דו"ח טכנולוגי: התאבדות מייספייס, הסוף
שופט מזכה את לורי דרו מאשמת פריצה למחשב, הפיראטים מייללים, עברה של מנכ"לית HP לשעבר צף במערכת הבחירות, וההערכות אומרת שאפל לא תחדש בלעדיות האייפון
כולם הפסידו
השופט הפדרלי האמריקני ג'ורג' וו הודיע רשמית כי הוא הופך את פסק הדין של חבר מושבעים, שהרשיע את לורי דרו בשלוש עבירות של חדירה למחשב. טוב שזה קרב, ובכל זאת קצת עצוב.
קצת רקע: ב-2006 פתחה דרו חשבון מייספייס מזויף, התחזתה – בסיוע כמה עובדים וחברים – לנער צעיר, ופיתחה מערכת יחסים מניפולטיבית עם ילדה בת 14 בשם מייגן מאייר, שהיתה שכנתה. תחילה העמידה דרו פנים ש"ג'וש", הנער הפיקטיבי, מעוניין במאייר; כעבור כמה שבועות פנה "ג'וש" בפראות כנגד מאייר, תוקף אותה בשצף, מסיים בקריאה להתאבדותה. דרו ידעה שמאייר נוטלת תרופות נגד דכאון. זמן קצר לאחר מכן תלתה מייגן מאייר את עצמה.
שנה לאחר מכן נחשף הסיפור, ועורר שערוריית-ענק. הוריה של מייגן דרשו צדק, או נקמה, מה שיבוא קודם. הממשלה לא ידעה מה לעשות: דרו לא עברה על שום חוק. התושבים המקומיים לקחו את החוק לידיים והתחילו לצלוף על ביתה של דרו, שהבינה את הרמז ועברה לקליפורניה. תחת לחץ כבד, הממשלה הפדרלית תבעה את דרו בתואנה שבכך שיצרה את החשבון הפיקטיבי במייספייס, היא ביצעה חדירה בלתי מורשית למחשב. יצוין שבינתיים, המקרה כבר הוביל ליצירת חוקים נגד בריונות רשת במגוון מדינות, ביניהן מיזורי, בה התחיל כל הסיפור המיוסר הזה.
בסוף השבוע דחה השופט, כאמור, את הטענות הללו, ובצדק. הוא מצא שהחלטה שהפרת תנאי שימוש של אתר הן עבירה פלילית תהפוך מיליוני משתמשים לפושעים החשופים לתביעה, אפילו אם הם רק הסתירו פרט קטן או, למשל, העלו תמונה לא עדכנית שלהם לאתר היכרויות. הוא ציין נקודה כואבת במיוחד: מייגן עצמה פתחה את חשבון המייספייס שלה כשהיתה בת 13, בעוד כללי מייספייס דורשים שהמשתמש יהיה בן 14.
לורי דרו חמקה משלוש שנות מאסר וקנס כבד. היא לא חמקה, ולא תחמוק, מהצורך להסתכל בראי כל בוקר.
היי שלום, AT&T, ותודה על התשתית
אחרי שזימברה את השותפה שלה, AT&T, עד העצם; אחרי שהפכה אותה למושא שנאתם של מיליוני משתמשי אייפון; אחרי שסיבכה אותה עם הרשויות; אחרי שגרמה לה הפסדים כבדים בסבסוד של הג'יזספון – עומדת אפל לזרוק את השותפה הוותיקה שלה כמו טישו משומש.
כך, על כל פנים, מעריכים האנליסטים של פייפר ג'פרי. אפל מתרחקת במהירות מהסכמים כובלים לספק אחד, כמו זה שעשתה עם AT&T: בצרפת היא אולצה לעבוד עם כמה ספקים, ההסכם האחרון שלה לאספקת האייפון בסין איננו בלעדי, ואת תרגיל העוקץ שעשתה לחברות הסלולר הישראליות כולנו כבר מכירים, ועוד נשלם עליו כולנו.
היו שלום, לוזרים. אפל משתמשת וזורקת. אייפון צילום: אי פי איי
ועכשיו מגיע גם תורה של AT&T. בדיוק כשהאייפון, שאותה סבסדה במאות דולרים ליחידה, מתחיל להיות רווחי. כלומר, AT&T גם ספגה את המלקות (סבסדה), גם אכלה את הדגים הבאושים (הפכה לאויב הגיקים באשר הם), וגם מגורשת מהעיר (מאבדת בלעדיות). מדהים.
קינת הפיראט
ג'אמי תומאס-ראסט היא ככל הנראה לא הכפית החדה במגירה. היא גנבה כמה עשרות שירים, קיבלה מכתבי איום בתביעה מתעשיית ההקלטות, והחליטה שדווקא היא חייבת להיות הבנאדם הראשון שיילך על זה למשפט. היא הורשעה, אבל השופט, באקט נדיר של אומץ, הגיע למסקנה שההרשעה נבעה מהנחיה שגויה שנתן למושבעים, וביטל את המשפט. תומאס-ראסט יכלה להתפשר עם תעשיית ההקלטות, אבל לאאאא, היא רצתה עוד סיבוב. הפעם ההגנה שלה התרסקה לגמרי, התעשיה דרסה אותה עם קומביין, והצליחה לגזור עליה קנס שערורייתי של 1.92 מיליוני דולרים. בפעם הראשונה היא חויבה ב-10,000 דולרים לשיר גנוב; בפעם השניה, ב-80,000.
עכשיו חושבת תומאס-ראסט, משום מה, שהדבר שהיא צריכה בחיים הוא עוד סיבוב בבתי המשפט. האמת, אם אני הייתי צריך להסתכל על חוב של 1.92 מיליוני דולרים, כנראה שזה גם מה שאני הייתי עושה. מה יכול להיות גרוע יותר? קנס של שבעה מיליארד?
עורכי דינה הכושלים של תומאס-ראסט טוענים שהקנס הוא "עונש חריג", האסור בחוקה האמריקנית. יש להם בעיה מסוימת: החוק – הפגום ללא ספק – מאפשר קנס של עד 150,000 לכל הפרה שלו, אם ההפרה מתבצעת ביודעין. קשה לחלוק על כך שתומאס-ראסט ידעה טוב מאד מה היא עושה. לעוכרי הדין שלה יש נקודה אחת לצידם: תעשיית ההקלטות סירבה שוב ושוב לדון בנזק הממשי שנגרם לה מגניבת שירים. היא כנראה יודעת למה, וכנראה שהוא נמוך יותר מ-80 אלף דולר לשיר.
והכסף יענה את הכל
מנכ"לית HP לשעבר, קרלי פיורינה, רוצה להיות סנאטורית מטעם מה שנשאר ממדינתה, קליפורניה, שחלקים ממנה כלו בעשן בימים האחרונים. פיורינה, רפובליקנית, טעמה קצת פוליטיקה ברמה הלאומית לפני שנה, כששימשה כיועצת העסקית של ג'ון למקיין. היא לא היתה הצלחה מרשימה, בלשון המעטה: היא פלטה בשלב מסוים שמקיין לא מוכן לתפקידו.
נו. יש גרועים יותר. פיורינה התחילה את הקמפיין שלה – ואז גילתה שיש מוקש קטן. בתקופת כהונתה כמנכ"לית של HP, מכרה החברה כמויות עצומות של ציוד מחשבים לאיראן. לא במישרין, כמובן; זה אסור על פי חוק. היא מכרה את הציוד דרך צד שלישי. הרשות לניירות ערך פתחה בתחילת השנה בחקירה בנושא.
מה ידעה פיורינה? ב-2003 היא ציינה בגאווה שהמכירות במזרח התיכון – היא לא ציינה את איראן – כאזור צומח, יחסית לשאר העולם. בינתיים, הפך הציוד של HP לרווח מאד באיראן. האם פיורינה באמת לא ידעה שמוצרי החברה שלה נמכרים שם? קשה להאמין. זה הקו שלה, על כל פנים.
כמובן, כמנכ"לית HP היתה לה חובה כלפי בעלי המניות להעלות את הקו התחתון של החברה, ואם זה כולל סחר עם איראן – נו, מה, רק לישראל מותר? ובניגוד לישראל, היא לא מכרה לאיראן נשק אלא רק מדפסות. רק שזה לא בדיוק מה שהבוחרים, במיוחד הבוחרים הרפובליקנים שנשיאם הקודם הכריז על איראן כחברה ב"ציר הרשע", רוצים לשמוע. המתחרה של פיורינה בפריימריז הרפובליקניים כבר התחיל להפיץ פליירים עם שאלות עוקצניות בנושא.
קצרצרים
למנכ"לית יאהו, קרול בארץ, יש בעיה עם ביקורת. היא חטפה הרבה ממנה בעקבות עסקת מכירת החיפוש למיקרוסופט, לפני כחודש. במייל פנימי ששלחה לעובדים, היא התוודתה שכמויות הביקורות גרמו לה "לרצות לזחול לאיזה חור ולזלול שוקולד". היא יצאה מזה, כמסתבר. אגב, הגיע הזמן שגב' בארץ תקלוט שמייל פנימי אף פעם לא נשאר פנימי. זה בערך ה-15 שהודלף.
ואם כבר מזון והייטק, מיקרוסופט ממשיכה לממן ארוחות – זולות למדי, יש להודות – לתושבי העולם השלישי עבור כל אדם שממיר את הדפדפן שלו לאינטרנט אקספלורר 8. היא מכפילה את התרומה עבור אנשים שידלגו ישירות אליו מאינטרנט אקספלורר 6.
אחרי שלושה שבועות של ספינים, עכשיו זה רשמי: אפל תערוך אירוע כלשהו בעוד כשבוע, בתשיעי בספטמבר. כחלק ממכונת הבאזז הקבועה שלה, אפל לא רוצה שנדע מה יהיה שם, אבל רומזת בגסות שיכול להיות שמדובר באייפודים חדשים. אולי. אז כמו עיתונאים טובים, נדווח על תוכן האירוע אחריו, לא לפניו. ואם לא יהיה מה לדווח, גם לא נדווח.
גוגל הכריזה על שורה של שפות נוספות שהשירות שלה, Google Translate, יכול לתרגם באופן עילג. הפעם המדובר באידיש, אפריקנס – הניב ההולנדי המדובר בדרום אפריקה, ועם הלאומנים הדרום אפריקנים הסליחה – בלארוסית, איסלנדית, אירית, מקדונית, סווהילי, מאלאי ו-וולשית. כעת יכול Google Translate לגרום לך לפדיחות לשוניות קשות ב-51 שפות שונות.
בלי מילים: עידו קינן מדווח שאיגוד האינטרנט הישראלי מבקש מחבריו לשלוח לו עדכונים, שאלות ובקשות – באמצעות הפקס.
נוסטלגיטק: היום לפני 107 הוצג לראשונה סרט המד"ב הראשון, הפקה צרפתית שהיתה מבוססת, בערך, על ספרו המופתי של ז'ול וורן, "מהארץ לירח". זה לא נראה משהו מיוחד היום, אבל אז נחשב הסרט למתקדם במיוחד.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
