דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: עסקת הספרים של גוגל מתלקחת

קנאת הטוויטר של פייסבוק מגיעה לרמות חדשות, תקרית פוליטית ממחישה את הבעיות בוויקיפדיה, מתיחה מתוחכמת מפילה בפח את עיתוני גרמניה ומתיחה פחות מתוחכמת – את הבלוג טקראנץ'

סוף גנב לתלייה?

למרות מאמצי גוגל להרגיע את הרוחות, עסקי הספרים שלה ממשיכים לעורר התנגדות. בסוף השבוע העלתה גוגל הצעה שהיתה אמורה לרצות את כולם, שלפיה הספרים שסקרה יהיו נגישים לכולם - גם למתחרים. אבל גם את ההצעה הנדיבה הזו, לכאורה, דחתה אמזון, אחד השחקנים החשובים בזירת הספרים המקוונים והמתנגדת העיקרית לפרויקט הספרים של גוגל.

תקציר הפרקים הקודמים: בתחילת העשור נקטה גוגל צעד חוצפני אפילו במושגיה - היא פשטה על ספריות והחלה לסרוק מיליוני ספרים, בלי לטרוח לעדכן בנושא את בעלי הזכויות. היא עשתה זאת תחת הסיסמה של "אינדוקס כל המידע בעולם", שהתרגום שלה אומר שגוגל מקבלת הכנסות מכל פיסת תוכן.

גילדת הסופרים של ארה"ב צרחה וצווחה, הגישה תביעה, ולפני כשנה הגיעה להסכמה עם גוגל, שעל פיה גוגל תוכל לשמור על השלל הגנוב שלה, אבל תשלם סכום מגוחך של 175 מיליון דולר כפיצוי. העסקה טרם אושרה על ידי בתי המשפט, ושורה של הסתייגויות הוגשה על ידי גופים שונים, ביניהם ממשלת גרמניה ואקדמאים אמריקאים.

הבעיה עם עסקת הספרים היא שהיא נותנת לגוגל למעשה את הזכויות על הספרים שסרקה. המשמעות היא שנתח עצום של הידע האנושי, ספרים שלמו"לים אין עניין או טעם להדפיס שוב, הופכים לרכושה של גוגל. המשמעות היא מונופול בתחום הספרים.

השתלטות עוינת? אריק שמידט, מנכ"ל גוגל צילום: בלומברג

גוגל מצאה עצמה נחקרת הן על ידי משרד המשפטים האמריקאי והן על ידי הקונגרס, וכאמור, ביום חמישי הציעו עורכי הדין שלה לקונגרס שהחברה תתיר גישה לספרים שלה לכל יריבותיה. לפי תגובת אמזון, נראה שלא בטוח כלל שזה יספיק.

המהלך הזה של גוגל נובע, ככל הנראה, מהעובדה שקודם לכן, העידה בפני הקונגרס מריבת' פיטרז, רשמת זכויות היוצרים של ארה"ב, ואמרה ש"אם גוגל תציג ספרים שלמים ללא הסכמה (מצד המחברים – יצ"ג), תהיה בכך ללא ספק הפרת זכויות יוצרים". עסקת הספרים, לדבריה, מיועדת לעקוף את החוק, והיא תאפשר לגוגל להרוויח מעבודתם של אחרים ללא הסכמתם. בזה אין הרבה חדש, אבל לדברי פיטרז, העסקה גם תיצור "לחץ דיפלומטי" על ארה"ב, שכן היא משפיעה על זכויותיהם של יוצרים החיים מחוצה לה.

יש לקוות שחברי הקונגרס יפעילו שכל ישר. אדם פשוט שהיה עושה שטיק כזה – סורק ספרים ומעלה אותם לרשת – לא היה זוכה לעסקה מועילה ונשאר עם שללו בידו. הוא היה זוכה להכיר מתקן אירוח פדרלי מבפנים. העובדה שגוגל גדולה הרבה יותר ועשירה הרבה יותר לא הופכת אותה לגזלנית פחות.

אחרי טוויטר, בדילוגים

כבר כתבנו על הקיבעון הלא בריא שיש לפייסבוק עם טוויטר, וכיצד הרשת החברתית מנסה לחקות את אתר המיקרו-בלוגינג בכל דרך אפשרית. בסוף השבוע פייסבוק ביצעה עליית מדרגה בתחום.

היא שחררה את פייסבוק לייט, עיצוב מחדש של פייסבוק שמיועד לכאורה לאנשים בעלי חיבור איטי, אבל כנראה שיהפוך לתחליף מקובל מאוד לפייסבוק. בינתיים הוא זמין רק בארה"ב, אבל יש להניח שיגיע למחוזותינו בשבועות הקרובים. אנחנו הרי חיים בעולם השלישי, ומהירות הפס הרחב כאן בהחלט ניתנות להגדרה כחיבור איטי.

האתר פשוט יותר לשימוש, והוא נפטר מאחת המגיפות הגדולות של פייסבוק – האפליקציות. הוא מיועד לאפשר למשתמש לקרוא ולשדר מידע במהירות ובנוחות רבות יותר. כמו טוויטר, בעצם. גם העיצוב, איך לומר, נראה מוכר.

ואם זה לא היה מספיק, ביום חמישי הכריזה פייסבוק שמעתה, אפשר יהיה לקשר לפרופילים של משתמשים אחרים באמצעות עדכון הסטטוס שלך. וזה בעליל נראה כמו חיקוי של אופציית ה-RT של טוויטר. מה יהיה הסוף, צוקרברג?

מנוע הקונצנזוס נתקע

ביום רביעי האחרון, נשא נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נאום בפני הקונגרס על תוכנית הרפורמה שלו בתחום הביטוח הרפואי, ואז קרה משהו חריג: חבר הקונגרס ג'ו (לא שמו האמיתי) וילסון מדרום קרולינה צווח לעברו "אתה משקר". זו הפעם הראשונה בתולדותיה של הרפובליקה שדבר כזה קורה.

זה קרה בשידור חי, ארה"ב הממוסדת נכנסה להלם קל, ו-וויקיפדיה נכנסה לסחרור. האנציקלופדיה ש(בינתיים) כל אחד יכול לערוך מתיימרת להיות מקור ידע אובייקטיבי. היא לא: היא מקור ידע קונצנזוסיאלי. זה לא אותו הדבר. ערכי ויקיפדיה נקבעים בהצבעת העורכים, מתוך מטרה להגיע לקונצנזוס.

פרשת וילסון הדגימה זאת היטב. הדיווח הראשוני בוויקיפדיה, שעלה לדף של וילסון 30 דקות לאחר האירוע, נמחק מיד. לאחר מכן התחיל דיון, שבו הקווים הפוליטיים היו ברורים מאוד. האירוע עצמו – התפרצותו של ווילסון - לא היה שנוי במחלוקת. גם העובדה שווילסון שיקר בעצמו – הוא טען, למעשה, שהחוק מאפשר ביטוח רפואי לשוהים זרים ובלתי חוקיים, טענה ששורה של אתרי בדיקת עובדות פסלו – לא היתה צריכה להיות שנויה במחלוקת.

אבל מסתבר שהשקר של ווילסון חביב מאוד בחוגי הימין, והתוצאה היתה פשרת קונצנזוס: ויקיפדיה דיווחה "שמספר ארגוני בדיקת עובדות הביעו את הדעה" שהטענה היא שקרית, אבל, מצד שני, יש ארגוני ימין שטוענים אחרת. כלומר, עובדה – חוק הבריאות לא מכיל טיפול בעובדים זרים ובלתי חוקיים – ירדה למדרגה של "טענה", וטענת-נגד שקרית קיבלה מעמד זהה.

לזה לא קוראים אנציקלופדיה.

כמה קל לעבוד על עיתונאים (ובלוגרים)

התקשורת הגרמנית נפלה שדודה ביום חמישי לרגליהם של ליצנים מתוחכמים, ודיווחה על פיגועי התאבדות בארה"ב שלא היו ולא נבראו.

איך זה קרה? לא כל כך מסובך. המותחים (אנשי יח"צ של סרט גרמני כלשהו) הקימו אתר לעיירה קליפורנית בלתי קיימת – בלווטר – וציינו שם גם את מספרי הטלפון של העירייה. כמו כן הוקם דף ויקיפדיה מזויף לעיירה. באתר צוינה גם תחנת טלוויזיה פיקטיבית. כתב שלה התקשר, היסטרי, למקבילה הגרמנית של AP, ה-DPA, ודיווח על פיגועים. הוא מסר לעיתונים את הטלפונים שמופיעים באתר. הללו, כמובן, היו מספרי סקייפ של העוקצנים. אנשי ה-DPA מיהרו להתקשר, קיבלו אישור לידיעה על הפיגועים – ושלחו ידיעה בתפוצת נאט"ו. אוקיי, טוב, לא כל נאט"ו. רק גרמניה. הם נדרשו לכ-30 דקות כדי להבין שעבדו עליהם. לזכותם ייאמר שלא פשוט להתחמק ממלכודת כזו.

לבלוג הטכנולוגיה טקראנץ' אין תירוץ כזה. לאנשי היח"צ של פייסבוק נמאס ממה שהם רואים כסיקור לא הוגן מצד ארינגטון ושות', והם החליטו להפיל אותם בפח. אחד מכתבי טקראנץ' נדהם לגלות פיצ'ר חדש בפייסבוק: האפשרות לשלוח תמונות בפקס. הוא שלח מייל ליח"צ של פייסבוק, וביקש הסברים. אלה התעכבו, וטקראנץ' פשוט עלו עם הידיעה.

שהתבררה כמתיחה ענקית. הפיצ'ר החדש – שעובד, אגב – הופיע רק בדפי הפייסבוק של עובדי טקראנץ'. המטרה של אנשי היח"צ היתה להזכיר, בעדינות של פיל, שרצוי לטקראנץ' לקבל את התגובה שלהם לפני פרסום. כנראה שהם בזבזו את זמנם.

קצרצרים

טוויטר הודיע בסוף השבוע על שינוי תנאי השימוש שלו. השינוי המרכזי: מעתה טוויטר "משאיר את הדלת פתוחה למפרסמים". פרסומות כבר הופיעו בטוויטר, אבל בעיקרן הן היו פרסומות לאתרים שנסבו סביבו. ככל הנראה, יופיעו בקרוב בטוויטר גם פרסומות של ממש. בהנחה שטוויטר לא עוקב אחרי משתמשיו – וזה היה מעורר זעקה גדולה ומרה – אלו יהיו פרסומות שאינן מותאמות אישית למשתמש, ומכאן גם לא יעילות. אז בשביל מה, בעצם?

סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, ידוע בהתפרצויותיו. הידועה שבהן – ריקוד "Monkey Boy" שלו – הפך כבר לאגדת רשת. על פי ידיעה אחרת, כששמע באלמר שאחד מבכירי המהנדסים שלו עובר לגוגל, הוא השליך כיסא והשמיע איומים פיזיים מסוימים כלפי מנכ"ל גוגל, אריק שמידט. כך שזה כנראה לא היה מפתיע, אבל עדיין מאוד בריוני, שכאשר נכנס באלמר לאחרונה לכנס פנימי של מיקרוסופט, והבחין בעובד שניסה לצלם אותו דווקא באמצעות אייפון, הוא חטף מידיו את הגאדג'ט, נשא נאום על חסרונותיה של הגרוטאה, והעמיד פנים שהוא רומס את המכשיר השביר גם כך ברגליו.

ואם כבר מיקרוסופט: ביום חמישי דיווחנו שחיפוש אחרי "פורנוגרפיה" בגוגל (באנגלית) מוביל למודעה של מנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג. מיקרוסופט לקחה את הנושא בכל הרצינות, הודיעה שמעולם לא רכשה את מילת החיפוש "פורנוגרפיה", או כל מילה לא נחמדה אחרת. נציגי מיקרוסופט אמרו שמבדיקותיהם, המודעה מופיעה כאשר מחפשים את הביטוי "free video". הם הולכים לשאול את גוגל כמה שאלות קשות בנושא.

יללה וחירוק שיניים נשמעו מכיוונם של ארגוני הג'יהאד העולמי, שהאתרים שלהם קרסו במסתוריות ערב יום השנה לפיגועי ה-11 בספטמבר. זה כנראה לא צירוף מקרים: אותו הדבר קרה גם לפני שנה. יכול להיות שמישהו לא אוהב אותם?

לפני כחודש, החל קמפיין שנועד להביא להתנצלותה של ממשלת בריטניה בפני המדען אלן טיורינג, שנרדף אל מותו בשל היותו הומוסקסואל. עצומה באתרו של ראש הממשלה, גורדון בראון, זכתה לחתימות רבות, ובסוף השבוע הושגה המטרה: בשם ממשלת בריטניה, התנצל בראון בפני טיורינג ובפני "האלפים הרבים של גברים

הומוסקסואליים שהורשעו, כמוהו, בשל חוקים הומופוביים וזכו ליחס נורא. לאורך השנים, חיו מיליוני דברים אחרים בפחד מהרשעה". בראון התנצל "בשם הממשלה הבריטית ובשם כל אלו שחיים כאנשים חופשיים בזכות עבודתו של אלן": הוא היה חלק מרכזי מצוות הפיענוח החשוב ביותר בהיסטוריה, זה ששבר את מכונת האניגמה של הנאצים וקרא את המידע שלהם בזמן אמת. ידיעות אניגמה שימשו את הרוסים בקרבות סטלינגרד וקורסק, ששברו את עמוד השדרה של הוורמאכט.