סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: פטנטים, ספרים וכדורגל

צפייה במשחק כדורגל כזכות יסוד

ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, היא ללא ספק מתמודדת רצינית על התואר "יקירת האינטרנט הישראלי 2009". אגמון-גונן פסקה השבוע כי שידור סטרימינג של משחק כדורגל אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים ונחשב לשימוש הוגן. זאת ועוד, היא סירבה לבקשת התובעת - הפרמייר ליג - לחשוף את זהותו של הגולש שאחראי לשידור.

עו"ד יורם ליכטנשטיין שייצג את האלמוני, משוכנע שזהו פסק דין תקדימי. עו"ד מיכאל בירנהק מברך ורואה בהחלטה צעד ראשון בדרך להשבת האיזון לדיני זכויות היוצרים, שנועדו לעודד יצירה ולקדם את התרבות האנושית, לא לשרת תאגידים. עו"ד אביב אילון שמח שהשופטת נתנה מקום של כבוד לטיעונים חברתיים לעומת יסודות הקניין. עו"ד יהונתן קלינגר חושב שהשופטת הרחיקה לכת, ומקווה שיוגש ערעור לבג"צ, כדי שיואיל להתמודד עם הנושא. עו"ד חיים רביה סבור שההחלטה אמנם מעוררת התפעלות, אבל שגויה. ובלי קשר, ב-Calgary Herald הקנדי מסבירים מדוע חוקי זכויות היוצרים מפרים את הזכות לפרטיות.

בצד השני של האינטרנט, א.ל.י.ס, שמייצגת את אולפני הקולנוע האמריקאיים בישראל, מאיימת לתבוע מתרגמים מאתר Qsubs ודורשת מיליון שקל פיצויים. לדברי האגודה, האתר (שנסגר בעקבות המכתב) מעודד שיתוף קבצים ופוגע בזכויות האולפנים, ולכן היא תובעת מאנשיו לחדול מפעילותם, למסור לידיה דו"ח מפורט על התעבורה ולהתנצל בפומבי.

לקח לה 11 שנים, אבל חברת נטקס הצליחה לרשום פטנט על - לא לצחוק - האפשרות להקליד מילה בשורת הכתובת של הדפדפן ולהגיע אוטומטית לאתר המבוקש. מצד אחד, זה משמח, בעיקר כשמדמיינים את הכסילים שמיהרו לרכוש מניות מתוך תקווה שהיא תצליח למכור רשיונות שימוש לחברות חיפוש ויצרניות דפדפנים. מצד שני, זה עצוב, במיוחד מפני שפטנטים על תוכנה משרתים בעיקר "טרולי פטנטים" תאבי בצע. גוגל למשל, זכתה סוף סוף בפטנט על עיצוב עמוד הבית שלה.

ובאותו עניין, אנדי גרוב, מייסד אינטל, מדבר על חדשנות, סיוע ממשלתי לעסקים וצבירת פטנטים לצורכי תביעה כשימוש לרעה בחוקי הקניין הרוחני.

לשמחת תעשיית ההקלטות הבריטית, ממשלת בריטניה מתעתדת להסדיר בחוק את ההצעה לחסום את הגישה לרשת של משתפי קבצים ללא שתינתן להם הזכות

אלטון ג'ון. מצטרף למחאה צילום: אי פי איי

להתגונן (או להיות מורשעים, לצורך העניין) בבית משפט. כשהועלתה ההצעה, לפני כמה שבועות, היא זכתה לתגובות נזעמות מצד ספקי אינטרנט וארגוני צרכנים וזכויות הפרט. כעת מצטרפים גם האמנים, ביניהם פול מקרטני ואלטון ג'ון, שטוענים שההצעה "בזבזנית, בלתי הגיונית ושלילית בצורה יוצאת מן הכלל". אולי זה יעזור: הבי-בי-סי חשף שמספר משתפי הקבצים שבהם מנפנפת הממשלה כהצדקה לחוק - 7 מיליון - נופח ומקורו בדו"ח שמומן על ידי התעשייה.

הגיליון העשירי של כתב העת המקוון Culture Machine מוקדש לעיון בסוגיית הפיראטיות. שווה קריאה, למרות ה-PDF.

סדרת כתבות בניו יורקר מוקדשת לבחינת איכות המוזיקה המוקלטת, ונפתחת בראיון עם ג'וני גרינווד מרדיוהד, שלא רואה את הבעייתיות עם MP3, ומדבר דברי טעם באופן כללי.

ספרים: דיגיטציה שנויה במחלוקת

יש לכם 1,500 שקל ואתם לא אוהבים לקרוא? חברת "יאמי טכנולוגיות" מציעה את eSlick, ספר אלקטרוני של חברת Foxit, שתומך בעברית באמצעות PDF. לעת עתה אין ממשק עברי, היצע הספרים הזמינים אפסי ואין חיבור אלחוטי. להיט.

Google Book Search כבר כולל המוני ספרים, אבל עדיין שנוי במחלוקת. מחד, מדובר בספרייה המקוונת החופשית (לפרקים) הגדולה בעולם. מאידך, ההשקעה בסריקה וקיטלוג לא רק תניב ממון, אלא גם תעניק לגוגל מונופול מסוים על התכנים. וזה די מרגיז לא מעט גופים, ביניהם מו"לים אירופים, ארגוני זכויות ופרטיות, אקדמאים שחרדים מדלדול המידע בחסות הספריה הדיגיטלית הגדולה בעולם ואפילו מיקרוסופט ואמזון (שמפגינה צביעות מופלאה).

אבל לא כולם מתנגדים ליוזמה: סוני (שמשתפת פעולה עם גוגל באמצעות הקורא האלקטרוני שלה), גורמים באיחוד האירופי וסתם אנשים שחושבים שהמיזם - בתנאי שיפעל תחת פיקוח שיגביל את כוחה של גוגל - יצמצם את הפער הדיגיטלי ויועיל לחברה ולתרבות.

בכירה לשעבר בתעשיית המו"לות האמריקאית מגוללת את האבולוציה של השוק מאז שנות ה-70, ומודה: נטשתי מזמן.

סלקום מתבצרת בגנה הנעול, ומקווה שלקוחותיה יישארו שם איתה. גל מור מזהיר שזה לא יעבוד לאורך זמן.

כולנו טכנופילים: סקר שנערך (באמצעות הדואר) בארה"ב וקנדה קובע באופן חד משמעי שחיבה לגאדג'טים וטכנולוגיה כבר אינה נחלת הגיקים. מאמר מרתק בבלוג Johnny Holland בוחן כיצד להחיל תיאוריות סוציולוגיות משנות ה-30 של המאה הקודמת על הנכונות שלנו לאמץ חידושים טכנולוגיים.

המעצבת לורה מוראמרקו מדגימה את האנטומיה האנושית של קונסולת Wii. במגזין Good מספרים על טכנולוגיות עתידיות, שיאפשרו לנו להריח עם העור ולראות עם הלשון. ובאותו עניין: גיליון חדש ומלבב של מגזין h+, שעוסק "בחיבור בין חיי היומיום למדע בדיוני".

בלינמגזין מציעים מדריך לצפיה בשידורים דיגיטליים באמצעות לינוקס.

בפינצטה

האקונומיסט מסכם 40 שנות אינטרנט ומנחש להיכן תוביל התלות ברשת. מחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" דאגלס אדאמס הבין מזמן שצריך לאהוב את האינטרנט. ובטלגרף ליקטו 50 פעולות ומוצרים שהאינטרנט הרג, וטוב שכך.

קורי דוקטורו יוצא נגד מחשוב הענן, שמאפשר ליזמים למכור לנו נפח אחסון שאין לנו בו צורך, כדי לשמור בו מידע אישי.

כל מה שרציתם לדעת על אימפריית הנעליים המקוונת Zappos.

העיתונאי מארק באודן מבכה ב-The Atlantic את העיתונות המתרדדת ומאשים את הבלוגרים החובבניים ונטולי האובייקטיביות. סקוט רוזנברג, עיתונאי ומחבר ספר על בלוגים, לא מבין מדוע באודן לא מפנה את האצבע לאשמים האמיתיים: הטלוויזיה ושדריה "המקצועיים". באותה רוח, עיתונאים ובלוגרים מאירופה וארה"ב ניסחו את

"מניפסט העיתונות", המונה 17 סעיפים שמנסים לשרטט את חזון העיתונות בעידן הדיגיטלי. המסר: "מסורת אינה מודל עסקי". עד שיימצא מודל אחר, מיזם העיתונות העצמאי "שקוף" מקפיא את פעילותו.

המעצב מילטון גלזר על יתרונות העיפרון וחסרונות מיקור ההמונים.

ומקבץ נושאי שיחה אקראיים: שוקי גלילי כופר בהיתכנות ההתמכרות לאינטרנט; וירג'יניה הפרנן מכתירה את הסרטונים של יוטיוב כאמנות; ב-The Smart Set רוצים ביקורת גיימינג בעלת אופי של כתיבה תיירותית; וויל רייט, האיש שמאחורי Sims (ו-SimAnt), משוחח עם הפרופ' לביולוגיה אי.או. ווילסון על נמלים וגיימינג.