דו"ח טכנולוגי: אפל ממשיכה להסתבך
אפל מודה באחריותה ל"אי-אישורה" של אפליקציית ה-VoIP של גוגל ונחקרת בחשד לעבירה על חוקי התחרות, איל התקשורת רופרט מרדוק מארגן קואליציה של אתרי חדשות שיגבו תשלום, ופייסבוק עושה עוד תרגיל נגד טוויטר
להוציא את הפופקורן
ההתמוטטות של אגדת אפל ממשיכה. בסוף השבוע ספגה אפל שתי פגיעות מתחת לקו המים. היא תמשיך לשמש כבוטיק של מוצרי יוקרה, אבל יוקרתה-שלה טולטלה קשות, וסביר שהסיקור שלה יהיה מתלהב פחות ועיתונאי יותר בעתיד.
הפרשייה הראשונה – שתיהן נמצאות בתהליכי חקירה רשמית – היא פרשת Google Voice. כזכור, אפל אסרה על גוגל ליצור אפליקציה לאייפון שתאפשר שימוש בשירות ה-VoIP שלה (טלפוניה על גבי הרשת) ובכך תפגע למעשה ברווחי ספקיות הסלולר, או במקרה של האייפון - AT&T, המשווקת הבלעדית שלו בארה"ב. התוצאה היתה בלגן של ממש בקרב מעריצי אפל, שפתאום שמו לב שהחברה הנערצת עליהם לגמרי לא נחמדה. כמובן, כמו במפלגה הקומוניסטית אחרי הברית עם היטלר ב-1939 ואחרי הפלישה להונגריה ב-1956, המעריצים הקשים נשארו נאמנים – אבל הרבה מהתומכים "הרכים", רבים מהם בלוגרים וכתבי טכנולוגיה, התרחקו.
לא יכול להסתתר מאחורי AT&T. סטיב ג'ובס צילום: בלומברג
עד כה, בכל פעם שמשהו לא עבד באייפון, המעריצים יכלו להאשים את AT&T. זה היה מאוד נוח לאפל: במהלך ההצגה של הגיז'ספון האחרון, נשמעו קריאות בוז בכל פעם ששמה של ענקית הטלקום הוזכר. אפל לא מחתה על השמצתה של שותפתה. אפל היתה החברה הקולית, AT&T היתה שם על תקן השליטה המרושעת מאחורי הקלעים – והמעריצים לא היו מספיק חכמים כדי לשאול את עצמם: אם זה המצב, מדוע התעקשה אפל שרק AT&T תשווק את האייפון בארה"ב?
התרגיל הזה נגמר. במסמכים הרשמיים שהוגשו ל-FCC, החוקרת את הפרשה, הבהירה AT&T שלא היה לה דבר וחצי דבר עם פסילת האפליקציה של גוגל ושהיא לא מתערבת בענייני אפליקציות. בכלל. אפל, אף היא, הודתה ש-AT&T לא היתה מעורבת. אז מה קרה שם?
ובכן, לטענת אפל, היא בכלל לא פסלה את האפליקציה: היא פשוט "לא אישרה" אותה, והיא עדיין בוחנת אותה – חודשים לאחר הגשתה. אפל טוענת שהאפליקציה "היתה עשויה לבלבל" את המשתמשים, ושהיתה "פוגעת בחוויית השימוש הייחודית" של האייפון. כשמנפים את השקרים – וגוגל הבהירה מיד שטענתה של אפל שהאפליקציה לא נפסלה היא שקר – ואת ההטעיות, נשארים עם מה שידענו תמיד: שאפל מנסה לשלוט במשתמשיה.
לא ברור אם זה חוקי. הפרשייה השנייה בעייתית הרבה יותר: על פי "תקשורת" – ככל הנראה תכתובת מיילים – שהגיעה לידי סוכנות הידיעות בלומברג, ב-2007 ניסה סטיב ג'ובס לשכנע את מנכ"ל פאלם דאז, אד קוליגן, להגיע להסכם בין שתי החברות, שלפיו שתיהן תימנענה מלגייס עובדים זו מזו. ג'ובס איים כי ברשותה של אפל כלים – כמו פטנטים ומזומנים – שיסייעו לה מאוד במאבק עתידי עם פאלם.
לזכותו של קוליגן ייאמר שהוא לא נכנע לבריונות, והשיב לג'ובס שההסכם שהוא מציע בלתי חוקי. ואכן, כל מטרתו היא מניעת תחרות בשוק העבודה: להפריע לעובדי אפל לעבוד בחברות אחרות, ולפגוע במוטיבציה שלהם לעזוב את החברה. כאמור, גם התחום הזה נמצא בחקירה.
ונחזור לניסוי המנטלי הקבוע: מה היה קורה אם האיש האחראי לשני המעשים האלה לא היה נקרא סטיב ג'ובס אלא סטיב באלמר?
וכמובן, אפל היא לא החברה היחידה שנגררת לצרות.
למרדוק נמאס לשחק את הברנש הטוב
כשאיל התקשורת רופרט מרדוק אומר משהו, הוא בדרך כלל מתכוון אליו. וכשבועיים לאחר שהכריז שכל אתרי התוכן שלו יהיו בתוך שנה בתשלום, הוא מנסה לקחת את שאר העיתונים איתו.
העיקרון פשוט: אם יהיה עיתון גדול שיספק את החדשות שלו בחינם, הוא יהווה אלטרנטיבה לכל השאר. הוא יוכל אז להקים לעצמו אגמים מלאכותיים נאים של דולרים, ולפגוע קשות ביכולת ההכנסה של שאר האתרים. אם מישהו יקדח בחלק שלו של קרקעית הסירה, כולם יטבעו.
כדי למנוע את זה, מדווח הלוס אנג'לס טיימס, נפגשו נציגיו של מרדוק עם נציגים מהניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט, וחברות הרסט וטריביון – שתי חברות עיתונים ענקיות (או, ליתר דיוק, ענקיות לשעבר).
כל זה מעלה שאלות לא נוחות על תיאום בין גופים בתעשייה, וזה נראה דומה באופן חשוד להתארגנות קרטליסטית. השאלה אם מישהו יעשה משהו בנידון. אם הייתי לוביסט של גוגל – וכן, נחמה, גוגל עוסקת במרץ בשתדלנות – זה מה שהייתי מתמקד בו.
לא שחסרות לגוגל בעיות.
עסקת הספרים מסתבכת
אם מישהו צריך דוגמה לבעייתיות שבגוגל, עסקת הספרים היא דוגמה מובהקת. בתחילת העשור, בלי לשאול יותר מדי שאלות, החלה גוגל פשוט לסרוק מיליוני ספרים. זו היתה הפרה בוטה של זכויות יוצרים, אבל גוגל היתה חברה גדולה עם הרבה כסף ודימוי מתוק. הרשו לה. ב-2007 היא הגיעה להסכם שנוי במחלוקת עם איגוד הסופרים האמריקאי, שלפיו היא תשמור על השלל שלה, ואף תקבל אישור לה למכור אותו, תמורת 125 מיליון דולר בלבד. במונחיה של גוגל, זה אפילו לא כסף כיס – במיוחד כשהיא מקבלת זכויות על כל הספרים שכבר אין עליהם זכויות. אם מישהו אחר ירצה לסרוק או להפיץ אותם, הוא יצטרך את רשותה של גוגל.
העסקה טרם אושרה על ידי בתי המשפט, ובעיה נערמת על גב בעיה. בשבוע שעבר, יצאו פרופסורים מאוניברסיטת קליפורניה כנגד העסקה, בציינם שגילדת הסופרים לא היתה מוסמכת לבצע את העסקה, משום שרוב הספרים שסרקה גוגל הם ספרי עיון, לא ספרי קריאה. עורך דין הגיש הסתייגות, וציין שהתביעה הייצוגית שהגישה גילדת הסופרים כנגד גוגל היא כלי משפטי בלתי הולם למקרה, ועל כן יש לפסול את כל ההליך.
ובסוף השבוע הודיעו מיקרוסופט ויאהו על הצטרפותן ל"ברית הספר הפתוח", קואליציית המתנגדים לעסקת הספרים. שמועות שאמזון הצטרפה אף היא טרם אושרו. מעבר לדברים המובנים מאליהם – ההתקרבות בין יאהו ומיקרוסופט בעקבות עסקת הפרסום שלהן, המכה הקטנה שהנחיתה מיקרוסופט על גוגל, שלא בחלה להשתתף בתביעה כנגד אינטרנט אקספלורר באירופה – המשמעות היא שקואליציה קטנה ולא מי יודע ממומנת, שניצבה לבד מול ענק דורסני, פתאום קיבלה גיבוי משמעותי. בית המשפט יתחיל לדון בהסתייגויות בתחילת אוקטובר. יהיה מעניין.
פייסבוק ממשיכה להיאבק בטוויטר
אובססיית טוויטר של פייסבוק נמשכת: הרשת החברתית ניסתה, ללא הצלחה, לרכוש את אתר המיקרו-בלוגינג; אחר כך היא ניסתה לאלץ את משתמשיה לחקות אותו (והפכה את ברירת המחדל של כל דיווח בפייסבוק ל"פומבי"); אחר כך היא רכשה את FriendFeed, כדי להתחרות טוב יותר; ועכשיו מגיע שלב הסיפוח.
בהודעה שכמעט ולא עוררה תשומת לב, הודיעה פייסבוק בבלוגה ביום חמישי שבקרוב, אפשר יהיה לסנכרן את ההודעות היוצאות מ"עמודים" – אלו השייכים למפורסתמים ולחברות, לא פרופילים של משתמשים מן השורה – ישירות לטוויטר. המשמעות, מבחינת פייסבוק, היא הקטנת הצורך של אותם משתמשים בשימוש ישיר בטוויטר. פייסבוק תרכז את כל הצרכים החברתיים שלהם.
כמובן, המעבר מכאן לפרסום ישיר בבלוגים מצד משתמשים רגילים לא מסובך מדי. ואם זה ייצור עומס יתר על טוויטר, ויציף אותו בספאם לא רצוי, לא נראה שבפייסבוק יתאבלו יותר מדי.
קצרצרים
רבותי, מהפך: מהדורת הקינדל של רב המכר העתידי, "הסמל האבוד" של דן "מלאכים, שדים וצופן דה וינצ'י" בראון תושק בו זמנית עם השקת מהדורת הכריכה הקשה. היו ספקות באשר לשאלה אם תהיה בכלל מהדורת קינדל, משום שרנדום האוס, המו"ל, חשש שהיא תכרסם במכירות הכריכה הקשה. נשארה, אם כן, רק שאלה אחת: מי הפראייר שרוכש ספר של דן בראון בכריכה קשה, ואיפה אני יכול למצוא אותו?
לראשונה, הופיעו מפתחי משחקים איראניים בכנס משחקים מערבי גדול, והדגימו שם את מוצריהם, שכמעט כולם עסקו בהיסטוריה או במיתולוגיה פרסית. דובר הקבוצה אמר כי מטרת המפתחים היא לשכנע חברות מערביות להפיץ משחקים איראניים, ולשכנע משקיעים להשקיע בהן. הוא הודה שהמצב הפוליטי לא בדיוק מועיל, אך אמר שאיראן היא מובילה בתחום פיתוח המשחקים במזרח התיכון, ויש למשקיעים מה למצוא בה.
אם אתם נתקלים ברחוב במוטציה שיש לה גידולים משונים בשני הצדדים של הראש ולא רק באחד, כמקובל, כנראה שמדובר בנתין בריטי. 25% מתושבי הממלכה המנוטרת הודו בסקר שנערך לאחרונה שהם משתמשים בכמה וכמה מכשירים סלולריים. 13% מכלל הנשאלים אמרו שהם מחזיקים סלולרי שני לצורכי פרטיות.
דיווחנו בסוף השבוע על צרותיו של ההאקר לשעבר קווין מיטניק, ש-AT&T לא רוצה עוד שיהיה לקוח שלה משום שהוא קורבן להתקפות בלתי פוסקות מצד גורי האקרים. הוא, מצידו, סבר ש-AT&T צריכה לפצות אותו על כך שפרצו לחשבון שלו ופרסמו את פרטיו האישיים ברשת. עכשיו הוא שוקל תביעה. מיטניק ציין שרפיסות מערכת האבטחה של AT&T פוגעת לא רק בו, אלא בכל משתמשי AT&T, ושהוא סיפק התרעה ל-AT&T על ההתקפה המתקרבת, מה שלא עזר בדבר.
תושב ניו יורק נדהם לגלות שהתנור שלו מגיב, בלי ידיעתו או הסכמתו, לצלצול הסלולר שלו – וממהר להעלות את עצמו לחום גבוה. בהתחלה הכבאים והעיתונאים היו סקפטיים. ההדגמות פיזרו את הספק. הבעיה, ככל הנראה, טמונה בתנור: האחראי באותו בניין הצליח להדליק את התנור שלו באמצעות סלולרי גם הוא. שני הסלולרים היו שונים. התנור מאותו דגם. לפחות, אומר האיש באירוניה, הכנת התרנגול לארוחת חג ההודיה המסורתית תדרוש רק צלצול טלפון. לידיעתכם/טיפולכם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
