דו"ח טכנולוגי: אפל שוב סותמת פיות
אפל הכריזה על ביקורות מוקדמות על Snow Leopard כ"גניבת סוד מסחרי", נשיא ארה"ב יקבל סמכויות מפחידות למדי בזמן חירום, חברת ביטוח בריטית מזהירה מגל פריצות בשל טוויטר, וכמה קל למתוח עיתונאים
אינסטינקט ההשתקה של אפל
מקובל היה, בשבוע האחרון, לפרסם ביקורות על מערכת ההפעלה החדשה של אפל, Snow Leopard, ויפה שעה אחת קודם להשקה הרשמית. כמה וכמה אתרי טכנולוגיה שמו יד על עותקים מוקדמים שלה, וכתבו. כך עשה גם הרג'יסטר הבריטי. אלא שבמקרה שלו הדברים הסתבכו.
תוך זמן קצר נחת במשרד המו"ל מכתב התראה מעוכרי הדין של הקרמלין מקופרטינו, שהתריעו כי הכתבה של הרג'יסטר מבוססת על קבלת מערכת ההפעלה מאדם בלתי מורשה, ושפרסום הידיעה על מערכת ההפעלה בטרם השקתה הוא "גניבת סוד מסחרי", ושיתר על כן – פרסום תמונות-מסך של המערכת בעת פעולתה היא הפרת זכויות יוצרים של אפל.
כתוב ביקורת, צפה פגיעה. סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל כאמור, שורה של עיתונים אחרים פרסמו גם הם סקירות, אבל מסתבר שהרג'יסטר נמצא ברשימה השחורה של אפל מסיבה זו או אחרת. לאחר התייעצות קצרה עם עורכי הדין שלהם, שלחו אנשי הרג'יסטר את עוכרי הדין של אפל לחפש את החברים שלהם: הכתבה נשארה. הרג'יסטר ציין שמעבר לכך שאפל נוקטת איפה ואיפה, היא גם מפעילה מערכת משומנת למדי של באזז, שעשרות עד מאות תמונות שמתיימרות להיות תמונות של מוצריה מועלות לרשת מדי שנה, ושהם לא ישחקו את המשחק של מטורפי-השליטה מהתפוח הרקוב.
לקבלת הנשיא, הרשת תעבור לדום
הסנאט האמריקני דן כעת בחוק מוזר למדי, שמאפשר לנשיא ארצות הברית להשתלט על נתחים מהרשת, בכלל זה רשתות של חברות פרטיות, במקרה של "מצב חירום במרחב הקיברנטי". המטרה, על פניה, טובה: במקרה של התקפת האקרים רוסים או סינים, שישביתו חלקים קריטיים של הרשת בארה"ב, יגיעו המומחים מן הממשלה, ישתלטו לכמה זמן על הרשתות, יעשו סדר, ויחזרו הביתה.
אבל יש כאן שורה של בעיות. החמורה שבהן היא שהנשיא הוא זה שיכריז על "מצב חירום קיברנטי", כלומר יחליט מתי הוא יעביר לעצמו – זמנית, כמובן – את השליטה ברשת האמריקנית. לא ברור למה הממשלה צריכה להציל את הסקטור הפרטי מעצמו: הוא הרי טוען ללא הרף שהתערבותה רק מפריעה לו, ואם חברות רשת גדולות העדיפו להשקיע בבונוסים למנהלים שלהן מאשר באבטחה – ובכן, שישלמו את המחיר. חברות הרשת, כמו גם ארגוני פרטיות, הביעו אי נוחות ניכרת מהחוק החדש. צריך רק לעשות תרגיל מחשבתי ולשאול מה היה קורה אם ממשל אחר – נניח, ממשל בוש – היה מציע את החוק הזה.
זה תרגיל בכלל לא מסובך, כמסתבר. לפני כשנה, הכריזה המחלקה להגנת המולדת – המקבילה האמריקנית הכושלת והביורוקרטית למשרד לבטחון פנים; שני השמות, ראוי לציין, סובייטיים מאד – כי יש לה את הסמכות להחרים מחשבים אישיים, מצלמות דיגיטליות וכו' בכל מעבר גבול (בכלל זה נמלי תעופה) על פי שיקול דעתה, ולהחזיק בהם עד שנה, תוך שהיא בוחנת את המידע שבהם. התוצאה היתה צווחה וצרחה.
ביום חמישי האחרון, שוב הכריזה המחלקה להגנת המולדת על אותן סמכויות וכוונות עצמן, רק שהפעם עטפה את ההכרזה הזו ברטוריקה עמומה וכנראה חלולה על "רגישות" בעת החרמת הגאדג'טים, ואיסור על סוכנים לחפור במה שהם לא אמורים לחפור בו. בשנה האחרונה החרימה המחלקה כ-1,000 לאפטופים. כל ההחרמות הללו, רצוי להזכיר, מתבצעות למרות שאין שום ראיה לכך שנושא הגאדג'ט ביצע עבירה כלשהי, וללא צו בית משפט המתיר חיפוש. לטענת המחלקה, היא יכולה לעשות זאת "באזור הגבול" – רצועה רחבה למדי ברדיוס של 100 מילין מכל "מעבר גבול". בהרבה מובנים, הטרוריסטים כבר ניצחו.
אמא'לה, טוויטר
סכנה חדשה אורבת לפתחנו: טוויטר, פייסבוק וכל החיבוריות החברתית הזו. סוכנות ביטוח בריטית, General & Legal, פרסמה בסוף השבוע דו"ח, שהוכן בין השאר על ידי מומחה בריטי ידוע ללחימה בפורצים, ובו מסקנה חד משמעית: גנבים משתמשים ברשתות חברתיות כדי למצוא מטרות לפריצה.
המומחה הנ"ל, פורץ משוקם בשם מייקל פרייזר, ערך סקר בקרב כ-2,000 משתמשי רשתות חברתיות, וגילה שכ-40% מהם מדווחים בהן על חופשותיהם, כשצעירים – גילאי 16-24 – מדווחים עליהן בשיעור חריג של כמעט שני שליש. גנבים, הוא מזהיר – וכנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר – בוררים להם קורבנות בפייסבוק וטוויטר, ואז משתמשים באמצעי רשת אחרים (סטריט וויו של גוגל, אני מדבר עליך) כדי לזהות את הבית בו הם מתגוררים. וברגע שבו המשתמש המנוטר נוחת בטורה בורה, הגנבים יוצאים לעבודה.
יתר על כן, חלק ניכר מהמשתמשים מגלים גישה קלילה מדי לאבטחת רשת. כחלק מהתחקיר, שלח פרייזר 100 בקשות חברות לזרים מוחלטים. 90% ממשתמשי טוויטר אישרו את הבקשה, וכך גם 10% ממשתמשי פייסבוק.
אין אליה בלי קוץ: קבוצות פרטיות בבריטניה התלוננו שכל המחקר הזה מיועד לדבר אחד בלבד, היינו להעלות את הפרמיות של לקוחות שהם גם חברים ברשתות חברתיות. בכיר ב-General & Legal אמר בתגובה ש"הנושא הזה מאתגר את חברות הביטוח. אי אפשר להוכיח שהעובדה שביתו של מישהו נפרץ נובעת מכך שפרסם עליו פרטים בפייסבוק. יכול להיות שנתחיל לשאול כמה צעירים גרים בכל בית". המממ! אפילו לאפל ולדובר צה"ל היו הכחשות מוצלחות יותר.
עוד בעיטה בצלעות לעיתונות הממוסדת
קל, כל כך קל למתוח עיתונאים. התקנים של בדיקת העובדות הם לא מה שהיו פעם. שני עיתונים בבריטניה – הגארדיאן והאינדיפנדנט – נפלו לאחרונה קורבנות למתיחה מצד בלוגר. והוא אפילו לא השקיע במדבקות.
הבלוגר, אלכס הילטון המכונה Recess Monkey, הקים אתר מזויף לראש עיריית באלטימור, שמוכרת לרוב העולם כתוצאה מהסדרה "הסמויה". באתר, תקפה ראש העיר בשצף-קצף הערות שפלט לאחרונה שר הפנים בממשלת הצללים של השמרנים הבריטים, שאמר ש"בריטניה המרוסקת" – כך מכנים השמרנים את מה שנשאר מבריטניה אחרי 12 שנות לייבור – מזכירה את באלטימור כפי שהיא מצטיירת ב"הסמויה". לדברי ראש העיר, השימוש בסדרה כדי להכפיש את באלטימור איננו מעוגן במציאות, והוא שווה ערך להשוואה לסדרה הבריטית הפופולרית Midsomer Murders.
הילטון לא עבד קשה מדי על הזיוף והשאיר סימני היכר באתר. בין השאר, סיים את הכתבה בציינו שהטקסט שייך ל-R Monkee Esq ולא לראש העיריה או העיריה. כדי שזה ייראה אמין, הוא הקים גם ערוץ יוטיוב ופתח חשבון טוויטר. שני העיתונים השמאלנים, להוטים תמיד אחרי איזו קטנה שאפשר להכניס לשמרנים, בלעו את המתיחה, ולא נודע כי באה אל קרבם.
צחוקים. במיוחד כשהתקשורת הממוסדת משמיצה את הבלוגרים על "חוסר רצינות" ו"אי דיוקים".
קצרצרים
העוקץ הניגרי – מזימה במסגרתה מישהו, רצוי ממדינת עולם שלישי עם אנגלית עילגת – מראה יכולת מרשימה להשתנות עם הזמנים. "מזימות 419" – השם הרשמי שלהן, על שם הסעיף בחוק הפלילי הניגרי – החלו כדואר רגיל, עברו לפקס, הגיעו לשיאן במייל, ועכשיו הושק העוקץ הראשון ביוטיוב. קבלו את הנסיך אובי מאטומבה אקומבה.
משקיעיה של חברת המשחקים השוודית GGF אישרו בסוף השבוע את עסקת הרכישה של פיירטביי. מנכ"ל החברה, האנס פאנדיה, אמר לאחר ישיבת המשקיעים כי בכוונתו לממש את העסקה, בשווי 7.7 מיליונים, וכי ברשות החברה המימון הנדרש לביצועה. בתוך כך, שוקלת הרשות לניירות ערך של שוודיה להפסיק סופית את הסחר במניות GGF, לאחר שהסחר בהן הוקפא לפני כשבוע. הסיבה: חשד להרצת מניות בקשר לעסקת פיירטביי.
אפל השיקה בסוף השבוע את מערכת ההפעלה החדשה שלה למק, Snow Leopard, ותוצאה בלתי צפויה אחת של כל הבאזז הזה היתה עליה במספר אתרי התוכרע שהתחזו לאתרי הורדת מערכת ההפעלה, והאכילו את חבר הכת האומלל בטרוג'אן במקום בשדרוג הנחשק. וכזכור, מקים פגיעים במיוחד לטרוג'אנים.
הספקית של אפל בישראל, איידיגיטל, למדה כנראה כיצד לשרת לקוחות ישירות מהבוסים בקופרטינו. הבלוגר נמרוד אבישר מתאר את מסע התלאות שעבר עליו בחנות, כולל את השקרים שהתרגלנו לראות מאפל וגרורותיה. יצוין כי פאשלה מביכה פקדה את החנות בסוף השבוע: למרות מסע יח"צ נרחב לרגל צאתה של Snow Leopard, שמשך לחנות מספר גדול של לקוחות, טרחה איידיגיטל לייבא מספר קטן – כמה עשרות, על פי הדיווחים – של מערכות הפעלה. התוצאה: מספר גדול של לקוחות מאוכזבים, שהגיעו במיוחד לחנות.
מודל עסקי חדש ומפוקפק: סופרים בפוטנציה, שרוצים להוציא את הספרים שלהם בכוחות עצמם ועל אפם וחמתם של המו"לים, מציעים לקוראים פרק במתנה – ואם הם מתלהבים, הם מוזמנים לתרום לכותב. זה אולי נראה חדש, אבל זו פשוט השיטה הישנה והרעה של מציאת פטרון ליצירת האמנות שלך.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
