דו"ח טכנולוגי: האיראנים לא באמת מחוברים
בניגוד לרושם שהתקבל, שיעור האיראנים המשתמש בטוויטר הוא אפסי, פיירפוקס חוגג חמש שנים ומחליף יריב, מצלמות רשת בבית ספר בריטי מרגיזות את ההורים, ותהייה פילוסופית: האם הזמינות האינסופית של המוזיקה דווקא מדכאת את היצירתיות?
עולם ישן עדי... אה, שכח מזה
המהפכה העממית באיראן עדיין מבליחה מדי פעם בהפגנות ספונטניות כנגד המשטר, אבל נראה שהיא דועכת. כשפרצה בכל עוזה, ביוני, פרשנים להוטים – ביניהם גם הטור הזה – דיברו על "מהפכת טוויטר", מחלקת המדינה האמריקאית התערבה וביקשה מטוויטר לדחות את התחזוקה השוטפת שלו לכבוד המהפכה, ועוד.
אבל עד כמה האיראנים אכן מחוברים לטוויטר? לא במיוחד. צמד חוקרים כתב מחקר – "תרבות הענן" שמו – שהמועצה הבריטית, גוף שמקדם את תרבות בריטניה בעולם, צפויה לפרסם בקרוב, והוא כולל בחינה סטטיסטית של השימוש בטוויטר באיראן.
המהומות באיראן. אשליית טוויטר? צילום: cc-by-Faramarz Hashemi התוצאות עגומות. מהנתונים עולה שרק 0.027% מכלל האיראנים מחזיקים בחשבון טוויטר, וגם המספר הזה כולל בתוכו את תושבי המערב ששינו את כתובתם לטהראן מתוך הזדהות עם המפגינים באיראן. רצוי להזכיר שרק לשליש מהאוכלוסייה באיראן יש בכלל גישה לרשת. הבלוג וואליוואג תוהה עד כמה האשליה שיצר השימוש בטוויטר, שגררה בתורה הזדהות גלובלית עם המתקוממים, סיכנה בעצם את חייהם. שאלה מעצבנת, אכן, אבל שאלות מעצבנות הן לעתים קרובות שאלות חשובות.
ברגע שמפעילים מצלמת מעקב...
קשה מאד לכבות אותה. בריטניה, האלופה העולמית במצלמות מעקב למטר רבוע, התחילה להכניס מצלמות כאלו גם לבתי ספר. בבית הספר היסודי בצ'ארלסטון הותקנו מצלמות כאלה לפני כמה חודשים, ואף אחד לא צייץ יותר מדי.
דברים השתנו כשהתברר שהמצלמות מתעדות את הילדים בזמן שהם מחליפים בגדים לקראת שיעורי התעמלות. כפי שכתב הרג'יסטר, הורים רבים לא התלהבו מהחידוש, וערכו הפגנה קולנית מול בית הספר. המורים העצבניים הזעיקו את המשטרה כדי שתפזר את המפגינים, אבל הצעד הזה התברר כחרב פיפיות: לאחר שיחה קצרה עם המפגינים, השוטרים נכנסו לבית הספר והחרימו את הכונן הקשיח שהכיל את התמונות ממצלמות המעקב.
אחד ההורים אמר שכאשר הותקנו המצלמות, הובטח להם שהשימוש בהן יופחת למינימום, אבל התברר להם שבשבועות האחרונים המצלמות אינן מפסיקות לעבוד. לאחר דין ודברים, החליט בית הספר לכבות את שתי המצלמות הבעייתיות. המשנה לנציב הפרטיות של בריטניה התייחס לאירוע ואמר שיש להשתמש במצלמות מעקב רק לצורכי אבטחה, ואמר שכאשר בית הספר מאוכלס בתלמידים ובמורים, אין הצדקה להשתמש בהן אלא במקרים חריגים. והבעיה היא בדיוק כאן: שברגע שמתירים מעקב במקרה חריג, כל מקרה הופך חריג.
בתוך כך, הודיע משרד הפנים הבריטי כי הוא ממשיך בתוכניתו לעקוב אחרי כל הרשת, למרות התנגדות נחרצת – כולל, נזכיר, של דיים סטלה רימינגטון, המנהלת לשעבר של שירות הביטחון הבריטי (MI5), שאף אמרה שבריטניה הופכת למדינת משטרה.
יום הולדת שמח, פיירפוקס! ושים קסדה
הדפדפן האלטרנטיבי פיירפוקס חגג אתמול (ב') יום הולדת חמישי. כשיצאה הגרסה הראשונה שלו, הרשת היתה תוהו ובוהו, חושך על פני תהום, ורוח אינטרנט אקספלורר מרחפת על פני המים. כשחידש פיירפוקס ב-2004 את מלחמת הדפדפנים, מיקרוסופט היתה האויב הגדול, מי שריסקה את נטסקייפ ביד חזקה ובזרוע נטויה, יד ברזל שלא טרחה כלל ללבוש כפפה. השילוב בין מערכת ההפעלה חלונות ובין הדפדפן אינטרנט אקספלורר היה משהו שנטסקייפ לא יכלה להתמודד מולו.
זה היה לפני חמש שנים. נתח השוק של פיירפוקס עולה בהתמדה – הוא עומד כעת על כ-24% - מיקרוסופט מאבדת במהירות את מעמדה כאימפריית רשע מובילה, ואת מקומה תופסת חברה אחרת. מפתח פיירפוקס ותיק, אסא דוצלר, מזהיר שגוגל היא האיום החדש על הרשת החופשית.
במהותה, מזכיר דוצלר, גוגל היא חברת פרסום. השירות שלהם נפלא, אבל הוא משרת את צורכי המכירות וההכנסות שלהם, והמעקב שגוגל מנהלת אחרי המשתמשים הכרחי לרווחיה. ככל שהיא יודעת יותר על המשתמש, כך היא יכולה להתאים לו יותר פרסומות. היא לא מיקרוסופט, אבל המטרה שלה היא להדביק את המשתמש לרשת, שיראה כמה שיותר תוכן – ופרסומות. לדוצלר זה מזכיר מכשיר פאסיבי אחר, טלוויזיה, והוא טוען שהרשת יכולה להיות הרבה יותר מזה.
כמובן, היחסים בין מוזילה וגוגל הפכו למורכבים מאוד, בלשון המעטה, מאז שגוגל התחילה לדחוף דפדפן משלה. עד לפני שנה וקצת, פיירפוקס היה הדפדפן הכמעט רשמי של גוגל, והיא אף המליצה למשתמשי אקספלורר לעבור אליו. רוב מוחלט של הכנסות מוזילה מגיע מגוגל, באמצעות העסקה שבה מותקן סרגל הכלים של גוגל כברירת מחדל בכל דפדפן פיירפוקס. כניסתו של כרום לזירה, והאגרסיביות שבה גוגל משווקת אותו, משנה מאוד את התמונה. וכמו אינטרנט אקספלורר ובניגוד לפיירפוקס, כרום הוא דפדפן של חברה למטרת רווח.
ואולי זה יותר מדי מידע?
לבאסיסט לשעבר של להקת דוראן דוראן, ג'ון טיילור, יש כמה מחשבות מדכאות למדי על הכיוון שבו מתקדמת, אם אפשר לקרוא לזה כך, המוזיקה המודרנית. זה נשמע כמו היבבה הקבועה נוסח "בזמני היה טוב יותר", אבל יש בזה משהו.
בזמנו, אומר טיילור, היה טוב יו... בזמנו, כשהוא היה בן עשרה – ההתעוררות שלו הגיעה ב-1972 – המוזיקה ששודרה אז ברדיו ובטלוויזיה יוצרה ב-1972, מקסימום ב-1971. היום אפשר לשמוע פחות או יותר הכל. בנו החורג, למשל, חוגג עכשיו על קול פורטר ומוזיקה משנות הארבעים. שזה נהדר, במיוחד נהדרת הקלות שבה כל החומר הזה זמין, אבל....
אבל אולי זה מדכא את יכולת היצירה שלנו. אולי החשיפה לכל כך הרבה צלילים מהעבר היא זו שגורמת לכך שכמעט ואין מוזיקה חדשנית. אולי, אומר טיילור, הנוכחות הבלתי נמנעת של תקשורת בחיינו, הדחף לדווח כל הזמן על מעשיך – טוויטר, כמובן, הוא כלי השטן כאן – פוגע ביכולת היצירתית שלך, באורך החיים של יצירתך – אפילו במגנטיזם שיש לך מול קהלך. קירבה, כידוע, מולידה סלידה. אולי מה שאנחנו צריכים, כדי ליצור, הוא פחות מידע – ויותר מקום לקול שלנו.
אולי. שווה קריאה, על כל פנים.
קצרצרים
דיווחנו על התביעה של גלן בק כנגד האתר glenbeckrapedandkilledayounggirlin1990.com. בק, ששיטת הפעולה המקובלת עליו היא רמיזה מרושעת וחסרת בסיס, דרש לסגור את האתר משום ששמו הוא הוצאת דיבה כנגדו. יש סוף טוב: הרשות שדנה בנושא מצאה שאפילו "טמבל ממהר" לא היה חושב שבק הוא זה שקידם את האתר, קבעה שמדובר בדיבור פוליטי שמחקה את זה של בק, וזרקה אותו מכל המדרגות.
שלשום הודיע הבוס של בק, רופרט מרדוק, שהוא מתכוון להוציא את האתרים שלו מהאינדקס של גוגל, ובכך למנוע ממנה להשתמש בהם לצורכי פרסום. התגובה של גוגל היתה מקבילה רגועה ל"האם אתה מרגיש בר מזל, בריון?" של הארי המזוהם: "מפרסמים מציגים את התוכן שלהם ברשת משום שהם רוצים שהוא יימצא. מעטים מאוד בוחרים שלא לשתף את החומר שלהם בחדשות ובחיפוש הרשת של גוגל. אבל אם הם יאמרו לנו לא לכלול אותו, לא נכלול". בחדשות אחרות מחזית מרדוק-גוגל, מתקבל הרושם שמרדוק לא ממש סגור על האופן שבו פועלת חומת האש של נכס מוביל שלו, הוול סטריט ג'ורנל.
שופט פדרלי עוכר שמחות מארה"ב החליט לאסור עדכוני טוויטר מאולם בית המשפט שלו. למרבה הצער, הפסיקה שלו נראית הגיונית לגמרי: הנחיות בתי המשפט הפדרליים אוסרות על "שידורים" מהאולם, והשופט – קליי לאנד מג'ורג'יה – מצא שציוצים בהחלט עונים על הקריטריון של "שידור". ני.
חברת האבטחה FireEye הודיעה כי חיסלה בוטנט מציק במיוחד בשם Mega-D, שתפקידו הקוסמי היה להפציץ את תיבות הדואר של העולם בספאם. להערכתה, עד שיצרני הספאם יתאוששו ויצליחו לבנות בוטנט טוב יותר, חזק יותר ומהיר יותר, תצרוכת הספאם העולמית צפויה לצנוח בכשליש.
חברת המשחקים המובילה Electronic Arts הודיעה כי הטביעה 400 מיליון דולר שמישים לחלוטין ובתמורה רכשה את חברת Playfish, שהיא חברת המשחקים השנייה בחשיבותה בפייסבוק – הראשונה היא זינגה. משחקי פייסבוק היו מעורבים לאחרונה בשורה של שערוריות, שעיקרן הונאת שחקנים. EA כנראה לא מוטרדת מהנושא יותר מדי, ועסקי האוויר האלה זכו כתוצאה מכך בלגיטימציה נדירה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
