המדען הראשי במשרד התמ"ת עונה למבקריו: "המדינה צריכה לתמוך בביוטכנולוגיה"
ד"ר אלי אופר אינו מודאג מהביקורת הקשה שהוטחה בו על קרן הביוטכנולוגיה החדשה: "מי שרוצה להקים קרן למכשור רפואי - שיבושם לו". בינתיים הוא מתמודד עם מספר הולך וגדל של בקשות מימון, בדרך לשיא שנתי חדש
מאז נחשף לראשונה ב"כלכליסט" כי המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, יזם את הקמתה של קרן ביוטכנולוגיה שתשקיע 60 מיליון דולר במדעי החיים, ספגו משרד התמ"ת והמדען ביקורת קשה. קרנות ההון סיכון הישראליות, שמשקיעות בעיקר בחברות שעיקר עיסוקן ציוד רפואי, ביקשו להגדיל את ההשקעה בתחום זה, ואילו חברות הפארמה הישראליות טענו מנגד שההשקעה בפיתוח תרופות ומולקולות מניבה תשואות גדולות יותר. אופר סירב להגיב למלעיזים, שטענו שתמהיל הקרן שגוי ושהיקפה כמעט מגוחך במונחי השוק של היום.
"כבר חמש שנים שאני אישית עוסק בהקמת קרן ביוטכנולוגית", אמר אתמול אופר בהתייחסות ראשונה לדברים. "אני חושב שלישראל יש פוטנציאל עצום של מדע וידע שאינו מנוצל, והפער בין הידע לבין המציאות הכלכלית הוא עצום. הוויכוח שנוצר הוא על החלק של המכשור הרפואי בקרן, ענף שהוא כשלעצמו מאוד מצליח, עם פוטנציאל יפה. אנחנו חושבים שבניגוד לענף הציוד הרפואי, דווקא בתחום הפארמה והביוטכנולוגיה יש כשל שוק - ובזה המדינה צריכה לתמוך".
נשמע כאילו אם זה היה תלוי בך, הקרן היתה משקיעה 100% בתחום הביוטכנולוגי, ולא 70% כפי שנקבע.
"כשאתה מקים קרן ממשלתית אתה צריך שותפים וקרנות פרטיות, כך שמטעמים פרקטיים החלוקה לאחוזים נראית סבירה. איני רוצה להתעמת עם אותם גורמים שטענו שהחלוקה לא נכונה, אלא רק להסביר את משנתי, שלפיה התחום הביוטכנולוגי הוא תחום ששווה למדינה להשקיע בו. המוטיבציה הראשונית להקמת הקרן היתה תחום הביוטכנולוגיה, ואני משוכנע שזה מה שחשוב.
אופר. "מה שחשוב בניהול האוצר זה שכל וקצת רצינות" צילום: אוראל כהן
"מי שרוצה להקים קרן למכשור רפואי - שיבושם לו. אני מכיר את הפרגמטיזם שאני צריך להפעיל, ואני צריך שותפים, לכן החלוקה הקיימת גם היא טובה. ויש נקודה יותר מעמיקה: לדעתי, הדורות הבאים של המכשור הרפואי יהיו משולבים עם ביוטכנולוגיה".
עיקר הטענות הן שקרן בהיקף של 60 מיליון דולר אינה מספיקה לתחום כמו פארמה.
"אם הולכים על 250 מיליון שקל עם מינוף של עוד 750 מיליון שקל מקרנות זרות, אז יש לך מיליארד שקל שאפשר להתחיל איתו. צריך גם להיות פרגמטי, ואני משוכנע שמה שכבר יש לנו עכשיו מספיק".
"לא ידעתי כמה יישאר לי עד סוף השנה"
המשבר הכלכלי העולמי הפך את המדען הראשי לאחד מגופי המימון המבוקשים ביותר על ידי חברות טכנולוגיה במשק. הקיפאון בגיוסי כספים בקרנות ההון סיכון, עם עצירה כמעט מוחלטת של ההשקעה בחברות סטארט־אפ צעירות, העלו את מספר בקשות המימון שקיבל אופר בכ־20%, והגדיל אותן בהיקף דומה. בסך הכל, מתחילת 2009 התבקש אופר לאשר בקשות מימון בהיקף של כ־6 מיליארד שקל, אך הוא מעריך שעד סופה יישבר השיא של 2002, אז נרשמו בקשות בהיקף של 7 מיליארד שקל.
בעבר נמנעו כמה מהחברות מלבקש תקציב מהמדען הראשי, אם כיוון שנדרשו להחזיר תמלוגים למדינה עם המכירות הראשונות, או כיוון שחויבו להשאיר את מרבית פעילות הפיתוח בארץ. כיום המצב השתנה, וכל כסף זמין מתקבל על הדעת. "יש עוד חברות רבות שמתחרטות עד עכשיו שלא הגישו בקשה", אומר אופר, "כאשר הן הבינו עד כמה מצבן גרוע, כבר היה מאוחר מדי להגיש בקשות למימון לשנה זו. אני מעריך שאילו הן היו מגישות את הבקשות בזמן, הקפיצה בכמות הבקשות היתה מגיעה לכ־50%".
עם התגברות הביקוש מצד החברות, החלו גם העיכובים. עוד ועוד חברות החלו לדווח לאחרונה על קשיים בקבלת התקציב מהמדען. "היות שתקציב המדינה לא אושר עד 15 ביולי, לא ידעתי כמה כסף באמת יישאר לי עד סוף השנה", מסביר אופר את העיכובים. "הייתי יכול לקבל תוספת של 200 מיליון שקל, ובאותה מידה היו יכולים להוריד לי 300 מיליון שקל. כבר ברבעון הראשון קבענו את הקריטריונים שלפיהם נעניק השנה מימון, כך שאם מגיעה אלינו כיום בקשה שאינה מתאימה אנחנו יודעים לשלוח במהירות תשובה שלילית".
אבל גם חברות שקיבלו אישור מדווחות שעד היום הן לא ראו את הכסף.
"אנחנו עושים ימים כלילות באין ספור ועדות, והענקנו מאז פברואר מאות אישורים במהירות גבוהה מהרגיל. יכול להיווצר מצב שפה ושם חברה תיאלץ להמתין שלושה או אולי ארבעה חודשים, אבל בסופו של דבר היא תקבל מימון אם קיבלה אישור לכך.
"חשוב להבין שאנחנו לא מוסד לגמילות חסדים, ואנו מעניקים מימון רק לחברות שאנחנו מוצאים מתאימות. בניגוד לטענות כלפינו, אנחנו לא מתקצבים בשיטת 'כל הקודם זוכה', אלא מעניקים מימון רק לטובים ביותר. אין מצב כזה שבו חברות שקיבלו אישורים לא קיבלו את הכסף, אלא אם לא הגישו את כל המסמכים שנדרשו".
טוענים שסיימת כבר 80% מהתקציב השנתי שלך. יש לך מספיק תקציב לשארית השנה?
"אני מעריך שעד אוקטובר יונחו על שולחני בקשות ראויות בהיקף של כ־2 מיליארד שקל, ורק תקציב נוסף ממשרד האוצר, של 300–400 מיליון שקל, יוכל לסייע לי לענות עליהן. בתוך שבועיים נבצע הערכת מצב: אם נבחין שסיימנו את התקציב שלנו נכריז על כך, כדי שחברות לא יוסיפו להגיש בקשות".
בשנה האחרונה המדען הראשי קיבל שתי הקצבות חד־פעמיות מהאוצר, בסכום כולל של 465 מיליון שקל. "לרדת על האוצר הפך לספורט לאומי לאחרונה", אומר אופר, "אבל אני חושב שאנשי האוצר מבינים היטב את חשיבות המחקר והפיתוח לכלכלה, ותומכים כמה שהם יכולים. צריך לזכור שגם להם יש מגבלות".
אחת ההפתעות הגדולות שהיתה לאופר לאחרונה היא המעבר שביצע חיים שני מניהול נייס, לקוחה ותיקה של המדען הראשי, לניהול משרד האוצר. "מה שחשוב בניהול משרד האוצר הוא שכל וקצת רצינות", אומר אופר. "לשני יש ניסיון רב והוא אדם ראוי מאוד, אבל זה לא ישנה הרבה. גם כיום מבינים באוצר את חשיבות המו"פ".
"לא נשקיע בחברות סטארט־אפ בלבד"
אחת הטענות שמושמעות כנגד המדען הראשי קשורה לעובדה שהוא מממן גם חברות גדולות, בחלקן רב־לאומיות. כבר היום המדען הראשי מעניק עשרות מיליוני שקלים לחברות ענק כמו קודאק, מוטורולה ו־HP - כמה מהן חברות שביצעו בארץ פיטורים של מאות עובדים.
"גם החברות הגדולות צריכות כסף מעת לעת", מסביר אופר. "לא ראיתי עוד חברה גדולה שהפתיעה והודיעה שאינה זקוקה למימון שלנו. צריך להבין שהעבודה על פרויקטי מו"פ בחברות הגדולות היא מאוד חשובה, הן מהיבט הצמיחה והן מהיבט התעסוקה. זו תהיה צרה לא קטנה אם החברות הגדולות יחדלו להעביר לכאן פרויקטים ויפטרו עובדים. יש כאן עדיין מעט מדי חברות גדולות באמת, ואין דרך אחרת למשוך עוד חברות לכאן. לא אכנס לפינה של השקעה בחברות סטארט־אפ קטנות בלבד, שבשבילן אנחנו גם משקיעים במסלולים מיוחדים, כמו תוכנית החממות".
אתם מגבשים בימים אלו הסדר עם ECI שלפיו תשקיעו בה 100 מיליון שקל כדי שתפתח מרכז פיתוח בבאר שבע. פרויקט הפריפריה בכללו מעודד רק חברות בעלות מחזור של יותר מ־100 מיליון דולר להגיש בקשה לתמיכה.
"ECI עוד לא הגישה בקשה רשמית למימון, לכן עוד מוקדם מדי לדבר על כך. אני דווקא מסתכל על הקמת סניפים של חברות גדולות בפריפריה בחיוב. עד כה, כמות הדיבורים בעניין הפריפריה היתה בלתי פרופורציונלית למה שקורה בפועל. אם נצא בתוכנית שתביא את ECI להקים מפעל בבאר שבע, ובעקבותיה יקימו חברות אחרות מרכזים בנגב ובגליל, מפעלים שיעסיקו עשרות ואולי מאות עובדים, חלקם מקומיים 0 אז זו בשורה גדולה לאומה. אל תשכחו שזה שוק חופשי, ושהן יכולות באותה מידה להקים גם מפעל בהודו או בסין. היו תוכניות רבות להקמת תעשייה בפריפריה שלא עבדו. לתוכנית הזו יש סיכוי לא רע".
