דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: מייקל ארינגטון כבר לא ישיק את הקראנצ'פד

הבלוגוספירה סוערת סביב קריסת פרויקט של הבלוגר הידוע, מיקרוסופט מאיצה במשתמשים לנטוש את IE6 (ומתמודדת עם מסך מוות חדש), מלחמה בפשע בעולמות מקוונים וחוסר התוחלת שבמרדף אחרי IP

כך חולפת תהילת עולם

הבלוגוספירה הטכנולוגית רגשה בשנה וחצי האחרונות סביב ה-CrunchPad, מחשב טאבלט פרי מוחו הקודח של מנכ"ל הבלוג טקראנצ', מייקל ארינגטון. המכשיר, מנוחתו עדן, אמור היה להיות המהפכה הבאה בתחום גלישת-הכורסה. הוא אמור היה להיות טאבלט זול, שכל תפקידו בחיים היה לגלוש ברשת. ההתרגשות סביב הגאדג'ט, שארינגטון פירט באריכות את הליך ייצורו, היתה כה רבה, עד שלפני כחודש זכתה הגרוטאה בפרס "מוצר השנה" של המגזין Popular Mechanics.

כפי שמבהיר הביטוי "מנוחתו עדן", ההחלטה הזו של Popular Mechanics היתה מוקדמת מדי. אתמול הודיע ארינגטון שהמוצר לא יראה אור יום. לדבריו, הם כבר היו קרובים לייצור, והצליחו לגרום לקראנצ'פד לפעול במשך שעות מבלי לקרוס. ואז...

...ואז בגד בו שותפו לדבר עבירה, צ'אנדרה ראתהקרישנאן. הלז, שמשמש כמנכ"ל חברת Fusion Garage, היה אחראי על הצד החומרתי של המוצר. ארינגטון ושות' היו אחראים על צד התוכנה (ויצירת הבאזז, כמובן). הכל התנהל על מי מנוחות, עד שלפתע הודיע ראתהקרישנאן לארינגטון שאין עוד צורך בארינגטון למטרות הפרויקט, וש-Fusion Garage יוציאו את המוצר בעצמם. תודה ששיחקת.

ארינגטון הודיע מיד על חיסול הפרויקט והוא שוקל את צעדיו המשפטיים. באופן משונה למדי, אף שהוא עורך דין, הוא מודה שמצב הקנין הרוחני של הקראנצ'פד מעורפל, אם כי הסימן ודאי שייך לו. זה הצד של ארינגטון; סביר שלראהקרישנאן, מיד כשיסיים לאיית במדויק את שמו, יהיו דברים משלו לומר. עד כה, יש לציין, הוא לא עשה זאת.

צווחות השתתפות בסבל (ושמחה לאיד) עלו מיד מרחבי הבלוגוספירה. התגובה המשעשעת באמת, כרגיל, שייכת לסטיב ג'ובס המזויף.

ונעבור לחדשות רציניות יותר.

"חברים לא נותנים לחברים להשתמש באינטרנט אקספלורר"

לפני כמה שנים, זו היתה סיסמה פופולרית בקרב משתמשי פיירפוקס. מיקרוסופט מגיבה, כרגיל, באיחור, אבל גם היא אימצה אותה, עם שינוי קטן: היא קוראת למשתמשים להפסיק, לעזאזל, להשתמש באינטרנט אקספלורר 6.

משהו כמו שמונה שנים אחרי שהזוועה החיה הזו יצאה לשוק, היא עדיין הדפדפן הנפוץ בעולם: על פי הנתונים של Net Applications, שיש לציין שנראים נמוכים, 23.3% מהמשתמשים עושים בו שימוש. מיקרוסופט רוצה שזה יפסיק, אבל לא יודעת איך – אז היא יוצאת בקמפיין פרסומי מיוחד שמיועד לשכנע גולשים לנטוש את הדפדפן, שאפילו היא מודה שמעכב את התפתחות הרשת. הבשורות החיוביות הן שמשתמשי חלונות 7 יתקינו, ככל הנראה, דפדפנים מתקדמים יותר.

עוד זה מדבר וזה בא: כולנו למדנו לתעב את "מסך המוות הכחול", המסך שמעיד על קריסת חלונות מסיבה כלשהי. עכשיו, כמסתבר, יש גרסה גרועה יותר: קבלו את "מסך המוות השחור". ממיקרוסופט נמסר שהנושא בבדיקה.

הרע שבעולמות האפשריים

הזנות היא המקצוע העתיק ביותר. מיד אחר כך הופיע הסרסור.

פשע הוא חלק בלתי נפרד מהטבע האנושי. תמיד יהיו מי שינסו לדפוק את השיטה ואת אחיהם. אולי לפני שאנחנו נמלטים מהכוכב הזה, אחרי שהרסנו אותו, כדאי שנעצור ונברר מה קורה בעולמות וירטואליים לפני שנייצא בני אדם לעולמות אחרים. לא שזה מעשי בשום צורה.

היחידה הפעילה מאד לפשעי מחשב של בריטניה עצרה בשבוע שעבר ברנש מפוקפק, החשוד במרמה בעולם הווירטואלי Runescape. השיטה פשוטה למדי: פישינג. אתה משכנע את השחקנים לתת לך את פרטי הרישום שלהם באיזו הודעת בונוס מזויפת, בוזז את החפצים הווירטואליים והכסף הווירטואלי – ואז מעמיד את הכל למכירה אמיתית לחלוטין.

שער החלופין, יש להודות, לא משהו: שני מיליוני מטבעות זהב של רונסקייפ שוות עשרה דולרים אמריקנים. זה מעורר געגוע ללירטות הישנות והרעות. ובכל זאת, יש מי שאוסף גם את הפרוטות האלה. יצרני Runescape, כפי שאפשר לנחש, מגלים היעדר ניכר של חוש הומור בכל מה שקשור לנושא, והם נשבעו לצוד את הנבלות. מנכ"ל החברה אמר ש"חקרנו וגילינו מספר קטן של מנהיגי כנופיה, ואנחנו הולכים להכנס בהם בכל הכוח".

זה אולי נראה כמו גרושים ובזבוז זמן של רשויות החוק, אבל לא בהכרח. כסף וירטואלי, כמסתבר, הוא שיטה מצוינת להלבנת כספים, ומסתבר שבאסיה השיטה הזו מוכרת היטב.

איי, איי, לא באיי.פי!

חוקי "העבירה השלישית" פושים יותר ויותר, ולגיון קטן של עורכי דין כבר מתפרנס משליחת מכתבי התראה למשתמשים החשודים בהורדת קבצים אסורים. יש רק בעיה אח... אה, לא, יש מגוון בעיות בנוהל המפוקפק הזה, אבל יש בעיה גדולה במיוחד: כתובות איי.פי.

חלק ניכר מרודפי הגנבים מסתמך על כתובת האיי.פי. כאמצעי הוכחה לכך שהחשוד ביצע את המיוחס לו. כתובת איי.פי. היא ייחודית, אחרי הכל, וניתן להצמיד אותה למשתמש. כך שאם כתובת מסוימת מופיעה ברשימת ביטורנט כאחראית להורדה – או גרוע מכך, להעלאה – אפשר פשוט לסגור את התיק, לא?

לא. כמה מהטיפוסים היותר נאלחים בסצינה – כמו הפושעים הנמלטים של פיירטביי – מכניסים במודע כתובות איי.פי. לא רלוונטיות לרשימת הכתובות שהשתתפו בגניבת תוכן. ההפללה הזו של אנשים חפים מפשע היא מדיניות מוצהרת של החלאות, שמטרתה לבלבל את הרשויות ולנפח את מספר האנשים המעורבים.

יתר על כן, חוקרים מצאו כבר מזמן שעם קצת מאמץ ולא יותר מדי יכולת, אפשר להפליל גם מכשירים תמימים לחלוטין, כמו מדפסת שמחוברת לרשת, בגניבת תוכן. רוצים להלחם בפיראטיות? אני אתכם. עמדו, בבקשה, בסטנדרטים המוכרים של ראיות. קחו אותם לבית המשפט ואם צריך, שלחו אותם לכלא לכמה שנים טובות. אבל הוכיחו, ראשית כל, שהם אשמים.

קצרצרים

יום עברה וזעם: היום, יום שלישי הראשון בדצמבר 2009, יצטרכו הבלוגרים האמריקנים לציית להוראות ה-FTC, רשת הסחר הפדרלית, ולדווח בפומבי על כל מה שקיבלו מחברות ו/או אישים שכתבו עליהם. זה הולך להיות מעניין ומביך. אולי הגיע הזמן לנוהל כזה גם בישראל?

אחד המונחים הממאירים שעברו לתחום הרשת מתחום הטלוויזיה הוא eyeballs: החשיבות של מספר הצופים. כיום, כולם כבר יודעים, אין שום קשר בין מספר הצופים באתר מסוים ובין מכירות הפרסומות בו. AOL השוקעת מנסה בכל זאת. היא מצאה שיטה ייחודית, אם כי לא בהכרח חדשה, למשיכת צופים: אתרי התוכן שלה יבררו מהם הנושאים החמים בגוגל, יכתבו עליהם אייטמים, ויצמידו לאייטמים האלה פרסומות. מרשים, אם זבל פרסומי הוא מה שעושה לך את זה.

לרוב הטור הזה מתעלם משמועות, במיוחד לאור ההצפה הבלתי פוסקת של באזז מתוצרת אפל שהוא מחלה ייחודית לאתרי טכנולוגיה, אבל הפעם נחרוג מהכלל. גיזמודו, בלוג חדשות טכנולוגיה שהוכיח את עצמו בעבר (למשל, כשחשף את מחלתו של סטיב ג'ובס), קובע בפסקנות, על סמך מקור שהוא מגדיר כאמין במיוחד, ש"טלפון גוגל הוא ודאות". הכוונה היא לא לגוגלפון, היינו חומרה סלולרית גנרית מונעת אנדרויד, אלא לטלפון שהן החומרה והן התוכנה שלו נבנו על ידי גוגל.

פסיכי כלשהו רצח בסוף השבוע ארבעה שוטרים במדינת וושינגטון שבארה"ב. הסיבות לכך עדיין לא ידועות, אבל עיתון וושינגטוני, הסיאטל טיימס, רוצה את ראשו של הרוצח על שיפוד. כדי להשיג את המטרה, הוא משתמש בשירותיה הטובים של גוגל: הוא פתח "גל" פתוח לכל בגוגל ווייב, והוא מחפש מידע. "מנוע חיפוש לבשר אדם", במובן המילולי של המילה.

יש לקוות שפייסבוק משלמת היטב לעורכי הדין שלה, כי הרשת החברתית הזו נמצאת כל כך הרבה זמן בבתי המשפט, שאולי שווה לה פשוט לשכור אולם שם. הפעם, היא ניצבת – לא לבד; עם רשתות חברתיות אחרות – בפני תביעה מצד הרשות להגנת הצרכן בנורווגיה. האנשים הטובים שם טוענים שתנאי השימוש של פייסבוק דורשים מהמשתמשים דרישות שאינן עולות בקנה אחד עם החוקים המקומיים להגנת הפרטיות.