הישראלי הסודי של גלובספאן
יונתן זליג הביא לישראל את קרן ההון סיכון האמריקאית גלובספאן, שהשקיעה כאן גם כשהשוק קפא. עכשיו הוא ממליץ לסטארט־אפים ישראליים לעבור לארצות הברית
הזינוק האחרון בנאסד"ק פתח מחדש את מירוץ ההשקעות בחברות הייטק. אבל עד לאחרונה, כשהמשקיעים הסתתרו מפחד המשבר, קרן ההון סיכון גלובספאן (Globespan) היתה כמעט היחידה שהשתתפה בסבבי הגיוס המעטים שנערכו כאן: בדצמבר הובילה הקרן מבוסטון סבב השקעה של 8 מיליון דולר בסטארט־אפ הישראלי סאנדיי סקיי, במרץ הובילה השקעה של 3.5 מיליון דולר בחברת הטלפוניה ג'אג'ה וביולי הובילה השקעה של 7.5 מיליון דולר בסטארט־אפ 5min.
ישראל היא רק נקודה על המפה של גלובספאן. השקעתה הידועה ביותר היתה בחברת "לינדן לאבס" יוצרת המשחק סקנד לייף. אך היא מחזיקה במניות גם בחברת הדלק הביולוגי המבטיחה Coskata וברשת החברתית Plaxo. בישראל היא מושקעת בחברות אמובי, פרוביג'נט ודוטומי, מיזם המסחר האלקטרוני של יאיר גולדפינגר.
לא רבים יודעים שמאחורי ההשקעות הללו עומד ישראלי: יונתן זליג, שותף־מנהל בקרן, הוא בן להורים ישראלים שנולד בוונקובר, מילא כמה תפקידים בכירים ב־ECI וייסד עם טום לייטון ודניאל לוין (ישראלי גם הוא, שנהרג בפיגועי 11 בספטמבר) את חברת אקאמאי, שהיתה לאגדת נאסד"ק.
זליג רואה בפעילותה של גלובספאן בישראל דבר טבעי לגמרי. עבורו, השקעה של 8 מיליון דולר בסאנדיי סקיי או ב־5min היא דבר שבשגרה. "זה סכום סביר לחברות בוגרות יחסית, שמחפשות להרחיב את נוכחותן בארצות הברית", הוא אומר. "בשנים האחרונות, הבעיה בהון סיכון היתה חברות שגייסו יותר מדי כסף. אנשי הון סיכון חייבים להשקיע כדי לאפשר לחברה לצמוח, אבל לא להשקיע יותר מדי. פרנדפיד נמכרה אמנם ב-50 מיליון דולר אבל הושקעו בה 5 מיליון דולר בלבד. זו אמנם השקעה בתחום האינטרנט אך היא החזירה את עצמה בגדול".
באילו תחומים אתם מתמקדים?
"אנו משקיעים חמישית מהקרן באינטרנט ובתשתיות אינטרנט, ואת השאר בתחומים אחרים: תוכנה, תקשורת, אחסון ושבבים וקלינטק. בישראל זיהינו כמה חברות בתחום האינטרנט שעומדות על קו הזינוק של השוק האמריקאי, וקרן אמריקאית כמו שלנו יכולה לסייע להם להשתלב בו. אלה חברות שיצאו די במהירות לשוק האמריקאי ולא חיכו זמן רב לאחר סיום פיתוח המוצר, דבר שהגביר את האטרקטיביות שלהן עבורנו".
אז הסוד להשקעה היום הוא מעבר של החברה לארה"ב.
"חברה שמשווקת ישירות לצרכן הסופי אינה זקוקה לכך, אבל אם מדובר בחברה שתצטרך לעבוד עם חברות מדיה רבות, כגון סאנדיי סקיי, אז כן.
"ככלל אצבע, הייתי ממליץ לחברות אינטרנט לעבור לעמק הסיליקון, ולחברות שמספקות שירותי תוכן או וידיאו וצריכות להיות קרובות לאולפנים ולחברות התוכן להראות נוכחות בניו יורק. בבוסטון אפשר למצוא מומחיות בתחום החומרה, התוכנה והתקשורת למי שמחפש טכנולוגיות חדשות".
בזמן האחרון אנחנו רואים שקרנות הון סיכון לוחצות על חברות הפורטפוליו שלהן להימכר, כדי להיוותר עם יותר מזומנים לפני פקיעת הקרן.
"אין ספק שרוב הקרנות חשות בחוסר הנזילות, אבל יש פרדוקס: אין אף קרן שתכריח חברה מצליחה ורווחית להירכש. במקרים של חברה שממשיכה להיות תלויה בהון של קרנות, המקרה הוא הפוך: חברות אינן מעוניינות לרכוש סטארט־אפים שתלויים בהזרמת הון מקרנות".