דו"ח טכנולוגי: האיחוד האירופי חוקר את האייפודים המתפוצצים
נמסר שאפל משתפת פעולה עם חוקריה, תביעה שנייה כנגד התעללות באמצעות הרשת, בית משפט אמריקאי מעדכן את כללי האנונימיות ברשת, ו-38% מהחברות הגדולות בארה"ב קוראות את המיילים של העובדים
ועכשיו תור אפל
הרגולטורים של האיחוד האירופי, שכבר תלו על חגורותיהם את קרקפותיהן של מיקרוסופט ושל אינטל, ושמנהלים דו קרב זהיר עם גוגל כבר שנים – בשל נטייתה של האחרונה לשמור לעצמה את פרטי הגלישה של משתמשים – הודיעו אתמול (ג') כי הם חוקרים את חברת הזיקוקים הגדולה, אפל.
נציבת הגנת הצרכן של האיחוד, מגלנה קונבה, עסוקה במרץ בבדיקת שאלה בוערת, תרתי משמע: עד כמה מסוכנים הסמארטפונים ונגני המוזיקה של אפל לצרכן. חיבתו של סטיב ג'ובס לתרבות ההודית ידועה, ומתקבל הרושם שהמכשירים שלו מבוססים על מנהג הסאטי האסור – זה של הצתת אלמנתו של המת.
לאייפוד, וזה כבר מתועד היטב, יש פיוז קצר יותר מאשר לערס המצוי. גם נטייתה של אפל לטייח מוכרת. יש גם דיווחים על התחממות לא סבירה של האייפון. עד כה, רגולטורים לא נגעו בנושא הזה במקל. הנציבות האירופית, המבוגר האחראי – או האמא הפולנייה, תלוי איך מסתכלים על זה – החליטו שכדאי לבדוק את הנושא לפני ההרוג הראשון. בצרפת, נער כמעט איבד עין, לאחר שהאייפון שלו התפוצץ ושלח רסיס זכוכית לפניו.
אף שהנציבות הודיעה כי אפל משתפת פעולה עם חוקריה, אפל עצמה סירבה להגיב, להוציא האמירה שמדובר בתקריות בודדות. מתפתח...
היסטוריה משפטית בהתהוות 1
אשה ממיזורי הפכה לנתבעת הראשונה בשל עבירה על חוקי בריונות-הרשת של המדינה. מדובר בנושא רגיש למדי במיזורי, משום ששם אירעה התקרית שהפכה את "בריונות הסייבר" למושג מוכר: התאבדותה של הנערה מייגן מאייר לאחר ששכנתה המבוגרת, לורי דרו, פיתתה אותה למגע עם נער בדוי, שבסופו של דבר המליץ למאייר להתאבד.
כשפרצה לתקשורת פרשת "התאבדות מייספייס", כפי שכונתה, לא היה במיזורי חוק נגד בריונות רשת; לא היה שום חוק שאפשר היה להפעיל כנגד דרו. המחוקקים, תחת לחץ ציבורי כבד, שינו את זה. אליזבת' תראשר, בת 40, כנראה לא מרבה לקרוא עיתונים, ולא שמעה על זה.
לתראשר היתה מריבה עם אשה אחרת. בתה של האשה, נערה בת 17, שלחה לתראשר הודעה בנושא, ככל הנראה לא נדיבה במיוחד, במייספייס. על כן החליטה תראשר, על פי כתב האישום, שהתגובה המתבקשת הוא לפרסם באתר המודעות הפופולרי קרייגליסט את שמה, כתובתה, תמונתה, מספר הטלפון שלה, שם המעסיק שלה ושלל פרטים נוספים, תוך שהיא מציינת שהצעירה פתוחה להצעות. הנערה החלה לקבל תמונות פורנוגרפיות מזרים מזדמנים, המשטרה נכנסה לתמונה, ובתוך זמן קצר תראשר מצאה את עצמה עונה על שאלות בתא קטן עם שולחן ונורה.
תראשר אינה מכחישה את המיוחס לה, אבל טוענת שזו בסך הכל היתה מתיחה. לדעתי, האזרחים הטובים של מיזורי יפגינו העדר מוצדק של חוש הומור, ולתראשר יהיה הרבה זמן לעבוד על יחסי האנוש שלה באחד ממתקני האירוח של ממשלת מיזורי.
היסטוריה משפטית בהתהוות 2
מתי מותר לחשוף אנונימיות? או, ליתר דיוק, מתי מותר לדרוש מספק רשת לחשוף אנונימיות?
ההגנות החוקיות בארה"ב לדיבור אנונימי רחבות מאוד, אבל הן נעצרות בגבול העבירה הפלילית. דא עקא, שהגבולות הללו אינם מסומנים היטב. שני מקרים שנידונים כעת בבתי המשפט בארה"ב עשויים להבהיר את הבעיה.
מהקל אל הכבד. לדוגמנית ליסקולה כהן מניו יורק נמאס מבלוגר אנונימי שעקב אחריה והשמיץ אותה ללא הרף בבלוגו. היא עתרה לבית המשפט בתביעה לחשוף את זהותו של הבלוגר, כדי שתוכל להגיש נגד התולעת תביעת דיבה. עורך דינו של המשמיץ האנונימי טען שאל לבית המשפט לעשות זאת, למרות שמרשו כינה את כהן "זנזונת", "זונה", "שקרנית" ו"פסיכוטית"; לדברי עוכר הדין, מדובר בסך הכל ב"הוצאת קיטור", ושמדובר בתפקיד לגיטימי של בלוגים, שאל לבית המשפט להתערב בו. בית המשפט, בתגובה, מעך אותו כמו מקק ופסק נגדו.
המקרה השני מסובך הרבה יותר. מישהו הגיש לאיגוד התוכנה האמריקאי תלונה אנונימית כנגד חברת Solers, ספקית של משרד ההגנה, שבה נטען שהחברה עושה שימוש בתוכנה פיראטית. איגוד התוכנה עלה על חליפת האיומים שלו, ודרש מ-Solers לערוך בדיקה ולהוכיח שהיא מצייתת לחוק. בתגובה, עוכרי הדין של Solers – א. שמדאי ובניו, מתקבל הרושם - שלחו מכתב תגובה מאיים לא פחות, שבו אמרו שא. החברה שלהם מצייתת לחוק, וב. הם רוצים את פרטיו של המודיע האנונימי, כדי לפשוט את עורו, זאת משום שלטענת Solers הוא הוציא את דיבתה רעה.
איגוד התוכנה סירב לבקשה, ו-Solers הגישה בקשה לצו חשיפה מבית משפט. כל העסק התגלגל במערכות הערעור, עד שבית דין בוושינגטון פסק ש-Solers יכולה להמשיך בהליך החשיפה שלה – אבל היא צריכה להוכיח לבית המשפט שיש לה עילה טובה לטעון שמדובר בהוצאת דיבה, על כל פרטיה, וצריך לאפשר למגיב האנונימי להגיש התנגדות לצו החשיפה. זה נראה כמו איזון לא רע בין זכות הציבור לחשוף עבירות ובין זכותן של חברות להתגונן מפני השמצות שווא אנונימיות.
ואם כבר פרטיות וחברות ענק...
הבוס עובר על הדואר שלך
חברות הענק בארה"ב חוששות מפני דליפת מידע, במיוחד מידע שעשוי להציג אותן באופן שלילי, והן נוקטות אמצעים דרקוניים יותר ויותר בניסיון להיאבק בכך.
38% מהבוסים בחברות גדולות – כאלו שיש בהן יותר מ-1,000 עובדים – הודו כי הם מעסיקים עובדים כדי שיעברו על המיילים של מועסקים אחרים. בסקר של חברת האבטחה Proofpoint, שראיינה מנהלי מערכות ב-220 חברות, 33% מהנשאלים אמרו כי הם מעסיקים צוות מיוחד שיעברו על הדואר של עובדיהם.
43% מהחברות הנסקרות דיווחו כי חלק מעובדיהן הפרו את נוהלי המייל שלהן, ו-31% מהחברות פיטרו עובדים בשל כך השנה – עלייה של 5% בהשוואה ל-2008. 18% מהחברות, בנוסף, ניהלו חקירה כנגד מועסקים בשל הערות שהאחרונים כתבו בבלוגים או בפורומים – ו-9% מהחברות פיטרו מועסקים מסיבה זו. רשתות חברתיות הן אמצעי אחר לדליפת מידע; 17% מהחברות דיווחו על דליפת מידע באמצעותן, ו-8% מהן פיטרו עובדים בעקבות תקריות כאלה. עם זאת, פיטורים הם לא בהכרח הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה: 42% מהחברות שנסקרו הביעו חשש שפיטורים שביצעו – בעיקר בשל המצב הכלכלי – היוו גורם לדליפת מידע.
קצרצרים
מיקרוסופט ערערה על החלטת בית המשפט בטקסס, שאסר עליה לשווק את וורד, וביקשה צו הקפאה כנגד ההחלטה. היא ציינה כי גם אם תצליח בערעור, הרי שללא צו הקפאה לא תוכל להחזיר לעצמה את ההוצאות על שיפוץ וורד ואת אובדן המכירות במהלכו. יתר על כן, לדבריה, היעדרו של וורד מהשוק יגרום "הפרעה ציבורית ניכרת" ללקוחות והפרעה ניכרת לעסקיהן של שותפותיה של מיקרוסופט.
בחדשות מיקרוסופט אחרות, אפילו החברה לא מצליחה להעמיד פנים שהיא מרוצה מהדפדפן המזדקן שלה, אינטרנט אקספלורר 6: "חברים לא נותנים לחברים להשתמש ב-IE6", אמרה איימי בזדוקס, מנהלת חטיבת האינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט. היא, כמובן, רוצה להעביר כמה שיותר משתמשים לגרסה החדשה של הדפ.דפן, אינטרנט אקספלורר 8.
התקלה בכבל התת ימי, שהובילה לניתוק של חלק ניכר ממערב אפריקה מהרשת, תוקנה. בהתחשב בכך שהנפגעת העיקרית היתה ניגריה, שהיצוא העיקרי שלה הוא מזימות עוקץ, אולי אלה לא חדשות טובות כל כך.
גוגל רשמה ניצחון קל במיוחד: היא הכניעה את הספרייה הלאומית של צרפת, וזו תצטרף לפרויקט גוגל ספרים. זה אולי היה קל לגוגל – צרפתים, אחרי הכל – אבל היה משפיל במיוחד לצפרדעים: לפני ארבע שנים הכריז הנשיא היוצא, ז'אק שיראק, מלחמת חורמה על מה שהוגדר כאימפריאליזם תרבותי, והממשלה עדיין מנסה להחזיק מנוע חיפוש משלה, אבל עד כה לא הצליחה להשיק אותו. מבקר צרפתי זועף אמר ש"הספרייה הלאומית נדרשה לארבע שנים בלבד כדי לעבור מרזיסטאנס לשיתוף פעולה". בצרפתית זה מעליב יותר.
מדען קנדי, שעיקר התמחותו במניעת התפשטות מגפות, בנה מודל שמתאר את הסכנה שבהתפשטות מגפת זומבים. המסקנה שלו חד משמעית: אם המין האנושי חפץ חיים, עליו להגיב במהירות ובקטלניות להופעתם של הזומבים. הוא אומר שאין כל אפשרות שהמין האנושי יוכל לחיות בשלום לצד הזומבים, ושתרופות או הטלת הסגר לא יועילו. לגזור ולשמור למקרה חירום נדיר במיוחד.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"