דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: המטרה - לצמצם את הפער הדיגיטלי

בארה"ב מתעוררת דרישה לחבר את כל התושבים לפס הרחב, ברואנדה מסתפקים בינתיים בגישה לרשת באמצעות אוטובוס, שוב הגיעה שעתם של פרסי איג נובל, והמו"לים נערכים לסכנות הטמונות בדיגיטציה

לסגור את הפער הדיגיטלי

דו"ח חדש, שנכתב על ידי שורה של אנשים מבריקים – ביניהם סגנית הנשיא של גוגל, מאריסה מאייר – קורא לארה"ב לפעול בדחיפות כדי לקדם את הפס הרחב ולהפוך אותו לחלק מהחיים של כל תושבי ארה"ב.

הדו"ח קורא לממשלה "לפתח אסטרטגיית פס רחב לאומית, שמטרתה להביא לכל האזרחים האמריקאים פס רחב מהיר וזול, בכלל זה פס רחב אלחוטי, בכל מקום שבו הם רוצים בו ונזקקים לו". כמו כן דורש הדו"ח להציב מטרה של חיבור מספר מסוים של משקי בית, ולהעניק תמריצים לפיתוח פס רחב במקומות שבהם איננו נפוץ.

מריסה מאייר סגנית נשיא גוגל. לא נטולת פניות צילום: בלומברג

עכשיו, נוכחותה של מאייר בחבר הכותבים מעוררת חשש קל שהדו"ח אינו נטול פניות – גוגל תמיד רצתה כמה שיותר פס רחב בכל מקום, כי זה מועיל לעסקיה – אבל זה לא צריך להטריד אף אחד. ההמלצה האחרונה היא הקריטית שבין ההמלצות.

ברחבי העולם מתפתח במהירות מה שמכונה "הפער הדיגיטלי" - זה שבין אנשים שלא זזים מהבית בלי לעדכן את טוויטר ובין אלה שחושבים שאימייל הוא סוג של דואר-איים, שמועבר אולי באמצעות סירות מנוע. זה פער של ממש: בבריטניה כבר מצא מחקר ממשלתי שיש מתאם מובהק בין אנלפבתיות-רשת ובין עוני. בבריטניה, הנמצאת תחת שליטתה (הזמנית?) של מפלגת הלייבור, הממשלה בנתה 6,000 "מרכזי רשת" שמיועדים לשכנע את הבלתי מחוברים להתחבר. חלק גדול מהבעיה הוא טכנופוביה מצדם של הבלתי-מחוברים, ובבריטניה הושגו הצלחות של ממש במאבק בה. הממשלה הבריטית רוצה לחבר את כל תושביה לפס רחב עד 2012.

בארה"ב, כמובן, יש נוגדנים אנטי-סוציאליסטיים חזקים במיוחד, אבל זה בדיוק הפער שהשוק החופשי לא יכול לסגור: מי שלא רוצה להתחבר משום שהוא מפחד, לא ישוכנע על ידי שום פרסומת. זה בדיוק תפקידה של הממשלה, בדיוק כפי שהיא כופה חינוך חובה.

ובצד השני של העולם

"אני שומע/רק חדשות רעות/ ברדיו אפריקה" שרו ה-Latin Quarter לפני יותר מ-20 שנים, והשורה הזו עדיין נכונה מאוד. עם זאת, דברים מתחילים להשתנות. מלחמת האימים בקונגו, הזוועה שלעולם לא די לה, טרם שככה – אבל החל מסוף השנה שעברה, היא מתועדת בזמן אמת באתר "אושאהידי" ("עדות", בסווהילית). שלפחות יידעו.

באחד החלקים היותר מוכים של אפריקה, רואנדה – כן, ההיא שבה נרצחו חצי מיליון במאה ימים – דווקא מתחילים לראות סימנים מעודדים. הפס הרחב הגיע למדינה לפני כמה שבועות, ועורר התרגשות עזה: הרבה אנשים אצו להצטלם עם הכבל שיצא מהאוקיינוס בקניה והגיע לרואנדה. עכשיו חופרים שם את הכבישים, כדי לשתול בהם סיב אופטי. הכלכלה כבר מתחילה לפרוח.

אבל, כמו בשאר אפריקה, הפס הרחב הוא בעיקר אלחוטי, והוא בעיקר חסר. הממשלה, בסיוע הבנק העולמי, מצאה פתרון חדשני: אוטובוס, עמוס ב-20 לפטופים, משוטט בין הכפרים, עוצר כל פעם בכפר אחר ומאפשר למקומיים גישה קצרה לרשת. הגלישה איטית הרבה יותר ממה שאנחנו מורגלים בו, אבל זו התחלה. הסיב האופטי יגיע לבירה קיגאלי בתוך כמה שבועות, ואז הגלישה צפויה להיות מהירה ביותר.

אין רע בלי טוב: צעירי רואנדה לא מורגלים ברשת, והכתב של הבי.בי.סי חושש שהם יהיו טרף קל למלכודות שמגיעות ממדינה אפריקאית אחרת, ניגריה.

והזוכה הוא...

כמדי שנה, נערך בסוף השבוע טקס הענקת פרס האיג נובל, הנקרא על שם אחיו הידוע פחות של אלפרד נובל, ושמיועד ל"מחקרים שגורמים לך לצחוק, ואחר כך לחשוב שוב". קריטריון נוסף הוא "מחקרים שאי אפשר לחזור עליהם, וגם לא כדאי".

בפרס איג נובל לשלום זכו השנה קבוצת חוקרים משוויץ, שבדקה אמפירית את הטענה שעדיף לך שיכו בראשך עם בקבוק בירה מלא ולא בקבוק בירה ריק. בפרס האיג נובל לכלכלה זכו בנקאיה האומללים של איסלנד, על השיטה החדשנית שלהם "להוכיח שבנקים זעירים יכולים להפוך במהירות לענקיים, ולהפך – ובשל ההדגמה שאותו הדבר יכול לקרות לכלכלות שלמות".

פרס האיג נובל לכימיה הלך לצמד יזמים שיצרו יהלומים מטקילה קפואה, ופרס איג נובל לווטרינריות הוענק למחקר שמצא שפרות שהוענקו להן שמות מניבות יותר חלב מפרות חסרות שם. הבנק המרכזי של זימבאבוואה זכה בפרס איג נובל למתמטיקה, משום שהוא מדפיס עזרים רבים – השטרות שלו נעים מסנט ועד מאה טריליון דולר מקומי.

הזוכים בפרס הפגינו חוש הומור, בדרך כלל: אחת הזוכות בפרס לווטרינריות, שלא יכלה להגיע עקב לידה, שלחה תמונה שלה, של בתה הטרייה בתחפושת פרה, ושל פרה. בנקאי איסלנד וזימבאבואה לא טרחו להתייצב לטקס.

המו"לים האמריקאים נערכים לקרב יום הדין

שמועות רווחות על כך שאפל תעשה לספרים מה שכבר עשתה למוזיקה, היינו תמצוץ את לשדם ותהפוך את המו"לים לשפוטים שלה. גם למיקרוסופט יש תוכניות בכיוון ואפילו אסוס מתכוונת להוציא ספר אלקטרוני צבעוני.

המו"לים לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים. המנכ"לית של טיים, אן מור, הורתה לכפופים לה למצוא אסטרטגיה כלשהי כדי "להחזיר את השד הדיגיטלי לבקבוק". השטיק שהם חושבים עליו הוא לא להיכנע לפיתויים של גוגל, אמזון או אפל, אלא לחקות את Hulu ולהוות אלטרנטיבה ליוטיוב. הם רוצים, בקצרה, להיות ההולו של הטקסטים. הם יפתחו חנות מקוונת וימכרו בה מאמרים, במיוחד מאמרי מגזין, ואולי גם ספרים.

הנקודה החזקה ביותר שעומדת לצידם היא שכולם מודים ש"התוכן הוא המלך": איכותו של מכשיר נקבעת במידה רבה על ידי התוכן שהוא מציע למשתמש לצרוך. הבעיה היא, ובכן, שכבר עכשיו אנשים לא מוכנים לשלם עבור מאמרים ברשת, אז לא ברור מה גורם למור ולתומכיה לחשוב שאנשים ידדו לחנות מיוחדת בשביל זה.

הצורה היחידה שבה המו"לים יוכלו להילחם בגל העולה של קוראי ספרים/טבלטים הוא ליצור מכשיר משלהם, ורצוי שיהיה יותר סקסי מכל מה שגוגל/אמזון /אפל/אסוס וכל השאר יוכלו לבנות. לא סביר שזה יקרה, ולמעשה היוזמה החדשה אוסרת בדיוק על כך. אז מה נשאר? נשארת העובדה שאין להם מוצא אחר.

קצרצרים

כתבנו על ניסיון ההתאגדות הנואש של המו"לים. האיש שעלה על רעיון ההתנגדות הנואשת בתחום העיתונים, רופרט מרדוק, מסתבר כטכנופוב לא קטן, שכאשר נודע לו שהפך – לאחר מאמצים מסוימים מצידו – לבעליה של מייספייס, הפטיר בגועל, "נו, עכשיו נכנסנו לעסקי המעקב" (stalking, במקור). את מייסדי גוגל הוא שאל "למה אתם לא קוראים עיתונים?". בקיצור, דינוזאור של ממש.

האם נבלמה עלייתו של בינג? בחודש אוגוסט, מדווח אתר המדידה StatCounter, ירד נתח השוק של בינג מ-9.6% ל-8.5%, וגוגל הרוויחה על חשבונו. יש לציין שההערכה הזו עומדת בסתירה להערכותיהן של חברות המדידה נילסן, Comscore ו-Hitwise, שכולן דיווחו על עלייה בשימוש בבינג.

בעוד פחות מחודש, צפויה מיקרוסופט להשיק את מערכת ההפעלה החדשה שלה, חלונות 7. אבל מערכת ההפעלה שלה מתחילת העשור, חלונות XP, לא הולכת לשום מקום. הנה עשר סיבות מדוע היא תישאר איתנו עוד הרבה, הרבה זמן. ראויה לציון העובדה של-XP אשכרה יש קבוצת לקוחות שנאמנת לה. לא שום דבר שדומה לכתות מסוימות שסוגדות לפירות תאווה ידועים, אבל בכל זאת.

לראשונה, יישלח צו בית משפט באמצעות טוויטר. בית המשפט העליון הבריטי, מוסד מכובד ועתיק, הגיע למסקנה שזו הדרך הטובה ביותר ליידע משתמש טוויטר אלמוני שהוא חייב להפסיק להתחזות לבלוגר ימני, דונאל בליינלי. מעניין מה יקרה אם המשתמש האלמוני פשוט יתעלם מהצו.

שמעתי על תיעוב כלפי הסלולרי שלך, אבל זה קצת מוגזם: איזה פסיכי נכנס לחנות אפל בסינסינטי, התלונן בקולניות על תקלה כלשהי באייפון שלו – הדו"ח המשטרתי לא פירט איזו תקלה – ואחר כך הודיע נחרצות שהוא שוקל "לתקוע איזה תשע מילימטר" בג'יזספון האומלל. בנקודה זו הואיל הטמבל להראות לעובדי החנות שהוא אכן נושא עליו תותח מתנייע בקוטר האמור, המשטרה הוזעקה, והוא מואשם באיומים בנסיבות מחמירות.