דו"ח טכנולוגי: גוגל יורה לכל הכיוונים
גוגל מתחילה עסקת מוזיקה, הופכת חברתית, והמנכ"ל שלה משמיע תחזיות; תגובת ספקיות הסלולר לניטרליות הרשת צפויה להיות קיצוב גלישה; מייספייס מנפנפת בדגל לבן מול פייסבוק; והמרגלים הבריטים מפריטים את המעקב אחרי הרשת
יום עמוס ביחידת היח"צ של גוגל
גוגל סיפקה אתמול (ד') ערימה של כותרות, חלקן אפילו בעלות חשיבות. היא הודיעה – במה שנראה כצעד קלקול-המסיבה שהפך לסימן ההיכר שלה – על שיתוף פעולה עתידי עם טוויטר (שעות לאחר שמיקרוסופט הודיעה על שיתוף פעולה אקטיבי איתו), וסגנית הנשיא מאריסה מאייר הודיעה כי בתוך כמה שבועות, תשיק החברה שירות ניסיוני שיעדכן את משתמשי הפרופילים של גוגל על שינויים במעגל החברתי שלהם. או, אם לדייק, במעגל הרשתות החברתיות שלהם. בתנאי שהם מתירים לפרופיל של גוגל לדעת מי החברים שלהם. לשם שינוי מבורך, התוסף הזה יהיה opt-in, כלומר גוגל תיאלץ לקבל את הסכמתך לפני שתפעיל אותו. אולי זה נובע מכך שאפעס, היא לא יודעת מי הם החברים שלך, או על כל פנים לא מוכנה לחשוף פומבית שהיא יודעת.
עוד זה מדבר וזה בא: שמועה על גבי שמועה, משורה של מקורות לכאורה יודעי דבר, טלטלו את הבלוגוספירה הטכנולוגית בטענה שגוגל עומדת לחתום על הסכם עם שורה של חברות הקלטות מובילות. המטרה: לאפשר לגוגל לאפשר למשתמש למצוא מוזיקה, להוריד אותה ולשלם עליה. אם אכן זה יקרה (למרות הכחשות שהגיעו לאתר cnet), אלו עשויות להיות החדשות החשובות של השנה ברשת: אתגר רציני ראשון לדומיננטיות של האייטיונז בשוק המוזיקה החוקית.
כשאפל וגוגל יצאו למלחמה, אחרי ההכרזה על מערכת ההפעלה כרום OS ואחרי שאפל בעטה את מנכ"ל גוגל אריק שמידט מחבר המנהלים שלה, כנראה שבאפל לא חשבו על האפשרות הזו – או על כך שהבריונות שהיא מרשה לעצמה להפגין כלפי חברות ההקלטה עוד תחזור אליה. רכישת המוזיקה באמצעות גוגל – שת"פ עם שני סטארטאפים, לפי השמועות – אמורה להיות בהקלקה אחת, יותר פשוט מאייטיונז. יהיה מעניין מאוד, במובן הסיני של המילה, אם זה אכן יקרה.
תימוכין לכך שזה הכיוון של גוגל אפשר למצוא בדברי שמידט. אתמול הוא אמר לסמנכ"לי מידע של שורה של חברות שעל פי החזון של גוגל, בתוך חמש שנים מהירות הגלישה ברשת תהיה כה גבוהה, עד שהגבולות בין טקסט, קובצי קול וקובצי וידיאו ייטשטשו לחלוטין. כמו כן, להערכת שמידט, בחמש השנים הקרובות יתבצע מעבר דרמטי וסופי מאתרי תוכן ממוסד לתוכן שמיוצר על ידי גולשים – וחלק דומיננטי מהתוכן הזה, ומהרשת בכלל, יהיה סיני. יש לקוות שהוא טועה, אבל הוא לא מרבה לטעות.
למה כל זה, ועוד, קרה פתאום אתמול? הניחוש שלי: בגלל שחלונות 7 יוצא היום.
ניטרליות רציתם? שלמו, בבקשה
כפי שדיווחנו אתמול, הקרב על ניטרליות רשת עבר לשלב המלוכלך שלו. ועכשיו רומזות ספקיות הרשת האמריקאיות (כשאלה הישראליות מחככות ידיים בהנאה ברקע), שאם הממשלה רוצה ניטרליות רשת, יש לכך מחיר – ושמי שישלם אותו יהיו, כרגיל, הצרכנים.
אחרי הכל, הן אומרות, ניטרליות רשת תפגע בעסקים שלהן. הן תצטרכנה לספק תשתית, והרבה ממנה, לשירותי VoIP ולשאר שירותים שהן לא תראנה מהם שנקל שחוק. אי לכך ובהתאם לזאת, הן מציעות להחזיר את השעון אחורה, לתחילת שנות התשעים.
אז, כזכור – למי שזוכר – המשתמשים שילמו על הגלישה על פי משך הזמן שבילו מקוונים. רק בעשור האחרון, עם עליית הפס הרחב, הגיעה ההמצאה המופלאה של תשלום קבוע וגלישה בלתי מוגבלת. ספקיות הרשת ניסו יוזמות ראשוניות כאלה, של גלישה מוגבלת, לפני כשנה, וזנחו אותן עקב זעקות הקהל. אבל אז, הן לא היו כפופות לפיקוח ממשלתי ולדרישה לנייטרליות רשת.
התקפה נוספת כנגד ניטרליות הרשת מגיעה מכיוון בלתי צפוי: ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק בעולם. שם מתנגדים ליוזמת ניטרליות הרשת של ה-FCC, משום שלרשות הפדרלית הזו אין – לדבריהם – סמכות מפורשת מהקונגרס לכפות מדיניות כזו, והוא נשען על סמכות זמנית. ה-EFF מציין שאף שהוא תומך בניטרליות רשת, מדיניות כזו, אם תקבע, תאפשר ל-FCC לעשות כעולה על רוחו גם אחרי עידן אובמה, ועשויה להביא למדיניות ללא חקיקה שעשויה מאד לא למצוא חן בעיניו.
מייספייס פורשת מהתחרות
כשמונה אוון פאן-נטה (Owen Van Netta) למנכ"ל מייספייס, הרשת החברתית השוקעת, הציפיה היתה שהוא יציל אותה: הוא היה בכיר בפייסבוק, המתחרה הגדולה, ובדיוק בשל כך נבחר. אתמול (ד'), הודיע פאן נטה על כניעה ללא תנאי.
לדבריו, אין עוד אפשרות למייספייס להתחרות בפייסבוק כרשת חברתית, ועל כן עליה לבנות את עצמה כאתר למוזיקאים מתחילים. בבבלוג ואליוואג מיהרו לציין ברשעות הנדרשת שהמשמעות היא שמייספייס תנסה מעתה להתחרות באפל וגוגל, אבל זה לא לגמרי הוגן או מדויק.
מייספייס, אחרי הכל, התחילה כאתר למוזיקאים חובבים שלא הצליחו לפרוץ. היו לה כמה רגעי תהילה קצרים – אבל אז הגיעה פייסבוק, הרשת החברתית לסנובים שלא מקבלת כל אחד (היתה תקופה כזו, פעם, לא כל כך מזמן), ומשכה את כולם – ובין שתי הרשתות ניצתה מלחמה מכוערת, שלא נעדר ממנה קיטוב גזעי. פאן-נטה, בעצם, מנסה לחזור לשורשים.
לצורך כך, הציג אתמול פאן-נטה – בהופעה הפומבית הראשונה שלו מאז מינויו – שורה של כלים חדשים, שמטרתם לסייע למוזיקאים צעירים לפרוץ לעצמם דרך. בין השאר, מדובר על סנכרון בין המוזיקה במייספייס ובין אייטיונז. עד כה, שירים במייספייס יכלו להימכר רק דרך חנות המוזיקה של אמזון, שהיא כינור שני בקושי בתזמורת הזו. כלים אחרים אמורים לאפשר לאמנים לגלות מי מאזין למוזיקה שלהם, ולפלח את הקהל. פאן-נטה ציין שאף שחלק ניכר מהמשתמשים שלו כבר ערקו, מייספייס – בניגוד לפייסבוק – טובה מאד בהיוון ויודעת איך להכניס כספים. האם זה יעבוד? בספק. אבל מה כבר נשאר לו?
בריטניה מפריטה את המעקב
דיווחנו כאן שלשום (ג') שהמודיעין האמריקאי מתעניין מאוד ברשתות חברתיות, בבלוגים, ובכל התופעה של ווב 2.0. הסי.איי.איי לא לבד: גוף חשאי הרבה יותר, וגם מצליח הרבה יותר – ה-GCHQ הבריטי, שהוא הגלגול של פרויקט בלצ'לי פארק שפיענח את הקודים הגרמנים במלחמת העולם השניה – מביע גם הוא עניין ניכר במה שיש לגולשי העולם לומר.
ה-GCHQ – ראשי תיבות של השם האורווליאני עד למאד Government Communications Headquarters – רוצה בעצם ליירט את כל מידע האותות שעובר בבריטניה, מטלפונים ועד טוקבקים. והיא כבר עשתה כמה צעדים בכיוון. עכשיו מסתבר שהפרויקט, למרות מחאות ולמרות שהממשלה העלימה דו"ח פנימי שנכתב עליו, דווקא מתקדם – והחלק המעיק שלו, זה של שמירת המידע, יתבצע על ידי חברה פרטית, ולא סתם חברה פרטית אלא EDS.
זו האחרונה, מציין הרג'יסטר, כיכבה בשורה של אסונות אובדן מידע, מהסוג שהפך את בריטניה לבירת אובדן המידע העולמית. כנראה שהיא רוצה לשמור על התואר המפוקפק, כי קטלוג האסונות של EDS לא מרתיעה אותה. נמשיך לעדכן עם דליפת המידע הראשונה.
קצרצרים
הרשת החברתית הגדולה בעולם הודיעה אתמול בגאווה שהיא בזבוז הזמן השני בגודלו ביקום (בזבוז הזמן הראשי, כפי שציין כבר קארל סייגן, הוא תפילה): מדי יום, מאבד המין האנושי שמונה מיליארד דקות לטובת פייסבוק, תשמור האל ותציל. פייסבוק מובילה גם בתחום הנרקיסיזם: מדי יום שבוע חולקים בה המשתמשים שני מיליארדי פריטי מידע חסרי ערך, ומדי חודש הם מעלים אליה שני מיליארדי תמונות של עצמם ו/או חברים בפעולה מיותרת ונשכחת כלשהי. סביר שכל החשמל שזה צורך מקצר את חייו של הכוכב שלנו – והאמת, אם זו הצורה שבה אנשים בוחרים לבלות את זמנם, אולי טוב שכך.
מדענים יפנים פיתחו אלגוריתם שמסוגל, לדבריהם, לזהות אם אתה עומד להתפגר בדקות הקרובות. האלגוריתם מתבסס על מחקר מעמיק של למעלה מ-73 אלף שיחות מצוקה שבהן הוזמן אמבולנס, שמתוכן כ-2,300 אנשים נמצאו מתים כאשר צוות האמבולנס הגיע למקום. החוקרים ביצעו ניתוח של שלל מאפיינים, ביניהם אופן הנשימה של הפציינט, כדי לנסות ולאבחן את מידת הסיכון שהוא עומד להצטרף אוטוטו למקהלה השמיימית. המטרה: לאפשר לאנשי כוחות הסיוע לאבחן מי מהמטלפנים נמצא בסכנת חיים של ממש, כדי שאפשר יהיה להפנות את משאבי ההצלה המצומצמים למקום בו באמת נזקקים להם. מידת הדיוק של האלגוריתם (שהרג'יסטר כבר כינה Doomware)? למרבה צערם של סוכני הביטוח, "סבירה" בלבד.
פליקר, שירות אחסון התמונות (שהוא גם רשת חברתית למחצה, או ליתר דיוק לשליש ורביע), הודיע כי מעתה ניתן יהיה לתייג ולזהות אנשים המופיעים בתמונות בו. או, ליתר דיוק, את תמונות משתמשי פליקר, לא את כלל אוכלוסיית העולם. ברגע שמתבצע הזיהוי, פליקר שולח מייל למשתמש שפרצופו תויג ומעדכן אותו על כך.
יוזמה משונה של טוויטר: חומת ברלין וירטואלית. על רקע הציורים שעל החומה, כותבים אנשים מה הם חושבים על התשיעה בנובמבר 1989, היום שבו נפלה החומה, ואת תקוותיהם לעתיד. לצעירים שבינינו: חומת ברלין עברה בין החלקים המערביים והמזרחיים של ברלין (שעצמה שרצה בגרמניה המזרחית), והיא נועדה למנוע מתושבי מזרח גרמניה לעשות את הדבר ההגיוני ולהימלט מערבה. החומה, שהקמתה החלה ב-1961, הפכה לסמל הדיכוי הסובייטי.
היום הוא יום ההשקה של חלונות 7, ופרשני טכנולוגיה ברחבי העולם ממתינים בנשימה עצורה – טוב, אוקיי, הגזמה – לדיווחים הראשונים על התקבלותה בציבור הרחב. אמזון דיווחה כי חלונות 7 בהזמנה מראש הוא המוצר הנמכר ביותר בתולדותיה, ועקף אפילו את ספרי הארי פוטר. מיקרוסופט, מצידה, משפצת קלות את ההיסטוריה שלה-עצמה, ובסרטון על גרסאות חלונות לדורותיהם, היא מעלימה את חלונות מילניום. אם רק היו נותנים לה, סביר שהיתה מעדיפה לשכוח גם את ויסטה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"