דו"ח טכנולוגי: ניטרליות רשת, מחלקת התרגילים המלוכלכים
הדרך המפוקפקת שבה מנסה ספקית הסלולר האמריקאית AT&T להילחם בניטרליות הרשת, בעלי ספרים אלקטרוניים קונים יותר, תוכנות אנטי וירוס מזויפות נפוצות משחשבתם, והליכות ונימוסים למשתמשי טלפונים סלולריים
AT&T וחביב הצארינה
לצארינה קתרינה הגדולה היה שר חשוב, גרגורי פוטיומקין שמו. הוא היה, בניגוד למקובל בצבא הרוסי, גנרל בעל כישרון, אבל את עיקר שמו עשה מתחבולה בלתי צבאית במובהק. בעת ביקורה של הצארינה בדרום רוסיה, הקים פוטיומקין שורה של כפרי-דמה מצוחצחים ומפוארים, שנועדו לשכנע את מלכתו שהאזור הנידח דווקא משגשג. השם "כפרי פוטיומקין" הפך למונח המתאר תחבולה שמטרתה להציג משהו כטוב יותר מכפי שהוא באמת.
רוב הישראלים חוו את השטיק הזה על בשרם – קוראים לזה "ביקור אלוף": בתוך זמן קצר, מה שהוא ביומיום בסיס שהיה גורם לאנשי לגיון הזרים הצרפתי צמרמורת הופך לבסיס מארינס מדוגם, באופן זמני. האמריקאים לא מתלהבים מתרגילים כאלה, וענקית התקשורת המושמצת AT&T הצליחה להסתבך כשנחשף ניסיון כזה מצדה.
כפי שדיווחנו אתמול (ג'), הדיון על ניטרליות רשת מתלהט בארה"ב, והוא כולל הפעלת לחץ כבד על הרשות הפדרלית העוסקת בנושא, ה-FCC. לחברות התקשורת יש הרבה מאד מה להפסיד – במיוחד אם הן אכן תיאלצנה לאפשר שימוש ב-VoIP באמצעות התשתית שלהן.
AT&T החליטה שבקרב הזה היא לא תפסיד ויהי מה, ובמלחמה כמו במלחמה, ועכשיו התברר שחלק ממבול המכתבים שנחתו על ה-FCC הגיעו מעובדי AT&T ובני משפחותיהם. וזה היה יכול להיות בסדר, בערך, כי אחרי הכל גם עובדי AT&T הם אזרחים אמריקאים, ומותר להם למחות על מדיניות ממשלתית שעשויה לפגוע בפרנסתם. אבל עכשיו מתברר ש-AT&T שלחה מכתבים לעובדים, שבהם הם הומרצו – מיוזמתם האישית, כמובן, וללא קשר לעובדה שהמכתב הגיע מהבוס שלהם – לשלוח מכתבי מחאה ל-FCC, ולגייס גם את קרובי משפחתם וידידיהם. זה קצת יותר מכוער, ועכשיו AT&T – שגם כך נמצאת תחת חקירות, בשל הבלעדיות של האייפון - צריכה לתת עוד הסברים. היא מואשמת בהפעלת לחץ כלכלי על העובדים, שלחוצים גם כך - AT&T כבר פיטרה 20 אלף עובדים.
סניף של AT&T. במלחמה, כמו במלחמה צילום: בלומברג
הספרים לא נעלמים, רק משתנים
מקובל לקונן – בדרך כלל תוך ליווי של פסקול "עמוד האש" – על מותו של הספר בעידן השיעתוק הדיגיטלי. המשמר הישן מפזר דמעות כאילו היו מצלצלים במלון בו מתארח שר הביטחון, ומבכה מרה את עידן ריח הדבק והדיו.
אבל בעלי ספרים אלקטרוניים קוראים יותר – או, אם לדייק, רוכשים יותר. מנתוני אמזון עולה כי בעל קינדל רוכש פי 3.1 יותר ספרים מלקוח שאיננו מחזיק בגאדג'ט. סוני, המתחרה הבולטת שלה בינתיים, אומרת שמספר הספרים הדיגיטליים שרוכש בעל סוני רידר עומד על כשמונה ספרים בחודש – בעוד שהקונה הממוצע קונה 6.7 ספרים בשנה.
לא מחליף את התוכן, רק את הפורמט - ומעודד רכישת ספרים. ספר אלקטרוני צילום: בלומברג
כמובן, אלו נתונים בעייתיים. רוכשי קינדל עשויים, למשל, להעביר את כל רכישות הספרים שלהם לאמזון ולהפסיק לרכוש ספרים במקום אחר. מחזיקי ספרים אלקטרוניים בכלל נחשבים לחובבי ספרים מובהקים, שהרגלי הקנייה שלהם אינם יכולים ללמד את הרגלי הקנייה של שאר האוכלוסייה.
אבל, יש לציין, קוראי ספרים בכלל הם ציבור מצומצם הרבה יותר מבעבר, כך שאולי בכל זאת יש כאן איזו מגמה. והעובדה שאפשר לקרוא בספר אלקטרוני תוך שימוש ביד אחת בלבד, שמשקלו נמוך ושהוא יכול להחזיק עשרות ומאות של ספרים דיגיטליים – כל אלה עשויים להעיד שהמהפכה הנוכחית תשנה את הפורמט, אבל לא את התוכן.
החיים הטובים של מפיצי Scareware
נתחיל מהבשורות הרעות: שיעור המטומטמים בקרב הגולשים גבוה מששיערו עד כה. 93% מהמשתמשים הורידו והתקינו חבילות של מה שהם שיערו שהוא אנטי-וירוס אבל היה בעצם scareware (המגיב שיצליח למצוא תרגום ראוי למילה הזו, שיאומץ על ידי הטור, יזכה לאזכור בקצרצר).
scareware היא תוכנה שאומרת למשתמש שלמחשב שלו יש צוואר יפה, לא חראם? הורד אותי ולא תצטרך עוד לסבול מסכנות של וירוסים, טרוג'אנים, מאיר שטרית ושאר מרעין בישין. בפועל, כמובן, המשתמש מוריד ומתקין במקרה הטוב תוכנה שלא עושה שום דבר, וגם משלם עליה; ובמקרה הרע, הוא מוריד תוכרע של ממש למחשבו. כמו שאומר שר חוץ מסוים, גן עדן.
ונעבור לבשורות הרעות באמת: עסקי ה-scareware משתלמים מאוד, אז כנראה שהם יהיו איתנו במשך זמן רב. על פי נתוני סימנטק, הבכירים בענף יכולים לגרוף עד 1.2 מיליון דולר בשנה, והעסק נהיה פשוט יותר וקל יותר לסיכול כל הזמן. מומחה לאבטחת רשת, פרופ' דיוויד וול, אמר שהשימוש ברשת מוריד סיכון ניכר מצד הפושעים: "הם יכולים לעשות כסף רב משורה של מזימות קטנות יחסית", ציין, ואמר שהסוג המסוים הזה של פשיעה קל יותר מאשר פישינג, כלומר הונאה שמטרתה שכנוע המשתמש למסור את פרטי הבנק שלו לאדם בלתי מוסמך. כדי שמזימת פישינג אכן תניב פרי, יש צורך במישהו שיוציא את הכסף פיזית מהבנק, דבר שתמיד כרוך בסכנה. scareware, לדברי וול, "מניבה לפושעים כספים בזמן שהם ישנים".
סימנטק זיהתה 200 אלף אתרים שמוכרים scareware, שחלקם נראים דומים עד להבהיל לאתרי אנטי-וירוס אמיתיים. מחיריהם נעים בין 30 דולר לפראייר המתחיל, ועד 100 דולר, גרסה דה לוקס שמיועדת למעופף המדופלם. ראו הוזהרתם, ואם יורשה לי לגנוב את שיטת הפעולה של AT&T – הזהירו גם את קרוביכם וידידיכם.
סלולרי – עשה ואל תעשה
חנה בבלי, מי יגול עפר מעיניך? שורה של גאדג'טים חדשים התפרצה בפראות אל חיינו, הרבה יותר מהר מכפי שהצלחנו לעכל את נוכחותם. הכותב הנוכחי (הפעל מוזיקה: היֹה היה) זוכר את התקופה שבה בדולר היה חור וטלפון סלולרי לא היה קטן בהרבה ממכשיר קשר צה"לי. והאמת, זה היה לא כל כך מזמן, אבל בינתיים הפך הסלולרי לחלק בלתי נפרד מן החיים הפוסט-תעשייתיים.
אבל מה הם כללי הנימוס לשימוש בגאדג'ט הנוכח-בכל? סקר שנערך לאחרונה בארה"ב מנסה לגשש ולמצוא את האטיקט של שימוש נכון בסלולר. בניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב הנשאלים אמרו שלא תהיה להם בעיה לקבל כרטיס ברכה אלקטרוני ולא מודפס, ול-75% אין בעיה עם שימוש בסלולרי או במחשב נייד בשירותים. מצד שני, 30% מהמשתמשים שיקבלו ממכם רשימת משאלות מקוונת יראו בכך מעשה של חוסר נימוס.
אבל פשוט אל תשלחו הודעות טקסט באמצע דייט, לא אם אתם רוצים שהוא יצליח. ולכל הטיפוסים השליליים שחושבים שהלוויה היא הזמן המתאים לניהול שיחות סוערות או תכתובת כבדה – בעיני ראיתי, באוזני שמעתי – 80% מהאמריקאים חושבים שלא מן הראוי להשתמש בסלולר בעת טקס דתי כלשהו. כמו כן, אין זה מכובד לנהל שיחות או לשלוח טקסטים בעת ארוחה או כינוס משפחתי.
החדשות הרעות באמת הן ש-55% מהנשאלים אמרו שחובתם של אנשים להיות מחוברים בכל עת, ועל כן הגיוני הוא לצאת לחופשה עם לפטופ. הקווים המפרידים בין עבודה ומנוחה ממשיכים להיגרס.
קצרצרים
אתמול הגיע תורו של פליקר לסבול משבר ענן: לראשונה מאז פברואר 2007, קרס שירות התמונות הפופולרי למשך יותר משעתיים. יאהו התנצלה על התקלה, ולרווחת הכל לא נרשם אובדן מידע – רק נמנעה זמנית הגישה אליו. ועדיין, נזכיר שוב: גבו. גבו הכל. אל תסתמכו על שירות חיצוני שיגבה עבורכם.
על פי ידיעה שעדיין אין לה ביסוס – מה שמכונה בלעז שמועה – נראה שגוגל החליטה לקפוץ בעצמה על עגלת האנדרואיד, ולא להסתפק רק בהכנת מערכת הפעלה סלולרית אלא גם להוציא סלולר של ממש בעצמה. אם לשמועה הזו יש בסיס, הדבר עשוי להיות הפתעה לא נעימה, בלשון המעטה, לשותפותיה של גוגל לפרויקט האנדרואיד – במיוחד מוטורולה ו-וורייזון, שעובדות איתה בימים אלה ממש על מכשיר ה-Droid.
שופט אוסטרלי החליט לאפשר דיווחי טוויטר מאולם בית המשפט שלו, ובעקבותיו בית המשפט הפדרלי שם למטה החליט להעניק לכל שופט זכות החלטה עצמאית בנושא. כבודו, השופט דניס קודרוי, אמר ש"אני מאמין שלציבור יש זכות לגיטימית לקבל מידע מלא על הדיונים, במיוחד במקרים שבהם יש עניין ציבורי ניכר. ציוצים יכולים ליידע את הציבור באופן מהיר ומלא יותר מאשר באמצעות התקשורת המסורתית". יפה.
עד כמה מסיחה השיחה בסלולר את הדעת? עד כדי כך שאם אתה הולך ומדבר בסלולר בו זמנית, הסיכוי שתבחין שיש בסביבתך ליצן על חד-אופן עומד על 25% בלבד. אנשים שמנהלים שיחה תוך כדי תנועה עם אדם הנמצא לצידם, ואפילו אנשים ההולכים תוך כדי שמיעת מוזיקה, הבחינו בליצן ב-50% מהמקרים. יתר על כן, הליכה תוך החזקת מקור הסרטן האישי צמוד לאוזן מאיטה באופן ניכר את מהירות ההליכה. מכאן לא קשה לנחש מה קורה למי שנוהג ומשוחח בו זמנית. לידיעתם/שיטוטכם.
מנפלאות האנונימיות המקוונת: גבר מזדקן – מייקל שפילמן, בן 52, ממרילנד שבארה"ב – הורשע על סמך הודאתו בהעברת פורנוגרפיית ילדים. מה שמעניין בסיפור הוא התהום: שפילמן התחזה ללסבית בשנות העשרה לחייה כדי להוציא תמונות עירום מקטינה אחרת, ביים את התאבדותה של הדמות שגילם – ואז ניסה לסחוט את הקטינה על ידי התחזות לאמה של המתאבדת, שאיימה להסגיר אותה למשטרה. העונש המקסימלי ששפילמן צפוי לו הוא 20 שנות מאסר, ויש לקוות שהוא ירצה כל דקה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
