC ישראל: "2009 היתה פחות גרועה ממה שחששנו. נערכנו לפי הנחיות של החברה־האם לעצור השקעות וקיבלנו יעדים בהתאם לציפיות. כעת, בסוף השנה, מתברר שזה לא היה כל כך נורא. בארץ עמדנו במשימות שלנו וגייסנו יותר מ־100 לקוחות חדשים. 2009 מסתיימת מעט מעל הציפיות".

מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל: "יש דבר חיובי במשבר וראינו אותו בשנה החולפת - נאלצנו לחשוב אחרת, לצאת מהקופסה. כולנו אוהבים שינויים, אבל אצל אחרים, והפעם נאלצנו לראות דברים אחרת. בתוך התעשייה היו גם פתרונות טריוויאליים כמו עדיפות להחזר השקעה מהיר, ונוסף על כך נעשתה חשיבה על איך לנצל אופטימלית את כל המשאבים - ניצול הטכנולוגיה שמפתחים וניהול המשאבים הקיימים".

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל: "2009 אתגרה את כל סוגי העסקים בלי קשר לגודלם, אם זה עסקים גדולים או עסקים קטנים ובינוניים. בחצי השנה האחרונה מסתמנת מגמה חיובית של שיפור. לגבי התחומים שאנחנו פועלים בהם, גוגל התמקדה בתחומי הליבה, ובעיקר בתחום החיפוש, הפרסום ואפליקציות הרשת".

שי און, מנכ"ל ca ישראל: "שנת 2009 היתה אחת השנים המעניינות שעברנו. היא התחילה בצורה קודרת ושלילית ומסתיימת בצורה אחרת, וזה בפרק זמן של 12 חודשים. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה טכנולוגית התחלנו בחששות גדולים מאוד, ואנחנו מסיימים את השנה בהרבה ציפייה לעתיד. אנחנו עומדים על ספה של מהפכה טכנולוגית מאוד משמעותית, מקבילה למהפכת האינטרנט, וכולם מדברים על זה: מחשוב ענן ווירטואליזציה. כל החברות עוסקות בנושא באופן אינטנסיבי. ניצלנו את השנה להתארגנות וחשיבה לקראת השנים הקרובות, שאמורות להתאפיין בפעילות מאוד ערה מבחינה טכנולוגית, בכוונה להגביר את קצב רכישת החברות בישראל ובחו"ל".

מנכ"ל EMC ישראל, יוסי פיקל: "אם אתה מתחייב למשהו, תעמוד בו"

איך הגיבו העובדים למשבר?

ניסנסון: "העובדים חיים באותה סביבה שבה אנו חיים, ואף אחד לא מנתק את עצמו או חושב שעובדי המחשוב שונים. כאשר יש חשש למשבר כלכלי חריף הם חרדים מההשלכות, אבל בשורה התחתונה לא היתה אצלנו התנהגות קיצונית".

ברנד: "גוגל, כמו חברות אחרות, התייחסה בזהירות למשבר גם ברמת התכנון וגם ברמת הפעולות. בתחילת השנה הקטנו את קצב גיוס העובדים והתמקדנו יותר בהתנהגות מול העובדים. אצלנו יש רמת פתיחות גבוהה ושיתוף מאוד גבוה, ואחד הדברים החשובים הוא לאפשר לכל אחד את השקט הנפשי להתמקד במה שהוא יודע לעשות, ולא להעסיק אותו בטרדות שווא. דווקא העבודה היומיומית היא הפתרון הטוב ביותר".

שי: "כשהתחלתי לעבוד ב־ca לפני שנה ראיתי נאמנות של עובדים למקום העבודה. בעולם ההייטק יש ניידות רבה של עובדים, ושם מצאתי צוות עובדים עם ותק ממוצע של יותר מ־8 שנים, שלא מחפשים כל יום טבלאות שכר. מה שמניע אותם זה עניין בעבודה, הזדהות עם המותג, ואם הם נהנים מהעבודה הרגישות שלהם מאוד נמוכה. לא ראיתי היאחזות בכיסא".

פיקל מזדהה עם הדברים: "רוב העובדים בוגרים ומבינים את המפה. כל החברות עשו גילוחי שכר כדי למנוע פיטורי עובדים, ואני מקווה שבינואר נחזיר את הגלגל לקדמותו. בינתיים עובדים יותר קשה כדי למנוע מצב של סכנה לחברה".

האם ההנהלות בחו"ל הרבו להתערב השנה?

ברנד: "לא צריך להפריז במעורבות של החברות הבינלאומיות, גם אם בתקופת משבר חברות רוצות לדעת שהן מתמקדות בכיוונים הנכונים. לכל חברה יש הוראות וצווים שאליהם צריך להיכנע, אבל יש גם הרבה מרחב לעשות דברים מיוחדים. דוגמה טובה היא היוזמה שלנו דווקא בשנה הקשה - פתחנו בפעילות פילנתרופית רחבת היקף בישראל, ולצורך זה קיבלנו גיבוי רחב מאוד מהחברה. זיהינו מצוקה של המגזר השלישי: עמותות ללא מטרות רווח מקבלות מאז תחילת המשבר הרבה פחות תרומות, ורבות מהן נקלעו למצוקה. אנחנו מצאנו פתרון שיעזור ויהיה קשור לתחום של גוגל בעזרת תוכנית 'גוגל גרנטס'.

"באמצעות הכוח השיווקי של החברה עזרנו לעמותות להשיג סיוע של עד 100 אלף דולר לעמותה. היתה הירתמות של העובדים, שיצרו קמפיינים פרסומיים לעמותות. היוזמה הושקה בינואר 2009, ולאחר שנה יש 70 עמותות שהצטרפו אליה והרוויחו ביחד 8 מיליון דולר מתרומות. זה מרגש לראות את העמותות ואת ההוקרה שלהן על הסיוע".

מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד. "לאפשר לעובדים שקט נפשי" צילום: דימטרי שבצנקו

שי: "עניין המעורבות מאוד תלוי בדנ"א של החברה. קשה להכליל בנוגע לחברות בינלאומיות, זה מאוד תלוי באנשים ובהצלחה לייצר אמון ועבודה משותפת. אני מנסה לקיים שני כללים מול התאגיד: אל תפתיע, ותמיד תגיד את האמת. ברגע שאתה מקיים את שניהם, הדרך נראית אחרת לגמרי. אני שמח להגיד שמרגע שעשינו את זה אנחנו נהנים מחופש פעולה ומרחב תמרון, ופועלים בדרך שונה מסניפים אחרים בעולם. עשינו השנה כנס בישראל עם השקעה משמעותית בניגוד למגמה, אף על פי שבעולם יש צמצומים".

פיקל: "מה שמעניין חברות רב־לאומיות שעובדות מול סניפים מקומיים הוא שלא תפתיע אותן. אם אתה מתחייב למשהו, תעמוד בו. המעורבות השנה לא היתה שונה מבשנים אחרות. היתה היערכות בתחילת השנה, ובסך הכל, ברגע שעמדנו במשימות, לא מבלבלים לנו את המוח אלא להפך, מסייעים לנו".

ניסנסון: "החברה אישרה העלאות שכר צנועות מאוד השנה. אתה חלק מחברה בינלאומית וחלק ממציאות ישראלית, והחוכמה ברורה. לארגון הבינלאומי אתה תמיד צריך למצוא תשובה שמתאימה לארגון הבינלאומי, ובמקביל גם למציאות שלך. ישראל לא פועלת בדיוק כמו ארצות הברית או כל מקום אחר והחוכמה היא למצוא ביחד את הנוסחה הכי טובה. גם לחברה הבינלאומית יש אינטרס מובהק להצליח בכל שוק שבה היא פועלת. לעתים רחוקות אתה נתקל בהנחיות שערורייתיות, והן גם לא הצליחו משום שהן נבעו מהחלטות שרירותיות".

איך אתם נערכים ל־2010, ומהן הציפיות?

פיקל: "אני מביט בתקווה רבה ל־2010. אנחנו מאמינים ש־2010 תהיה כמו 2008. החברה כחברה מסתכלת על השוק בצורה שונה — יש ועידת קופנהגן, וצריכים לראות איך החברות שלנו משתלבות בהליך. המסר שלנו בשנה הקרובה יתמקד באופן שבו אנחנו עוזרים להיות יותר ירוקים.

מנכ"ל ca ישראל שי און. "2009 תיזכר כשנת התארגנות וחשיבה לאן הולכים" צילום: עמית שעל

"אפשר להעריך שב־2010 השוק יהיה במגמת צמיחה, אחרי ש־2009 היתה שנה די שטוחה. צמיחה היא רכישה של חברות, כמו דאטה־דומיין שנרכשה. רכשנו הרבה חברות ונמשיך לרכוש חברות שיש להן יכולת למכור טוב יותר את הענן הפרטי והציבורי. הרבה אנרגיות יושקעו בעניין הזה. נצטרך עוד עובדים, אבל הגידול בכוח האדם יהיה בשוליים".

ברנד: "אם למדנו משהו מ־2009 הוא שאין טעם להתעסק בתחזיות בנוגע למה שיקרה ב־2010. חשבנו שתהיה קריסה ובסוף המצב שונה לחלוטין. השוק הריאלי אטי יותר בתגובות ההתאוששות שלו, וכל עוד זה המצב תפקידו של המנהל הוא להיערך למה שקורה בפועל ולא למה שאולי יקרה. מה שפעם היה לוקח שבע שנים של מחזור עסקים מצטמצם היום, והכי חשוב זה לשמור על גמישות, שהיא היתרון של חברות ההייטק הישראליות. במחצית האחרונה של 2009 האצנו את גיוס העובדים, ובמרכז הפיתוח שלנו, שמובל על ידי יוסי מטיאס, יש כ־100 עובדים וממשיכים לצמוח. אנחנו ממשיכים לגייס גם בצד של השיווק והעסקים".

שי: "אנחנו מתבוננים לא במכסות של שנה אלא שנתיים ושלוש. על ספה של מהפכת המידע הטכנולוגיה חשובה אבל לא כמו בעבר, כי מה שחשוב הוא המידע. זאת רכבת שאין לה תחנה סופית, ולעולם שנמצא על הרכבת ההתחדשות של הלקוחות והספקים מוכתבת. מי שנשאר מאחור הוא כל מי שלא מחדש ונכנס לתחומים חדשים. שום ארגון לא יכול להרשות לעצמו להישאר באותן שיטות עבודה חמש או שש שנים.

"בישראל בלבד אנחנו עומדים לגדול ב־15%–20% בכוח האדם. החברה הקצתה כמיליארד דולר לרכישת פיתוחים. ca רכשה עד היום תשע חברות בישראל, והמגמה תימשך. בהסתכלות על השנתיים־שלוש הקרובות אני רואה אופטימיות מאוד רחבה. שנת 2009 תיזכר כשנת התארגנות וחשיבה לאן הולכים".

ניסנסון: "אני לא יודע מה יקרה ב־2010. חברה כמו יבמ עובדת באסטרטגיות ארוכות טווח והשקיעה ב־2009 כ־6 מיליארד דולר במחקר ופיתוח. בכל הדו"חות שלנו יש עלייה בהשקעה במחקר ופיתוח, אנחנו לא עובדים על פי תנודות. בתעשייה שלנו לא נחזור למה שהיה קודם, אותו אסימון שירד, שהיום מתמודדים עם עולם כלכלי שבו אתגרים שונים מבעבר, הצורך בכוכב חכם של ניהול חכם של משאבים, להפסיק לקבל דברים כמובן מאליהם, אספקת אנרגיה הוא משאב מאוד חשוב והוא לא מנוצל בצורה אופטימלית. לא ניתן להחזיר גלגל לאחור. נראה מאמצים בכיוון הזה, תחבורה, והכל יהיה יותר חכם. מצד שני, יש צורך לטפל בהתפוצצות של המידע. זה משנה סדרי ניהול".