$
התעשייה

הייטק כמו בקיבוץ: הסטארטאפיסטים לא רוצים לעבוד לבד בבית

המשבר הכלכלי מוציא יזמי הייטק מהמשרדים הקטנים, מבתי הקפה ומהגראז'ים אל מתחמי ה־coworking - חללים פתוחים שבהם הם שוכרים שולחן תמורת מאות שקלים בחודש. על השקט והפרטיות הם מוותרים בשביל הקשרים, הייעוץ החינמי והאווירה הקהילתית

עומר כביר 11:5123.09.09

כשיואב סגל, יזם הייטק עצמאי, בא למשרד בבוקר, הוא קודם כל לוקח בקבוק בירה ממקרר הבירות המשותף. אחר כך הוא ניגש לחלל גדול ופתוח, בוחר לעצמו שולחן פנוי ומתחיל לעבוד. מימינו נמצא עורך דין, מולו ליצן רפואי, ובצד השני של החדר במאית סרטים. לאף אחד מהם אין קשר למיזם שלו.

 

לסביבת העבודה יוצאת הדופן הזו קוראים coworking - אופן ספייס ללא תאים או מחיצות שבו יכולים עובדים עצמאים לשכור שולחן עבודה סמוך לעצמאים אחרים. העלות, מן הסתם, גבוהה יותר מאשר עבודה בבית, אבל זולה בהרבה משכירת משרד פרטי. "coworking זה תחליף מעולה לעבודה לבד בבית או בבית קפה", מספר סגל, שהחליט להקים את הסטארט־אפ שלו בחלל coworking בתל אביב. "זה מקום שכיף ונעים לעבוד בו. אין לך טריטוריה משלך, שולחן או כיסא קבוע. בכל פעם אתה יושב במקום אחר. יש תחושה של חדר אוכל בקיבוץ, ונוצרת סוג של קומונה, קהילה. סביבה מלאת השראה".

 

את המושג coworking טבע ב־2005 בראד ניוברג, שהקים בסן פרנסיסקו את אחד מחללי העבודה השיתופיים הראשונים בעולם, ה־Hat Factory. התופעה התפשטה במהירות, וחללים כאלה קיימים כיום באוסטרליה, ברזיל, בריטניה, איטליה, ספרד, מצרים, דרום אפריקה והודו.

  

מתחם coworking ירושלמי. "התרומה העיקרית שמתקבלת מהמקום היא הרעש שבין השולחנות" מתחם coworking ירושלמי. "התרומה העיקרית שמתקבלת מהמקום היא הרעש שבין השולחנות" צילום: גיא אסיאג

 

בארץ התופעה עדיין בחיתוליה. המתחם הראשון הוקם בירושלים לפני כשנה, בתחילת 2009 הצטרף אליו מתחם דומה בתל אביב, ובקרוב עתידים להיפתח עוד מתחמים בפריפריה. "כל יזם שעובד אצלנו מקבל שולחן, כיסא ואינטרנט אלחוטי. אבל התרומה העיקרית שהוא מקבל מהמקום היא הרעש שמתקיים בין השולחנות", אומר אלי הילמן, יזם עצמאי, מפתח סדנאות Out Door Training בארגונים, ומבעלי המתחם התל אביבי The Hub.

 

"היזמים מתייעצים אחד עם השני, חולקים רעיונות, ניגשים למכרזים ביחד, קונים שירותים זה מזה. יצרנו קהילה שיודעת ללמוד אחד מהשני". העבודה עצמה מתבצעת בחלל פתוח גדול הכולל כיסאות ושולחנות עבודה מתגלגלים, שאותם יכול כל יזם למקם לפי רצונו. אפשר למצוא שם את כל ההטבות המקובלות במשרדים מודרניים - מטבחון עם קפה וכיבוד קל, מרפסת שמש, פינות מנוחה עם פופים וכמובן חדר ישיבות, שאותו אפשר לשכור לפי שעה.

 

כיום פועלים בהאב תל אביב 23 יזמים, ועד סוף השנה מקווים בעלי המתחם להגיע ל־40 חברים. עוד 30 יזמים פועלים במתחם בירושלים, שמופעל על ידי PresenTense, ארגון בינלאומי שמטרתו לסייע ליזמים חברתיים. יזמים שמבקשים להצטרף למתחמים רוכשים מנוי מהמפעילים לפי שעות העבודה המבוקשות: מיום בשבוע תמורת 100 שקל לחודש עד חמישה ימי עבודה בשבוע ב־750 שקל לחודש בירושלים או 500 שקל לחודש בתל אביב. ההצטרפות היא דרך אתרי האינטרנט של המתחמים.

 

הרעיונות עלולים לזלוג החוצה

 

לטענת מפעילי המתחמים, תופעת ה־coworking עתידה לפרוח בישראל בתקופה הקרובה. אחת הסיבות לכך היא המשבר הכלכלי והעלייה במספר מפוטרי הייטק. "יש הרבה יזמים עצמאיים, אבל המשבר הכלכלי גם גרם לאנשים לחסוך בהוצאות כספיות ומקשה על החזקת משרד לבד", אומרת מיה שריג, מנהלת אזור ירושלים ב־PresenTense.

עם העצמאים שפועלים במתחמים אפשר למנות סטארטאפיסטים ברשתות חברתיות ופרסום מקוון בשלבי הפעילות הראשונים, מעצבי אתרים פרילנסרים שמעדיפים לעבוד בחברותא במקום לבד בבית, כתבים של עיתונים זרים ללא משרד בישראל, ואפילו ליצן רפואי שמפתח במתחם סדנאות ותוכניות הדרכה.

סגל והילמן במתחם העבודה המשותף בת"א. "תחושה של חדר אוכל בקיבוץ" סגל והילמן במתחם העבודה המשותף בת"א. "תחושה של חדר אוכל בקיבוץ" צילום: אוראל כהן

 

עם זאת, העבודה במתחמי coworking אינה מתאימה לכולם, ויש לה כמה חסרונות בולטים והמרכזי שבהם: היעדר פרטיות ודיסקרטיות, חיסרון גדול במיוחד בעבור סטארטאפיסטים שמפתחים פרויקט בעל קונספט ייחודי. "עלול להיווצר מצב שבו רעיון יזלוג החוצה, ובעל הרעיון לא יידע מזה עד שיראה אותו אצל מתחריו", אומר הילמן.

 

עוד חיסרון נובע מעצם העבודה באופן ספייס נטול מחיצות ורועש. "ההאב הוא כמו תחנת רכבת", אומר סגל. "הרבה יזמים עוברים ויש הרבה התרחשויות. לפעמים זה מבלבל ומוציא מפוקוס. לפעמים יזמים אחרים מבקשים עזרה, וזה מסיח אותך מהעבודה על המיזם שלך. דרושה בגרות מסוימת כדי לעבוד במקום כזה".

 

סגל מקים במתחם בתל אביב את הסטארט־אפ Hoody, רשת חברתית לשכנים ושכונות. "זה מקום שמאוד נעים לפעול בו ולעבוד בו, אבל אני לא שם רק בשביל הכיף", הוא מספר. "היתרון הגדול של עבודה שם הוא התמיכה מיזמים אחרים. יש עם מי לדבר ולהתייעץ בנוגע לדילמות ולבעיות שמתעוררות בעבודה, ואפשר לראות את הדברים מזווית אחרת ולקבל עצות".

 

פעילות המתחמים אינה מתמצה בהשכרת מקום עבודה. "אנחנו עורכים ליזמים הרבה קורסים והכשרות", מספרת שריג. "החל באיך להקים אתר אינטרנט מקצועי בחמש דקות, וכלה באיך לכתוב תוכנית עבודה, לגייס משאבים או לנהל צוות". לקורסים ולסדנאות יכולים להגיע גם יזמים שאינם עובדים במתחם. "כל מי שרוצה ללמוד איך לחדד רעיון, איך לבנות תוכנית עסקית יכול להשתתף", אומר דני גל, גם הוא מבעלי ההאב בתל אביב. "הקהילה שמשתתפת באירועים האלה מונה 700 איש, בהם מנהלים בכירים שפוטרו מחברות הייטק בעקבות המשבר, שהחליטו להיות עצמאים".

 

בהאב תל אביב מתקיימת מדי יום חמישי ישיבת סיעור מוחות של כל היזמים, שבה יכולים המשתתפים להתייעץ עם עמיתיהם. "מתקיים דיאלוג פתוח באווירה חברית, שמאפשר להעלות דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים ולקבל עצות וזווית ראייה חדשה", מספר סגל. נוסף על כך נערכים במקום אירועים ליצירת גיבוש בין היזמים, ובהם מסיבות, הקרנות סרטים והופעות חיות על גג המתחם.

 

היזמים נותנים שירותים זה לזה

 

הקשרים החברתיים שנוצרים בין היזמים השונים גם מובילים לשיתופי פעולה עסקיים. "אצלנו בהאב עובדים עורך דין, רואה חשבון, בונה אתרים ואיש שיווק. בעלי המקצוע האלו הם יזמים בפני עצמם, אבל גם נותנים שירותים זה לזה. נוצר מצב שבו המתחם מספק ליזמים עצמאיים חלופה לכלים שקיימים בארגונים גדולים, כגון שיווק וכספים. היזם יכול לרכוש את השירותים האלה מהיזמים האחרים או ללמוד מהם איך לבצע אותם בעצמו".

 

דן בראון, שמנהל ועורך את אתר eJewishPhilanthropy.com מהמתחם בירושלים, מספר שהעבודה במקום סייעה לו רבות בקידום ובהפעלת האתר: "יש שם עוד יזמים עם פרויקטים בעולם היהודי, שהוא גם העולם של המיזם שלי, ולא פעם אני מקבל מהם רעיונות לפעילויות שונות. יזמים אחרים קישרו אותי עם עמותות בישראל, דבר שעזר לי להבין את הבעיות שעמן הן מתמודדות ואיך לעזור להן. היכולת להתרועע עם אנשים וליצור נטוורקינג היא כלי חשוב שפשוט לא מקבלים מעבודה בבית".

 

המתחמים בתל אביב ובירושלים משתייכים לקהילה גלובלית. ל־PresenTense סניפים בניו יורק, בשיקגו ובבוסטון, שבהם ייפתחו בקרוב מתחמים דומים. האב תל אביב הוא חלק מרשת בינלאומית שמפעילה 15 מתחמים בכל העולם, ועוד 40 מתחמים נמצאים בשלבי הקמה שונים. בסך הכל מחברת הרשת בין 4,000 יזמים בקירוב.

 

בעבור סגל לחיבור לרשת הזו יש ערך ממשי: "אחרי שהפרויקט שלי הוצג בהאב הולנד יצרה איתי קשר חברת אינטרנט מקומית ועכשיו אנחנו בדרך לשתף פעולה. זה דבר שפשוט לא היה קורה אם הייתי בוחר לעבוד מהבית".

 

בשנה הבאה מתכננים בעלי ההאב להקים עוד שלושה מתחמים בפריפריה ובמקביל לנסות להחדיר את הרעיון גם לארגונים גדולים. "ההפריה בין האנשים מייצרת פתרונות יצירתיים, שבארגונים גדולים קשה לפעמים להגיע אליהם", אומר גל. "חברות גדולות קונות סטארט־אפים בגלל החדשנות, אבל הן מעדיפות לייצר אותם אצלן. אם נקים מתחמים כאלו בארגון גדול, הסטראט־אפ יצמח בתוך הארגון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x