המדען הראשי: פחות להייטק, יותר למדעי החיים

המדען הראשי הכפיל את תמיכתו בתעשיית מדעי החיים בין השנים 2000–2009, משיעור של 14.3% מסך הקצבות המדען הראשי ב־2000 לשיעור של 28.5% ב־2009 - כך עולה מנתוני המדען הראשי שנמסרו ל"כלכליסט". במקביל, ירדה ההשקעה בתעשיית ההייטק המסורתית בתקופה הזו מ־74.8% מסך הקצבות המדען ל־62.4%.

"השינוי בתמהיל מענקי המדען התחיל בסביבות 2002–2003, כשתחום מדעי החיים החל לצבור תאוצה משמעותית", אומר המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, בשיחה עם "כלכליסט". "אני מאמין שהתנופה הזו תימשך גם בשנים הקרובות. השימושים החדשים של ביוטכנולוגיה ושל תחום הפארמה, עם הגידול בתוחלת החיים, נותנים לתחום הזה רוח גבית חזקה". 

ד"ר אלי אופר (משמאל) עם שר התמ"ת בן אליעזר. "מקווה שתקום בישראל תעשייה של ממש" צילום: אסף שילה, ישראל סאן

"הנתונים אינם מפתיעים", אמר ל"כלכליסט" ד"ר בני זאבי, שותף מדעי החיים בקרן ההון סיכון תמיר פישמן ויו"ר תחום מדעי החיים באיגוד קרנות ההון סיכון בישראל. "תמיכת המדען הראשי בענף קריטית להתפתחותו, בגלל הקושי של החברות לגייס כספים בשלבים המוקדמים. על פי נתוני ה־ILSI, יש כיום בשוק 700 חברות — פי שניים מאשר לפני שמונה שנים. 50% מהחברות בענף הן חברות צעירות, ובכל שנה נוספות 55 חברות חדשות, ולכן אין פלא שההשקעה היחסית במדעי החיים גדלה. העשור הבא יהיה העשור של מדעי החיים. כבר השנה אנחנו רואים שהאקזיטים הגדולים באים מהתחום".

אתמול קיבלה תעשיית מדעי החיים חיזוק נוסף כאשר חברת אלרון, הנסחרת בבורסה, דיווחה על כוונה למכור את החברה הבת מדינגו תמורת לא פחות מ־150 מיליון דולר (ייתכן שהאקזיט יגיע ל־220 מיליון דולר). הצלחות נוספות רשם הענף בשנה האחרונה עם מכירת ונטור ב־325 מיליון דולר למדטרוניק, ומכירת מדיגייד ב־300 מיליון דולר לסנט ג'וד.

"התחום הבא: קלינטק"

"התחזקות תחום מדעי החיים באה לידי ביטוי לא רק במענקי המו"פ", אומר אופר. "גם בתוכנית החממות, 60% מהפרויקטים היום קשורים בתחום מדעי החיים, 40% מהתוכניות הללו הם בתחום של ציוד רפואי. יש עדיין ידע לא ממומש בתחום מדעי החיים, ואני מקווה שתקום כאן תעשייה של ממש. כרגע אין בישראל תעשיית מדעי חיים אמיתית, חוץ מחברת טבע".

אתה לא חושש מהיחלשות התחומים המסורתיים להשקעות, אלקטרוניקה ותוכנה?

"הגידול בתחום מדעי החיים בעשור האחרון הוא מרשים, אבל מרבית ההשקעה במו"פ, גם היום, היא בתחומי התקשורת והמחשוב, וזו מגמה שתישאר איתנו עוד שנים רבות. מדעי החיים לא יגיעו ל־60% ממה שישראל עושה בתחום המו"פ; זו פשוט תעשייה שנמצאת בנקודה קריטית של צמיחה: היא תמשיך לגדול, אבל עד נקודה מסוימת. תעשיית האלקטרוניקה, ההייטק והתוכנה תישאר העוגן, וגם במסגרת מענקי המו"פ נמשיך להזרים כספים לכיוונים האלה. אין שום היגיון לקחת את הדבר שאנחנו מצטיינים בו".

כיצד תיראה מפת המו"פ הישראלית בעוד עשור?

"לצד ההייטק המסורתי ותעשיית מדעי החיים, יהיה מקום של כבוד גם לתעשיית הקלינטק, על שלושת הסגמנטים שלה - אנרגיה, מים וסביבה. אין לי ספק שזה תחום שעומד לפני תפנית. אנחנו בנקודה קריטית של בחינה איפה אנחנו באמת נמצאים ובמה אנחנו יכולים להתפתח. יש גם שטחים בנושאים האלה שבהם אנחנו מצטיינים פחות".

כלומר, אתה צופה תהליך של התמיינות בין מיזמים טובים יותר ופחות בתחום?

"התמיינות הוא מונח גורף מדי; אני חושב שצפוי לנו תהליך של התמיינות חצי טבעית. בעבר, למשל, הוקמה ועדה לאומית לננוטכנולוגיה, שבחנה איך אפשר לעשות שימוש בננוטכנולוגיה לטובת התפלת מים. אחרי שנה הבינו שהתפלת מים זה חשוב, אבל בכל העולם מדברים במונחים של טיהור מים והתחום עבר שינוי. אני מעריך שהתהליך הזה יקרה בכל תעשיית הקלינטק. אני מאמין בכלכלה ליברלית ובכך שצריך לתת למדע להתפתח, אבל למדתי באחרונה שגם טובי המדענים מאמינים ב'מדע מוכוון משימה', ובמובן הזה תהיה התמיינות של מיזמים ופיתוחים טובים ומתאימים יותר ופחות".

"25% באסטרטגיה, 75% במגמות שוק"

אתה מדבר על עלייה בהשקעות מו"פ בתחומי מדעי החיים והקלינטק, אבל לא מדבר על ירידה בהייטק. בסופו של דבר, גם התקציבים שלך מוגבלים. במה תקצץ?

"זו שאלה שמטרידה אותי כל הזמן. אני מביא בחשבון שהעוגה סופית, אמנם נלחם כדי לקבל עוד תקציבים אבל מביא בחשבון שגם התקציבים מוגבלים. ולאורך השנים למדתי שצריך לעשות חלוקה של הקצאת המשאבים. באופן לא מדעי אני מדבר על להשקיע 20%–25% מהתקציבים שעומדים לרשותנו בתחומים שנחשוב שהם אסטרטגיים ושאנחנו רוצים לקדם אותם ו־70%–75% מהכסף נשקיע בתחומים שכוחות השוק יכוונו אותנו אליהם".

גם שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, הבטיח להגדיל את התקציבים לענף מדעי החיים. "הממשלה צריכה להמשיך ולזהות את התחומים שבהם לתעשייה ולמחקר בישראל יש יתרון יחסי, ולנצל את היציאה מהמשבר הכלכלי להשקעה גדולה בתחומים האלו", אמר בן אליעזר ל"כלכליסט". "המדען הראשי ימשיך להיות חוד החנית במו"פ בישראל, ואני כשר מחויב להמשיך ולהביא להגדלת התקציבים לצורך זה".