דלק אורגני מתוק

HCL

מוצר מרכזי: תהליך כימי המייצר סוכרים מחומרים אורגניים לא אכילים כבסיס לדלק

שנת הקמה: 2007

מייסדים: פרופ' אברהם בניאל, פרופ' ארי אייל וערן בניאל

מספר עובדים: 10

גיוסים עד כה: 5.5 מיליון דולר

משקיעים בולטים: הקרנות קושלה ובריל וזוהר גילון

חוק הדלקים שהועבר לאחרונה בארה"ב קובע שעד שנת 2020, 20% מהבנזין במדינה חייב להיות מורכב מאתנול שלא ממקורות מזון כגון תירס או סוכר. טכנולוגיות ההופכות סוכר לאתנול קיימות זמן רב, אך האתגר הטכנולוגי הבא הוא להשתמש בסוכר שאינו מתחרה עם מזון - ובזול.

אברהם בניאל צילום: גיא אסיאג

על בסיס טכנולוגיה שפותחה בשנות השלושים של המאה הקודמת ושימשה את הצבא הנאצי לאספקת דלק, פיתח פרופ' אברהם בניאל מהאוניברסיטה העברית שיטה להפקת סוכרים מפסולת אורגנית ועץ. בניאל, מבכירי הכימאים בישראל שכבר בשנות החמישים עבד בתפקידים בכירים בתמ"י, חיפה כימיקלים ועוד, הצהיר לאחרונה (בגיל 90) כי HCL היא המיזם החשוב בחייו.

בניאל הקים את HCL עם בנו, איש התיאטרון לשעבר ערן בניאל, ועם פרופ' ארי אייל. החברה מצאה דרך להפיק סוכרים מחומרים אורגניים בתהליך זול ומשתלם כלכלית, שאינו מייצר תוצרי לוואי מזהמים. התהליך של HCL משאיר רק תוצרי לוואי שאפשר למכור: סוכרים מרוכזים שאפשר ליצור מהם דלק, דשן לחקלאות ובסיס עץ (ליגנין), שמשמש חומר לשריפת פחם.

קרן הקלינטק השנייה בגודלה בעולם, קרן קושלה - שבחודש שעבר התחילה להשקיע ב־HCL ואליה הצטרפו בנק ההשקעות בריל ומשקיע ההייטק זוהר גילון - מתכוונים להקים כבר בזמן הקרוב מפעל לייצור דלק סילוני בארה"ב, שיתבסס על הטכנולוגיה של HCL.

ההבטחה: אם תפיק HCL סוכרים במחירים נמוכים ב־80%, כפי שהיא טוענת, השפעת הדלק הביולוגי על מחירי המזון תפחת.

Proterec

טכנאית במעבדה של פרוטרק. תוצר לוואי רווחי צילום: גיא אסיאג

מוצר מרכזי: אנזימים לפירוק שמנים ממקורות אורגניים לא־אכילים

שנת הקמה: 2002

מייסדים: אברהם לבן וגיל שרון

מספר עובדים: 6

גיוסים עד כה: 1.7 מיליון דולר

משקיעים בולטים: יהודה וזוהר זיסאפל, קרן NRvision של רומן ברונפמן, קרן BioENG של אפי נאמן

עליית מחירי התירס והסוכר בשנה שעברה יוחסה בין היתר לייצור דלקים למכוניות, ייצור שנסמך ברובו על גידולים חקלאיים בכל העולם. זאת, בזמן שכיסם וקיבתם של מיליוני רעבים בעולם הולכים ומצטמקים. האתגר הבא של יצרניות הדלק הביולוגי הוא הפקתו ממרכיבים אורגניים לא־אכילים. חוקים שהועברו במדינות שונות באירופה ובארה"ב מעלות את שיעור הדלק האורגני בתוך דלקי ההנעה, כך שהאתגר אינו קטן.

המיקרוביולוג ד"ר אברהם לבן והגנטיקאי ד"ר גיל שרון מצאו דרך חדשה להפקת דלק ביולוגי: באמצעות אנזים מהונדס גנטית שמפרק שמנים לא־אכילים המופקים מפירות של שיחים. התהליך הביולוגי מבוסס האנזימים, שפותח בחברת

פרוטרק, נחשב ירוק - כלומר כזה שאין בו שימוש בחומרים רעילים ובכמויות מים לניקוי התוצר. נוסף על כך, תוצר לוואי של התהליך האנזימתי הוא גליצרול נקי, שמשמש את תעשיית התרופות והקוסמטיקה. עלות הייצור בתהליך זה נמוכה ב־20% מעלות ההליך הכימי הקיים כיום. בשלב הראשון לא מתכוונים בפרוטרק לבצע את כל תהליך ההפקה של הדלק, אלא להסתפק במתן רישיונות להפקת האנזימים ליצרני ביו־דיזל.

החברה מנהלת משא ומתן עם כמה יצרניות בעולם, אך אינה ממתינה לחוזה הראשון: פרוטרק כבר פיתחה אנזימים דומים שיכולים לסייע גם בתהליכי ייצור של תוספי מזון ותרופות. עם זאת, את הדולר הראשון לא תראה לפני סוף 2010.

ההבטחה: שוק הביו־דיזל מוערך כיום בשווי של 8 מיליארד דולר ועדיין נחשב שוק בחיתולים. אלא שהשוק צפוי להכפיל ולשלש את עצמו בשנים הקרובות.