דו"ח טכנולוגי: עישנת ליד המק? הלכה האחריות של אפל
אפל מסרבת לטפל במחשבים של מעשנים, כוכב הניו יורק טיימס קורא להחרים את בינג, חוק זכויות היוצרים החדש של בריטניה צפוי להיות מחמיר במיוחד
תפוח מעושן
מחשבי אפל, כידוע, הם כלים יקרים מאוד. יקרים הרבה יותר מהנדרש, מה שכבר זכה לכינוי "מס אפל". אף שהם יקרים בטירוף, הם לא מובילים באיכותם: בסקר נרחב שבדק את איכותם ושרידותם של לפטופים, אלו של אפל הגיעו רק למקום הרביעי.
עכשיו גם מתברר שאפל לא רק מוכרת מחשבים יקרים שלא בצדק, יש לה הגבלות ייחודיות על האחריות עליהם. אם אתה מעשן, אפל עשויה להחליט שלא מתאים לה לתת שירות למחשב שלך.
הבלוג Consumerist, הנלחם מדי יום את מלחמתו של הצרכן הקטן, מדווח על שני מקרים שבהם משתמשי מק גררו את גווייתו של המחשב שלהם למקדש אפל הקרוב, שם נאמר להם כי הטכנאים החליטו שלא לגעת במחשב משום שהבעלים עישנו לידו והטכנאים חוששים מהשפעותיו המטמאות של עשן מדרגה שניה. אפל הודיעה לשני הלקוחות שמאחר והם השתמשו במחשב בבית שבו נהוג לעשן, החברה ביטלה חד צדדית את האחריות שלהם. הלקוחות ערערו במכתב אישי לקדוש ג'ובס הוא, שדחה בבוז את ערעורם.
למותר לציין שבשום מקום במסמכי האחריות של המק לא נאמר שאסור לעשן לידו, או שהתחביב הלא בריא שלך מחסל את האחריות.
בינג מתנהג כמו גוגל; החרימו אותו!
לניקולאס קריסטוף מהניו יורק טיימס יש זכויות רבות. האיש הזה היה כמעט בכל מקום מסוכן בעולם. הוא זה שהביא לתודעת הציבור את רצח העם שביצעו מיליציות מוסלמיות בדארפור שבסודאן. הוא כתב על עבדות בפקיסטן ועל סחר נשים בקמבודיה. בקיצור, איש שהעולם, ובמיוחד נדכאיו, חייב לו לא מעט.
בדיוק בשל כך מסע הצלב החדש שלו מעורר תמיהה: ביום שישי האחרון קרא קריסטוף למחות נגד המשטר הסיני על ידי החרמת מנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג. מה העלה את קצפו של קריסטוף? ובכן, מסתבר שאם עושים חיפוש באנגלית על מושגים טעונים-פוליטית שקשורים לסין – אתם יודעים: טיאננמן, טיבט, הדלאי למה, דמוקרטיה – התוצאות הן סבירות לחלוטין. אבל אם מבצעים בו חיפוש בסינית מקוצרת – כזו הנהוגה בסין היבשתית - הופה, אתה מקבל את הגרסה הרשמית והמצונזרת של ארגון הפשע הגדול בעולם, המפלגה הקומוניסטית הסינית.
זה נתעב. ההתרפסות של מיקרוסופט בפני המשטר הרצחני הופכת למאוסה עוד יותר כשמתחשבים בתגובה שלה. תחילה היא אמרה שמדובר בטעות, בבאג שעובר תיקון, אבל עכשיו היא שינתה את עמדתה וכרגע היא מאשימה את האלגוריתם שלה: לדבריה, חיפוש בכל שפה מדגיש את התוצאות שמגיעות מהמדינה שעושה את השימוש העיקרי בשפה הזו. על כן, לדבריה, חיפוש בסינית "פשוטה" מציג ים של תעמולה קומוניסטית, כי זה מה שיש.
קריסטוף מניח, ואני מתקשה להאשים אותו, שמדובר בכניעה שקטה של מיקרוסופט לתכתיביה של המק"ס. אחרי הכל, יש הרבה כסף בסין וגם מיקרוסופט רוצה חלק מהעוגה. מה שאני מתקשה להבין הוא מדוע התנהגותה של מיקרוסופט בזויה יותר מזו של גוגל או יאהו – שאף הסגירה דיסידנטים למשטר בטענה הצדקנית שהיא "מצייתת לחוק" – ומדוע צריך להחרים דווקא את מנוע החיפוש שלה. אבל אם כך הצליח קריסטוף להעלות שוב על סדר היום את המצב בסין, אולי היה שווה.
בריטניה, השולטת בתכנים?
אליזבת' השניה, בחסד האל מלכת אנגליה, וויילס, סקוטלנד, צפון אירלנד וכל מיני חלקים אחרים של הגלובוס, נכנסה בהדר לבית הלורדים שלה. למלכה, בעקבות תקדימים מצערים מהמאה ה-17, שבסיומם גובהו של המלך צ'ארלס הראשון היה ארבעה רגליים ושמונה אינצ'ים בלבד למרות שהחל אותם בגובה חמישה רגליים ושישה אינצ'ים, והכריזה על ערימה של יוזמות חקיקה. זו שמשכה את מירב תשומת הלב היתה החקיקה הנוגעת למלחמה בשיתוף קבצים.
המלכה נגד המורידים צילום: בלומברג
לשונה של החקיקה המוצעת עדיין לא ידוע, אבל היסטריה רבתי כבר נרשמה בבלוגוספירה הבריטית. מתקבל הרושם שהחוק יאפשר לשר העסקים, הלורד מנדלסון, להטיל את מרותה של המלכה גם על אזורים שקודם לכן רגל שוטר לא דרכה בהם, ביניהם קבוצות דיון ואתרי אכסון קבצים כגון Rapidshare.
יתר על כן, החקיקה צפויה לאפשר למנדלסון – וליורשיו בתפקיד עד דור שביעי – לתקן במהירות חקיקה משנית שתאפשר להם להתמודד בזמן אמת עם כל שטיק חדש שיציגו הפיראטים, מבלי להתקע במכונת החקיקה של הפרלמנט. כמו כן מתקבל הרושם שהחוק יאפשר הטלת "מגבלות" – קרי, מניעת גלישה – על משתמשים החשודים בשיתוף קבצים. מטרת החוק היא להשיג ירידה של 70% בשיתוף קבצים בלתי חוקי; אם, בתוך תקופה שטרם נקבעה, תגיע הממשלה למסקנה שהמטרה לא הושגה, היא תהיה רשאית להדק את התקנות עוד יותר.
קורי דוקטורוב, היסטרי כהרגלו, טען שמדובר ביצירת תפקיד של Pirate-finder General, משחק מילים על ה-Witchfinder General, טיפוס מפוקפק בשם מתיו הופקינס שפעל בזמן מלחמת האזרחים האנגלית – זו שבסיומה קוצר משמעותית גובהו של צ'ארלס הנזכר לעיל - והרג כמה עשרות מכשפות. מעבר לעובדה שאף אחד לא צפוי לעבור עינויים או להתלות למוות – אלא אם החקיקה תהיה דרסטית מהצפוי – בשל שיתוף קבצים, האנלוגיה של דוקטורוב מחטיאה את מטרתה בשתי נקודות: ראשית, שהופקינס פעל ללא רשות וסמכות; שנית, שלא היו מכשפות, בעוד שאין מחלוקת על כך שיש פיראטים. כפי שהדברים נראים, לגולשים הבריטים יש די צרות גם בלי רטוריקה כזו.
את זה הרוויחה זינגה ביושר
דיווחנו בהרחבה על שערוריית ההונאות שבהן היתה מעורבת חברת המשחקים זינגה, ועל נכלוליותו של הבוס שלה, מארק פינקוס. בינתיים הספיק פינקוס להודיע שהוא מתנער מהנוכלים – אלו שמכרו לשחקנים שלו כסף פנים-משחקי, תוך שהם מסתירים מהם את העובדה שהם הולכים לשלם על כך בדולרים של ממש – אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
תביעה ייצוגית הוגשה נגד זינגה – וגם נגד פייסבוק. זינגה לא מפעילה את הנוכלים ישירות, אבל היא מרוויחה ממעשי הנוכלות שלהם, או על כל פנים הרוויחה עד לאחרונה. פייסבוק קיבלה גם היא את הנתח שלה. עכשיו יצטרכו שתי החברות להסביר את התנהגותן בבית משפט. נאום ה"עשיתי כל דבר נתעב בספר כדי להגדיל הכנסות", של פינקוס ישמש כמוצג ראשי של התביעה – כמו גם, יש להניח, כדוגמא קלאסית, שתילמד בקורסי אתיקה לעסקים, של טמטום טהור.
הדבר היחיד המאכזב בתביעה הזו הוא הסכום הזניח שלה: חמישה מיליוני דולרים בלבד. פייסבוק לא תרגיש את המכה הזו, זינגה קצת יותר. מצד שני, זו תהיה חתיכת מכה בכנף של האגו.
קצרצרים
לאינטל יש תכניות גדולות לעתיד: ב-2020, לדברי המדענים שלה, לא נצטרך עוד עכברים ומקלדות כדי להפעיל מחשבים; הכל יופעל באמצעות שבב שיותקן במוח שלנו ובכוח המחשבה. 2020, צריך להזכיר, נמצאת ממש מעבר לפינה. כמובן, העתיד הזה יופעל באמצעות שבבי אינטל ולא שום שבב אחר, ואם איזה שבב של חברה קטנה וחוצפנית בכל זאת ינסה לחדור למוח שלכם, אינטל תדע איך לטפל בו. הכל, אין צורך לומר, בתנאי שהחרדים לא ישמידו את המפעלים שלה.
הדפדפן החינמי והמאוד יעיל בדרך כלל, פיירפוקס, מסוגל להעלות למחשבים את הטמפרטורה. פיירפוקס מודה בכך במשתמע באחד מדפי הסיוע הטכני שלו, ובפורומים כבר יש דיווחים על כך ששימוש בפיירפוקס בנטבוק, למשל, מכניס את ה"אש" ל"שועלאש".
סטון נגד מרדוק צילום: ג'וי איטו
טוויטר דוחף את ראשו הבריא למיטה החולה של מלחמות התוכן: אחד המייסדים, ביז סטון, פנה בקריאה לרופרט מרדוק – שעושה יותר ויותר צעדים לכליאת התוכן מאחורי חומת אש או להחלמה מווירוס החינמיות, תלוי איך אתם מסתכלים על זה – להפסיק את כל הבלגאן. סטון חזר על הסיסמה העתיקה ש"מידע רוצה להיות חינמי", ואמר שלהערכתו אם אכן יעמוד מרדוק בהבטחתו וינתק את האתרים שלו מגוגל, הם ייכשלו במהירות.
בניגוד למרדוק, ברנד אייכינגר לוקח את הבעסה בסבבה ועם חיוך. אייכינגר הוא התסריטאי שמאחורי הסרט "הנפילה", המוכר לרוב צופי העולם בגלל סצינת התקף הקריזה של הצורר חביב יוטיוב, אדולף היטלר, שזכתה למגוון רב של פארודיות. למרות שהחברה שהוציאה את הסרט מנסה בכל כוחותיה להוריד את הסרטונים, אייכינגר רואה אותם כ"משעשעים להחריד", ותוהה "מה עוד אתה יכול לבקש, כיוצר סרטים?". הסרטון החביב עליו, מסיבות היסטוריות, הוא זה שבו היטלר מגיב בהיסטריה על משבר הנדל"ן: גם בסרט, הוא מציין בחיוך, היטלר היה באמצע משבר נדל"ן – הוא עמד לאבד את ברלין.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
