דו"ח טכנולוגי: הם יורים גם במילונים
אפל מצנזרת אפליקציה למילון בגלל חשש ממילים גסות, ארגון פרטיות מזהיר מפני הפיכתנו ל"חברה של עוקבים", המשבר מאפשר לנוכלים להתעלל במחפשי עבודה, ובבריטניה רוצים לצנזר גם את פוטושופ
לפני כישלון, גובה רוח
אפל נמצאת בכותרות שלא בטובתה כבר זמן רב בשל שערוריות הצנזורה שלה; הרעש הגיע לשיאו אחרי שהחברה דחתה את אפליקציית ה-VoIP של גוגל, Google Voice, ומחקה אפליקציות דומות שאישרה בעבר. כעת ממשיכה אפל לשפוך בנזין על המדורה.
אחרי שצנזרה ספרים לא חינוכיים (ביניהם קלאסיקות כמו הקאמה סוטרה), פנתה אפל לצנזור מילונים. אתם יודעים, הספרים האלה שמכילים מילים, ולצידן ההגדרות של אותן מילים. משהו יומיומי, פשוט. לא אצל אפל.
באפסטור ממשיכים לצנזר אפליקציות. השקת האייפון 3GS צילום: בלומברג
Ninjawords הוא מילון שמתיימר להיות "מהיר, חכם ומדויק עד כאב" – כמו נינג'ה, בקיצור. מדובר באתר ותיק ביחס ודי מוצלח, שהחליט שמה שהוא צריך בחיים זו אפליקציית אייפון, כמו כולם. כשהוגשה האפליקציה, אפל דחתה אותה בשאט נפש: המילון, כמסתבר, מכיל מילים מלוכלכות ולא נעימות, לא ראויות למוחם הרך של הלקוחות. אפל דרשה לצנזר את המילון, ואחרי שהנינג'ות עשו את זה, היא הדביקה על האפליקציה תווית של "לגילאי 17 פלוס".
קשה לחשוב על צעד טיפשי יותר. ההיסטוריה של האנגלית המודרנית היא מאבק על חופש כתיבה. מאמר חשוב נגד צנזורה (ה-Areopagitica) פורסם על ידי המשורר מילטון כבר במאה ה-17. באמצע מלחמת האזרחים האנגלית, אם לדייק. הרעיון של צנזור מילון הוא כל כך... סובייטי, שלא ברור איך אפל חשבה שתצא מזה בלי סופת אש.
אז הסופה כבר כאן. וקורה עוד משהו: הבאז משתנה, מתהפך. אפל תמיד הצטיינה בייצור באז, ועדיין מצטיינת בכך. אבל עכשיו הבאז הוא יותר ויותר שלילי. ואפל טרם הבחינה בכך. או, שמא, הבחינה ואיננה מסוגלת לשנות את הרגליה.
לא ינום ולא ישן
ארגון EFF – Electronic Frontiers Foundation – הוא ארגון זכויות הגולשים הוותיק בעולם. הוא היה שם, בעצם, לפני שהיו גולשים. והוא מודאג עד למאוד ממצב הפרטיות ברשת. למעשה, הוא טוען שאנחנו הופכים לחברה של עוקבים (הביטוי במקור חזק יותר, stalkers).
ה-EFF מזהיר שאנחנו מתרגלים במהירות לפזר מידע על מיקומנו המדויק. ממדחנים שמעדכנים אותך ב-SMS שזמנך אוזל, עבור בשירותים שמודיעים לחברים שלך איפה אתה בכל רגע נתון (גוגל לאטיטיוד ו-Fire Eagle של יאהו, אני מדבר עליכם), המשך במכשירים שגובים ממך תשלום אוטומטי בעת מעבר (כמו בכביש שש בישראל), וכלה במכשיר הריגול האולטימטיבי, הסלולר, שמדווח ללא הרף על מיקומך. כפי שלמדו כמה מחבלים פלסטינים מניסיונם המר, הסלולר הוא מכשיר נהדר לאיכון טילים. בפרפרזה על הפרסומת הישנה ההיא, אל תצא מהבונקר שלך כשהוא עליך.
כל זה קרה מהר מאוד ובלי שבכלל שמנו לב. העתיד צפוי להיות ורוד פחות: יותר ויותר מידע יהיה זמין על כל אדם ואדם – אם באופן חוקי ואם באופן חוקי פחות. האם יקרה משהו? סביר שלא. כל השפרצת המידע הזו נוחה מאד לאורח חיינו הנוכחי.
כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בליבו
המשבר הכלכלי מלווה בשלל תופעות מגונות. אחת היותר בזויות – יותר אפילו מזו של מנכ"לים ובנקאים המבכים את מר גורל בונוסם – היא זו של נוכלים הבוחרים במובטלים כמטרה.
מסתבר שזו הופכת לתופעה של ממש. מובטלים, במיוחד מובטלים טריים, הם אנשים פגיעים מאוד. הם נאחזים בכל קש שמבטיח להם תעסוקה – ויש הרבה נוכלים, ניגרים ואחרים, שיש להם מאגר בלתי נדלה של קשים. העובדה שחלק ניכר מהאוכלוסייה בארה"ב משתמש ברשת כדי למצוא עבודה רק מקילה על הנוכלים.
הניו יורק טיימס מציין רשימה ארוכה, אם כי כמובן לא מלאה, של המלכודות החדשות המצפות למחפש העבודה. הן נעות מהפשוטות (קנה DVD שמסביר איך למצוא עבודה, קבל – בלי לשים לב – חיוב חודשי פסיכי), פישינג (ציד מידע אישי) מתוחכם, ועד תרגילים שמסכנים בפועל ממש את הקורבן. הפתרון, כרגיל, הוא עירנות, סקפטיות, והידיעה שמה שנראה כמו עסקה טובה מכדי שתהיה אמיתית אכן טובה מכדי שתהיה אמיתית.
החסר משוגעים אנוכי, כי הבאתם גם את זו להשתגע עלי?
בריטניה הופכת, בשנים האחרונות, למדינה שנכנסת יותר מדי לנשמה של נתיניה, הפעם, עם זאת, נראה שמישהו שם הצליח להגיע למחוזות אבסורד סוריאליסטיים במיוחד.
יש חברת פרלמנט ממפלגת הליברלים-דמוקרטים שאין בה שום דבר ליברלי או דמוקרטי, ושמה ג'ו סווינסון. במחשבה – אם אפשר לקרוא לה כך – שנלקחה ישירות מהפרסומת המפורסמת של Dove, רוצה סווינסון לאסור על שימוש במוצר הקוסמטיקה המצליח בעולם, פוטושופ, בעת הכנת פרסומות המיועדות לילדים.
הטענה של סווינסון היא שפרסומות שהוכנו באמצעות פוטושופ גורמות לדוגמניות להיראות יפות יותר מכפי שהן במציאות, ועל כן מעוותות את תפיסת היופי של הצעירים. על כן, כמובן, עלינו למנוע מנפשם הרכה להתעוות ולאסור על... די, אין לי כוח אפילו לסיים את המשפט הזה.
כל ההיסטוריה של צילום וציור מבוססת על ניסיון להשיג אידיאל של יופי שהקשר בינו ובין המציאות רעוע. סביר מאוד שהיפאתיה מאלכסנדריה, זכר צדיקה לברכה, לא נראתה כפי שרפאל חשב שנראתה, או ליתר דיוק כפי שבחר להציג אותה. גם לא המונה ליזה. ליוונים היה קוד שלם של מה שמותר לעשות לייצוג של דמות: במכוון לא תיארו את הצדדים הפחות חיוביים שלה. למשל, ראשו של פריקלס היה גדול מהממוצע – ועל כן הוא תמיד מפוסל חובש קסדה, שמסתירה זאת.
רוב הילדות בעולם, ועל כך יש להודות, לא ייראו כמו בר רפאלי. זה לא סיבה להתחיל להגן על נפשן האומללה. כפי שדוברי אדובי – יצרנית פוטושופ – ציינו בהיגיון, ימיה של הטכנולוגיה לריטוש תמונות ארוכים כימי הצילום עצמו (על השימוש הסובייטי הנרחב בטכנולוגיית שפצור ההיסטוריה, ראו כאן). כיום הטכנולוגיה נפוצה במיוחד - וילדים יודעים זאת. כל מתקפת הקוצ'י-מוצ'י הזו – הו, לא, אל נא תחשפו את הילדים לעולם – כמעט וגורמת לך להתגעגע לימים שבהם הלקאות היו חזיון נפרץ. כמעט. ומאחר וכל פעולה אידיוטית גוררת פעולת-נגד אידיוטית אחרת, בעוצמה שווה, יכול להיות שבקרוב נשמע על מהפכה בתחום החינוך שהמקל במרכזה.
קצרצרים
במשך יומיים, הותקפו אתרי Gawker – בלוגים עוקצניים, שמתמחים בנעיצת סיכות בבלונים מנופחים – על ידי האקרים לא ידועים, שהצליחו לגרום להם להאטה ולתקלות. ההתקפות התחילו מהבלוג Consumer, שמתמחה בחשיפת שקרים בפרסום וזוועות של יצרנים. מעניין למה.
היום שאפל היתה רוצה לשכוח: היום לפני 12 שנה, הצילה מיקרוסופט את אפל, וכנראה שהאחרונה לעולם לא תסלח לה על זה. לבקשתו של סטיב ג'ובס, העבירה מיקרוסופט לאפל 150 מיליון דולר, תמורת כמה מניות נטולות זכות הצבעה, התחייבות של אפל להשתמש באינטרנט אקספלורר במחשביה (היו זמנים), התחייבות מצד מיקרוסופט להמשיך ולתמוך באופיס למק, וסגירת תביעות של אפל כנגד מיקרוסופט.
קסם קטן בג'ימייל: האם נמאס לכם לראות פרסומות סמוך למיילים שלכם? לאמגושים של לייפהאקר יש פתרון. הוסיפו את המשפט הקצר "I enjoy the massacre of ads. This sentence will slaughter ads without a messy bloodbath." להודעות שלכם, והמודעות ייעלמו כבהינף שרביט. איך? פשוט. יש מילים שהמפרסמים לא רוצים שמודעות שלהם יופיעו בקרבתן. ביניהן "טבח", "הרג", ו"מרחץ דמים". עובד כמו קמע. אה, לא. למעשה, הרבה יותר טוב מקמע.
רק באמריקה: בוגרת קולג' במגמת תעשיית המידע תובעת את בית ספרה, משום שלדבריה "לא הצליח לסייע לה למצוא עבודה". היא רוצה את כל הכסף ששילמה בחזרה, בתוספת פיצוי על עוגמת הנפש והמתח שעברה בעת חיפושיה חסרי המזל. היא מעדיפה שלא לציין שממוצע הציונים שלה היה נמוך משהו. מבזק: יש משבר כלכלי. תתמודדי עם זה.
נמשכת דעיכתה של מייספייס: החטיבה שמפעילה אותה בניוז קור - אימפריית התוכן של רוברט מרדוק – דיווחה על הפסד של 203 מיליון דולר. למרבה השמחה, היא לא חריגה בכך: החטיבה היחידה שדיווחה על רווחים היתה רשת פוקס ניוז. יש מכך לקח ברור: טלוויזיה בכבלים, שעליה משלמים הצופים דמי מנוי, היא החלק היחיד בתחום התוכן שעדיין גורף רווחים. מרדוק, אומרים, קלט את המסר – ובתוך שנה, כל העיתונים שלו יתחילו לגבות דמי מנוי.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
