מכירת גארדיום - הדרך אל האקזיט

אקזיט נאה רשמו השבוע קרנות ההון סיכון הישראליות סידר, וריטאס וסטייג'ואן וקרן Ascend האמריקאית, עם מכירת חברת תוכנה גארדיום האמריקאית לידי יבמ בכ-225 מיליון דולר, לאחר שהשקיעו בה 20.5 מיליון דולר בלבד.

החברה שהוקמה בישראל על ידי אמנון קינן, לשעבר סמנכ"ל לתחום הבילינג באמדוקס, וליאור טל, ממקימי נטויז'ן, מספקת שירותי אבטחת מידע למסדי נתונים בארגונים. היא עברה בשנת 2002 לבוסטון ואינה מחזיקה פעילות בישראל. "החברה רווחית והיתה יכולה להימכר אפילו ב-400 מיליון דולר אם היו ממתינים עוד שנה", אמר ל"כלכליסט" גורם בתעשיה. הכנסות החברה מוערכות בכ-50 מיליון דולר בשנה.

המרוויחה הגדולה ביותר מהעסקה היא קרן ההון סיכון הישראלית סידר (Cedar), המנוהלת כיום בידי גל ישראלי ואמנון שוהם. השותף שהוביל את גארדיום מטעם סידר הוא נמרוד שוורץ, שפרש מהקרן לפני כשנה וחצי. סידר תשלשל לקופתה 60 מיליון דולר, פי 12 על הכסף שהשקיעה, 5 מיליון דולר בלבד לאורך שנות קיומה. מכפיל דומה עשו גם הקרנות האחרות, וריטאס שתכניס 18 מיליון דולר, סטייג'ואן (StageOne) שתכניס 25 מיליון דולר. קרן נוספת, אסנד (Ascend) מבוסטון, הסמוכה למטה חברת גארדיום, הצטרפה מאוחר יותר משאר הקרנות, בשנת 2005, והיא תשלשל לקופתה 30 מיליון דולר, ותרשום מכפיל של 5 על השקעתה. ל"כלכליסט" נודע כי השותף הבכיר בקרן, ג'ף אובלאק, ביצע 3 השקעות נוספות בישראל בעקבות ההשקעה בגארדיום. גם חברת לוג-און תגזור קופון של כ-8 מיליון דולר. כמה משקיעים פרטיים ששמם לא פורסם ירוויחו 5 מיליון דולר כ"א.

גם חברת סיסקו נכנסה להשקעה של 2-3 מיליון דולר בגארדיום, והיא צפויה לקבל מיבמ, אחת ממתחרותיה הגדולות ביותר, תשלום בהיקף של 14 מיליון דולר בעקבות הרכישה.

120 העובדים הפעילים בחברה, יחד עם המייסדים אמנון קינן, ליאור טל, המנכ"ל רם מצר ואנשי חברת לוג-און, יוסי שגב וגיל מקדאן, יקבלו 35 מיליון דולר במזומן. קרן ההלוואה קראוס, שהעניקה לחברה הלוואת הון סיכון של 5 מיליון דולר בשנה שעברה, תקבל בסך הכל 7 מיליון דולרים בכפוף למכירות החברה.

ההתחלה: בפרוייקט בטחוני

את הרעיון שעומד כיום בבסיס החברה נטל בשנת 2000 אמנון קינן, לשעבר סמנכ"ל שירותי החיוב של אמדוקס, מבית התוכנה לוג-און, והיא פותחה במקור עבור פרויקט ביטחוני שנועד למנוע חדירת גורמים עוינים למסדי נתונים ממוחשבים. "בחנתי את האפשרות ליצור יישום מסחרי לטכנולוגיה הבטחונית בקרב לקוחות בישראל ובארה"ב", מספר ל"כלכליסט", קינן, "יחד עם ליאור טל החלטתי שיש מקום להקים מסביב לטכנולוגיה הזו חברה".

בסוף המילניום - בועת הדוט.קום התפוצצה למקימי החברה בפנים. נקודת המפנה החיובית הגיעה עם מתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר. "זו היתה תקופה בה כסף רב זרם לתחום בטחון הפנים, הגנה ואבטחת מידע. רבות דובר על כך שזהו הדבר הבא", נזכר קינן. 

בשנת 2002 הציג ליאור טל את גארדיום לידידו נמרוד שוורץ, אז שותף בקרן סידר ישראל. סידר, יחד עם סטייג'-וואן ועם קרן וריטאס, החליטו להשקיע 4 מיליון דולר, סכום שהיווה 10% מתוך כלל ההשקעות הראשוניות בחברות צעירות (חברות "סיד") באותה שנה.

זמן לא רב אחר כך הקרנות החליטו להעביר את פעילות החברה לבוסטון מתוך מחשבה כי הקירבה לשוק תשפר את מהירות הפיתוח. 

הרוכשת. IBM צילום: בלומברג

גארדיום עברה לבוסטון, מעשה שגרם לעזיבתו של טל. קינן עזב את החברה בשנת 2004, ובמקומו מונה לתפקיד המנכ"ל רם מצר, שמכר בעבר את חברת טלקול לנוקיה תמורת 65 מיליון דולר.

"קשה להאמין שגארדיום היתה מצליחה לקלוע לבעיות שהשוק העמיד תוך עמידה בגיוסי הון נמוכים יחסית", מוסיף גורם המקורב לחברה. "העובדה שלקוחות החברה נמצאים במרחק נסיעת מונית אחת מגארדיום קיצרה משמעותית את לוח הזמנים ואת גיוס ההון שנדרש לה כדי להשלים את הפיתוח". 

750 לקוחות

בבסיס החזון של מייסדי החברה עמדה התפיסה שמסדי הנתונים בארגון - אותם נתונים קריטיים לכל ארגון הנמצאים בדרך כלל בשרתים גדולים בחדרים מאובטחים - אינם מוגנים מפני פריצה דרך הרשת. כיום מוכרת גארדיום את המערכת שפיתחה לכ-750 לקוחות גדולים, בהם הבנקים המובילים בארה"ב, חברות ביטוח גדולות, ממשלת ארה"ב, חברת מערכות המידע הגלובלית אקסנצ'ר וצה"ל.

מערכת התוכנה של גארדיום נמצאת ב"מעגל האבטחה" האחרון לפני מסד הנתונים עצמו, והיא מפקחת על זהות מבדקי המידע, מנטרת את המידע הנמסר ויודעת להשוות לכללים הארגוניים וכללי הרגולציה על מנת להתריע אם מדובר בפריצה עוינת למסד נתונים.

יבמ, המשווקת גם שפות פיתוח למסדי-נתונים וטכנולוגיות משלימות, מעוניינת בגארדיום כמוצר משלים נוסף, היודע גם לעבוד מול הטכנולוגיות של מתחריה: אורקל או מיקרוסופט. היכולת של גארדיום לפקח על משתמשים המתחברים למסדי הנתונים מרחוק משתלבת בטרנד החדש בעולם מערכות המידע, מחשוב "הענן" וגישת ה"תוכנה כשירות".

"גארדיום שרדה שלושה דורות של טכנולוגיה", אומר קינן. "היא צמחה לדור שני של יישומי מסחר אלקטרוני, והשכילה להתאים את עצמה לעידן ה'ענן'".