דו"ח טכנולוגי: הדינוזאור בועט
איל התקשורת רופרט מרדוק יוצא לקרב הגנה נואש על המודל הכלכלי של העיתונות, הקרמלין הוא החשוד המרכזי במתקפה על טוויטר ופייסבוק, אפל ממשיכה לדמם מעריצים ורצון טוב, וטבח בארה"ב מעורר שאלות על תפקיד הרשת
זה נראה כמו מטאור. אולי כדאי להגר?
עיתונות הדפוס הושוותה פעם אחר פעם לדינוזאור שעוד לא קולט שזמנו עבר ושהאור בקצה המנהרה הוא בעצם מטאור. יש בעיה קטנה במטאפורה הזו, וקוראים לה בארני. לאלה מכם שהיה להם המזל שלא להיתקל בתפלץ, נסביר שבארני היה בובה בדמות דינוזאור סגול שעיוותה לחלוטין את תפיסתו של דור שלם של ילדים על מהו דינוזאור. הוא היה פרוותי ונחמד.
רופרט מרדוק, הנציג הבכיר של הדינוזואורים של היום, לחלוטין לא פרוותי, ו"נחמד" היא מבחינתו מילה ארכאית שבאנגלית מודרנית משמעותה "לוזר". הוא הרבה יותר טי-רקס מבארני, ואם נגזר עליו להיכחד, אז לעזאזל – הוא ייקח חלק ניכר מהעולם איתו. מרדוק שולט בנתחים מהתקשורת הבריטית שהיו צריכים לגרום לרגולטור לחטוף התקף לב, בוול סטריט ג'ורנל האמריקאי וברשת הטלוויזיה פוקס. זו האחרונה היא בולדוג תקיפה שאף אחד לא רוצה על הצוואר שלו. היא גם החלק היחיד של אימפריית "ניוז קור" של מרדוק שהצליח להראות רווח ברבעון האחרון.
מצית את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו? רופרט מרדוק צילום: בלומברג
אז בסוף השבוע, הדינוזאור בעט, והאדמה רעדה. מרדוק הודיע שבתוך שנה כל אתרי החדשות שלו יתחילו לגבות כסף עבור תוכן. אין יותר ארוחות חינם, רכבת הרוטב יצאה סופית מהתחנה, ושאר מטאפורות. גמרנו.
מרדוק מפעיל כאן חושים מחודדים לזיהוי הצייגייסט: יותר ויותר אנשים קולטים שמודל הכלכלה החינמית לא עובד, ושמפרסומות קשה מאוד לחיות. שתי האוטופיות – זו של "חיים מפרסום" של תחילת העשור, וזו האידיוטית של כריס אנדרסון, שגורסת שאם רק תוותר על קניינך הרוחני יהיה טוב לכולם – קרסו בקול רעם עם המשבר הכלכלי. מרדוק מעריך שאם העיתונים שלו יתחילו לגבות תשלום על תוכן, שאר התקשורת תנוע בכיוונם, ואפשר יהיה לאלץ את הקוראים לשלם. מרדוק בעט גם בכיוונה של אמזון, ואמר שלא מקובל עליו שהיא עומדת בין ספקי התוכן ובין הלקוחות.
העיתונות כבר בשלה לכך. הניו יורק טיימס עורך סקרים בנושא, והפייננשייל טיימס שוקל מודל של תשלומי-מיקרו: תשלום זעום, ומהיר, עבור כל אייטם. תגובות הקוראים הראשוניות לדבריו של מרדוק היו זועמות, כמובן, אבל המשחק החדש רק מתחיל. ואם מרדוק יצליח לקבור את "החינם", ואת הקונספט המסליד של "תוכן" – אתם יודעים, המילה הזו שמתארת את מה שאין ברירה אלא לשים בין הפרסומות כדי למשוך קהל – אז אפשר יהיה לומר שהוא עשה משהו מועיל בחיים. ואז גם יסתבר שהדינוזאור האמיתי היה האנרכיזם של ראשית ימי הרשת, שנשאר בחיים כל עוד הרשת היתה ספירת קיום נפרדת והוכחד כשהפכה לחלק מהחיים שאי אפשר בלעדיו.
המאפיה הפוטינסקית מכה שוב
רבות נכתב כאן על הקשרים בין הקלפטוקרטיה הרוסית, שירותי הביטחון שלה, העולם התחתון ונוער פוטין ("נאשי"). בסוף השבוע, על פי החשד, הם קצת הגזימו.
מאז יום חמישי שורה של אתרים מובילים: טוויטר, פייסבוק, גוגל ולייב ג'ורנל היו תחת מתקפה מאורגנת. טוויטר ולייב ג'ורנל קרסו למשך שעות ארוכות; פייסבוק הואטה; גוגל מסרה שהיא נמצאת תחת לחץ כבד. על פי מנהל האבטחה של פייסבוק כל זה היה מיועד להשתיק בלוגר אחד אמיץ, "סוחומי".
החלק הראשון של המתקפה נועד להרוס את שמו של "סוחומי" – פרופסור לכלכלה בן 34, ששמו הפרטי הוא גיורגי, פליט מאבחזיה הכבושה על ידי הדוב – ולגרום לו להיראות כמי שהפיץ מיליוני הודעות ספאם. מספרים בלתי נתפסים של בוטים – מחשבים הנשלטים מרחוק – השתתפו בהתקפה.
טוויטר עצמה אמרה שהיא מצאה את עצמה במתקפה עקב "שיקולים גיאופוליטיים". נראה שיש כאן ניסיון – מגושם, כדרכה של רוסיה – לאיתות דיפלומטי. לאחרונה פלט סגן הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, כמה אמיתות לא נעימות על המעצמה השוקעת: הוא תיאר את הכלכלה שלה כגוועת, את האוכלוסייה שלה כמתכווצת, את הבנקאות שלה כמשהו שלא ישרוד.
אז רוסיה מגיבה. צוללות רוסיות נראו לאחרונה לאורך חופי ארה"ב, מה שהדאיג את האמריקאים משום שיש להן נטייה לטבוע ולזהם את סביבתן, ומפציצים רוסים דגדגו את מערכות המכ"מ של ארה"ב. טוויטר זוהה, אולי שלא בצדק, עם מדיניות החוץ של ארה"ב אחרי המהומות באיראן; על כן עלה גם הוא על רשימת המטרות. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אמר מרקס, כטרגדיה וכפארסה. המלחמה הקרה היתה הטרגדיה; עכשיו אנחנו חוזים בפארסה.
ואם כבר דיברנו על הקרמלין, אז נעבור למקבילה העסקית שלו.
באפל אין כל חדש
החברה הסגורה ביותר במערב ממשיכה בשלה: בסוף השבוע, חיסלה אפל אפליקציה לאייפון. כמקובל לאחרונה אצל אפל, זו אפליקציה שכבר עברה את מסלול המכשולים של אישורה לכניסה לאפסטור. היא נקראת Sex Offender והיא מיועדת לזהות את מקום מגוריהם של עברייני מין הנמצאים סמוך לנושא הג'יזספון. אפל, כהרגלה, לא נימקה את ההחלטה, והחברה שייצרה את האפליקציה הודיעה שהיא שוקלת להגיש תביעה.
בעצם, זה לא מדויק. אפל נתנה אישור מהוסס ורומז לכך שהיא יודעת שיש לה בעיות יח"צ בכל מה שקשור לאפסטור. סמנכ"ל מוביל של החברה, פיל שילר, הגיב לבלוגר וטען שפרשת סינון המילון Ninjawords נובעת מאי הבנה בין אפל והחברה המייצרת, ושאפל לא רצתה לצנזר את האפליקציה אלא רק לסמן אותה כמיועדת למבוגרים.
זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. מתקבל הרושם שהצייטגייסט השתנה, והוא פונה כעת כנגד אפל. זעם המשתמשים כנגד אפל גואה, ובסוף השבוע יצא עוד בלוגר נחשב כנגדה. ג'ייסון קלקניס כתב את "התיק נגד אפל, בחמש נקודות". קלקניס העיד עוד כי כתב את הפוסט שלוש פעמים במהלך השנה האחרונה, אך נמנע בסופו של דבר מלפרסמו – עד אתמול. חלק מהפוסט הוא הרג-גיבור קלאסי: קלקניס מכנה את מהלכיו של מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, כ"מעבר אל הצד האפל", ואמר שהעובדה שהם "מייצרים מוצרים נהדרים לא פוטרת אותם מהכלל הראשוני של הטכנולוגיה: אל תהיה רע".
וכמו לעצבן יותר את המשתמשים, הודיעה אפל שהיא מוציאה פטנט חדש, שיוכל להודיע לה מתי נדפקים האייפונים והאייפודים באשמת המשתמש. המערכת היא חיישן שמסוגל לזהות הלם (נפילה), רטיבות, וכו' – ולקשר את הזמן בו התרחשו לתקלות שעברו על המכשיר. כעיקרון, אפל מנסה לצמצם ככל האפשר את יכולתם של משתמשים להשתמש באחריות המכשיר שברשותם. מילא זה, זה צפוי. אבל הפטנט החדש קובע גם שפתיחת המכשירים תזוהה גם היא על ידי החיישן – ושאפל שומרת לעצמה את הזכות לנטרל את המכשיר אם המשתמש פתח אותו. וזו כבר פריצת דרך חדשה בתחום הדרקוניות.
"רובים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים"
זו סיסמתו הידועה של ארגון הרובים הלאומי (NRA) של ארה"ב, שמגן על זכותם המוקנית בחוקה של אזרחי ארה"ב לנהוג בטנקים ולשאת משגרי רימונים. הוויכוח בנושא ארוך מאוד ולא נכנס אליו עכשיו. הבעיה החדשה היא יכולתם של אנשים להזמין נשק מחנויות מקוונות – והעובדה שאף אחד לא עוקב אחרי פסיכים.
זה, כמובן, קרה בעקבות טבח חדש. ביום שלישי האחרון, נכנס ג'ורג' סודיני לשיעור ריקוד בפיטסבורג, פנסילבניה, ופתח באש מלא פחות שלושה כלי נשק אוטומטיים. הוא רצח את היידי אוברמייר, ג'ודי בילינגסליי, ואליזבת' גאנון. אחר כך הואיל סודיני לפטור את העולם גם מנוכחותו שלו.
מעבר לטבח עצמו, האמריקאים הוטרדו משני דברים. ראשית, העובדה שסודיני היה פסיכי יותר מקים יונג איל ועדיין הצליח לשים יד על כלי נשק אוטומטיים. מסתבר שהוא רכש אותם מאותה החנות המקוונת שמכרה נשק גם לסונג הוי צ'ו, שרצח 32 בני אדם במכללה הטכנולוגית של וירג'יניה ב-2007. החנות, TGSCOM, הודיעה שהיא משתפת פעולה עם החקירה ומתעקשת שהרכישה שביצע סודיני היתה חוקית. אם זה הקו שלהם, נראה לי שעוד לא קלטו שם מה קרה.
הבעיה השנייה היתה שהרצח שביצע סודיני תועד מראש. היה לו בלוג והוא כתב שם על שנאת הנשים שלו ועל תוכניותיו. הבלוג מעתד גם ניסיונות טבח קודמים שלו, שנכשלו משום שלדבריו הוא "השתפן". ביום שני, יום לפני הטבח, הוא כתב "מחר הוא היום הגדול". הפעם עצביו עמדו לו.
איך זה קרה, בלי שאף אחד ידווח על כך? השאלה היא אם מישהו בכלל קרא את הזבל הזה. לסודיני היה דף בית משלו, אבל הוא לא כתב את דבריו ברשת חברתית או באתר בלוגים מוביל. המשמעות היא, אומרים חוקרים, שיכול להיות שהיה רק קורא אחד לדף הזה. סודיני עצמו רמז שהוא יודע שהאתר שלו יהפוך ללהיט רק לאחר מותו.
קצרצרים
ממשלת מלזיה מצטרפת לזו של סין, והיא מתחילה לצנזר את הרשת שלה. כמו סין, מלזיה מכחישה בעקשנות שמדובר בצנזורה פוליטית וטוענת שהיא מצנזרת רק פורנוגרפיה. נראה.
גוגל הודיעה כי תבנה מחדש את אפליקציית "Google Voice" לאייפון, שהתחילה את כל השערוריה האחרונה של אפל – אבל הפעם תבנה אותה כאפליקציית רשת, כך שלאפל לא יהיו תירוצים. האם אפל תיגרר לחסימת עמודי רשת? ימים יגידו.
גוגל יכולה להרשות לעצמה להמשיך את הסכסוך הזה עם אפל, עכשיו כשהמנכ"ל שלה כבר לא חלק מחבר המנהלים של היריב. מסתבר שכדירקטור, שמידט לא משך מאפל משכורת – אבל קיבל המון צעצועים (8,700 דולר בציוד מחשבים של אפל) וכן "מתנה דקורטיבית" בשווי 7,500 דולר.
קבוצה של מפתחים עם חוש הומור ולא מעט אומץ הצליחה להגשים חלום מוכחש של רבים: משחק First Person Shooter עם נשק אמיתי. אל תנסו את זה בבית, ילדים. אה, כן, הפיתוח הטכנולגי: מערכת חיישנים שחשה גלי הדף של מגע ומתרגמת את זה לפגיעה על פני מסך.
גם שר החימוש הבריטי מצטרף להספד על האביר המוטס: הדור הנוכחי, אמר קוונטין דייויס, הוא "הדור האחרון של הטיסה הקרבית המאוישת". ברג'יסטר מזכירים ששר הגנה בריטי קודם כבר אמר את זה – ב-1957.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
