סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: בלתי משוחדים

חובת הגילוי הנאות מגיעה לבלוגוספירה

הרגולציה מגיעה לאינטרנט מכיוון מפתיע למדי: רשות הפיקוח על הסחר בארה"ב  (FTC) תחייב בלוגרים, משתמשי טוויטר וגולשים ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק לפרסם גילוי נאות. על פי הכללים החדשים, כותבים עצמאיים, שמקדמים מוצרים, חייבים לציין אילו קשרים יש להם עם היצרן ואם קיבלו תשלום או הטבות תמורתו. הקנס המקסימלי שיוטל על מפרי הכללים עומד על 11,000 דולר.

כצפוי, ההחלטה זכתה לביקורת. יובל דרור ב"העין השביעית" סבור שמדובר במאמץ ראוי ומעניין, שהשלכותיו עשויות לגרום נזק חמור מזה שהוא בא למנוע מלכתחילה. ובארה"ב ריכז העיתונאי ג'ף ג'רוויס את ההתנגדויות וטען שמדובר בסכנה לחופש הביטוי. גם הפרסומאים לא ממש מרוצים מההחלטה, שעלולה לחשוף את טקטיקות השיווק הנכלוליות שלהם.

איור: יונתן וקסמן

וכל זה עוד לפני שהזכרנו בעיות מעשיות: קובץ ההנחיות משתרע על פני 81 עמודים שקשה להאמין שרבים יקראו, אכיפת הכללים מחייבת השקעת משאבים של-FTC אין, ובכלל - איך מפרסמים גילוי נאות ב-140 תווים? לכל אלה אין פתרונות, אבל מה שחשוב, מזכיר דרור פויר, זה שדווקא המפרסמים והמפורסמים יראו וייראו. "לא הכל כשר, אסור לשקר ובטח לא להתייחס אלינו כאל מטומטמים", כתב.

מסתבר שההכרה בכוחו של האינטרנט ככלי צרכני היא חרב פיפיות, שמאלצת כותבים "חובבים" להפגין בגרות ואחריות, ודורשת ממהללי המדיה החברתית להציג קבלות על האותנטיות שהם משבחים. המציאות כבר הוכיחה שלא כולם מסוגלים לעמוד בפיתוי, ועבור אלה שמוכרים את יושרתם תמורת רוטב תעשייתי, ההסדרה שבאה בעקבות ההשפעה עשויה להסתבר כשינוי חיובי.

גם משרד ראש הממשלה - באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית שכפופה לו - מעוניין להעניק חיבוק לבלוגרים, והחליט להעניק לבלוגרים נבחרים תעודת עיתונאי במקרה הזה המניעים מפוקפקים בהרבה ולא נועדו לקדם את העיתונות או חופש הביטוי, אלא את מדיניות ההסברה של ישראל מחד ואת לע"מ מאידך.

העיתונאי רון מיברג מתכוון לפתוח בקרוב בלוג, שיעסוק בנושאי תרבות (אמריקאית בעיקר), וכפי שהוא מסביר בראיון לדבורית שרגל, יהיה "כתוב בסגנונו הרגיל". זו אולי בשורה מפתיעה, אבל היא מלווה ברעיון חתרני אפילו יותר, משום שמיברג מתכוון לגבות כסף עבור הגישה לתכנים: 100 דולר לשנה או 50 דולר לחצי שנה. כרגע זה לא נראה מבטיח במיוחד, אבל בתגובות לפוסט התפתח דיון מעניין לפרקים.

באותו עניין, באתר paidContent מצטטים סקר שמצא כי אתרי חדשות שבוחרים במודל גביית תשלום על כלל התכנים צפויים להפסיד מיליונים במשך שלוש השנים הראשונות (אם בכלל ישרדו אותן). לעומתם, אתרים שמשלבים בין תוכן חינם לתוכן בתשלום יכולים להתחיל להרוויח תוך פחות משלוש שנים. ככה זה, אתרים שלא מפנימים את אופי הסביבה והמדיום שבהם הם פועלים לא זוכים לתעבורה ולהכנסות.

גם גל מור במשיקים, עם גרסה חדשה ומורחבת של "חורים ברשת", שמצויד במראה, גישה ומודל עסקי חדשים.

"Windows Mobile לא מתה, היא סתם לא רלבנטית" 

בזמן שמוזילה וגוגל מתקוטטות למי יש דפדפן יותר נחמד לבריות, ובעוד גוגל מגייסת אמנים שיקשטו את כרום שלה, אינטרנט אקספלורר 6 המושמץ עדיין אוחז בנתח של 25% משוק הדפדפנים.

זה לא מפריע לגוגל למנוע מגולשי אקספלורר גישה לשירות Google Wave המדובר שלה. האם זה מה שיעזור לו לרכוש את ליבם של מובילי הדעה? מריכוז הביקורות שפורסם בבלוג RWW - ממש לא. אבל יש מספיק פראיירים אחרים: הזמנות לשירות נמכרות באיביי תמורת 70 דולר. גוגל כנראה באמת מטפשת את הגולשים.

Windows Mobile 6.5, מערכת ההפעלה המעוכבת של מיקרוסופט, הושקה סוף סוף, וזכתה לקבלת פנים צוננת: לא רק שמרבית המשתמשים בה כלל אינם מודעים לכך שהיא המפעילה את מכשירם, בגיזמודו לא מצליחים למצוא צידוק לדחייה; ב-GigaOm מנסים להיות עדינים ואומרים ש-WM לא מתה, היא סתם לא רלבנטית; ובבלוג SAI מזכירים שתחלוף שנה שלמה עד שהמחליפה, WM 7, תגיע לשוק.

השקת Windows Mobile 6.5. קבלת פנים צוננת צילום: בלומברג

עצבנים על חברות הסלולר? שחררו קיטור בתחרות שאירגן יובל דרור בבלוגו.

אמזון משיקה את הקינדל 2.0 ב-100 מדינות, ישראל כמובן אינה אחת מהן, אבל זו בשורה חיובית: אם קניתם ספר הוא יישאר שלכם לנצח, מה שאי אפשר להבטיח במקרה של עותק דיגיטלי לקינדל. רשיון השימוש של הספר האלקטרוני כה מגוחך, שהפארודיה שעשו עליו במקסוויני נשמעת כמעט אמינה.

השמועות על מחשבי לוח מתוצרת אפל ומיקרוסופט מסרבות לשכוך, אבל בניו יורק טיימס מגייסים מומחה ותיק בתחום כדי להסביר למה הם אף פעם לא הצליחו להמריא. אולי בשנה הבאה זה ישתנה.

אספן טכנולוגיה מציג: טלוויזיית ה-HD הראשונה בהיסטוריה, מ-1958.

בפינצטה

הפוליטיקאים הצרפתיים בקושי גמרו לנתק משתפי קבצים מהאינטרנט וכבר הם פונים לתחומים חדשים: הצעת חוק שהוגשה לאחרונה במדינה מבקשת לחייב מפרסמים שריטשו תמונות בפוטושופ ליידע את הקוראים בדבר השיפוצים.

נושאים כמו פיראטיות ושימוש הוגן אינם שמורים רק לתכנים שאפשר לאחסן במקום כלשהו, ונוגעים אפילו למחול. ואם כבר פיראטיות, גולשי כל האינטרנטים מוזמנים לסייע בתרגום "מניפסט הפיראטים". ובאותו עניין כמעט: GoalBit הוא יישום הזרמת מדיה ב-P2P מבוסס קוד פתוח. הנה סקירה.

הבלוגר סקוט קירסנר ממפה את מצב הקולנוע העצמאי ברשת.

לארי אליסון, יו"ר אורקל, מדבר על המתחרים, הענן והמשבר הכלכלי.

וגם ציטוטים מראיון שנערך עם ג'ורג' לוקאס, מפיק מלחמת הכוכבים, בו הוא מדבר על קולנוע וטכנולוגיה.

כתבה ארוכה אבל שווה בניו יורקר בוחנת את ההיסטוריה המפוקפקת של הייעוץ העסקי, ותוהה מתי תורות מדעיות של ניהול הפכו לדרך חיים. היזהרו מיעילות.

ונסיים בנימה חיובית: jetpac הוא מגזין תרבות ועיצוב חדש וחינמי, שזמין להורדה ב-PDF. ו-Surprisingly Free הוא בלוג חדש על טכנולוגיה וכלכלה, שכולל גם פודקאסט ראיונות שבועי.