מ־MTV לגיימינג הישראלי: המשחק של אולמרט

כששאול אולמרט ואיציק בן בסט הגיעו לפני כשנה לפגישה עם משקיע ההון הסיכון המוכר בעולם, מייקל מוריץ, הם היו בטוחים שיופתע מזוג יזמים בשנות ה־30 לחייהם שעדיין נושמים וחיים משחקי מחשב. אך הפגישה הוגדרה כמוצלחת. כמה חודשים לאחר מכן חתם מוריץ, האיש שהוביל את קרן סקויה להשקעה בגוגל, על צ'ק של 4.1 מיליון דולר לחברה החדשה של אולמרט ובן בסט, גיימגראונד. היתה זו ההשקעה הראשונה אי פעם של סקויה בחברה ישראלית שמפתחת מוצר לצרכן הפרטי.

שאול אולמרט, שיתארח מחר (ג') בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג, כבר בן 34, ועדיין גיימר כבד. בניגוד לאביו, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, לשאול אולמרט אין כל כוונה ללכת לפעילות ציבורית. הוא מבלה שעות מול כל קונסולות המשחקים: נינטנדו לדורותיה, סוני פלייסטיישן, ומערכת האקסבוקס של מיקרוסופט. הוא דואג לשחק על גבי הבלקברי שלו, להציץ במשחקי אייפון, ומקדיש זמן רב למשחקי מחשב עם ילדיו, עלמה (6) ואיתמר (4). "זה נפלא להתפתחות שלהם ולתקשורת עם ההורים שלהם", הוא מציין.

שאול אולמרט. "הצרכנים לא יוציאו הון על קונסולות, אבל ישלמו יותר על תוכן" צילום: עמית שעל

כבר מאז גיל 6, מאז שהחזיק לראשונה ג'ויסטיק ביד, ידע אולמרט שהוא רוצה לעשות משחקים כשיהיה גדול. בינתיים די מצליח לו. לאחר שהשתחרר מהצבא ב-1996, שבו שירת כמדריך לומדות במפח"ש (כיום מז"י), למד בגרמניה, ולאחר מכן התגורר במשך עשר שנים בארצות הברית, שם עבד כמנהל חטיבת המשחקים של MTV, חטיבה שמגלגלת עשרות מיליוני דולרים בשנה, וכוללת את משחקי המותגים ניקלודיאון, שוקווייב, ניאופטס וניק ג'וניור. לפני כן כיהן אולמרט כסמנכ"ל בתאגיד משחקי הקז'ואל הישראלי אוברון. בינואר 2008 חזר לישראל עם אשתו ורדית וילדיו, והחליט לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: משחקים.

אולמרט חבר לאיציק בן בסט, יוצא חברת בליזארד ולשעבר מנהל בכיר, בפיתוח משחק רב־המשתתפים הפופולרי World of Warcraft. יחד הם הקימו את חברת ההשקעות מדיה ארקייד, שבמסגרתה הם מנהלים ארבע חברות מדיה אינטראקטיבית. מאז חזרתו לארץ הצליח אולמרט לגייס הון לכל חברות הפורטפוליו שלו ממיטב קרנות ההון סיכון: סקויה, בסמר, כרמל וגלובספאן. בשנה האחרונה גייס אולמרט יותר מ־16 מיליון דולר. וזו רק ההתחלה - בכוונתם להשקיע בשתי חברות מדיה נוספות בשנתיים הקרובות.

"דור חדש של יזמים"

אבל מדיה ארקייד, מבחינתו של אולמרט, היא לא רק חברת השקעות. "אנחנו לא מעוניינים לראות איך הכסף מחזיר את עצמו במהירות הגדולה ביותר", הוא מספר, "אנחנו מעוניינים להקים מיזמי אינטרנט ישראליים מהיסוד". בשתיים מהחברות, גיימגראונד ונטאליין, משמשים אולמרט ובן בסט מייסדים לכל דבר. בסאנדיי־סקיי ובוויקס משמשים השניים שותפים מרכזיים וחברי הנהלה. "אנחנו לא מעורבים בעבודת המנכ"ל אבל בוודאי שותפים להחלטות מרכזיות כגון גיוס עובדים, כולל ראיון עם כל עובד חדש", הוא מספר, "אנחנו נמצאים בישיבת מוצר שבועית, וכשמדובר בבניית תקציב, גיוס כספים, וכל תוכנית אסטרטגית, אנו שותפים מלאים".

הניסיונות להקים חברת גיימינג ישראלית נידונו לכישלון פעמים רבות. אוברון נותרה האמדוקס הישראלית בתחום הגיימינג, ואין לה יורשים באופק. אולמרט מאמין שישראל חווה כרגע שינוי מגמה. "בניגוד לבני דורי, שגדל בעידן של טרום־אינטרנט וערוץ אחד, כיום צומח בישראל דור חדש של יזמים שגדלו בסביבה תרבותית שיש לה מכנה משותף רחב עם שאר העולם. לפני עשר שנים יזמים ישראלים רצו להקים את האינטל והסיסקו הבא. כיום הם רוצים להקים את הפייסבוק הבא. אם פעם עובדי ההייטק היו בוגרי טכניון שלא ראו אור יום, כיום אפשר לראות רב־תרבותיות - עולים חדשים, חרדים, קיבוצניקים, ערבים ישראלים. המגוון מעיד שכבר מזמן לא מדובר בתעשייה נישתית".

אולמרט אמנם מודה שתוכן הוא לא משהו שישראל מצטיינת בו, אבל מבחין בניצני השינוי. "קרן JVP הירושלמית מבצעת השקעות ענק בחברות ניו מדיה", הוא מפרט, "קרן גריילוק השקיעה לא מזמן בדה בוקס, שהיא תוכן בלתי רגיל. ובתור עובד MTV לשעבר אני יכול להגיד לך שהם לא נופלים מחברות בינלאומיות. בנצ'מרק השקיעו בחברות הגיימניג פנטקטיקס, וולי (שנסגרה בשנה שעברה - א"ג) ופאוור צ'לנג'. את לבפיקיסיז ומומניז מקבלים בצורה יפה. מתחילים לקום כאן יותר ויותר כנסים של תעשיית המשחקים הישראלית, ואפשר לראות יותר השקעות ויותר שותפי הון סיכון שעוסקים בכך".

Avatar - The Last Airbender, משחק שפיתח אולמרט ב-MTV

העתיד שבתוכן

אז מהו הדבר הבא בעולם הגיימינג, לפי אולמרט? לדבריו, המילה האחרונה היא טשטוש גבולות. "המגמה המרכזית שאני רואה היא הקונסולידציה - ההתכנסות של כמה מוצרים למוצר אחד", הוא מסביר. "אם פעם היה לך טלפון, פאלם פיילוט ומצלמה דיגיטלית, היום הכל מתכנס לטלפון אחד. התכנסות דומה מתרחשת גם בתוך הרשת: אם פעם היית מעלה את התמונות שלך לפליקר, ומתקשר עם החברים דרך אתר חבר'ה או מייספייס, היום אתה עושה הכל באותו מקום. אתרי תוכן גדולים כמו CNN ממהרים לאמץ את כל הכלים הרלבנטיים, בהם פייסבוק, טוויטר, SMS. תמונות מזמן לא מוגבלות לפיקאסה או לפליקר. כיום אפשר לבצע את כל הפעולות האלה בפייסבוק".

מגמה נוספת שאולמרט מסמן קשורה לאיבוד הקשר בין החומרה לתוכן. "נעלמה התפיסה שהחומרה מכתיבה לשחקן באילו משחקים הוא ישחק וכמה הוא ישלם עליהם", הוא אומר. "מחירי הקונסולות החשובות, כגון פלייסטיישן 3 ובנות דורה, נפלו בצורה משמעותית. כיום לא צריך מכונת משחקים מיוחדת, ואפשר לשחק גם במחשב, בסלולר ואפילו

פורטפוליו מי ומי במדיה ארקייד רשימת הסטארטאפים ששאול אולמרט וחברת מדיה ארקייד מושקע בהם אסף גלעד, תגובה אחת לכתבה המלאה 

 בטוסטר שלך. תופעה שקשורה לכך היא אימוץ מוצרים נלווים לקונסולה, שאינם דווקא עכבר או מקלדת. ישראל מאוד דומיננטית כאן, עם חברות רבות שמפתחות מערכות המנתחות את תנועת גוף האדם ומתרגמות אותן לתנועת הדמות על המסך, כמו פריימסנס שנכנסה כבר לקונסולות, אבל גם חברות אחרות כמו עומק אינטרקטיב, XTR וקאמטראקס".

לדבריו, ירידת מעמדן של הקונסולות הובילה לעליית קרנו של התוכן. "הצרכנים כבר לא יוציאו הון תועפות על קונסולות חדישות, אבל הם ישלמו יותר על תוכן, לכן המודלים העסקיים החדשים מעודדים מכירת מנויים, משחקי המשך ואובייקטים וירטואליים. למשל, חברה כמו זינגה, שמפתחת משחקי מחשב לרשתות חברתיות, הצליחה לגרוף יותר מ־200 מיליון דולר בשנה הראשונה שלה. גם עיקר השקעותיה של בליזארד מופנות ליצירת קווסטים חדשים ל־World of Warcraft.

"גם תפיסת הפיתוח השתנתה: כיום התוכן מופק לא רק על ידי האולפנים הגדולים, אלא על ידי השחקנים עצמם. התפיסה שהנחיל סקנדלייף מתפשטת גם בעולם הרשת: פייסבוק דומה יותר לסקנדלייף ממה שאנחנו חושבים. פייסבוק מאפשר למכור תכנים, להקים ישויות מסחריות וחברות של שירותים וירטואליים, שתרבות הסקנדלייף היתה אחד מהמייצגים הראשונים של התופעה הזו. העולמות הללו מעודדים יצירת אוואטרים, הייצוגים הדיגיטליים שלנו, ואנשים משקיעים זמן וכסף רב בפיתוח הזהות הווירטואלית שלהם, כמו להוסיף חברים בפייבסוק. תראה כמה הפוליטיקאים משקיעים הון ביצירת זהות וירטואלית, אנשי עסקים, מחפשי בני זוג, הזהות הזו היא מפתח הכרחי להתנהלות שלך בעולם האמיתי. זה לא משנה אם זה נעשה באמצעות אווטר או תמונה בפייסבוק, אבל היא אבן דרך באישיות שלנו".