המפרסמים בישראל לומדים מהספאמרים
גולשים שיטעו בהקלדת שמות אתרים פופולריים יופנו לעמוד פרסומת שהציבה סוכנות הפרסום מקאן-אריקסון - שיטה המקובלת אצל מפיצי ספאם. אלדד וייברגר, סמנכ"ל קריאייטיב במקאן-אריקסון: "קשה לשבור את מחסום האדישות של הצרכן"
בצד הפרסומות, האתר מציג כפתור העברה לאתר שאליו התכוון המשתמש. בין שמות האתרים אשר נקנו על ידי הקמפיין כלולים nsn.co.il, המפנה ל-msn.co.il, ,mama10.co.il המפנה ל-nana10.co.il ועוד.
אתר הפרסומת צילום מסך
הנוהג של קניית שיבושים של שמות אתרים נפוצים, הידוע בשם Typo squatting, נחשב על ידי רבים לסוג של ספאם משום שהוא מבצע למעשה מחטף של כוונותיו של הגולש. בארה"ב, חוק ה-Anticybersquatting Consumer Protection Act שעבר ב-1999, רואה בניצול שמות דומיין משובשים כפגיעה בזכויות הצרכן, ורואה ברישום דומיינים אשר דומים באופן מטעה לשמות רשומים כעבירה פדרלית. אתרים רבים מתגוננים מכך על ידי רכישת עשרות צירופים ושיבושים של שמות הדומיין שלהם בעצמם, ומפנים מהם לאתר האמיתי.
על פי אלדד ויינברגר, סמנכ"ל קריאייטיב במקאן-אריקסון, הקמפיין הנוכחי אינו דומה לאותם typo squatters המתלבשים על טעויות הקלדה בשמות אתרים גדולים, מכיוון שהקמפיין נותן לגולשים מענה לבעיה שבגללה הקלידו את הכתובת השגויה. "התגובות לקמפיין נהדרות", אמר ויינברגר ל"כלכלכיסט", "גם מהלקוחות שהורידו מאות קופונים בכמה ימים מאז שהקמפיין הושק וגם בשיחות רבות באינטרנט סביב הקמפיין".
ויינברגר ציין כי הקמפיין לא נעשה בתיאום עם האתרים שאליהם התכוונו לפנות הגולשים, אולם במקרים שבהם נוצר קשר, האתרים הביעו שביעות רצון מהקמפיין עקב כך שהפרסום מפנה את הגולש לאתר בסופו של דבר. "אנחנו מביאים אליהם תעבורה שאחרת היתה הולכת לאיבוד". עם זאת, ניתן להניח שרוב הגולשים המקישים כתובת שגויה ינסו להקליד אותה שוב, או ייעזרו במנוע חיפוש, כך שהתעבורה שלהם לא היתה הולכת לאיבוד.
לסיכום, הדגיש ויינברגר כי הסיבה שהקמפיין נתפס כחיובי, על ידי צרכנים ופרשנים כאחד, היא שהוא "מרענן את המקום העמוס לעייפה של הפרסום והשיווק בארץ. קשה לשבור את מחסום האדישות של הצרכן, שכבר למד להתעלם מהכל".
