דו"ח טכנולוגי: להשאיר את גוגל בכפור
מיקרוסופט וניוזקורפ של מרדוק מתאגדות מול גוגל, נראה שטוויטר עבר את שיאו, סין מתאימה משחקי מחשב לסוציאליזם ומסתבר שמסוכן לחייך בפייסבוק
מיקרוסופט במגעים עם רופרט מרדוק. שוקל לאנדקס את אתריו רק בבינג
כשאתה גדול מדי, יהיה מי שיחפש אותך: לפני מספר שבועות, כל הרשת לעגה לדינוזאור רופרט מרדוק, כשהלה אמר שהוא שוקל להוציא את אתרי התוכן שלו מהאינדקס של גוגל. הבוקר, כשהתחוור שיש לו שותפה גדולה מאד בשם מיקרוסופט, הצחוק גווע.
רופרט מרדוק צילום: בלומברג
מיקרוסופט לא הסתפקה בניוזקורפ: היא פנתה לשורה של מפרסמים גדולים, והמריצה אותם להתנתק מגוגל. מה התמריץ שלהם? פשוט: האתרים שלהם יופיעו בבינג, מנוע החיפוש של מיקרוסופט, וזו תעניק להן תשלום. גוגל לא משלמת לאתרים שמופיעים אצלה, והמטרה היא ליצור עליה לחץ להתחיל לשלם - או לאבד אתרים.
אחרי הכל, אם יצרני התוכן הגדולים והמקצועיים יגידו יפה שלום לגוגל, ייעלמו ממנה, ויופיעו רק בבינג, גוגל תשאר עם יצרני התוכן החשובים פחות - וכאלה שהמפרסמים מעוניינים בהם פחות. עם כל הרעש סביב בלוגים, רוב הקוראים עדיין רוצים תוכן מקצועי. גוגל היא חברת פרסום; החיפוש הוא פשוט האמצעי שלה לפתות את המשתמש לצפות בפרסומות. פרסומאים אוהבים תוכן מקצועי. אם הוא לא יהיה בגוגל, תוך כמה זמן לא תהיה גוגל. כן, זה יעלה למיקרוסופט קצת כסף, אבל יהיה שווה.
עכשיו נראה מה יהיה. ישחקו הנערים לפנינו.
ההערכה הרווחת: טוויטר עבר את שיאו
לפני כמה חודשים, לא כל כך מזמן, התפרסמו התכניות של מייסדי טוויטר להפוך לאימפריה ולשלוט בעולם התוכן. דיברו שם על גריפת הכנסות של 1.54 מילארד דולר בשנת 2013, השנה שבה גם צפויים להיות יותר ממיליארד משתמשי טוויטר.
טוויטר. בדרך למטה? איור: יונתן וקסמן אז זה נראה מופלג, עכשיו זה נראה מופרך: שלוש חברות מדידה דיווחו על ירידה בשימוש בטוויטר. קומסקור דיווחה שבאוקטובר, מספר המשתמשים ירד ב-8.1%; נילסן דיווחה על ירידה חדה של 27.8% בשימוש בטוויטר בין ספטמבר ואוקטובר, והממעיטה - Compete - דיווחה על ירידה של 2.1%.
יש פגם מתודי ניכר בכל שלוש המדידות: הן מתבססות על מספר הכניסות לדף הבית של טוויטר. רוב משתמשי טוויטר לא עוברים דרכו בכלל, אלא משתמשים בשלל אפליקציות. אבל צריך לומר שהמדד הזה בכל זאת אומר משהו על אלו מהם שדווקא כן משתמשים באתר. הם משתמשים בו פחות ופחות.
בתוך כך, טוויטר הולך ומתמסחר. יותר ויותר משתמשים הופכים אותו לפלטפורמה לפרסום מודעות, לעיתים מודעות בתשלום. חלק מהם עושים מזה כסף רציני, על כל פנים במונחים של בני תמותה ולא של תאגידים (עובדה: תאגידים אינם בני תמותה). לא ברור למה אנשים טורחים לקרוא את המפרסמים האלה, אבל בסופו של דבר זהו פרדוקס הפרסום כולו: למה אנשים בוהים בפרסומות?
וככל שתופעות כאלו יתרחבו בטוויטר, הוא יאבד את המשתמשים הרציניים שלו.
והיום נשחק ב"הקפיצה הגדולה אחורה"
למפלגה הקומוניסטית הסינית נמאס מכך שהאוכלוסיה שלה מעיזה מדי פעם לחרוג מהמציאות הסוציאליסטית המדכאת אל כל מיני מחוזות פנטזיה, כמו משחקי מחשב, אז היא החליטה להפסיק עם ההפקרות הבלתי הרמונית הזו.
משרד התרבות הסיני הוציא מזכר, ממנו עולה שמעתה לא כל אחד יוכל להוציא סתם כך משחק, ודאי לא משחק שמקדם ערכים קפיטליסטיים כמו התקדמות בחיים ועשיית רווח. לא; מעתה התוכן במשחקים הסינים יהיה סוציאליסטי. אילו הייתי בליזארד, יצרנית המשחק המגה-פופולרי World of Warcraft שגם כך סובל מהתעללות השלטונות, הייתי נכנס למקלט.
המשך, למרבה הצער, יבוא.
חברת הביטוח צופה, אל תחייכי
אחד השטיקים היותר מגעילים שחברות הביטוח שלפו לאחרונה היה המקרה של נטלי בלנשר, קנדית שנאלצה לעזוב את עבודתה בשל דכאון. עכשיו, בניגוד למיתוס שרווח כאן עד לא כל כך מזמן, דכאון היא מחלה אמיתית. זה לא מצב רוח. זו מחלה לכל דבר, שגובה קורבנות.
את חברת הביטוח Manulife זה לא כל כך עניין. היא חיפשה תירוץ לא לשלם לבלנשר את פיצויי המחלה המגיעים לה כחוק. כחלק מהטרנד המעיק של בילוש עמוק אחרי עובדים, הלכה מאנולייף ופשפשה בפייסבוק של בלנשאר, ומצאה אוצר: תמונות של האחרונה מחייכת ונהנית במסיבת יום ההולדת שלה.
מאנולייף נפלה על התמונות כמוצאת שלל רב: היא הכריזה שמאחר ובלנשר נהנתה מהחיים במשך שעתיים, סימן שהיא לא בדכאון, והיא מפסיקה לשלם לה את פיצויי המחלה. אם להמשיך את קו המחשבה של מאנולייף, לא ברור מדוע היא לא תבעה את בלנשר.
עכשיו בלנשר תובעת את החברה, אבל, מבחינה טכנולוגית, זה הסיפור הקטן. הסיפור הגדול הוא שבלנשר שמרה את התמונות שלה בתיקיה נעולה, שאליה רק חברים שלה יכלו להכנס. איך שמה מאנולייף את טלפיה על התמונות? היעלה על הדעת שהגדרות הפרטיות של פייסבוק לא שוות את הביטים שבהן הן נכתבות? או שמא אחד מידידיה של בלנשאר העביר את התמונות למאנולייף? זה הולך להיות משפט מעניין.
קצרצרים
בעוד מרדוק מנסה להציל את מה שנשאר מהעיתונות, מסתבר שנשאר פחות משחשבו: כולם מקוננים על הירידה במספר המנויים לעיתונים, אבל בהחלט יכול להיות שאפילו המספרים האלה מנופחים. על פי כללים חדשים שנכנסו לתוקפם בארה"ב באפריל, אפשר לספור מנוי שרשום גם על המהדורה האלקטרונית של העיתונים כאילו היה שני מנויים. נהדר, לא? הממלכה השביעית למדה איך לעבוד על עצמה. כנראה תוצאה של חשיפת-יתר לפוליטיקאים.
טוויטר אולי עבר את השיא, אבל שוטרי בריטניה לא שמעו על כך: כמה וכמה מהם החלו להשתמש בטוויטר כדי לעדכן את תושבי המקוף שלהם על פעולותיהם. אחד מהם מציין בחיוך שחשוב לו לעדכן את טוויטר על כך שביצע את הסיבוב שלו, כי אם התושבים לא מבחינים בו – נניח, משום שהם מחוץ לשכונה – הם חושדים שהוא לא עושה את עבודתו.
הודעתה של גוגל על כך שהיא תשיק בתוך שנה מערכת הפעלה – אם אפשר לקרוא לדפדפן מבוסס לינוקס שמפעיל רק אפליקציות רשת מערכת הפעלה – גררה הרמת גבות בכל מיני מחוזות. לגוגל, אחרי הכל, כבר יש מערכת הפעלה. קוראים לה אנדרואיד. לא ברור למה היא צריכה שתיים. סרגיי ברין, אחד משני מייסדי החברה, אמר לאחרונה בתדרוך פורמלי למחצה שעם הזמן, אנדרואיד וכרום יתמזגו; הוא ציין ששתיהן מתבססות על לינוקס. הוא לא טרח לספק מועד לחזון, ולא ברור עד כמה תתלהבנה שותפותיה של גוגל לאנדרויד לגלות שהן תסופחנה בפועל לכרום.
בא הקץ לפרשה העגומה של התאבדות מייספייס: לורי דרו, שהורשעה על ידי חבר מושבעים בפריצה למחשב לאחר שיצרה חשבון מייספייס מזויף והובילה באמצעותו להתאבדותה של ילדה שכנה - הרשעה שנהפכה על ידי השופט - לא תצטרך לחשוש מהעמדה שניה לדין. התובעים הגיעו למסקנה שאין טעם לנסות זאת שוב. לא שהיה הרבה טעם מלכתחילה.
שרי האיחוד האירופי חתמו על הסכם הבנות, שמטרתו להפוך את השירותים לציבור ל"חכמים" יותר עד 2015, להפוך את חוויית השימוש בשירותי הממשלה המקוונים לחלקה ויעילה יותר לכל החלקים של האוכלוסיה, כל זה תוך המעטת העומס הסביבתי. היעילות של השירותים הממשלתיים המקוונים באירופה איננה אחידה: עדיף לחיות בבריטניה, שוודיה, מאלטה (?), פורטוגל וסלובניה מאשר בשאר האיחוד.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן
(ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
