דו"ח טכנולוגי: פייסבוק ממשיכה לצפצף על פרטיות המשתמשים
הרשת החברתית מעניקה למפתחים גישה ישירה לתיבות הדואר של המנויים בה, רופאים ומתלמדים חושפים פרטי פציינטים ברשת, חברת נשק מושמצת משפצת תדמיתה בבלוגים וברית המועצות עלולה להנחית מכת מוות מן הקבר
גן עדן לספאמרים
פייסבוק לא התרשמה, ככל הנראה, מהעובדה שקנדה מצאה שהיא עוברת על חוקי הפרטיות שלה בכך שהיא מעבירה מידע על המשתמשים לאפליקציות צד שלישי. עכשיו מתכוונת הרשת החברתית הגדולה בעולם – 300 מיליון משתמשים ברמה זו או אחרת של פעילות – לעזור לפרטיות להפוך למוצג מוזיאוני.
יוזמה חדשה של פייסבוק תאפשר למפתחי אפליקציות גישה לעדכוני הסטטוס ולתיבות הדואר של המשתמשים, כדי שיוכלו לעשות מהם כסף. עדכוני הסטטוס – נו, מילא. אם החלטת להודיע לכל העולם ואשתו – וזו ברירת המחדל של פייסבוק - שהרגע רכשת פיצה, אתה לא באמת יכול להתלונן.
מיילים – זה כבר נושא אחר. המשמעות של המדיניות החדשה היא שלכל מיני כותבי אפליקציות תהיה גישה לתיבת המייל הפנימית של פייסבוק, והם יוכלו לסרוק אותה בחיפוש נואש אחר מצלצלים מזדמנים. אפליקציות תמיד היו נקודת התורפה של פייסבוק: על פי הגדרות הבסיס של הפרטיות בפייסבוק, די בכך שאחד ה"חברים" שלך משתמש באפליקציה כדי שיקבל מידע די מדויק עליך. עכשיו, כמסתבר, זה צפוי לכלול כריית-מידע ישירה.
הבעיה היא פחות פייסבוק – מדובר בעוד חברה שרוצה לעשות כמה שיותר כסף בכמה שפחות השקעה, וזה פחות או יותר לגיטימי – אלא במשתמשים. ארגוני הפרטיות אומרים בייאוש מסוים שלמרות שמדובר בכלי חודר פרטיות יותר מאשר סריקת המייל של ג'ימייל – שכל משתמש ג'ימייל מרשה לגוגל לעשות – נראה שרוב המשתמשים פשוט לא שמים לב, אלא רצים לחידון הבא או לבדיחה הגרועה החדשה. ככה זה בעולם שמבדר עצמו למוות.
וכמובן, משתמשים מסוגלים בהחלט להפר את פרטיותם של משתמשים אחרים. מה שמוביל אותנו ל...
רופא, חדל קשקשת
אחד ממייסדי טוויטר אמר פעם שהוא חשב על שירות שיהיה יעיל בעיקר לפרמדיקים, לנהגי אמבולנסים ולשאר חברי זרועות ההצלה. מסתבר שהוא אכן פופולרי בקרבם – אבל לא בהכרח בהקשר המקורי.
טוויטר כפלטפורמה לרכילות רפואית איור: יונתן וקסמן מחקר שפורסם ב-Journal of the American Medical Association מצא דוגמאות לרכילויות שהפיצו רופאים מתלמדים וחובשים באמצעות טוויטר ופייסבוק, שבחלק מהמקרים נגעה לפציינטים שבהם טיפלו – ובחלק מהמקרים חשפה מספיק מידע כדי לזהות את הפציינט. כמחצית מבתי הספר לרפואה בארה"ב דיווחו שתלמידיהם פרסמו מידע בלתי ראוי ברשת. ב-10% מהמקרים מדובר בהפרת פרטיותם של פציינטים.
כחלק מהמגמה של מעקב בלתי פוסק של מעסיקים/מורים כלפי מועסקים/תלמידים, גילו בתי הספר שורה שלמה של מעשים "לא ראויים" אחרים ברשת – משכרות בתפקיד ועד הערות גזעניות, סקסיסטיות, או זלזלניות בחולים. ברוב המקרים זה הסתיים בנזיפה, אבל בחלק מהמקרים העובד פוטר מתפקידו.
הבלוג כמשפץ תדמית. בערך
דובר צה"ל, שים לב: ישות מושמצת לא פחות מכוחותינו המזוינים, חברת טייזר, החליטה שהדרך לשפר את תדמיתה היא לפתוח בלוג.
טייזר היא חברה המייצרת מגוון כלי משחית שנכנסים תחת הקטגוריה של כלי נשק בלתי קטלניים. רוב מוצריה הם וריאציה כלשהי על הרעיון הבסיסי של רובה הלם חשמלי: התוקף – בדרך כלל איש כוחות הביטחון – יורה לעבר הברנש השלילי צמד אלקטרודות זעירות שיוצאות מהטייזר שבידו, חודרות את עורה של המטרה, וגורמות לה היכרות קצרה אך זכורה היטב עם 50,000 וולט. הנשק האחרון של טייזר, רובה ה-X3, מתמודד עם בעיה שהציקה ללקוחות החברה במשך שנים: מהירות הטעינה האיטית של הנשק לאחר הירי. הוא מסוגל לתקוף כמה מטרות במקביל.
עד כאן, בלשונו של שר החוץ שלנו, הכל גן עדן. דא עקא, שלמרות מטרותיה הטובות של החברה – עבריין המום שמסוגל לאחר זמן להגן על עצמו בבית משפט, במקום עבריין מת, או במקרה הגרוע יותר חף מפשע מת – יש לנשק כמה תוצאות לוואי לא רצויות. ראשית, אנשים שסובלים ממחלות לב עשויים למות כתוצאה מפגיעה מטייזר, ולמשטרה יש קושי מסוים להבחין בינם ובין האוכלוסייה הכללית. שנית, ובעייתי יותר, הטייזר הוא כלי עינויים נהדר. הוא לא משאיר סימנים, הוא מטיל אימה בצורה יוצאת דופן, והוא מחולק לשוטרים כציוד מן השורה. טענות על שימוש לרעה בטייזר רודפות את המכשיר מיום שיווקו.
התוצאה היא שם רע. בנסיון להתמודד עם הבעיה, טייזר משתמשת בכל כלי אפשרי של תקשורת חברתית כדי לשנות את תדמיתה, במיוחד כדי לתאר את כלי המשחית שלה ככלים חביבים ומועילים ואפילו כיפיים. החברה צדה כל דיווח עוין ומגיבה עליו במהירות, לפני שהוא יהפוך לעובדה שאין עליה עוררין.
אבל – שוב, דובר צה"ל, תשומת לבך – החברה משקיעה לא רק בהסברה, אלא גם בשינוי המציאות. דגמים חדשים של הטייזר, שמונפקים לכוחות המשטרה, מגיעים עם מצלמת וידיאו שמופעלת עם הנשק; אם יהיו דיווחים על שימוש לא ראוי בנשק, יהיו לכך ראיות. מחלקות משטרה מסוימות כבר החלו לצייד את הנשק במונה אלקטרוני שסופר כל ירייה – והן דורשות הסברים מהשוטרים על כל אחת ואחת מהן. בקצב הנוכחי, יצטרכו השוטרים המאוכזבים לחזור לשיטה הישנה של "הוא תקף בפראות את מכשיר הקשר שלי, ונגח אותו 13 פעמים".
ואם כבר חזרה לטכניקות אלימות ישנות...
בזמן שישנתם
אחד המאורעות המשמחים בהיסטוריה הוא קריסתה לאבק, כמעט ללא ירייה, של אימפריית הרשע הסובייטית. היא חדלה להתקיים רשמית ב-1992, חודשים ספורים לאחר ניסיון ההפיכה הכושל של הריאקציונרים נגד מזכ"ל המפלגה גורבצ'וב. באחת, התפוגג הסיוט שרדף את העולם מאז 1949: הסכנה של מלחמה גרעינית בין הגושים. מי שלא גדל עם התחושה שפטריה גרעינית מחוץ לחלון, בלי התרעה מוקדמת, היא אפשרות סבירה בהחלט – יתקשה להבין את הזמנים.
דא עקא, שכעת מסתבר שהאפשרות הזו לא לגמרי נעלמה. במה שנראה כמו פארודיה על הסרט "ד"ר סטריינג'לאב", הסובייטים אכן בנו "מכונת יום הדין", מערכת שתפקידה להבטיח שאם מולדת הסוציאליזם תותקף ראשונה בנשק גרעיני, אף קפיטליסט לא יישאר בחיים כדי ליהנות מהעולם. במילים פשוטות יותר, מערכת שתפקידה לשגר נשק גרעיני לשורה של נקודות אסטרטגיות, במקרה שהיא חושבת שברה"מ ספגה התקפה גרעינית. המערכת מדלגת על כל הנושא המציק של בקרה וקבלת החלטות מצד דרגים פוליטיים. גם אם התקפה מוקדמת אמריקאית היתה עורפת את כל הפיקוד הסובייטי, חיישנים היו מזהים את ההתקפה – ומבקשים בנימוס מהקצין התורן למחוק את הציוויליזציה האנושית.
הסרט "ד"ר סטריינג'לאב", שהתבסס על החרבת העולם בגלל קולונל אמריקאי לא שפוי ומערכת "יום הדין" סובייטית שנשמרה בסוד יצא ב-1964. המערכת הסובייטית, שכונתה Perimeter, הוקמה 20 שנה אחר כך – ב-1984. שם אחר למערכת, מאוד הולם, היה מרטוואיה רוקה – "היד המתה".
והבעיה היא שלא מדובר בעוד פריט טריוויה מעידן שעבר מהעולם וטוב שכך – "היד המתה" עדיין שם, והיא ממשיכה לתקתק. המערכת לא פורקה מעולם, הרוסים המשיכו לשדרג אותה – וכעת היא עדיין שם, מחכה לפקודה. והתשתית הרוסית, עד כמה שזה נשמע לא סביר, נחותה מהתשתית הסובייטית. הנחמה היחידה היא שכיום, סביר הרבה פחות שהקצין שבמשמרת יחריב את העולם על דעת עצמו. בהנחה, כמובן, שבניגוד למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ב"סטריינג'לאב", הוא לא יהיה שיכור ברגע הפקודה.
קצרצרים
רוכשי האייפוד נאנו החדש, ההוא שמכיל מצלמה, מתבקשים לא להגיע עם הגאדג'ט לחדר ההלבשה של חדר הכושר שלהם. חברת Life Time Fitness, שמפעילה 84 חדרי כושר ב-19 מדינות אסרה על הכנסתו לחדרי ההלבשה, משום שאין אפשרות לדעת אם בעל המכשיר הוא משתמש תמים ששומע שירים להנאתו או סוטה שמצלם את סביבתו. מסיבות דומות, היה מי שרצה להעביר מוקדם יותר השנה תקנה שתכריח כל גאדג'ט נושא מצלמה להשמיע קול ברור ומובן של צילום בעת הפעלתה.
מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, הכריז אתמול (ד') שגוגל שוב מחפשת מציאות, ושלאחר תקופה ארוכה של התאפקות, היא תתחיל בקרוב לבלוע חברות קטנות כאילו היו מיני שוקולדים. המטרה שלו, לדבריו, היא רכישה של חברה קטנה אחת כל חודש.
בצמרת הממשל האמריקאי ניטש ויכוח עז בשאלה מה לעשות באפגניסטן, אבל מבחינתו הצבא האמריקאי כבר החליט: הוא בונה צפלין ענק וסופר מתוחכם, שישהה בשמי המדינה ההררית כמעט ללא מגע יד אדם. אנחנו מדברים על מפלצת באורך 250 רגל, שבניגוד לצפלין מן השורה תהיה גם מסוגלת לנווט במהירות יחסית באמצעות כמה מדחפים, ותוכל לשהות באוויר עד שלושה שבועות או עד שטיל של הטאליבאן יוריד אותה, מה שיבוא קודם.
ממשלת בריטניה מקדמת במהירות מס מיוחד, בעלות של חצי ליש"ט מדי חודש, שיוטל על כל המחזיקים בטלפון קווי בממלכה המנוטרת. המטרה: קידום רשתות פס רחב מהירות במיוחד בכל רחבי בריטניה. ההכרזה יצאה מפיו של ה"ה סטיבן טימס, השר של הוד מלכותה לענייני בריטניה הדיגיטלית. השמרנים הודיעו כי יתנגדו למס, משום שהוא מס ומשום שהוא מוטל אנשים שמשתמשים בטכנולוגיה ישנה.
נוסטלגיטק: היום לפני 30 שנה, ה-24 בספטמבר 1979, הושק שירות הרשת המסחרי הראשון, קומפיוסרב. רצוי להזכיר שזה היה בתקופה שב-IBM עדיין חשבו ששוק המחשבים האישיים יצליח למכור עשרה מכשירים, אולי. ב-1981 כבר היו לשירות כעשרת אלפי מנויים. למרבה הצער, קומפיוסרב לא הצליחה להתמודד עם הרשת, והיום היא מחלקה נשכחת של AOL.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
