מוכרים בזול: חצי מיליארד דולר התפוגגו בהייטק הישראלי

שוק ההייטק הישראלי נמצא בחודשיים האחרונים בעיצומה של מכירת החיסול הגדולה והמרוכזת בתולדותיו. בתוך כחודשיים התפוגגו כלא היו השקעות של כחצי מיליארד דולר, לאחר שיותר מעשר חברות סטארט־אפ נמכרו בסכומים הנמוכים בהרבה מהסכומים שגייסו.

מה עושים לא נועדו לגדולות אם ממשלת ישראל רוצה באמת ובתמים לסייע לחברות האלה להיהפך לגדולות, היא צריכה להעמיד מערכות תמריצים שיגרמו להן לרצות לגדול מאיר אורבך לכתבה המלאה 

"אני חושב שאנחנו רק בתחילת עונת המכירות והסגירות, ומה שראינו עד עכשיו הוא רק קצה הקרחון", אומר יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון סיכון ורטקס. יוסי וינציקי, שותף בקרן ההון סיכון אתגר, מחזק את הדברים: "זה מעבר למכירת חיסול, זה ניקוי שולחנות".

כפי שנחשף באתר "כלכליסט" ביום חמישי, נייס תרכוש בימים הקרובים את הסטארט־אפ הישראלי אורסוס ב־22 מיליון דולר. סכום זה נמוך משמעותית מההשקעות בחברה שמסתכמות בכ־70 מיליון דולר. עסקה עגומה נוספת היא של חברת פינג'אן. החברה, שגייסה במשך השנים כ־80 מיליון דולר, נמכרה בתחילת החודש ל־M86 תמורת סכום שעוד לא נקבע, אך לא יעבור את ה־20 מיליון דולר. רשימת המשקיעים בחברה היא מכובדת: מהקרנות ונצ'רס ובנצ'מרק ועד מיקרוסופט וסיסקו.

אקספנד נטוורקס, חברה שהציפיות ממנה היו גבוהות ביותר והשקיעו בה, בין השאר, אינטל, ורטקס ותמיר פישמן,תימכר בכ־40 מיליון דולר לעומת גיוסים של 80 מיליון דולר. והרשימה עוד ארוכה.

את מקומם של שמות כמו יבמ, סיסקו, מיקרוסופט, EMC ואחרות שרכשו חברות ישראליות במאות מיליוני דולרים, תופסים שמות חדשים ועלומים כמו M86 וגיגאופטיקס. גורם בכיר בתעשיית ההון סיכון בישראל אמר ל"כלכליסט" כי "בכל מגרש חניה יש הרבה כלי רכב, יש ב.מ.וו, מרצדס ויש גם פיאט אונו ופיאט 127, ומי שקונה את כלי הרכב האלה אינו בהכרח שונה מהם". לדברי אורון, מה שאנחנו רואים כיום הוא מצב אופייני לתקופות משבר. "יש חברות רבות שיש להן טכנולוגיה מעולה, אבל הן דורשות מאיתנו עכשיו הרבה מאוד כספים כדי להגיע למצב של רווחיות או לפחות איזון. במצב כזה אנחנו מעדיפים למכור את החברות, אפילו במחיר הפסד".

טל חן, ראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת רו"ח דלויט, מציע עוד סיבה למצב העגום: "התעשייה בישראל לא השכילה לפתח מודל של בניית חברות גדולות, והחברות שנרכשות בימים אלו נכנסות למצוקה כי הן לא בנויות לגדול, אלא להימכר לחברה גדולה אחרת. גם בשנים 2001 ו־2002 היתה סדרה דומה של מכירות. כל משבר מוליד חברות ותיקות שאלמנט הזמן פועל לרעתן. הנפגעות היחידות לרוב הן הקרנות שהשקיעו ומעדיפות למכור בהפסד מאשר לסגור את החברה". הוא מוסיף כי "כיום חברות רבות שסירבו להצעות טובות מקבלות הצעות הרבה פחות טובות בשמחה".

"כמו חפץ שלא זקוקים לו"

לדברי אורון, המשאבים שעמדו לרשות קרנות ההון סיכון הידלדלו משמעותית בעקבות המשבר. "הרבה מנגנוני עזר שעמדו לזכות החברות והקרנות לא קיימים כיום. אם בעבר יכולנו להנפיק בנאסד"ק חברות מפסידות עם מחזור מכירות של כ־25 מיליון דולר, הרי שכיום אני לא יכול להנפיק בפחות מ־50 מיליון דולר הכנסות ורווחיות אמיתית. כמו כן, אי אפשר להנפיק בבורסות אחרות דוגמת AIM או סינגפור, ויש מעט מאוד מקורות של כסף זמין לחברות".

יורם אורון צילום: עמית שעל

הירידה במקורות המימון הביאה את הקרנות לבחירה לפי יכולת הישרדות. אם בתחילת המשבר דיברו על כך שחברות יגיעו לקץ המזומנים שלהן, הרי שכיום זה קורה. "בארצות הברית משתמשים כיום במושג של טריאז', שנפוץ בזמן מלחמת העולם הראשונה, אז חילקו את נפגעי המלחמה לשלושה: מת, זקוק לטיפול דחוף ושניתן להצילו. מצב דומה קורה כיום אצלנו - אנחנו צריכים להחליט במי להשקיע ואת מי לסגור או למכור גם במחיר נמוך", אומר אורון. "בישראל קמו בעשור האחרון כ־4,000 חברות סטארט־אפ, מתוכם רק 100 יגיעו לאקזיט מוצלח, כך שאין מה להיבהל מהמכירות האחרונות".

גורם בכיר בתעשייה שופך עוד אור על מצבן הבעייתי של הקרנות: "בשוק יש כיום הרבה חברות שהן מתים מהלכים, כאלה שהפסקנו להשקיע בהן כבר מזמן ואנחנו בעיקר רוצים להעביר אותן הלאה. יש חשש רב בקרב הקרנות שהחברות האלו יגיעו למצב של פשיטת רגל ואז ניאלץ לשלם תוספת משמעותית עבור שכר עובדים, נושים וכו'". על מכירות החיסול הוא אומר: "זה סוג הרכישות שאתה לא ממש רץ לספר עליהן. הן כמו כל החפצים המשומשים שיש לך בבית ואין לך יותר צורך בהם. לחפצים האלה כל מחיר ראוי רק שיקחו אותם ממך".

הכל עניין של תזמון

אם צריך לאפיין את החברות הנרכשות, הרי שרובן קיימות יותר מחמש שנים. רוב החברות שנרכשו לאחרונה בסכומים זעומים גייסו לפחות 30 מיליון דולר, וחלקן, דוגמת אקספנד נטוורקס ופינג'אן, אף גייסו יותר מ־80 מיליון דולר. בהרבה מקרים הקונים מקבלים חברות רזות במיוחד, כמו למשל Chipx שלה 13 עובדים בלבד. אאוטסמארט, שהעסקה לרכישתה על ידי ווקלטק נמצאת על סף סיכום, כבר פיטרה את עובדיה והרוכשת תבחר את מי מהם להעסיק, אם בכלל. גורם באחת החברות הנרכשות אמר ל"כלכלכיסט" שהוא מאוד שמח על הרכישה. "אני מקווה שכעת יהיה לנו אבא אמיתי שידאג לחברה ויבטיח את עתידה. הקרנות שהשקיעו בנו בעבר כבר איבדו מזמן את המוטיבציה, והן רק מחפשות קיצוצים ופיטורים".

רבות מהחברות שנמכרות כיום במחירי הפסד התחילו עם ציפיות מאוד גבוהות. ביטבנד, למשל, קיבלה לפני שנתיים כמה פרסים והיתה אחת החברות הנערצות בתעשייה; פינג'אן המציאה את טכנולוגיית הסנדבוקס, שהיא כיום הטכנולוגיה המובילה בניטור תוכן דיגיטלי באינטרנט, ועוד. בהקשר זה ממהר חן להבהיר כי "השווי הנמוך שבו נרכשות החברות לא משקף את איכות הטכנולוגיה שלהן אלא בעיקר את התזמון הגרוע שלה מבחינת השוק, ואת מצב השווקים באופן כללי".