טכנולוגיה נקייה, הבטחה גדולה

מה זה בכלל קלינטק?

טכנולוגיות ירוקות נכנסו לאופנה כבר בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, אך רק בשנים האחרונות הן החלו להצדיק את עצמן גם מהבחינה הכלכלית. האמרת מחיר הנפט לשיא של כל הזמנים - 147 דולר לחבית בקיץ הקודם - עליית מחירי המזון, ההתחממות הגלובלית שנותנת את אותותיה בסופות ובשיטפונות שמקפחים חיי אדם וגורמים נזקים של מיליארדים - כל אלה מובאים בחשבון בתעשיית הקלינטק. טכנולוגיות שמתחשבות במוגבלות המשאבים הופכות כיום לכדאיות.

לפרויקט המיוחד - 20 חברות הקלינטק המבטיחות בישראל - לחצו כאן

ברק אובמה צילום: בלומברג

המונח קלינטק אינו מתייחס רק לטכנולוגיה ירוקה, אלא גם למודלים עסקיים חדשניים שמצליחים לשמור, מתוך הקפדה על פיתוח בר קיימא, גם על החזר נאה למשקיעים. תעשייה זו היא בעצם אוסף של מוצרים, שירותים ותהליכים שנועדו למצוא פתרון יעיל וזול, להפחית את הפגיעה בסביבה ולשמור על המשאבים הטבעיים.

את הדחיפה הגדולה בשנים האחרונות אפשר לייחס לשני פוליטיקאים אמריקאים. הראשון הוא סגן הנשיא לשעבר אל גור, שלאחר פרישתו מהפוליטיקה היה למטיף המרכזי בעולם בנושא התחממות כדור הארץ. על פעילותו לקידום המודעות לנושא האקולוגי זכה גור בפרס נובל ב־2007. הסרט "אמת מטרידה", שמבוסס על מצגת שפיתח על הנושא במשך כמה שנים, זכה בפרס האוסקר.

השני הוא הנשיא המכהן של ארצות הברית, ברק אובמה. האג'נדה הירוקה קיבלה דגש משמעותי כבר בזמן הקמפיין שלו, ולאחר היבחרו הוא החל לקדם השקעה שנתית של 15 מיליארד דולר לפחות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. אובמה מנסה בעצם לחלץ את ארה"ב מהתלות שלה בנפט, ובמקביל לייצר 5 מיליון מקומות עבודה חדשים.

האם ישראל איחרה את המועד?

מיקי הרן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה וכיום דירקטורית בכיל, חושבת שישראל פספסה את הרכבת. "ישראל מאחרת לטפל בבעיות איכות הסביבה שלה, וגם תעשיית הקלינטק לא קיבלה עידוד משמעותי בזמן", היא אומר. "כך ישראל כבר הפסידה, למשל, את האפשרות לפתח פאנלים סולאריים למדינות כגון ארה"ב, סין וגרמניה".

אך הרן אינה רואה בכך סוף פסוק. "השוק בישראל מפתח טכנולוגיות וידע שמיועדים לשווקים עם תמריצים לפתרונות סביבתיים מצד אחד, ואכיפה גדולה מצד שני. אני חשה נכונות של משקיעים וקרנות זרים שמוכנים להקצות סכומים לא מבוטלים לחוקים וליזמים ישראלים".

מיקי הרן צילום: בועז אופנהיים

איתי ז'טלני מארנסט אנד יאנג אינו חושב שישראל איחרה את המועד: "אכן סגמנטים שונים בתעשיית הקלינטק מתפתחים עסקית וכתוצאה מכך השוק נעשה תחרותי, אולם עדיין הם זקוקים לחדשנות טכנולוגית כדי להתחרות בפתרונות פחות ידידותיים לסביבה.

"אחת הדוגמאות היפות בישראל היא התפתחות הפתרונות לתחום הסולארי. אנחנו רואים כיום חברות רבות שמפתחות טכנולוגיות שמשפרות את יעילות הפקת החשמל ומפחיתות את עלות ההשקעה לקילו־ואט מותקן. הטכנולוגיה היא שתקבע מי יוביל את השוק בעתיד ולכן צפוי שחברות רב־לאומיות יבקשו לרכוש חברות טכנולוגיה וכן ששחקנים טכנולוגים יצמחו לחברות בינלאומיות. כל אלה יקדמו את התעשייה המקומית".

ד"ר איתן יודילביץ' מסכים עם ז'טלני: "תעשייה ענקית אני לא יודע אם תצמח כאן, אך תעשייה משמעותית מבחינת מספר עובדים מועסקים והיקף יצוא - בהחלט כן. למשל בתחום הסולארי־תרמי ישנם מיזמים חדשים מבטיחים מאוד. בנושא טכנולוגיות מים ישראל אמורה להיות בעמדה מצוינת, אך במדינות המתקדמות נושא זה מקבל פחות תשומת לב מתחום האנרגיה. בעתיד, השקעה בתחום זה תיהפך לכדאית מאוד, כי מצוקות המים בעולם יגברו".

האם כדאי לעבוד בקלינטק?

בישראל מועסקים כיום כ־5,000 עובדים בתעשיית הקלינטק, לפי הערכות של חברת כוח האדם נישה. אך להבדיל מהייטק, תעשייה זו מעסיקה מגוון רחב של עובדים - החל בעובדי ייצור רבים בחברות דוגמת אורמת וכלה במהנדסי מכונות, חשמל, מים ועוד.

לפי הערכות בשוק, ככל שחברות הטכנולוגיה הנקייה יתפסו נפח רב יותר, כך גם יגדל מספר העובדים שפונים לתחום. זאת על חשבון תעשיות טכנולוגיה אחרות ובעיקר על חשבון תעשיית השבבים, שמאבדת מזוהרה בישראל.

"תעשיית הקלינטק נחלקת לשני סוגי חברות: חברות תעשייתיות ותיקות וחברות הזנק צעירות", אומרת ליזי שוב־לונדון, מנהלת תחום הקלינטק בנישה. "הראשונות מתאפיינות בנפח פעילות פרויקטלי רחב והשני בנפח פעילות פיתוח משמעותי. בחברות התעשייתיות רמות השכר נמוכות יחסית ובחברות הצעירות רמות השכר מתקרבות לאלו שמאפיינות את תעשיית ההייטק".

צילומים: בלומברג shutterstock

המחסור הצפוי בכמה מקצועות - מהנדסי מכונות המתמחים במים או בתרמודינמיקה, מהנדסי מתח גבוה, מהנדסים ומנהלי פרויקטים של תשתיות ומהנדסים אזרחיים - עשוי להביא לעליות שכר תלולות במקצועות אלה.

את המחסור בבכירים פתרה התעשייה הצעירה בגיוס מועמדים מחברות ההייטק ומדעי החיים. "הבעיה העיקרית הניצבת כרגע בפני חברות הקלינטק היא מהיכן יגויסו הזוטרים בעלי הניסיון הרלבנטי", אומרת שוב־לונדון.

העובדים בתחום נחלקים לשני תחומים עיקריים: מים ואנרגיה. "בתחום המים יש בחברות הצעירות מחסור במהנדסים בעלי ניסיון, שבאים מחברות מסורתיות ועסקו בתחום ההתפלה. חברות האנרגיה זקוקות למהנדסי מכונות עם התמחות בתרמודינמיקה או למהנדסי חשמל עם התמחות בזרם חזק ומערכות כוח", מוסיפה שוב־לונדון.

האם יש תעשיית קלינטק בישראל?

רוב הישראלים אולי אינם מודעים לכך, אבל כמעט בכל גג בארץ יש מוצר של תעשיית הקלינטק: דודי השמש, פרי פיתוח ישראלי של פרופ' צבי תבור, שהם מערכות חימום מים על בסיס אנרגיה חלופית. האנרגיה הסולארית של דוד השמש חוסכת 3%–4% מתצרוכת החשמל של ישראל בשנה. בבית הישראלי אפשר גם למצוא מערכות הדחת מים כפולה המאפשרת להשתמש בחצי כמות במקרה הצורך ולחסוך עד 11% מצריכת המים. החסכמים המותקנים בברזים בישראל נחשבים אף הם למערכת קלינטק לכל דבר.

צילומים: בלומברג shutterstock

הניצנים הראשונים של תעשיית הקלינטק בישראל נראו באמצע שנות השישים, עם הקמת אורמת על ידי יהודית ויהודה ברוניצקי. החברה, שהוקמה כדי לייצר חשמל מאנרגיית השמש, שינתה את פניה ועוסקת כיום בעיקר בייצור טורבינות ותחנות כוח גיאותרמיות. כיום נסחרת אורמת בתל אביב בשווי של כ־4 מיליארד שקל ומעסיקה מאות עובדים במפעל הייצור ביבנה. לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים להקים כאן חברות קלינטק דוגמת לוז (ראו כתבה בפרויקט זה) שקרסה ועל חורבותיה קמו שתי חברות המובילות בתחומן כיום.

איתן יודילביץ' צילום: עמית שעל

במילים אחרות, בישראל יש תעשיית קלינטק. אך האם הקלינטק יכול לשחזר את ההצלחה של תעשיות ההייטק ומדעי החיים? "קלינטק הוא תחום חדש יחסית בארץ ובעולם, ואני לא רואה אותו מגיע לרמה של המחשוב והתקשורת", אומר ד"ר איתן יודילביץ', מנכ"ל קרן בירד. "באופן יחסי, הפוטנציאל יגדל, כי ההזדמנויות בשוק גדלות. אם מדעי החיים תופסים כ־15% מההשקעות, אפשר להגיע ליותר מ־10% בקלינטק". איתי ז'טלני, שותף ומנהל תחום הקלינטק בארנסט אנד יאנג ישראל, מאמין שהבשורה תבוא מארה"ב: "השאיפה של אובמה לחזק את התחום תביא לפיתוח התעשייה גם בישראל".

האם הקלינטק הוא טרנד שיחלוף?

מיקי הרן חושבת שישראל יכולה וצריכה לפתח את תחום הקלינטק. "התחום אינו טרנד חולף אלא צורך ברור. מדינות רבות אף מזהות את ההשקעה בתחום זה כדרך הנכונה לצאת מהמשבר הכלכלי. האיחוד האירופי שם לו למטרה שב־2020 שיעור האנרגיה ממקור חליפי יעמוד על 20%. החוק הראשון שנשיא ארה"ב ברק אובמה העביר בקונגרס היה לעידוד התייעלות אנרגטית ולפיתוח טכנולוגיות ירוקות בתחום האנרגיה. הוא אף הצליח להעביר את חוק האנרגיה הנקייה. גם הסינים מייעדים מאות מיליארדים לסובסידיות בתחום הסולארי, והודו הציבה לעצמה מטרה להגיע ל־20 אלף מגה־ואט סולאריים עד 2020.

"במילים אחרות, תעשיית הקלינטק - ובעיקר בתחום החיסכון באנרגיה, פיתוח אנרגיה ממקור חלופי ופיתוח מכוניות חשמליות - הופכת להיות מטרה לעידוד והשקעה של מדינות רבות. גם חברות שעוסקות למשל בתשתיות משקיעות סכומים הולכים וגדלים בתחום. לישראל אסור ואין סיבה להישאר מאחור", אומרת הרן.

איתן יודילביץ' סבור שיש להסתכל על התחום הזה לטווח הארוך ולתת לו עדיפות לאומית, כפי שנעשה בביוטכנולוגיה. "החלטות הממשלה בנושא מחקר ופיתוח טכנולוגיות מים ואנרגיה הן צעדים בכיוון הנכון. כדי שלא נפספס את הרכבת כפי שקרה במקרה של ביטחון הפנים, שבו לא הצליחו החברות הישראליות לתפוס לעצמן מקום ראוי - ישראל צריכה לתגבר את התמיכה בכל השרשרת, מהמחקר האקדמי עד לחברות סטארט־אפ. כבר היום יש הזדמנויות של מיליארדים וההשקעות מתפרסות על פני כמה שנים".

ז'טלני רואה חשיבות רבה לשיתוף פעולה נרחב בין כל הגופים ובעיקר להשתתפות גדולה של הממשלה. "הדרך לעשות זאת היא להגדיל את תקציב המדען הראשי, להקים חממות ייעודיות, להקל ולעזור בהשתתפות במחקרים ובמיזמים בינלאומיים, לתת הקצאה ישירה של תקציבים למחקר, לפיתוח ולהדגמה ולספק ערבויות מדינה למשקיעים זרים - למשל בקרנות ההון סיכון המשקיעות בקלינטק. במקביל יש להשקיע בחינוך ובתקציבי מחקר. במקביל צריך לקדם מיסוי ירוק, היטלים ותמריצים לפתרונות ירוקים, ולהקצות משאבים לאכיפה".